שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > 22 שנה לפס"ד בנק המזרחי – המחלוקת על האקטיביזם השיפוטי בשיאה

חדשות

22 שנה לפס"ד בנק המזרחי – המחלוקת על האקטיביזם השיפוטי בשיאה, צילום: istock
22 שנה לפס"ד בנק המזרחי – המחלוקת על האקטיביזם השיפוטי בשיאה
09/11/2017, עו"ד לילך דניאל

היום לפני 22 שנה ניתן אחד מפסקי הדין החשובים בתולדות המדינה – פס"ד "בנק המזרחי", שעיגן את סמכות ביהמ"ש לפסול חקיקה של הכנסת הפוגעת בחוקי יסוד. יותר מכל, מדובר בפסק הדין שהציף את אחת המחלוקות הקשות שנודעו בתחום המשפט עד היום: "אקטיביזם שיפוטי" – בעד או נגד?

היום לפני 22 שנה, ב-9 בנובמבר 1995, ניתן בבית המשפט העליון אחד מפסקי הדין החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל – ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי. פסק הדין, שניתן בהרכב של תשעה שופטים שבראשם שני הנשיאים לשעבר אהרן ברק ומאיר שמגר, הסדיר במהלך פורץ דרך את סוגיית ביטולם של חוקים העומדים בסתירה לחוקי היסוד וקבע כי החקיקה בישראל בנויה על פי מדרג נורמטיבי שבראשו עומדת החקיקה החוקתית שביטוייה כיום בחוקי יסוד. במהלך זה השלים בית המשפט העליון את "המהפכה החוקתית" שהחלה במרץ 1992 עם חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, וקבע כי חוק העומד בסתירה לחוק יסוד או לזכות המעוגנת בו – דינו להתבטל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עם צאתו עבר פסק הדין "מתחת לרדאר" (בכל זאת, הוא ניתן ימים ספורים לאחר רצח רבין כשהמדינה עוד מתבוססת בהלם ובאבל), אך כיום השפעותיו ניכרות על חיינו באופן מובהק ודומה כי לא ניתן לחלוק על חשיבותו. מעבר לחדשנות המשפטית שלפיה בית המשפט נראה כנוטל לעצמו סמכות שלא ניתנה לו במפורש ע"י המחוקק, רבים רואים בבנק המזרחי כפסק הדין שהציף את אחת המחלוקות הקשות שנודעו בתחום המשפט עד היום המתמקדת באופיו הרצוי של בית המשפט: האם עליו להיות פאסיבי, להתמקד בסכסוך הקונקרטי שמובא לפניו ולהצטמצם במתן פרשנות לחוק בלבד, או שמא תפקידו לבקר את רשויות השלטון ובמידת הצורך גם להתערב בהחלטותיהן ובחוקיהן? במילים אחרות – "אקטיביזם שיפוטי" – בעד או נגד?

מצד אחד, בהחלט אפשר להבין את מתנגדי הגישה האקטיביסטית. כיצד ניתן לתפוס את הרעיון שבו בית משפט – גוף שאינו נבחר ואינו פוליטי, מרשה לעצמו לדון בעניינים שהם ערכיים ופוליטיים מובהקים, לבקר את פעולות הממשלה והחלטותיה ולבטל חקיקה שחוקקה הכנסת, שהיא הגוף הריבוני במדינה שנבחר בבחירות דמוקרטיות ומייצגת את שלטון הרוב, על אחת כמה וכמה מבלי שהוסמך לכך מפורשות? מדובר ברעיון שנראה חתרני ואנרכיסטי ולכן אין זה פלא שלאורך השנים הושמעו ביקורות רבות בעניין מצד חוגים שונים של הציבור בישראל, חלקם משפטנים בעצמם, הטוענים כי מדובר בפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ולכן יש למהר ולרסן את כוחו של בית המשפט, ובייחוד כוחו של בית המשפט העליון המושך אליו "אש" בפסיקותיו.

בהתאם לכך, מתעוררות חדשות לבקרים, ובייחוד בתקופות בהן בית המשפט מחליט לבטל חקיקה של הכנסת, יוזמות שמטרתן לטרפד את סמכותו, בין אם מדובר לדוגמה בהצעה לחוק "עוקף בג"ץ" שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל או ההצעות העדכניות לשנות את שיטת מינוי השופטים על מנת למשוך אותה לכיוון פוליטי יותר ולוודא שעמדותיהם של השופטים המכהנים יתאמו פחות או יותר לעמדותיהם של נבחרי הציבור.

מצד שני, חשוב לזכור שבנק המזרחי לא צץ כרעם ביום בהיר. עידן האקטיביזם לא התחיל ב-1995 ועוד בשנות השישים נראו ניצנים לגישה אקטיביסטית יותר של בתי המשפט, למשל בפסק הדין ירדור שבו פסל בית המשפט העליון את התמודדותה של מפלגה בבחירות לכנסת ללא חוק מפורש שאפשר לו לעשות כן, והכיר בקיומם של עקרונות על חוקתיים שמפניהם נסוגה כל הוראת חוק. כמו כן גם לפני בנק המזרחי הכירו בתי המשפט באפשרות לבטל החלטות ממשלה ותקנות העומדות בסתירה לחוקים, ולכן פסק הדין רק היווה המשך למגמה זו ולקח את העניין הזה צעד אחד קדימה כשקבע מדרגה נוספת של חקיקה – חוקי היסוד.

לסיכום, מאז ניתן פסק הדין חלה התדרדרות חמורה בתדמיתו של בית המשפט העליון בציבור הרחב בישראל, בעיקר תוצר של פוליטיקאים שזועמים על בלימת הכוח המצוי בידיהם. עם זאת, "הכנסת, בהפעילה את סמכויות החקיקה שלה, שוב אינה כל יכולה", אמר הנשיא לשעבר ברק בפסק הדין ואכן יהיה מי שיגיד שאקטיביזם שיפוטי הוא אמנם גישה נועזת וחוצפנית אך הוא טוב לאזרח ומגן עליו מפני עריצות השלטון. מלבד זאת, נראה כי הגישה הזו מתאימה במיוחד במדינה כמו ישראל, המורכבת מרבדים כה רבים הן ברמה החברתית והן ברמה הפוליטית המונעים לעתים רבות את האפשרות להגיע להסכמה ברמה הפוליטית בדבר סוגיות בוערות, כאשר יש שמחשיבים גם כ"נס" אף את חקיקתם של חוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחופש העיסוק.

לקריאה נוספת ראו:

פסק הדין הזה עבר לכם מתחת לרדאר

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:26
קומיט וכל טופס במתנה