בעל מניות בחברת ייבוא ומכירה של סורקים דנטליים למעבדות ורופאי שיניים עקף את תניית אי התחרות בהסכם ההיפרדות בכך שהקים חברה מתחרה באמצעות בנו, צעיר ללא השכלה וללא ניסיון בתחום טכנאות שיניים, וזו קיבלה זיכיון בלעדי מחברה זרה למכירת מוצריה בארץ
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב שותף לשעבר בחברת אם.אס. דנטל סיסטמס בפיצוי של מיליון שקל לאחר שקבע כי הוא הפר את הסכם ההיפרדות מהחברה והקים באמצעות בניו חברה מתחרה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
אם.אס דנטל סיסטמס מתמחה ביבוא ומכירה של סורקים דנטליים וסורקי מטבעים למעבדות ורופאי שיניים ומבצעת גם עבודות דנטליות ללקוחותיה. מניות החברה הוחזקו בחלקים שווים על ידי הנתבעת, חברת "שנגל מעבדת שיניים", והתובעות – החברות "לוי קיפרמן שירותים דנטליים" ו"דנטורמה". לימים, החליטו בעלי המניות להיפרד והגיעו להסכמה לפיה התובעות יקנו את מניותיה של שנגל, ובין הצדדים נחתם הסכם היפרדות, שכלל גם תניית אי תחרות.
לטענת התובעות, בחקירה שנעשתה, התברר כי הבעלים העיקריים של שנגל הקים באמצעות ילדיו, צעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם, שתי חברות אשר אחת מהן מתחרה באופן ישיר בפעילותן, בניגוד מוחלט לתנאי הסכם ההיפרדות. התובעות טענו כי שתי החברות הוקמו בסמוך לאחר ההסכם וכי לשני הבנים שהקימו אותן לא היה כל ידע פורמלי וניסיון מקצועי בתחום טכנאות שיניים וכי עבודתם ועזרתם לאביהם במעבדת "שנגל" בביצוע מטלות שונות לא מקצועיות, לא הקנתה להם את המקצועיות והידע הדרוש, כך שברור כי אביהם הוא שעומד מאחורי החברה המתחרה. נוכח האמור, עתרו התובעות לפיצוי בסך של מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מהתחרות ואובדן הרווחים.
השופט יהודה פרגו קיבל את התביעה וקבע כי החברה שהוקמה על ידי הבן משמשת פלטפורמה למכירת סורקים המשמשים לייצור כתרים של חברת אמנגריבך הגרמנית, נוכח המגבלה וההתחייבות שנטלה על עצמה שנגל בהסכם ההיפרדות שלא למכור ולהתחרות בתובעת במכירת סורקים לתקופה של שלוש שנים. השופט העיר כי קשה להאמין כי חברת אמנגירבך היתה מעניקה זיכיון בלעדי למכירת מוצריה לבחור בן 25, חסר כל השכלה וניסיון בטכנאות שיניים, חסר כל יכולת לתת מענה לשאלות ולבעיות מקצועיות, ללא משרד מסודר וללא כל הון עצמי. השופט הבהיר כי גם יתר הראיות תומכות במסקנה כי מאחורי החברה שהקים הבן עומדים שנגל ובעל מניותיה, המשווקים בצוותא את מוצרי אמנגריבך, כאשר השירות המקצועי ניתן על ידי שנגל, תוך הפרת תניית אי התחרות בהסכם.
השופט הוסיף כי הפרת ההסכם גרמה לפגיעה ישירה בהכנסות התובעת וכי הסכום הנתבע, שהועמד על מיליון שקל מטעמי אגרה, נמוך מסכום הפיצוי המוסכם שאותו התובעת זכאית לקבל מכוח ההסכם. משלא התבקש ולא התקבל היתר לפיצוי סעדים, לא תהיה התובעת רשאית להגיש תביעות לסעדים נוספים.
