המלצרית, שפוטרה לאלתר בעקבות האירוע, טענה כי היא נוהגת במהלך המשמרת להשתמש במילים כמו "בלונדיניות", "מבוגרות" וכו', כדי לתאר את הסועדים. ביהמ"ש קבע כי גם אם מדובר בפליטת פה, עדיין מדובר בפעולה גזענית שאין להגיב כלפיה בסובלנות, וחייב את המסעדה ובעליה לפצות את התובעים ב-40 אלף שקל
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת לשון הרע שהגישו שני סועדים נגד מסעדת "סטלה ביץ'" בבת ים, לאחר שגילו כי המלצרית כתבה תחת התיאור שלהם בטופס ההזמנה את הכינוי "כושים". השופט אביים ברקאי קבע כי הנתבעים לא עשו דבר למניעת העוולה וחייב אותם בפיצוי של 40 אלף שקל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעים שהגיעו לסעוד במסעדת סטלה ביץ' בבת ים גילו בשלב מסוים כי המלצרית ששירתה אותם רשמה לגביהם על גבי טופס ההזמנה ("בון") את התיאור "כושים". התובעים פנו לצוות העובדים במקום והאירוע הסתיים בכך שהם קיבלו חשבון לתשלום, שאותו שילמו במלואו בתוספת תשר.
בהמשך, פנו התובעים למסעדה ולבעליה, באמצעות עו"ד רון לוינטל, ואלו מצדם שלחו לתובעים מכתב התנצלות שבו רשמו בין היתר כי המלצרית פוטרה לאלתר ביום המקרה וכי היא פעלה בתום לב ובניגוד לנהלי העבודה בשל לחץ במסעדה. עוד ציינו הנתבעים כי המסעדה מעסיקה כהי עור ומתייחסת אליהם בשוויון מוחלט ובכבוד רב וכי המסעדה "מארחת לקוחות מכל הסוגים ללא הבדל דת, צבע ומין". בנוסף, הציעו הנתבעים לתובעים פיצוי בדמות ארוחה מפנקת. המלצרית שלחה אף היא מכתב התנצלות לתובעים שבו ציינה כי היא משתמשת במהלך המשמרת במילים מאוצר המילים שלה כמו "בלונדיניות", "מבוגרות" וכו', וכי לא הייתה כוונה לגרום לעגמת נפש ובטח לא לפניה מעורך דין. עוד הוסיפה כי היא אינה מקלה ראש בגזענות וכי לא תיארה לעצמה שלהגיד לבן אדם כהה עור "כושי" נחשב למילת גנאי.
השופט אביים ברקאי עמד על מהות הכינוי "כושי" וציין כי מדובר בכינוי משפיל המוכר וידוע ככינוי גנאי לאנשים שעורם כהה. השופט הוסיף כי אף אם יימצא אדם המכנה מי מידידיו בכינוי זה כשם חיבה, הרי שעדיין הגדרת אדם זר שאינו ידיד ואינו מכר בכינוי "כושי" היא הגדרה עולבת שאינה ראויה.
השופט הבהיר כי אף שאין חולק כי לא היתה כל כוונה לגדף את התובעים ואף אם דובר בפליטת פה או בניסיון לתת בהם סימנים עקב לחץ בעבודה, עדיין מדובר בפעולה גזענית ואין מקום לסובלנות כלפי כינויים מעין אלה. על כן, נקבע כי תיאור זה של התובעים מהווה לשון הרע.
עוד נקבע כי התקיים גם רכיב הפרסום הנדרש בחוק, שכן הכינוי המשפיל נרשם בכתב והוזן למערכת הממוחשבת של המסעדה ולכן היה גלוי לכל עובדי המסעדה החשופים לה, וכעולה מהראיות שהוצגו בוודאי נחשף לאלה שפעלו בהתאם לו דוגמת אנשי המטבח, אחראי המשמרת וכיוב'.
השופט קבע עוד כי המלצרית פעלה במסגרת עבודתה אצל הנתבעים ולא ביצעה דבר למטרותיה שלה, ולכן יש לחייב את הנתבעים ולהטיל עליהם האחריות. עוד נקבע כי לא עומדת לנתבעים הגנת תום הלב. כן הם לא עשו דבר וחצי דבר למניעת העוולה ואינם מנהלים את עסקם בדרך של מתן תדריכים והנחיות למניעת כינויים דוגמת הכינוי המשפיל בו נעשה שימוש במקרה זה.
בעת קביעת סך הפיצוי התחשב השופט ברקאי בכך שהכינוי נעשה ללא אירוע מסגרת, ללא קנטור או הקנטה וכדבר שבשגרה, ומנגד בחובה להוקיע התנהלות גזענית דווקא על מנת שלא תהפוך לשגרתית. התובעים יפוצו ב-20 אלף שקל כל אחד, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 12 אלף שקל.
