לטענת המבקש, נמנעה הרשות בתקופה הרלוונטית מליישם הוראת חוק מפורשת הקובעת הטבה בשיעורי המס על רכישת דירה, ותחת זו המשיכה לגבות מס על פי סעיף הקובע שיעור מס גבוה יותר. ביהמ"ש קבע כי אף שפרשנותו של המבקש למצב המשפטי היא העדיפה, אין מקום לתקוף דבר חקיקה במסגרת תביעה ייצוגית
בית המשפט המחוזי מרכז דחה על הסף בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות המסים, בטענה לגביית יתר של מס רכישה. השופט שמואל בורנשטין קבע כי אף שהמבקש העלה סוגיה בעלת חשיבות לא מבוטלת, ואף נמצא כי פרשנותו שלו למצב המשפטי היא העדיפה, הרי שאין מקום לתקוף דבר חקיקה בתקיפה עקיפה במסגרת תביעה ייצוגית. חרף זאת, נפסק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו בסכום כולל של 100 אלף שקל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) עוסק בקביעת ההוראות הרלוונטיות לעניין החיוב במס רכישה ושיעורו, אשר מעת לעת משתנה ומתעדכן על ידי המחוקק. עניינו של ההליך בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים, שבמרכזה שאלת חוקיות גביית מס רכישה מכוח החוק בנוסחו לאחר תיקון 76 שהתקבל באוגוסט 2013 ובחודשים ינואר עד יוני 2015, עת נחקק תיקון 81 לחוק. לטענת המבקש, אלון פומרנץ, נמנעה הרשות בתקופה הרלוונטית מליישם הוראת חוק ברורה ומפורשת הקובעת הטבה בשיעורי המס על רכישת דירה, ותחת זו המשיכה לגבות מס על פי הוראת חוק הקובעת שיעור מס גבוה יותר. המבקש מלין על החלטת הרשות להאריך את תקופת חלותה של הוראת החוק בה קבועות מדרגות מס גבוהות יותר, וזאת מכוח הוראות סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, המאפשר הארכת תוקפם של חוקים שמועד פקיעתם חל בסמוך למועד הבחירות לכנסת.
תוך כדי ניהול ההליך התקבל תיקון 81 לחוק מיסוי מקרקעין, המסדיר את המצב החוקי הנוגע לשיעורי מס הרכישה, לרבות ביחס לתקופה הרלוונטית. נוכח מצב דברים זה, טוען המבקש אף בעניין תוקפו של התיקון וטוען כי יש להורות על בטלותו.
השופט ד"ר שמואל בורנשטין דחה את הבקשה על הסף, אך קיבל את עמדת המבקש וציין כי המס שנגבה בתקופה הרלוונטית בהסתמך על סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת נגבה שלא כדין. השופט ציין כי סעיף 38 נועד לתת מענה לתקופה מוגדרת ותחומה בזמן, במסגרתה קיים קושי לקדם הליכי חקיקה בסמוך למועד הבחירות לכנסת. מדובר בפרק הזמן שבין ארבעה חודשים לאחר שהוחלט על פיזור הכנסת היוצאת לבין שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, על מנת שלא יווצר "ריק חקיקתי" עקב פקיעתם של חוקים מסוימים ואי חקיקתם של חוקים אחרים תחתיהם. לדעת בית המשפט, אילו מצב הדברים היה מתמצה בשאלת פרשנותו של סעיף 38 ותחולתו על המקרה הנדון, היה מקום לקבוע שהמבקש עמד בנטל הנדרש להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבמחלוקת תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, וככל שהיו מתקיימים יתר התנאים הנדרשים בחוק לאישור תובענה ייצוגית – הבקשה לאישור הייתה מתקבלת.
עם זאת, נקבע כי בשונה מהמקרה הרגיל שבו תקיפה עקיפה של מעשה חקיקה עשויה ליצור מעשה בית דין בעל נפקות מצומצמת לצדדים להליך, במקרה של תביעה ייצוגית תוצאת ההכרעה עשויה להיות, מבחינה מהותית ומעשית, שוות ערך לתקיפה ישירה והיא תחול על כלל חברי הקבוצה הייצוגית. משכך, נקבע בפסיקה כי אף שאין מניעה עקרונית לתקוף דבר חקיקה בתקיפה עקיפה, במסגרת תובענה ייצוגית הרי שאין זה הכלל והדבר ייעשה רק במקרים חריגים. לאור האמור, ונוכח התיקון לחוק ומועד תחולתו – דין התובענה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית להידחות על הסף.
לצד זאת, סבר השופט כי המבקש העלה במסגרת התביעה והבקשה לאישור סוגיה ראויה לדיון, על אף שראוי היה כי יפנה לרשות בפניה מוקדמת שהיה באפשרותה להביא לחידוד המחלוקות הקיימות בין הצדדים ולמקד את טענותיהם באופן שהיה תורם ליעילות ההליך. משנמצא כי התביעה והבקשה לאישור מעלה סוגיה בעלת חשיבות לא מבוטלת, ואף נמצא כי פרשנותו של המבקש למצב המשפטי באשר לתחולת סעיף 38 על סעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין היא העדיפה, יש מקום לפסוק לו גמול בסך של20 אלף שקל ושכר טרחה בסך של 80 אלף שקל לעורך דינו.
