שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המחוזי: צלם צבאי לא יקבל קרדיט על תמונות שצילם במהלך שירותו

חדשות

המחוזי: צלם צבאי לא יקבל קרדיט על תמונות שצילם במהלך שירותו, צילום:  Getty images Israel
המחוזי: צלם צבאי לא יקבל קרדיט על תמונות שצילם במהלך שירותו
30/08/2017, עו"ד לילך דניאל

אדם ששירת כצלם צבאי בתחילת שנות השבעים תבע הוצאת ספרים שלטענתו פרסמה תמונות שצילם במלחמת יום הכיפורים מבלי לתת לו קרדיט. ביהמ"ש: גיוס לצבא אינו מלמד על ויתור של החייל על זכותו המוסרית ביצירותיו אך שיקולי מדיניות תומכים בייחוס התמונות לדובר צה"ל ולא לצלם עצמו

בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של אדם ששירת כצלם צבאי במלחמת יום הכיפורים נגד הוצאת ספרים שלטענתו פרסמה תמונות שצילם מבלי לתת לו קרדיט. נקבע, כי גיוס חובה לצה"ל אמנם אינו מלמד על הסכמת החייל לוותר על זכותו המוסרית ביצירות שיצור אגב שירותו, אולם קיימים שיקולי מדיניות התומכים במסקנה לפיה הדרך המתאימה היא ייחוס התמונות של צלמים צבאיים לדובר צה"ל היא הפרקטיקה המתאימה, ובכלל זאת החשש שהייחוס יביא לפגיעה במרקם הפעילות של יחידה צבאית ובלכידות של חיילי היחידה לטובת קבלת הקרדיט האישי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובע, רון אילן, שירת כצלם ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל בין השנים 1971-1974. במהלך מלחמת יום הכיפורים הוצב אילן בחזית הדרום, שם צילם תמונות שונות השמורות בארכיון צה"ל ומתועדות במאגר תמונות של לשכת הפרסום הממשלתית. בתמונות נראים בין היתר גדוד צנחנים בדרכו לתעלה לאחר הקרב בחווה הסינית, טנקים החוצים את תעלת סואץ, מטוס מצרי שהופל, חייל מתפלל לפני יציאה לקרב ואף צילום בו נראים האלוף אריאל שרון ושלושה מפקדי חטיבות. הנתבעת, "משכל הוצאה לאור", כללה חלק מהתמונות שצילם אילן בספרים שהוציאה לאור לאחר שניתן לה היתר כדין מהמדינה להשתמש בהן. אין מחלוקת כי זכויות היוצרים בתמונות שייכות למדינה, אלא שלטענתו של אילן הפרה הנתבעת את זכותו המוסרית בתמונות היות שפרסמה אותן ללא אזכור שמו כצלם.

הנתבעת מצדה טענה כי התובע עשה לעצמו "אג'נדה" להתעשר משירותו הצבאי כצלם והוסיפה כי פנתה לדובר צה"ל בשאלת הקרדיט על התמונות ונענתה כי יש לציין שהצילום נעשה ע"י דובר צה"ל. במישור העקרוני טענה הנתבעת כי יש לראות את החיילים המשרתים ביחידת דובר צה"ל כמי שמוותרים בעצם הגיוס לצבא על זכותם לקרדיט על יצירות שיצרו במסגרת השירות הצבאי. לצד זאת, הגישה הנתבעת הודעת צד שלישי נגד המדינה בטענה כי עליה לשפותה ככל שיימצא שחדלה באי מתן הקרדיט לתובע, שכן פעלה לפי הנחיות דובר צה"ל ולשכת הפרסום הממשלתית. המדינה הצטרפה בכתב הגנתה לטענות הנתבעת וציינה כי ההיקף והמידה הראויים אינם מחייבים מתן קרדיט אישי לצלם.

השופט ארנון דראל דחה את התביעה וקבע כי ייחוס התמונות שמצלמים חיילים המשרתים כצלמים צבאיים היא הדרך המתאימה. תחילה התייחס השופט לשאלה האם צלם צבאי המצלם בעת שירותו מוותר על זכותו לקרדיט, אולם קבע כי לא הונח בסיס מספיק לקביעה זו. לשיטתו, גיוס חובה לצה"ל ושיבוץ ביחידה צבאית אינם מלמדים על הסכמה לוויתור על זכויות, ואין בגיוס כדי ללמד על הסכמה לכך. משכך, נדרש להראות מעבר לכך.

מכאן, פנה השופט לבחון את השאלה העיקרית – מהם ההיקף והמידה הראויים למתן קרדיט לצלם צבאי: האם יש לייחס לו את התמונה באופן אישי או שדי באזכור דובר צה"ל לצד התמונה. בעניין זה, שוכנע בית המשפט כי יש לראות באופן ו נהגה הנתבעת בייחוס התמונות לדובר צה"ל, כקיום הזכות המוסרית לייחוס היצירה ליוצר בהיקף ובמידה הראויים. נקבע, כי נקודת המוצא לדיון היא שהנתבעת פנתה לדובר צה"ל, ומשזה הנחה אותה כיצד ולמי לייחס את התמונות לא חלה עליה חובה לייחוס היצירה באופן שונה.

גם ללא קשר להנחיה של הדובר, סבר השופט דראל כי ייחוס התמונות שמצלמים חיילים המשרתים כצלמים צבאיים במסגרת שירות סדיר לדובר צה"ל היא הדרך המתאימה. עוד הוסיף השופט כי לא מדובר בשלילת הקרדיט בשל שיקול זר והנתבעת הייתה מוכנה לתת את הקרדיט לצלם ככל שדובר צה"ל יאשר זאת, אלא שזה אף הנחה אותה שלא לעשות כן. הנתבעת גם לא הפיקה שום רווח או תועלת מכך שלא ייחסה את הקרדיט לתובע ומבחינתה לא היה כל הבדל בין האפשרויות השונות. גם לתובע עצמו לא נגרמה פגיעה, בהתחשב בכך שהוא אינו צלם מקצועי שנזקק למתן הקרדיט לשם יצירת מוניטין שיאפשר לו עיסוק מסחרי בצילום. יתר על כן, עד לאחרונה הוא אף לא היה מודע שהוא אכן הצלם של חלק מהתמונות.

מלבד האמור, סבר בית המשפט כי קיימים שיקולי מדיניות התומכים במסקנה האמורה ובהם החשש שהייחוס יביא לפגיעה במרקם הפעילות של יחידה צבאית ובלכידות של חיילי היחידה לטובת קבלת הקרדיט האישי. חשש נוסף הוא להעדפת תמונות שיגיעו לחשיפה רחבה ותהיינה בעלות מימד אמנותי על פני צילום לצרכי הצבא. לא זו אף זו, חשיפת הצלם יכולה לחשוף את המקומות בהם שירת ולהעמידו בסיכונים אישיים.

לבסוף ציין בית המשפט כי העובדה שבמקרים אחרים מסר דובר צה"ל את שם הצלם אינה מטילה נטל על הנתבעת, וככל שיש לתובע טענות כלפי דרך הילוכו של דובר צה"ל אין לבררן בהליך זה. לצד האמור העיר השופט כי ייתכן שיש מקום להסדרת דרך הטיפול של דובר צה"ל בנושא זה תוך בחינת התמונות השונות, הזמן שחלף ושיקולים נוספים.

 

ת"א 22675-11-14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:233
קומיט וכל טופס במתנה