שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הפסיקו להפוך את בג"ץ לשק חבטות

חדשות

הפסיקו להפוך את בג"ץ לשק חבטות, צילום: נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור. צילום: אתר הרשות השופטת
הפסיקו להפוך את בג"ץ לשק חבטות
03/09/2017, עו"ד לילך דניאל

פסיקת העליון בעניין המסתננים שוב עוררה את הקולות התוקפים את ביהמ"ש, בעיקר מצד תושבי דרום ת"א המאשימים אותו באטימות ושוויון נפש לשלומם ורווחתם. האם מדובר במחאה לגיטימית או שהגיעה השעה להסיט בחזרה את תשומת הלב אל אלו שבכוחם לקבל את ההחלטות? דעה

מאבטחי בית המשפט העליון שהגיעו לעבודתם ביום חמישי האחרון לא שיערו בנפשם שימצאו פסל מוזהב בדמותה של הנשיאה מרים נאור ניצב ליד ההיכל. הפסל הוסר באופן כמעט מיידי והמשטרה הוזעקה למקום, אולם בסופו של דבר הוחלט שלא לבחון את העניין במישור הפלילי בשלב זה. מספר שעות לאחר מכן נחשפה זהות מניחי הפסל, תנועת "דרך חיים" הפועלת למימוש החזון של מדינה יהודית ומנהלת בחודשים האחרונים קמפיין תחת הכותרת "די לדיקטטורה של בג"ץ", בשיתוף עם פעילה למען תושבי השכונות בדרום תל-אביב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצבת הפסל לא הגיעה יש מאין. מדובר בהמשך ישיר להפגנות שמתרחשות כבר מספר שבועות ליד ביתה של נאור בירושלים ולהפגנות שמתרחשות מאז הפסיקה בנושא המסתננים במחאה על מה שמוגדר בית משפט "מנותק מהעם" שמתייחס בשוויון נפש לסבלם של האזרחים תושבי השכונות בדרום ת"א, מתערב באופן בוטה בעבודתן של הכנסת והממשלה ואינו נותן להן לפעול באופן חופשי.

עם זאת, נשאלת השאלה האם המחאה הזו מופנית לגורם הנכון - האם בית המשפט העליון הוא הכתובת או שמא הפוליטיקאים שלהם הכוח לקבל את ההחלטות בפועל? לאורך שנים ישנה שחיקה עצומה במעמדו של בית המשפט וכיום נראה שהפך למעין "שק חבטות" שניתן לייחס לו סיכון לחברה, לכלכלה, לביטחון, לדת ולקיומה של המדינה. גם הפוליטיקאים לא טומנים את ידם בצלחת ולא אחת אינם מהססים ללבות את האש מתוך אינטרס להסיט את תשומת הלב מאזלת היד בה הם נוקטים. אלו מתמקדים בהצעות להגבלת סמכותו של בית המשפט ומעודדים את המצג לפיו הממשלה והכנסת מציעות פתרונות אבל בית המשפט העליון מוחק אותם כלאחר יד מתוך רצון מדומה כלשהו של השופטים "לשלוט" ו"לעשות דווקא" ולא לפסוק בהתאם לחוק ולעקרונות יסוד של זכויות פרט וזכויות אדם.

דוגמה נהדרת לכך ניתן למצוא בפסיקה שעסקה בפתיחת עסקים בשבת בתל אביב. גם פסיקה זו עוררה זעם רב על בג"ץ בקרב חוגים רבים, אולם יש לזכור כי מי שקבע שבתי העסק יהיו פתוחים בשבת היא עיריית תל-אביב, מי שנמנע מלהכריע בנושא במשך שנתיים וחצי היא הממשלה ומי שנוח להם מאד להסית נגד בית המשפט ולתלות בו את האשמה הם אותם חברי כנסת הגוזרים קופון פוליטי מהדעה הפופולרית נגד בית המשפט העליון אבל בו בעת נמנעים כבר שנים ארוכות מלחוקק חוק שבת ארצי שישים קץ לעימותים. גם לאחר הפסיקה שביטלה את מתווה הגז, תגובת ראש הממשלה הייתה כי מדובר בהחלטה "תמוהה" המאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז וכי ישראל נתפסת כ"מדינה עם התערבות משפטית מוגזמת שקשה לעשות בה עסקים". גם שרת המשפטים איילת שקד בכבודה ובעצמה תקפה את בית המשפט ואמרה כי ביטול סעיף היציבות מהווה "התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל".

בעניין המסתננים, ה"פתרונות" שהביאה הממשלה הם בעיקר כליאת אנשים ללא משפט לזמן ממושך ובתנאים מחפירים, אך ניתן לשאול מדוע כל המסתננים הללו מתרכזים דווקא בדרום ת"א? האם מישהו ממקבלי ההחלטות ניסה לקדם פתרונות שיפזרו אותם במקומות אחרים? האם מישהו בדק את בקשות המקלט של אותם מסתננים? האם נשקל לתת אשרות עבודה זמניות על מנת שלא יחיו בעוני ובטלה באופן שמגביר את הפשיעה? האם הוקצו כוחות שיטור משמעותיים לפקח על הנעשה באותן שכונות?

דווקא ראש הממשלה נתניהו אמר דברים ראויים במהלך הסיור שלו בדרום ת"א לאחר פסיקת העליון בשבוע שעבר. בתגובה לקריאות התושבים "בוז לבג"ץ" ענה נתניהו "אני מכבד את בג"ץ גם כשאני לא מסכים להחלטותיו. מה שראוי זה לעשות מה שאנחנו מוסמכים לעשות מבחינה חוקית: או שנשנה את חוק ההרחקה, או את ההסכמים עם מדינות אפריקה, או את שני הדברים יחד". ואכן, הגיעה השעה להסיט בחזרה את תשומת הלב אל אלו שבכוחם לקבל את ההחלטות ולא אל בית המשפט.

נסיים בציטוט שמסכם באופן ממצה את הטיעון מתוך דבריו של המשנה לנשיאה (בדימ') אליקים רובינשטיין, בבג"ץ שעסק בהכרה בגיורים שנערכו בבתי דין אורתודוקסיים-חרדיים: "פסק הדין וההכרעה שבו נובעים למרבה הצער מאי יכולתה של המערכת הפוליטית – הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, הממשלה והכנסת כאחת – להוליד פתרון חקיקתי ראוי לנושא רגיש כמו הגיור. התוצאה הרעה היא הטלתו המתמדת, שוב ושוב, לפתחו של בית משפט זה, אשר נועד לפתור סכסוכים ולפרש את הדין, באופן שהכרעותיו המחייבות נאלצות להידרש למחלוקות ערכיות וציבוריות, שהממשלה והכנסת ממאנות לפתרן או מתקשות פוליטית לעשות כן. שוב ושוב קורא בית המשפט למחוקק לעשות מלאכתו, קריאה העוברת כחוט השני בפסקי הדין. ומשהקריאה אינה נענית – ושעה שנופל בלית ברירה הפור השיפוטי – נטענות לא אחת טענות כלפי בית המשפט, על שאינו יוצא ידי כולם, ובעיקר שהוא "חילוני" או ר"ל "ליברלי" ולא "יהודי" דיו, או כולם יחד, והוא "אקטיבי" – ומנגד, שאיננו עומד על משמר הזכויות, ושהוא פסיבי מדי; בקיצור – "בכל מכל כל". אך לאמיתו של דבר, הרי בית המשפט אינו "מזמין" תיקים אלא דן במה שמוגש לו כעתירה או כערעור..."

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:27
קומיט וכל טופס במתנה