חדשות

במקצוע עריכת הדין כיום אין די במתן שירותים משפטיים באיכות גבוהה בכדי לקדם את המשרד ושיתוף פעולה עם עיתונאים הוא בלתי נמנע. יחד עם זאת, רבים חוששים מכך בשל מספר מיתוסים שקנו אחיזה רחבה בקרב ציבור עורכי הדין. מהם מיתוסים אלו והאם ניתן להפריך אותם?

השגתם עבור אחד מלקוחות המשרד תקדים מעניין, סייעתם ללקוח אחר להתקשר בעסקה משמעותית או הגשתם לאחרונה עתירה בעניין ציבורי חשוב. משרדכם משיג לאחרונה הישגים יוצאי דופן אך למרות כל זאת אתם חשים שהוא אינו זוכה לחשיפה התקשורתית הראויה לו. מדוע? בנסיבותיו הנוכחיות של מקצוע עריכת הדין העמוס לעייפה, לעיתים אין די במתן שירותים משפטיים באיכות גבוהה בכדי לקדם את המשרד בתודעת הציבור ויש מקום לפעולה אקטיבית בכדי לסייע למשרד לבלוט ביחס לסביבתו. אחת הדרכים היעילות להשגת מטרה זו היא שיתוף פעולה עם התקשורת. ידיעה תקשורתית המציינת את המשרד בהקשר חיובי היא בעלת ערך רב עבור המשרד שכן התקשורת היא גוף עצמאי ובעל אג'נדה נפרדת ועל כן חשיפה חיובית בכתבה או בידיעה תקשורתית נתפסת כאמינה עשרות מונים לעומת ניסיונות אחרים לפרסום וקידום המשרד. יחד עם זאת, רבים חוששים משיתוף פעולה עם עיתונאים בשל מספר מיתוסים אשר קנו אחיזה רחבה בקרב ציבור עריכת הדין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

1. "אסור לסמוך על עיתונאים!" - יתרונה של הידיעה התקשורתית עבור עורך הדין טומנת בחובה אף חסרון, שכן ככלל אין לעורך הדין שליטה של ממש על תוכן הידיעה ועל כן לכאורה אין לדעת באיזה אור יוצג המשרד בכתבה על ידי הכתב המונע מאינטרסים שונים מאלו של המשרד. בפועל, הכל תלוי בהקשר ובנסיבות העניין. אין מעמדו של עו"ד המתראיין כמומחה כמעמדו של ידוען הנתון תחת עינה הבוחנת של התקשורת. במקרה זה, האינטרס של העיתונאי הוא להציג את עורך הדין באור חיובי, שכן אמינותו המקצועית של עורך הדין תשפיע על אמינות הכתבה. מאידך, מוטב לעורך דין המתראיין כבא כוחו של ידוען אשר הסתבך בשערורייה לעמוד על המשמר. ככלל, אוירה נעימה בשיחה עם העיתונאי והותרת רושם חיובי עשויים להוביל להמשך הקשר עמו ופועלים לטובת עורך הדין, וככל שיעמיקו ויתבססו היחסים עם העיתונאי כך ניתן יהיה "לסמוך" עליו וניתן יהיה גם לומר דברים בבחינת "שלא לציטוט" (Off the record).

2. "עיתונאים עובדים רק עם עורכי דין מוכרים" - התפיסה הרווחת היא שעיתונאים מעוניינים לעבוד אך ורק עם רשימה סגורה של אושיות צמרת מעולם המשפט, אשר אזכורם יוסיף עומק נוסף לכתבה. בפועל, העיתונאי מעוניין להשיג מקור לידיעה מתחום ההתמחות בה עוסקת הידיעה. מנקודת מבטו של העיתונאי, לעיתים השגת מומחה לצורך הכתבה כרוכה בטרחה רבה ומטבע הדברים עורכי דין מובילים ומפורסמים נגישים וזמינים הרבה פחות. במקרה זה זמינות היא עקרון המפתח, וכל עוד תחום התמחותו של עורך הדין רלוונטי לצרכי הכתבה ייתכן שיעלה בידו לזכות למנת חשיפה תקשורתית אף אם יש עורכי דין בכירים ומפורסמים ממנו.

3. "כתבים נוטים לסלף את הדברים" - השכלתם המשפטית של עורכי דין משפיעה רבות ומובילה לכך שעורכי דין קוראים כתבות בדרך שונה מזו של הציבור. סגנון הקריאה המשפטי הוא קפדני ומאופיין במתן שימת לב לכל סימן פיסוק, מילה שאינה במקומה וניסוח שאינו מהוקצע דיו. כתוצאה מכך, עו"ד רבים עשויים להתאכזב מהתוצאה ולהימנע משיתוף פעולה עתידי עם התקשורת. יש לזכור שבפועל, כל עוד לא מדובר בכתב עת מקצועי או בביטאון הלשכה, במרבית המקרים עיקרו של קהל הקוראים אינו מודע לניואנסים הטורדים את מנוחתו של עוה"ד ואינו מתעמק בכתבה באופן הזהה לעורך הדין ועל כן כל עוד לא נעשו בכתבה שגיאות קרדינאליות והקשר הדברים נותר חיובי- התוצר יהא חיובי מבחינת עורך הדין.

לסיכום, מיתוסים רבים קנו להם אחיזה בקרב ציבור עורכי הדין (הזהיר מטבעו) בנוגע לעיתונאים. חרף זאת, שיתוף פעולה זהיר עם התקשורת תוך כיבוד "כללי המשחק" וטיפוח מערכות יחסים חיוביות וארוכות טווח עם עיתונאים עשוי לשמש כלי יעיל במיוחד בביסוס מקומו של המשרד בתודעת הציבור ובקידומו העסקי של המשרד.

הכותב, עו"ד זהר פישר, הוא ראש משרד Robus העוסק בפיתוח עסקי ושיווק למשרדי עו"ד. לאתר המשרד: http://robus.co.il/