חדשות

בוועדת החוקה נמשך הוויכוח הסוער על הצורך בהטלת אגרות בתביעות ייצוגיות במטרה למנוע תביעות סרק, חרף הפגיעה באזרח הקטן שיתקשה להשמיע את קולו. נציגי התעשיינים: "מעדיפים לפעמים להתפשר גם כשזה לא מוצדק מאשר לשלם מאות אלפים". ראש הלשכה עו"ד אפי נוה: "נאתגר אתכם בבג"ץ"

נמשך הוויכוח הסוער על הטלת האגרות בתביעות ייצוגיות. ועדת החוקה חוק ומשפט. אתמול (ג', 14.11) קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט דיון נוסף בתיקון לתקנות בתי המשפט (אגרות), שהציעה שרת המשפטים איילת שקד, לפיו ייקבעו אגרות בהליך של תביעה ייצוגית – החל מ-12 אלף שקל להליך בבית משפט השלום ועד 24 אלף שקל בהליך בתביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בו בתביעה נגד רשות מנהלית. חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה ממשיכים להתנגד להטלת האגרות, על רקע הטענות הקשות שמשמיעים פעילים חברתיים, תעשיינים ונציגי לשכת עורכי הדין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כיום לא מוטלת כל אגרה על הגשת תביעה ייצוגית, אף שלפי חוק תובענות ייצוגיות אמורות היו התקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק להגיע לאישור ועדת החוקה בתוך חצי שנה מיום פרסום החוק.

פגיעה בהרתעה הצרכנית

על פי התקנות שהציעה שרת המשפטים, חצייה הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, וחצייה השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה. בתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית, במקרים שבהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה (למעט סכום קטן) תוחזר. עוד מוצע לקבוע כי חובת תשלום האגרה לא תחול על המועצה הישראלית לצרכנות ועל ארגון שהגשת תביעות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, "הרעיון של תובענות ייצוגיות היה לאפשר לציבור הרחב למחות על עוול שנעשה. הבעיה היא שהיום זה מנוצל למטרות אחרות וקמו משרדי עורכי דין שנבנים על זה. הממשלה הציעה תחילה אגרה של 62 אלף שקל, והיום ההצעה הממשלתית מדברת על 12-24 אלף שקל".

ח"כ סעיד אלחרומי ציין כי "כשמדובר על סכום של 24 אלף שקל לתביעת רשות מנהלית זו מדרגה גבוהה מאוד, בעיקר למי שידו אינה משגת. מי שחי מהתביעות אין לו כל בעיה עם האגרות והוא ישלם אותן. האגרות יפגעו בעיקר בשכבות החלשות. אפשר להגיע לפתרונות בלי אגרה בתחילת הדרך".

ח"כ יעל גרמן הוסיפה כי "ניתן להפחית חלק גדול מהמחלוקת אם יהיה מנגנון לסילוק על הסף של תביעות סרק כמו בארצות הברית. לחילופין, אם הוכח שזו תביעת סרק אפשר להטיל הוצאות משפט רציניות כדי להרתיע את הבאים בתור. אי אפשר לחשוב רק על אלו שמנצלים לרעה את החוק. החוק צריך לראות את טובת הכלל".

"התובענה הייצוגית הגיעה לעולם כדי לאפשר לחלש להשמיע קולו ולמנוע עוולות, אז מה אתם מנסים לעשות, לסתום את הפה ולמנוע את זכות העמידה?", הקשתה ח"כ רויטל סויד. "האם נותנים לציבור שאין לו יכולת להתאגד לעמוד מול מי שפוגע בו או לא? אם אכן יש 60% תביעות סרק לא נמנע מהעותרים להגיע אלא בדיעבד. נבחר על מי להטיל את ההוצאות. אם עורך דין ניצל לרעה את ההליך יש אפשרות להטיל עליו הוצאות. אסור לפגוע בתעשיינים ובעלי המלאכה אבל יש דרך אחרת למנוע זאת".

ח"כ אורי מקלב ציין כי "מנגנון התביעות, מונע עושק מתמשך, וזהו המנגנון מספר 1 בהרתעה צרכנית ובנושאי בריאות. לבוא ולומר שהעלאת האגרות תפתור את כל הבעיות זו זריית חול בעיניים".

"השופטים לא מסוגלים לפסוק הוצאות משמעותיות"

נציגי התעשיינים הביעו תמיכה גורפת בהטלת האגרות. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ציין כי "בשלוש השנים האחרונות הוגשו מעל 4,000 תביעות ורק 160 אושרו. זה 4,200 עורכי דין שנשכרו לעבוד, זה מיליונים כבדים לחברות בפשרות ובהוצאות. לשלם מאות אלפי שקלים בכל תיק זה כסף גדול. הכסף הזה מוטל על המוצרים שאנחנו מייצרים. זה יוקר המחייה, כסף מיותר שמגיע ברובו לעורכי הדין, מקטין את כושר התחרות וסוגר מפעלים".

לדברי ד"ר רון תומר מהתאחדות התעשיינים, חברת אוניפארם, "נתבעתי ב- 7-6 תיקים בסכום כולל של 4 מיליארד שקל וניצחתי בכל התביעות אבל ענן גדול ישב לי על הראש שנים. זה אומר שאני חייב להעסיק עורכי דין ומומחים רציניים, שכר טרחת עורכי הדין היה בין חצי מיליון למיליון לכל תיק, וזה קנס שנופל עליי גם כשניצחתי את התיק. מי שמוציא דוח על חברת אוניפארם רואה שיש לה תביעות במיליארדים, לך תסביר למה דרגת הסיכון שלך לא השתנתה ותנסה לשכנע את חברת הביטוח שלא לייקר את הפרמיה. זה קנס אוטומטי על הנתבע ולכן האגרה היא דמי רצינות וצעד חברתי חשוב".

אלירן, בעל חנות צעצועים מנס ציונה, סיפר בדיון: "קיבלתי תביעה אחת מתוך 20 תביעות של סניפים שונים על אריזה לא תקינה. אתה רואה באיזו מהירות באים עורכי הדין ורוצים את הפרוטקשן שלהם, להגיע לפשרה. תובעים אותך על 5 מיליון שקל כשבכל תקופת החנות שלי מ-2010 מכרתי 20 אלף מאותו מוצר. ניצחתי במשפט ואחרי זה התובע בכלל פושט רגל ולא יכול להחזיר לי את ההוצאות".

ד"ר נורית הראל, יו"ר פישר תעשיות פרמבצטיות, הוסיפה כי "בשנים האחרונות קיבלנו 5 תביעות ייצוגיות, שנדחו על הסף או ששילמנו להסתלקות, כי אני מעדיפה לפעמים להתפשר גם כשזה לא מוצדק מאשר לשלם מאות אלפים ולצאת צודקת. רק השבוע הגיעה תביעה חדשה שכתוב שבאחד המוצרים שלנו יש חומר אסור, כשבתקן שמצורף לתביעה הוא נכלל. לא יודעת אם לצחוק או לבכות".

עו"ד ירון רייטר, שותף מייסד במשרד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' ומנהל מחלקת התביעות הייצוגיות במשרד, הסביר כי "הוצאות בסוף ההליך זה דבר מצוין, אבל לשופטים למעט חריגים אין את המסוגלות הנפשית להטיל הוצאות משמעותיות, וראיתי את זה בעשרות תביעות סרק. זה לא ישים. לרוב הנתבעים גם אין מסוגלות ללכת עם התביעה עד הסוף כדי לחכות לפסיקת ההוצאות, רובם ירצו להוריד מעליהם את הענן ויסכימו להתפשר".

עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, ציין כי "איגוד לשכות המסחר תומך בתקנות. גם מבחינת שוויון בפני החוק, לא ייתכן שמי שמגיש תביעה רגילה על מיליון שקל יצטרך לשלם 1% אגרה והתובע בתובענה ייצוגית יהיה פטור ממנה. היינו בעד סכומי האגרה המקוריים כי זה הפך לספורט לאומי".

עו"ד ענת פילצר סומך, היועצת המשפטית של איגוד החברות הציבוריות, הבהירה כי לא מדובר בסגירת מפעל התובענות, אלא במניעת שימוש מניפולטיבי. "הניסיון להציג את התעשיינים כמפלצות אינו לגיטימי", אמרה פילצר סומך. "אם מקלפים את האמירות היפות על זכותו של הציבור, התובע הייצוגי הממוצע הוא המזכירה התורנית במשרד עורכי הדין שפתח את פס הייצור".

"מענה לא נכון לבעיה שלא קיימת"

נציגי לשכת עורכי הדין וארגונים שונים השמיעו טענות קשות נגד התקנות. ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה טען כי "מתעסקים ב-1,000 הליכים מתוך 750 אלף בשנה. רוב ההסתלקויות הן של נתבעים שתיקנו דרכיהם, ולכן התביעות עושות את העבודה. להעלות אגרות לסכומים כאלו זה לעלות מ-0 ל-100 קמ"ש. חוץ ממלל של מסכנות וכמה מפריעים להם להרוויח, לא הוצגו נתוני עלייה דרמטית בתביעות או תביעות סרק. אם הערך של 24 אלף שקל יישאר, נאתגר אתכם בבג"ץ".

ראובן ברון מהמרכז לעיוור ציין כי "אילולא המקל של תביעה ייצוגית אי אפשר היה להוביל את הכריזה באוטובוסים וסימון תחנות הרכבת. יש תחומים בהם המסננת צריכה להיות עם חורים גדולים, כי אילולא אני הקטן הייתי מרים את הכפפה העיוורים היו תלויים מאוד בזולת כדי להשתמש בתחבורה ציבורית".

אורלי בר לב, פעילה חברתית, הוסיפה כי "תביעות הסרק הן רק תירוץ כשהמטרה האמתית היא חסימה של התמודדות אזרחים מול מונופולים. איך יכול להיות שרצים למהלך מטורף כשיש מהלך להפחתה שנעשה רק לפני שנה ואף אחד לא בדק את השפעתו. החלטה בעד תקנות השרה משמעותן להשאיר את הכסף שנגזל מהציבור בידיהם, וזה סירוס מוחלט של הכוח האזרחי".

לדברי עו"ד ישי זילברברג, "הניסיון להטיל אגרות על התחום הוא מענה לא נכון לבעיה שלא קיימת. מדובר על כ-1,000 תביעות ייצוגיות בשנה, זה פרומיל מהתביעות שמוגשות. באנלוגיה יש להטיל אגרה גם על תביעה למשטרה כדי שלא יהיו תביעות סרק".

עו"ד אסף פינק ציין כי"מבדיקה של תובענות סרק, בשנה שעברה הסתיימו 802 הליכים, מתוכם רק 116 הסתלקויות (14%) שבית המשפט החליט שלא לתת עליהם כסף. אלו הן לכאורה תובענות הסרק, כאשר מעל 60% מסתיימות בהישגים לציבור".