חדשות

למקומות, היכון, רוץ! טרנד ה"האקתונים" מגיע לעולם המשפט: בסוף החודש יערך אירוע מרוכז במהלכו יחברו יחדיו משפטנים, מפתחים ואנשי מוצר, תוכן ועיצוב מ-54 מדינות במקביל, כדי לעבוד על פרויקטים טכנולוגיים שיענו על צרכים בתחום. מדובר באירוע משולב של מחלקת הליגלטק במשרד Robus לצד משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות'

מקובל לחשוב שתחום המשפטים הוא תחום אפור ומשעמם שהמילים "חדשנות" ו"טכנולוגיה" הן ממנו והלאה. ה"האקתון" המשפטי העולמי הראשון שיערך בסוף החודש (22-23 לפברואר) בא לשים קץ להנחה הזו ולהוכיח שבכל הנוגע לחדשנות – עולם המשפט לא נותר מאחור.

האקתון (Hackathon) הוא חיבור באנגלית של המילים "Hack" (מלשון "hacking") ו- "Marathon" והוא אירוע מרוכז האורך בין יממה לכמה יממות במהלכו מתאספים מתכנתים, אנשי טכנולוגיה ואנשי מוצר, עיצוב ותוכן כדי לעבוד על פרויקטים טכנולוגיים בנושא כלשהו או למצוא פתרונות לבעיה או צורך בוער תוך זמן מוגבל. היתרון העיקרי של ההאקתון הוא החיבור שהוא יוצר בין משתתפים המגיעים מתחומי מקצוע שונים, והיותו כר פורה להעלאת רעיונות יצירתיים תוך שילוב הידע והכישורים של המשתתפים. המטרה הסופית: להגיע בסופו של יום לתוצרים מועילים ופתרונות פורצי דרך שסביר להניח שלא ניתן היה להגיע אליהם בדרכים אחרות.

אירועי ה"האקתון" הראשונים נערכו עוד בסוף שנות התשעים אולם נדמה שבשנים האחרונות השימוש בהם הולך וצובר תאוצה. הטרנד לא פסח גם על ישראל וכיום נערכים האקתונים כמעט בכל תחום אפשרי כשבין הדוגמאות הבולטות ניתן למצוא האקתון לנשים חרדיות שנועד למצוא דרכים לאפשר למשתמשי הסמארטפונים למיין תמונות בקלות ובמהירות, האקתון שנערך באוניברסיטה העברית שמטרתו פיתוח כלים שימושיים עבור סטודנטים והאקתון בנושא פרסונליזציה של תוספי תזונה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אך לא רק חברות מסחריות וארגונים, גם משרדי ממשלה הבינו מזמן שעריכת האקתון יכול להוות כלי נהדר לפתרון בעיות וצרכים של האזרח ושיפור איכות החיים. בין אלו ניתן לציין לדוגמה האקתון שנערך בשיתוף משרד החקלאות שנועד לצמצום אבדן ובזבוז המזון בישראל, האקתון שערכה הספריה הלאומית על מנת לסייע להנגיש ולחשוף את הקהל הרחב לאוצרות הספרייה והאקתון שערכו הבורסה של תל אביב והמפקחת על שוק ההון, ביטוח ופנסיה לקידום החדשנות הטכנולוגית בתחומי הפנסיה והביטוח.

כעת, כאמור, מגיע גם תורו של עולם המשפט לערוך האקתון משלו, ולא סתם האקתון - אלא כזה שייערך במקביל בכ-54 מדינות שונות ברחבי העולם בעת ובעונה אחת. האירוע עומד להתקיים ב- 22-23 לפברואר, כאשר צוותים נבחרים יזכו להשתתף בתחרות בינלאומית של טכנולוגיות משפטיות שתתקיים בניו-יורק בהמשך השנה ואף להציג את התוצרים שלהם בפני גורמים מובילים בתעשייה. מי שיארחו את האירוע הם מחלקת הליגל-טק במשרד "רובוס" (Tech&Law Israel) בשיתוף פעולה עם משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות׳.

"השאיפה היא שהצוותים יהיו מורכבים מבעלי מקצוע מתחומים שונים: מפתחים, אנשי מוצר, אנשי תוכן, אנשי עיצוב וכו", אומר עידו גולדברג, ראש תחום הליגל-טק ברובוס. "אליהם יצטרפו כמובן עורכי דין ומשפטנים המגיעים ממשרדי עו"ד, מפרקטיקות עצמאיות, וגם עורכי-דין שעזבו את המקצוע אבל מרגישים שהם יכולים לתרום לתחום מהאספקט הטכנולוגי. ניתן לומר שקהל היעד של ההאקאתון הוא כל אדם המתעניין בתחום ורואה עצמו תורם לצוות שיהיה בו חלק".

מה הציפיות מהאירוע?

"מובן שלא ניתן לפתח בפרק זמן שכזה פרויקט מוגמר, אך הרעיון הוא שצוותים המורכבים הן מאנשי טכנולוגיה והן מעורכי דין המגיעים מתוך השוק המשפטי ומכירים לעומק את הצרכים, יוכלו, תוך הסתייעות בליווי של מנטורים שינכחו במקום - להניח את היסודות לפרויקטים מעניינים בתחום. אירועים שכאלה מצמיחים תדיר פרויקטים מאד מעניינים, וגם אם לא, פעמים רבות הם מצמיחים שיתופי פעולה שבהמשך יולידו פרויקטים ויוזמות מרתקים. האירוע מושך התעניינות רבה מאד מאז הודענו על קיומו, ואנחנו מקבלים פניות מאנשי מקצוע מכל התחומים המבקשים לקחת חלק כזה או אחר בפרויקט. כמובן שאנו שמחים על כך מאוד, גם על ההתעניינות, ובעיקר על ההבנה של הסקטור המשפטי בישראל על חשיבות תחום הליגל-טק".

על איזה צרכים זה יכול לענות לדוגמה? איזה מטרות זה משרת?

"ניתן לומר שהצרכים בתעשייה המשפטית שהטכנולוגיה יכולה לספק להם מענה הם באמת אינסופיים. כבר היום מוצרים טכנולוגים רבים יכולים לשפר בצורה דרמטית את היעילות, המהירות והאיכות של עבודת העורך דין, והשאיפה היא להמשיך ולייצר פתרונות לבעיות יומיומיות של העוסקים במקצוע. הטכנולוגיה יכולה לסייע לעורכי הדין בכל תחום ותחום – החל מהתמודדות עם כמות גדולה של מסמכים ושליפת הנתונים החשובים באמת מתוכם (בין אם במסגרת Due Diligence או גילוי מסמכים), דרך ניהול תיק משפטי מהיבט איסוף המסמכים, הדוא"ל והחלטות בית-משפט ועיון בכולם (מערכות ניהול מסמכים ו- CRM), מערכות הבודקות רלוונטיות של פסקי דין והלכות לתיק הספציפי בו עוסק עורך הדין, מערכות ממוחשבות הבוחנות נכס נדל"ן בעת ובעונה אחת מכמה זוויות ומכמה רשויות ממשל ומעניקות דו"ח מפורט, ועוד ועוד".

נניח שיושבת קבוצה וחושבת על פתרון טכנולוגי לצורך משפטי מסוים. מה עושים עם זה הלאה? מי לוקח את זה לצעד הבא ומפתח את זה בפועל? או בקיצור - מה קורה ב"יום שאחרי" ההאקתון?

"ההאקאתון מסתיים לרוב לאחר שיש פתרון טכנולוגי לבעיה בשוק המשפטי. הפתרון נמצא בשלבים שונים (עיצוב, תכנות וכו'), אך כמובן שאינו נמצא במצב בו ניתן להוציא אותו לשוק כמוצר וגם לא כ'פתרון מדף'. כאן מתחיל השלב המעניין לא פחות בו לא פעם הקבוצה שיזמה את הפתרון, או חלק ממנו לוקחים את זה הלאה וממשיכים בפיתוח ובתכנות עד ליצירת מוצר פועל המשווק לשוק. לעיתים חוברים משקיעים (שלרוב באים 'לרחרח' בהאקאתונים), משרדי עו"ד וגורמים נוספים ל'מהומה', במטרה למנף את התוצרים הטובים החוצה וקדימה".

האם ישנן דוגמאות להישגים בולטים מהאקתונים אחרים?

"ההאקאתון המשפטי מתקיים השנה בפעם הראשונה, אך לאורך השנים לא מעט חברות ומוצרים מעניינים צמחו מהאקאתונים. דוגמה בולטת היא חברת GroupMe, אפליקציית מסרים שפותחה לראשונה במהלך האקאתון של Techcrunch עוד בשנת 2010 ונמכרה כעבור שנה בכ-80 מיליון דולר ל-Skype. יש עוד דוגמאות רבות, ולפי פרסומים של פייסבוק אפילו כפתור הלייק, התיוג בתגובות והטיים-ליין פותחו בהאקאתונים שערכה החברה. מהבחינה הזו - יש למה לצפות!"

ההאקתון המשפטי-העולמי הראשון יערך בתל-אביב בין התאריכים 22-23 בפברואר.