שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תזכיר חוק: סמכות למתן צו חוסם כנגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים

חדשות

תזכיר חוק: סמכות למתן צו חוסם כנגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים, צילום: pixabay
תזכיר חוק: סמכות למתן צו חוסם כנגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים
12/03/2018, עו"ד לילך דניאל

משרד המשפטים פרסם תזכיר לתיקון חוק בתי המשפט, המיועד להסדיר את השימוש בצו חוסם כנגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים המגישים הליכי סרק רבים: "אף על פי שבמתווה זה כרוכה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות המשפט, הרי שההצעה משרתת תכלית ראויה של ניצול ראוי של המשאב השיפוטי"

משרד המשפטים פרסם היום (ב') את תזכיר חוק בתי המשפט (תיקון) (תובע טרדן) התשע"ח-2018, המיועד להסדיר את השימוש בצו חוסם כנגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים המגישים הליכי סרק רבים. על פי המוצע, נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי להורות על מתן צו חוסם כנגד בעל דין טרדן לתקופה מקסימלית של חמש שנים. המשמעות היא שאותו בעל דין לא יוכל להגיש תובענות בהליך אזרחי ובהליך מנהלי בבתי המשפט, כולם או חלקם, ובתנאים שיקבע, ובלבד שניתנה לבעל דין הדין כאמור הזדמנות להשמיע טענותיו.

הגורמים שרשאים לפי החוק המוצע להגיש בקשה למתן צו חוסם הם הנהלת בתי המשפט באישור היועץ המשפטי לממשלה, או בעל דין שהוגשו נגדו לפחות שלוש תובענות או תביעות בהליך מנהלי על ידי אותו בעל דין טרדן. עוד מוצע שבעל דין שניתן נגדו צו חוסם יהיה רשאי להגיש תביעה אם ניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שבסמכותו העניינית והמקומית לדון בתובענה. רשות כאמור תינתן אם שוכנע בית המשפט כי התובענה מכילה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לפי התזכיר, מוצע להגדיר "בעל דין טרדן" כ"בעל דין המגיש הליכים שאינם מגלים עילה באופן עקבי ושיטתי בבית משפט אחד או בבתי משפט שונים, בין אם כנגד אותו בעל דין ובין אם כנגד בעלי דין שונים, באופן שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי משפט". מדובר בבעל דין היוזם הליכי משפט על דרך השגרה ומתמיד לפעול בדרך זו פעם אחר פעם, לעיתים נגד אותו נתבע ולעיתים נגד אחרים, ובהליך מציק או טורדני הנעדר על פניו סיכויי הצלחה כלשהם הנדרשים להקמתו של הליך זה. על בית המשפט להשתכנע כי מדובר בדפוס פעולה רוטיני ושיטתי של ניצול לרעה של הליכי המשפט אשר יוזם ההליך אינו בוחל לעשות בו שימוש פעם אחר פעם, כמעין ריטואל החוזר על עצמו. כמו כן, על מנת שניתן יהיה לבחון אם מדובר בבעל דין טרדן יש לדרוש לשם כך ראיות, הן להוכחת רכיב ההתנהגות והן להוכחת רכיב טיב ההליכים שהגיש, על מנת שניתן יהיה לבחון אם מדובר בדפוס פעולה חוזר של שימוש לרעה בהליכי משפט.

תוקפו של הצו החוסם יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים, כאשר נשיא בית המשפט שנתן את ההחלטה יהיה רשאי להאריך את תקפו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. עוד מוצע בחוק להתוות את שיקול דעת בית המשפט בהחלטה האם לתת את הצו המבוקש, כשבין היתר יהיה עליו לשקול את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אילולא יינתן הצו.

בדברי ההסבר נכתב בין היתר כי הזמן השיפוטי הרב המוקצה לטיפול בהליכים אותם מגיש התובע הטרדן מעכב את הטיפול בהליכים של בעלי דין אחרים ואף פוגע בזכות הגישה שלהם לבית המשפט. כן מובילה התנהלות זו להוצאות כספיות ניכרות מהקופה הציבורית ולגריעה ממשאבי הציבור כולו ובנוסף נדרשת מזכירות בית המשפט להשקיע משאבים לא מבוטלים בטיפול בבקשות ובתובענות אלו ללא כל הצדקה. עקב כך, נכתב, נפגע אמון ציבור המתדיינים בבית המשפט ויש בכך בטווח הארוך כדי לפגוע ביוקרתו של בית המשפט בעיני הציבור.

בנוסף נכתב כי בעיית התובע הטרדן העסיקה שיטות משפט רבות, ובמדינות שונות קיימים הסדרים חקיקתיים המעניקים לבתי המשפט סמכות מפורשת למנוע גישה לערכאות מתובע טרדן. בכל המקרים נדרש כי יתקיימו מספר תנאים מקדימים, ובין היתר שבעל הדין יוכרז כ"טרדן", כשהגדרת המונח נקבעה אף היא בחקיקה.

בכל הנוגע להתנגשות מול זכות הגישה לערכאות, המוכרת כזכות יסוד חוקתית, נאמר בתזכיר כי מדובר בזכות שאינה בלתי מוגבלת, מה גם ששימוש לרעה בזכות זו פוגע בזכות הגישה לערכאות של מתדיינים אחרים ומשליך הן על המערכת השיפוטית, הן על המתדיינים בפועל והן על מתדיינים מקרב הציבור. לפיכך, אף על פי שבמתווה זה כרוכה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות המשפט... "הרי שההצעה משרתת תכלית ראויה, של ניצול ראוי של המשאב השיפוטי שהוא בבחינת משאב מוגבל ופינוי זמן שיפוטי יקר ערך לטובת הליכי משפט תלויים ועומדים, החשת בירור של משפטים וכן הגנה על בעל הדין שכנגד, שזכות הגישה שלו לערכאות זכתה להגנת השיטה מפני ניצולה לרעה כלפיו".

עוד מצוינים האיזונים שנקבעו בחוק המוצע שנועדו לצמצם פגיעה זו באופן מידתי, ובהם העובדה שמדובר בצו הגבלת גישה על תנאי הנותן בידי התובע הטרדן זכות טיעון לשכנע בכל פעם מחדש כי מדובר בהליך המגלה עילה ולכן מוצדק לאפשר לו הגשתו, הכפפת בקשת הנהלת בתי המשפט לצו חוסם לאישור מהיועץ המשפטי לממשלה והסמכת בית המשפט העליון בלבד ליתן צו חוסם שיחול על כלל הערכאות.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:226
קומיט וכל טופס במתנה