מעיקרי הרפורמה, שתיכנס לתוקף בעוד שנה: צמצום סעיפי התקנות, קביעת דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה והרחבת תכנית המהו"ת. שקד: "משפט צדק הוא גם הליך הוגן, שמאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מרבית. זוהי חובתה הראשונה של מערכת המשפט לאזרחים"
שרת המשפטים איילת שקד חתמה היום (ד') על התקנות החדשות שיחליפו את תקנות סדר הדין האזרחי הקיימות. את התקנות הכין השופט בדימוס, משה גל, בסיוע משרד המשפטים והמחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. העבודה על התקנות, שיכנסו לתוקף ב-5 לספטמבר 2019, החלה כבר לפני ארבע שנים ואת ההודעה על חתימתן מסרה שקד במסיבת עיתונאים שקיימה היום בהשתתפות מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי.
על פי הודעת השרה, מטרת התקנות היא הגעה לדין צדק תוך התמקדות בליבת המחלוקת, ייעול ופישוט ההליכים המשפטיים, קיצור זמנים, מקסימום שקיפות בין הצדדים, ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי בידי אחד מהצדדים – על מנת להגיע להגשמתו של הצדק במערכת המשפט. כל זאת, תוך התחשבות בשכבות מוחלשות ובמתדיינים בלתי מיוצגים, עבורם הותאמו כלים מיוחדים. כך, במקום הליך שיפוטי שאורך כ-11.5 חודשים בבית משפט שלום וכ- 16.5 חודשים בבית משפט המחוזי, הצפי הוא כי ההליכים יתקצרו בהרבה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
עקרונות ועיקרי הרפורמה:
* נקבעה דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה וכפועל יוצא בוטלו הסדרים בלתי נדרשים (כדוגמת סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה);
* מספר התקנות צומצם משמעותית (180 סעיפים במקום 532 הקיימים היום);
* הפרקים והסעיפים סודרו באופן כרונולוגי התואם את סדר ההליך המשפטי;
* מסגרת אחידה של מועדים וביטול סרבולים וכפילויות של הליכים;
* מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות (הגבלת עמודים) וכן פורמט אחיד של כתב טענות;
* נקבע עקרון חדש: "לא יקובל לרישום", לפיו ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמך שאינו ממלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות או שאינו ממלא אחר דרישות שנקבעו על ידי בית המשפט. העיקרון מתייחס גם לבעלי דין בלתי מיוצגים, תוך הבנה שפעמים רבות מדובר בשכבות מוחלשות שידם אינה משגת שכירת עורך דין. לכן התקנות מחייבות את המזכיר המשפטי להבהיר לבעל דין בלתי מיוצג כיצד לרפא את הפגם ובית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת כתב הגנה או תגובה לבקשה לסעד זמני;
* נקבעו הוראות בדבר הבניית תהליכים – ככלל יתקיימו עד שני "קדמי משפט" בבית משפט שלום ועד שלושה בבית משפט מחוזי;
* עוגן נוהל של נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, בנוגע לדחיית מועדי דיון: ככלל, מלבד חריגים, הליך יתקיים במועדו;
* ככלל, עדויות וסיכומים יינתנו בעל פה ולא בכתב
* אקטיביות בהליך: התקנות החדשות מאפשרות לשופטים ליטול יוזמה ככל שנדרש. כך, למשל, לשופט הוקנתה סמכות לתחום את זמן הדיון (לרבות חקירות), בית המשפט נדרש לנהל את קדם המשפט בצורה אקטיבית: בקדם המשפט, השופט רשאי, למשל, לשמוע עדויות של כל הנוכחים באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה.
* בעלי הדין יחויבו לנהל דיון מקדמי ללא מעורבות השופט, כדי שהם ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון. כמו כן, במהלך הדיון המקדמי עליהם לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. כדי למנוע ניצול לרעה של בלתי מיוצגים, ההסדר לא יחול עליהם;
* בעלי הדין יידרשו להגיש את רשימת הבקשות עד לקדם המשפט במקום הגשת בקשות לאורך ההליך כולו; יצורפו מסמכים מהותיים לכתבי טענות וכן חוות דעת מומחים בנזקי גוף; תוגש רשימת עדים לפני קדם משפט ראשון, ובתביעה שעניינה נזק גוף יצורף לכתב התביעה תצהיר שיכלול מענה לשאלון נזקי גוף וכן כתב ויתור על סודיות רפואית;
* הרחבת תכנית המהו"ת, הכוללת פגישות מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור. זאת, בהמשך לפיילוט שנערך בתשעה בתי משפט שלום. כמו כן, הפגישות יורחבו ויוחלו על כל תביעה שסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 שקל (היום חלה רק על תביעות שסכומן עולה על 75,000 שקל);
* עקרונות היסוד שנקבעו בפתח התקנות כגון, קיום דיון על פי כללי הצדק הטבעי, הכרעה תוך זמן סביר על יסוד הטענת ההדדיות המובאות וניהול ההליך ופסיקה בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל – ישמשו כלי פרשני בכל הנוגע להסדרים הדיוניים.
עוד נקבע כי חובת בעלי הדין ופרקליטיהם לסייע לבית המשפט, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, לרבות העמדת הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים, מיקודן, בירורן והכרעה בהן; כמו כן, בכל מקרה שבו ניתן בתקנות שיקול דעת לבית המשפט, נדרש הוא לאזן, לפי הצורך, בין עניינם של בעלי הדין ובין העניין הציבורי שהוא כולל שיקולים של הנגשת מערכת המשפט לציבור, קיומו של דיון משפטי ראוי והוגן, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות ושימוש לרעה בהליך השיפוטי.
שרת המשפטים איילת שקד: "משפט צדק הוא לא רק פסק הדין. הוא גם הליך הוגן, שמאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מרבית. זוהי חובתה הראשונה של מערכת המשפט לאזרחים. בהינתן שהעומס בבתי המשפט הוא כבד מנשוא וההליכים האזרחיים אינם מתנהלים באפקטיביות ראויה, נדרש לשקול את שינוי התובנות. אני מודה לשרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, לנשיאי בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס ומרים נאור, לנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לשופט בדימוס משה גל, למחלקת יעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועמ"ש רז נזרי, ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, וכן לעו"ד לירון בנית ששון על עבודה מאומצת של שנים בכתיבת התקנות".
