שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרסמו שהמועמד לראשות העיר מנהל רומן עם פעילה פוליטית – ויפצו

חדשות

פרסמו שהמועמד לראשות העיר מנהל רומן עם פעילה פוליטית – ויפצו, צילום: istock
פרסמו שהמועמד לראשות העיר מנהל רומן עם פעילה פוליטית – ויפצו
29/10/2018, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום פסק פיצוי של 55 אלף שקל למועמד לראשות עיריית ראש העין ולפעילה פוליטית במטה הבחירות שלו, בגין פרסומים בפייסבוק שייחסו להם קיום יחסים מיניים עם אחרים שאינם בני זוגם, ובהזדמנות אחת אף זה עם זו. השופטת: "הנתבעים נהנו מ'השיח ברשת', ראו בו כשעשוע במגרש משחקים, תוך אדישות, במקרה הטוב, לתוצאה הקשה עד הרסנית העלולה להיגרם"

התובע, רז שגיא, הוא מועמד לראשות עיריית ראש העין בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות והתובעת היא פעילה במטה הבחירות שלו. בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה היו התובעים תושבי העיר המעורבים בנעשה בה בכלל, ובפוליטיקה המקומית - בפרט. בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בפ"ת באמצעות עורך דינם רון לוינטל, טענו התובעים כי הנתבעים פרסמו בפייסבוק פוסטים מהם עולה כי התובעים בגדו לכאורה בבני זוגם, בין אם זו עם זה ובין אם בנפרד, וזאת תוך ביזוי אישי המייחס להם קיום יחסי מין עם אחרים ביער הסמוך לעיר. עוד נכתב, לפי הנטען, כי התובע מקיים ביער יחסים עם נשים צעירות וחיילות וכי התובעת פירקה את נישואיה משום שקיימה יחסים עם פלוני באותו היער.

הנתבעים מנגד, טענו כי מדובר בתביעה שתכליתה "להשתיקם" וכי 'רמיזות מיניות על קיום יחסי מין ביער' אינן מהוות "לשון הרע". עוד לטענתם, מאחר שהתובעים מועמדים פוליטיים בבחירות הקרובות בעיר, והנתבעים הם תושבי השכונות הישנות, הרי שזכותם להעביר ביקורת לגלגנית, גם אם לעיתים מוצלחת ולעיתים פחות, על המנהיגות המקומית. בנסיבות אלו, לשיטת הנתבעים, יש ליתן משקל משמעותי לזכות של חופש הביטוי שאינה שמורה ל'צחי לשון' ובעלי שפה גבוהה, כאשר חלק ניכר מ'הפוסטים' והתגוביות מנוסחים בצורה סטירית, ביקורתית, אירונית ואפילו גסה וולגרית- אך כולם נופלים בגדר יישום של חופש הביטוי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת ריבה שרון קבעה לאחר בחינת הפרסומים, כי בראי עיניו של אדם סביר, קל וחומר אם נמנה על תושבי העיר ומכיר את הרקע ו'השיח הציבורי', כי יש בהם משום לשון הרע כמשמעותו בחוק. עוד שוכנעה השופטת כי אכן כטענת התובעים, השימוש במילה "יער" מכוון לרוב לרמיזות אודות פעילות מינית או אינטימית.

אשר לקיומה של הגנת תום הלב, סברה השופטת כי התרשמותה מרוח הדברים והאופן בו נוסחו הפרסומים לא רק שאינם תומכים בטענה בדבר קיומו של "תום לב", אלא יש בהם כדי להשמיט את הקרקע מתחת לטענת הגנה זו ולבסס את האפשרות כי הדברים נאמרו ביודעין, ותחת הבנה אם לא עד כדי כוונה. לשיטתה, אין משמעות לשאלה מי החל את שרשרת השמועות הנוגעות לתובעים, שכן התביעה עוסק בפוסטים שפורסמו, וגם הטענה כי המקור לשמועה אינו במי שפרסם אותה אינה מקימה טענת הגנה בחוק או בכלל.

עוד התייחסה השופטת לטענת הנתבעים לאיומים כלפיהם מצד התובעים אך קבעה כי זו לא הוכחה וממילא אינה מהווה טענת הגנה. עוד הוסיפה כי במהלך הדיונים התרשמה מהתנהלות לא מכבדת (בלשון המעטה) של הנתבעים כלפי התובעים ועניינם, שכללה זלזול, התחמקות ממענה ישיר או סביר, הקלת ראש בהליך ובצורך להשיב באחריות וענייניות  במהלך חקירה על תצהירים ובכלל ועוד. עוד התרשמה השופטת כי הנתבעים אינם מבינים את חומרת המיוחס להם וכי הם אינם מפנימים את הנזק המשמעותי, ולעתים בלתי הפיך, העלול  להיגרם עקב לשון הרע. בנוסף, ניתן היה להתרשם לשיטתה, כי ככלל הנתבעים נהנו מ'השיח ברשת', ראו בו כשעשוע במגרש משחקים, תוך אדישות, במקרה הטוב, לתוצאה הקשה עד הרסנית העלולה להיגרם עקב אמירות עוקצניות, מבודחות, ארסיות, או בכלל. בהתנהלות זו, נקבע, יש כדי להעצים את הפגיעה הנובעת מפרסומי לשון הרע מושא הליך זה.

לסיכום קבעה השופטת כי עיון בפרסומים השונים שהפיצו הנתבעים אינו מותיר מקום לספק כי מדובר בפרסומים פוגעניים, רובם בעלי גוון מיני, שכל ייעודם להכפיש את התובעים לעיני כל. עוד קבעה כי אין כל עניין ציבורי בפרסומים מהסוג הנדון, מה גם שלא הוכח כי אמת מאחוריהם, אף לא בזירה של מאבק פוליטי. בנוסף, לשיטתה, לא ניתן לראות בהם 'הבעת דעה', כי אם 'קביעת עובדות' ולא ניתן לקבל כי נעשו בתום לב.

עוד התרשמה השופטת מרוח הפרסומים כי הנתבעים התכוונו לפגוע בתובעים ובמעמדם כפעילים בראש העין, והתובעים הוכיחו כי נעשו פניות לנתבעים בבקשה להוריד את הפרסומים ולהפסיקם - אך הנתבעים בחרו להתעלם ואף המשיכו בפרסומים. עוד שוכנעה כי על אף שלעיתים נתבע מסוים התבטא יותר פעמים או פחות פעמים, נקט בלשון חריפה יותר או פחות - היה בעצם השיח כדי להזין את השיח הפוגעני ולעודדו, באופן שהוביל אותם לחציית הגבול שבין הזכות לחופש הביטוי ובקורת לגיטימית ובין פגיעה בשמם הטוב של התובעים. בנסיבות אלו, שוכנעה השופטת כי ראוי להורות שהחיוב בפיצוי יושת עליהם ביחד ולחוד. מנגד, קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה נגד אחת הנתבעות, שהיא מנהלת קבוצת הפייסבוק בה פורסמו מרבית הפרסומים, שכן לא הוכח כי היא פרסמה לשון הרע כלפי מי מהתובעים.

לאור האמור, יפוצו התובעים בסך של 55 אלף שקלים על הפרסומים, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בגובה 14,745 שקלים. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד רון לוינטל. הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד שלומי לוי.

 

תא"מ 53596-06-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:146
קומיט וכל טופס במתנה