בעל חברה לפתרונות ברזל נתבע ע"י עובד שעבד אצלו, ולאחר שיחת טלפון שניהל עם ב"כ העובד, לקה בהתקף לב. בית הדין לעבודה קבע שלא מדובר בפגיעה בעבודה, בין היתר נוכח הקושי לקבוע מתי החלו המיחושים בחזה אצל התובע
התובע, מסגר במקצועו, הוא הבעלים של חברה לפתרונות ברזל. בשנת 2013 הוגשה נגד התובע והחברה תביעה ע"י עובד שעבד בחברה, בסך של כ-72 אלף שקל. במהלך החודש שלאחר מכן, ניהלו הצדדים משא ומתן לסיום התיק.
שבוע לפני הדיון שנקבע בתיק, ניהלו ב"כ העובד והתובע מו"מ אינטנסיבי באמצעות שיחות טלפון על מנת לייתר את הדיון ולסיים את התיק בפשרה. השיחה האחרונה בין השניים התקיימה שלושה ימים לפני הדיון, ובמסגרתה, לטענת התובע, איים עליו ב"כ העובד כי אם לא יסכים להצעתו יבקש בדיון פסק דין בהעדר הגנה מאחר שלא הוגש כתב הגנה בתביעה. יום לפני הדיון שנקבע, פנה התובע לחדר מיון ואובחן כסובל מאוטם שריר הלב. בעקבות האמור, הגיש התובע תביעה לביטוח הלאומי, בה עתר להכיר בפגיעתו כ"פגיעה בעבודה".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת אריאלה גילצר-כץ מבית הדין האזורי לעבודה בת"א דחתה את התביעה לאחר שעיינה בחוות דעתו של המומחה שמונה בתיק ובתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו. בעניין זה, ציינה השופטת כי המומחה קבע שהמפתח לשאלת הקשר הסיבתי במקרה זה היא מתי החלו המיחושים בחזה אצל התובע. לדעת המומחה, אם המיחושים החלו יומיים לפני האשפוז אז התשובה היא שיש קשר סיבתי ואם המיחושים החלו 5 ימים לפני האשפוז אין קשר סיבתי.
עם זאת, המומחה התקשה לתת תשובה מדויקת בנושא, מאחר שבמסמך מחדר המיון בעת קבלת התובע נכתב "מזה כשבוע כאבים בחזה" ובמסמכים אחרים כגון בסיכום המחלה נכתב "לפני מספר ימים כאב במרכז החזה" ובדפי המעקב באשפוז נכתב: "בשבוע האחרון מספר אירועים על כאב". גם התובע לא התייחס בסיכומיו כמעט לשאלה זו שבמחלוקת אלא ציין שהכאבים החלו בטווח הזמן של 48 שעות.
נוכח האמור בחוות דעתו של המומחה והמסמך הרפואי של חדר מיון שהוא ראשוני ואותנטי ולא נסתר ע"י התובע, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.
ב"ל 36636-04-16
