שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עשרה ארגונים עתרו לבג"צ נגד רפורמת הנשק של ארדן

חדשות

עשרה ארגונים עתרו לבג"צ נגד רפורמת הנשק של ארדן, צילום: Getty images israel
עשרה ארגונים עתרו לבג"צ נגד רפורמת הנשק של ארדן
29/11/2018, עו"ד לילך דניאל

העותרים, ארגוני נשים וחברה אזרחיים השותפים לקואליציית "האקדח על שולחן המטבח", עתרו נגד כוונתו של השר ארדן להביא להרחבה מסיבית של הזכאות לרישיון נשק אזרחי. לדעת העותרים, הנחת המוצא לפיה השינוי יסייע בהתמודדות עם איום 'טרור היחידים', משוללת כל יסוד עובדתי והיא נשענת, לכל היותר, על "תחושות בטן" של השר ללא איסוף נתונים מסודר ותוך התעלמות מוחלטת מנתונים רלוונטיים

10 ארגונים חברתיים עתרו הבוקר (ה') לבג"צ נגד רפורמת השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, המבקשת להביא להרחבה מסיבית של הזכאות לרישיון נשק אזרחי. הארגונים העותרים, ובהם עמותות כגון שדולת הנשים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם וארגון משפחות נרצחים ונרצחות, חברים בקואליציית "האקדח על שולחן המטבח", שתכליתה לפעול לצמצום ופירוק נשק קל במרחב האזרחי על בסיס ידע ותפיסה מגדריים. הקואליצייה פועלת מזה 7 שנים והיא מונה כיום 15 ארגונים.

לטענת העותרים, מדיניות הרחבת תפוצת הנשק שנוקט בה השר ארדן כעת, משקפת התנערות מוחלטת ממסקנותיהן של אינספור וועדות בינמשרדיות, דוחות מבקר המדינה, דוחות משרד הבריאות ועוד. לשיטתם, אף על פי שמדובר בשינוי של מושכלות יסוד שהתגבשו מאז שנות התשעים באשר להכרח להגביל ולצמצם את הנגישות לנשק במרחב האזרחי, החלטת השר "התקבלה במחשכים, ללא כל דיון ציבורי או פרלמנטרי ותוך התעלמות מנתונים שנאספו במהלך כמעט שלושה עשורים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

העתירה הוגשה נגד שני מרכיבים ברפורמת השר ארדן: התבחינים החדשים, שגובשו ביוזמת השר ופורסמו באוגוסט האחרון, המרחיבים לפי הנטען באופן קיצוני את הנגישות לכלי ירייה אזרחיים ואת נוכחותם במרחב הציבורי והפרטי. בכך, טוענים העותרים, הם מגדילים באופן חסר תקדים ובלתי סביר את מספרם הפוטנציאלי של האזרחים בעלי רישיון לנשק בכ-600,000 איש נוספים (להערכת המשרד לביטחון פנים). על פי התבחינים החדשים, כל אדם ששירת בצבא ועבר הכשרה קרבית (רובאי 07 ומעלה), אף אם עברו 50 שנים מאז שסיים את שירותו הצבאי, זכאי לקבל לרשותו כלי ירייה (בכפוף לאישור בריאותי ומשטרתי ובהתאם לתנאי סף).

לפי השוואה בינלאומית שמוצגת בעתירה עולה כי בשנת 2014 פרסם המשרד לביטחון פנים דוח "מדד אלימות לאומי 2014" ממנו עולה, כי שיעור מקרי הרצח בהם נעשה שימוש בנשק חם בישראל גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD. על פי נתונים שנאספו על ידי משרד האו"ם לסמים ופשיעה(UNODC) , 40% מתוך כלל מקרי הרצח בישראל בוצעו באמצעות כלי ירייה, לעומת 28% בממוצע במדינות ה-OECD (המשרד לביטחון פנים, מדד אלימות לאומי 2014, פברואר 2014). ואכן בישראל, במשך למעלה מעשרים שנה, אומצה בישראל מדיניות מצמצמת בהתאם.

לגבי העילות המצדיקות נשיאת נשק נכתב בעתירה: "מאז שהוסדרו הקריטריונים למתן רישיון לנשק חם באמצע שנות ה-90 ב"תבחינים", ואף לפני כן, עקרון היסוד שעמד בבסיסם היה כי אין בישראל זכות מוקנית לשאת נשק, ונשק ניתן רק לאוכלוסיות שיש להן צורך ספציפי בכך, על בסיס עילות מוגדרות. התבחינים הם שמשקפים את רשימת העילות המצדיקות נשיאת כלי ירייה כאשר ברירת המחדל היא שאין זכות לשאת נשק. כך, לדוגמה, כלולים בתבחינים כבאים ואנשים המתגוררים ביישובים המוגדרים "זכאים" עקב רמת איום על היישוב".

מרכיב שני בולט ברפורמה, נגדו טוענים העותרים, הוא הארכת ההיתר החריג שניתן לכלל המאבטחים בישראל לשאת נשק אבטחה גם מחוץ למקום ולזמן עבודתם. בעניין זה נכתב בעתירה כי במקביל למאמצים לצמצום רישיונות כלי הנשק הפרטיים, התגבשה בשני העשורים האחרונים ההבנה כי גם הנשק הארגוני המצוי בידי מאבטחים במסגרת עבודתם מציב סיכון משמעותי לביטחון האישי. זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות נהגו מאבטחים לקחת את נשקם לביתם בסיום יום העבודה וזאת, בין היתר, בהעדר מקום לאחסון הנשק במקום העבודה. בעקבות מספר אירועי רצח של נשים בירי מנשק אבטחה, קבעה ועדת ברינקר ב-2005, כי יש לצמצם את התופעה ששומרים לוקחים את כלי הנשק לביתם: "אין זה סביר כי תופעה זו, של נטילת כלי הירייה לאחר המשמרת, יישאר על כנו ונראה לנו כי יש לשנותו בדחיפות".

בעניין התעלמות מעובדות ונתונים נכתב בעתירה כי השר סטה באופן חד ממדיניות רישוי הנשק העקבית והמבוססת שהונהגה בעשורים האחרונים על בסיס הנמקה אחת ויחידה, והיא השיפור הצפוי, לכאורה, בהתמודדות עם איום הטרור באמצעות הרחבת מספר מחזיקי הנשק הפרטי במרחב הציבורי וזאת נוכח המשך טרור היחידים. לדעת העותרים, הנחת מוצא זו משוללת כל יסוד עובדתי והיא נשענת, לכל היותר, על "תחושות בטן" של השר ללא איסוף נתונים מסודר מחד, ותוך התעלמות מוחלטת מנתונים רלוונטיים מאידך המעידים על ירידה מתמשכת בהיקף פיגועי היחידים ועל מעורבות זניחה של אזרחים חמושים בהתמודדות עם אירועים אלו בשנים האחרונות. מכאן, טוענים בקואליציה, שהשר ארדן בונה רפורמה הנסמכת על אמירות סתמיות חסרות בסיס עובדתי.

"לא זו בלבד שהאמצעי שבחר המשיב להתמודד עם איומי הטרור אינו רלוונטי, הוא אף צפוי לפגוע בביטחון הציבור", נכתב בעתירה. "מדיניות זו מזניחה לחלוטין את הביטחון האישי של האוכלוסייה בכלל ואת ביטחונן של נשים וקבוצות מיעוט בפרט שעבורן הרחבת היקף כלי הירייה במרחב האזרחי והביתי מהווה איום ממשי. קיים קשר ברור ומוכח בין היקף כלי הנשק ברישיון שנמצא בידי הציבור לבין היקף ההתאבדויות והרציחות, במיוחד של נשים על ידי בני משפחתן".

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנכ"לית איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, וממנסחות העתירה, מסרה: "זה אבסורד שבתוך האווירה האלימה שכבר קיימת במרחב הציבורי והאישי, בוחר השר לביטחון פנים להרחיב את תפוצת כלי הנשק פי ארבעה, מ- 150,000 ל- 600,000, וזאת במקום לפעול ליישום התוכניות הקיימות למניעת אלימות וצמצום הנשק. הנתונים מוכיחים שהאצבע קלה על ההדק וככל שתפוצת כלי הנשק במרחב האזרחי גדולה יותר – כך יותר אנשים משלמים בחייהם. העובדה שדווקא מדיניות השר האמון על ההגנה ועל ביטחון הציבור מתעלמת הן מהאווירה הציבורית והן מהנתונים הקשים, תורמת לעידוד האלימות ולהקטנת הביטחון במרחב הציבורי והאישי".

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, הנמנית על מנסחות העתירה, אמרה: "השינוי הקיצוני במדיניות רישוי הנשק התקבל ללא בחינה מקצועית של הסכנות הטמונות בתפוצת נשק ובניגוד לנתונים ולעמדות ברורות של אנשי מקצוע שחקרו את הנושא במשך שנים. הרפורמה של ארדן תהיה בכיה לדורות אם בית המשפט לא יעצור אותה בהקדם. הוכח כבר בעבר שתפוצת נשק מגדילה את הסיכון לציבור הן בשל עליה במספר ההתאבדויות והן בשל ריבוי הרציחות".

רלה מזלי, מייסדת שותפה ורכזת "האקדח על שולחן המטבח", קואליצייה שיזמה "אשה לאשה מרכז פמיניסטי": "חימוש אזרחי המוני ביזמת השר לביטחון פנים הוא מהפך חסר תקדים במדיניות ארוכת שנים של צמצום כלי ירייה. אין לו הצדקה ואין בו שום צורך קונקרטי. זה מחווה תיאטרלי שנועד לייצר רעש ולהציג את השר כאקטיביסט, ולעזאזל דרדור ביטחון הפנים והסיכונים לציבור, סיכונים שידועים היטב במסדרונות אותו שלטון שחזר ונקט מדיניות מצמצמת מזה עשרות שנים. קואליציית האקדח על שולחן המטבח ניצבת מול המהפך חסר האחריות והרה אסון הזה. הידע שצברנו במחקר ובקרה אזרחיים בשמונה שנות עבודה חושף בבירור את היסודות הרעועים שלו ומציג אותו כמהלך של פוליטיקאי פופוליסט ולא של מי שלוקח אחריות על ביטחון האזרחיות והאזרחים".

מיכל גרא, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, אמרה בהתייחס לעתירה: "השבוע קברנו את יארא איוב, נערה בת 16, וסילבנה צגאיי, ילדה בת 13. אנגווץ וואסה נרצחה בכדור לראשה על ידי בן זוגה, לעיני בנה בן ה-7. עליזה שפק נרצחה בדקירות בידי בן הזוג לשעבר שלה, לאחר שהורשע חודשים ספורים קודם לכן בתקיפה נגדה, ולא נענש. 24 נשים נרצחו בנסיבות דומות מתחילת השנה, ולמרות זאת, אלימות ורצח נשים אינם נתפסים כמעשה טרור, וחייהן של נשים וביטחונן לא נמצאים בסדר העדיפויות של המדינה - לא של המשטרה והעומד בראשה, לא של המשרד לביטחון פנים והשר הממונה, ולא של הממשלה ושל ראש הממשלה. למעשה, הרפורמה הגדולה ביותר שהתקבלה השנה ביחס לכלי נשק במרחב האזרחי היא לא בהגנה על נשים, אלא בהרחבה פוטנציאלית של 600,000 האזרחים שרשאים לשאת נשק, למרות שחייהן של כשליש מהנשים שנרצחו ב-7 השנים האחרונות נגדעו בנשק חם. העובדות הן שכלי נשק במרחב הציבורי מובילים ליותר אלימות ומקרי רצח, יותר התאבדויות ויותר תאונות בנשק שגובים את חייהם של ילדים ומבוגרים. הממשלה צריכה להתמקד בהגנה על חיי אזרחיות ואזרחים, לא ביצירת אמצעים נוספים לפגיעה בהם".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:57
קומיט וכל טופס במתנה