שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המחוזי: בעל דין אינו חייב לתרגם ליריבו הזר דרישות גילוי מסמכים ושאלונים

חדשות

המחוזי: בעל דין אינו חייב לתרגם ליריבו הזר דרישות גילוי מסמכים ושאלונים, צילום: pixabay
המחוזי: בעל דין אינו חייב לתרגם ליריבו הזר דרישות גילוי מסמכים ושאלונים
04/02/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם של בעלי דין זרים בתביעה שנסבה על סכסוך עסקי, להורות לצד שכנגד להמציא להם נוסח מתורגם לאנגלית של דרישות גילוי מסמכים ומענה לשאלון. השופט: "שורת ההגינות אינה מחייבת להפוך את הסדר המקובל, ולהורות לתובע לשאת בהוצאות כבר בראשיתה של ההתדיינות"

ברקע הדברים תביעה שכנגד שהוגשה נגד כמה נתבעים, שחלק מהם זרים. מדובר בסכסוך עסקי בין גורמים בחברה בפירוק שעסקה בטכנולוגיה שעניינה דחיסה ופריסה של וידאו, ונכסיה העיקריים היו קניינה הרוחני בטכנולוגיה זו. החברה העסיקה שני צוותי עובדי פיתוח מקצועי, שמקום מושבם בישראל ובשלוחה הרוסית של החברה (בסיביר).

בשלב מסוים, הגיש המשקיע העיקרי בחברה, מיליארדר גרמני, ששלט בה באמצעות חברה אחרת, תביעה נגד מייסדי החברה, מבעלי מניות המיעוט בה, ומי ששימשו בחלקם נושאי משרה בתקופות שונות. עלו מצדם, הגישו תביעה שכנגד בסך 80 מיליון שקל, בה טענו למסכת אירועים רחבת היקף, חוצת יבשות וארצות, של מעשי רמיה, עושק והונאה. לשיטתם, הנתבעים הביאו לגניבת קניין רוחני וטכנולוגיות חדשות של החברה וגרמו בזדון לקריסתה כדי לנשל את קבוצת בעלי מניות המיעוט בה מזכויותיהם בנכסיה.

חלק מהנתבעים בתביעה שכנגד שייכים לאותה שלוחה רוסית של החברה: עובד ונושא משרה בחברה שעמד בראש צוות הפיתוח של השלוחה הרוסית שלה, וחברה בבעלותו וניהולו. אלו הגישו בקשה לבית המשפט, להורות לתובעים שכנגד, המשיבים בבקשה, להמציא להם נוסח מתורגם לאנגלית של הדרישה לגילוי מסמכים ושל הדרישה להשיב על השאלון שנשלח להם. לטענתם, הם לא ביקשו לקחת חלק בתובענה כלל, ואם המשיבים אכן מעוניינים שימסרו להם מסמכים ספציפיים שנדרשו מהם עליהם להתכבד ולפנות למבקשים בשפה המובנת להם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המשיבים מנגד, טענו כי מדובר בבקשה חסרת יסוד משפטי המנוגדת לדין ולהלכה הפסוקה. לשיטתם, עלות התרגום היא הוצאה כספית שדינה כדין כל הוצאה אחרת שבעל דין נדרש להוציא במסגרת הליך משפטי, וככל שבעל הדין יזכה בדינו, תושבנה לו הוצאותיו. במקרה זה, לשיטתם, מתבקש היפוך יוצרות שכן הם אלו שנדרשים לשאת בהוצאות הנתבעים מראש. עוד הוסיפו שאכן קיימת חובה לתרגם את כתב התביעה לצורך היתר המצאה מחוץ לתחום, אך מקור הדרישה בהוראות המשפט הבינלאומי וחובת תרגום אינה קיימת עוד שעה שהנתבע הזר כבר נוטל חלק פעיל בהליך ומיוצג על ידי בא כוח מקומי דובר עברית.

השופט גרשון גונטובניק קבע כי אין להטיל חובה דיונית על התובע המקומי לתרגם דרישות לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים לשפה זרה. "הביטוי כי אנו חיים ב'כפר גלובלי' הפך לקלישאה", כתב השופט בפתח הדברים, "אך גם בקלישאות יש, לעיתים, גרעין של אמת". בעניין זה ציטט השופט מפסק דין של בית המשפט העליון שניתן בסוף שנות התשעים, בו נאמר כי בעוד שבעבר נגרמו קשיים רבים ואמיתיים לנתבעים אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, הרי שבימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט - איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. לשיטת השופט, על אחת כמה וכמה שדברים אלו נכונים בשנת 2019, כאשר בשנים שחלפו הכול מוצאים עצמם עוקבים בהשתאות אחר חידושי הטכנולוגיה המצמצמים המרחקים בין ארצות ויבשות, ומקלים על ניהול סכסוכים משפטיים בעלי זיקות בינלאומיות. עוד הוסיף השופט כי הכפר הגלובלי מביא עמו גם סכסוכים משפטיים גלובליים, שבהם מתדיינים צדדים שחלקם מקומיים לפורום השיפוטי המברר וחלקם זרים לו.

לפיכך, סבר השופט, נשאלת השאלה האם נוכח המציאות הנוהגת באולמות בתי המשפט, שמתבררים בהם יותר ויותר סכסוכים משפטיים גלובליים, קמה חובה משפטית לתרגם את דרישות גילוי המסמכים והשאלונים לאנגלית. לשיטתו, נקודת המוצא היא שאין בנמצא הוראה משפטית ישירה ומפורשת המכוננת חובה שכזו. בעניין זה ציין השופט כי מסירת כתבי בי דין לנתבע זר כפופה אמנם להוראות שונות של הסכמים ואמנות בינלאומיות, אולם חובת התרגום אינה משתרעת על ההליך השיפוטי בכללותו ולעיתים היא לא תחול אף על השלב הבסיסי של המצאת כתב הטענות, שעה שהמצאה זו נעשית לבא-כוחו הישראלי של המתדיין הזר.

לצד זאת קבע השופט כי אין לשלול מראש את האפשרות כי בנגזרות מסוימות של בירור סכסוך משפטי גלובלי ניתן יהיה לחייב צד להליך לתרגם מסמכים או לעשות שימוש בשפה שאינה שפת הפורום. עם זאת, השאלה אינה שאלה של סמכות אלא של שיקול דעת, לאור עקרון ההגינות. כפועל יוצא, שורת ההגינות תחייב תרגום של כתבי בי דין כאלה או אחרים, כשבמקביל יש להיזהר מפני חובות תרגום רחבות יריעה. לדעת השופט, לא ראוי לתת תשובה אחידה לכל הדילמות שיכולות להתעורר אגב ניהול הסכסוך הגלובלי, אלא יש לבחון את הנגזרות הקונקרטיות שבהן מתעוררת שאלת חובת התרגום. בנוסף, יש להתחשב גם בסוג המתדיינים הזרים ובמהות הסכסוך העומדת על הפרק. מכל מקום, לשיטתו, כדי להוביל לחובת תרגום, צעקת ההגינות חייבת להיות ברורה וכבדה.

מן הכלל אל הפרט, סבר השופט כי שורת ההגינות אינה דורשת כינון חובה דיונית שתוטל על התובע המקומי לתרגם דרישות לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים לשפה זרה, נוכח קיומו של נתבע זר. במקרה הנוכחי, לדבריו, הנתבעים הם חברה זרה ונושא תפקיד בה שבאו בקשר מסחרי עם חברה ישראלית, וקשרו עמה קשרים והתחייבויות נוכח רצונם לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם. לדעת השופט, גורמים המתקשרים בקשרים עסקיים עם עמיתיהם מעבר לים יכולים וצריכים להניח כי יידרשו לסכסוכים משפטיים מחוץ למקום מושבם, ולצפות כי ייקלעו לסכסוכים משפטיים גלובליים. במקרה שכזה, עליהם לצפות כי יהיה עליהם לשאת בעלויות יתרות כתוצאה מניהול סכסוך שכזה. בכלל זאת, שעה שהם מיוצגים על-ידי עורכי דין מקומיים, מצופה שייעזרו בהם על מנת להתמודד עם דרישות דיוניות שוטפות במישור גילוי המסמכים והמענה על שאלונים.

לפיכך, הסיק השופט כי אין כאן סוגיה חריגה המצריכה סטייה מהכללים הרגילים של ההתדיינות במקומותינו, כאשר צדו השני של המטבע הוא המתדיין המקומי שגם לו עומדת הזכות לריב את ריבו מול הנתבע הזר בפורום הישראלי מכוח הסמכות הבינלאומית שקנה. מכאן, שלפורום הישראלי קיימות מספיק זיקות לסכסוך המצדיקות תוצאה זו ואין זה עניין קל ערך להטיל על המתדיין המקומי חובה לשאת בהוצאות תרגום, שעלולות להיות מכבידות, משום שהנתבע שהוא צד נדרש לבירור הסכסוך אינו מבין את שפת הפורום.

"אכן, תוצאה זו מכבידה על הנתבע הזר, אך אין היא בלתי הגונה", כתב השופט לסיום. "ניהול הגנה מפני תביעה בכל סכסוך היא מכבידה. וניהול הגנה מפני תביעה מורכבת במיוחד היא עניין מכביד במיוחד. ככל שיתברר שהנתבע נגרר להליך, כטענתו, שלא לצורך, ועילות התביעה נגדו אינן מבוססות, הרי שהדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות ריאליות, ובעניין זה יהיה מקום להקפיד אף יותר בעניינו של הנתבע הזר בהשוואה לנתבעים המקומיים, שההתדיינות מכבידה עליהם פחות... שורת ההגינות אינה מחייבת להפוך את הסדר המקובל, ולהורות לתובע לשאת בהוצאות כבר בראשיתה של ההתדיינות, בסוג שכזה של התדיינות משפטית גלובלית".

ת"א 19187-03-12

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:87
קומיט וכל טופס במתנה