שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > 3 וחצי שנות מאסר לעו"ד שגנבה כספי חסויים עליהם מונתה כאפוטרופוסית

חדשות

3 וחצי שנות מאסר לעו"ד שגנבה כספי חסויים עליהם מונתה כאפוטרופוסית, צילום: getty images Israel
3 וחצי שנות מאסר לעו"ד שגנבה כספי חסויים עליהם מונתה כאפוטרופוסית
16/07/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי בת"א גזר 3 וחצי שנות מאסר על עורכת דין שהורשעה בגניבת כספיהם של חסרי ישע שהיו תחת חסותה, לאחר שמונתה לשמש כאפוטרופוסית עליהם ועל רכושם. ביהמ"ש: "שפל מדרגה מוסרי, מעבר לפגיעה של עורך הדין באמון הלקוח, נפגע ומוכתם גם שמו של כלל ציבור עורכי הדין"

הנאשמת, שהייתה במועדים הרלוונטיים עורכת דין במקצועה, הורשעה לפי הודאתה בכתב אישום מתוקן שכלל ארבעה אישומים בשורת עבירות גניבה בידי מורשה ובעבירה של שבועת שקר.

לפי כתב האישום, מתוקף תפקידה כעורכת דין, מונתה הנאשמת מטעם בית המשפט לענייני משפחה להיות אפוטרופוסית של ארבעה חסויים. בהתאם לדין, לאחר מינויה כאפוטרופוסית של החסויים נמסרו לידיה סמכויות הפיקוח על התנהלותם, ובכלל זה השליטה על חשבונות הבנק שלהם, על מנת שתוכל לנהל אותם בנאמנות, לדאוג להם, לשמור אותם, להשקיעם, לפתחם ולפעול ביחס אליהם במסירות ולטובת החסויים. במקביל, ניהלה הנאשמת חשבון משלה בבנק מזרחי טפחות.

על פי האישום הראשון, מונתה הנאשמת כאפוטרופוסית של קשישה ערירית בת 94 שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. סמוך לאחר מינויה, פתחה הנאשמת חשבון בנק בבנק מזרחי טפחות על שמה של החסויה באמצעות צו מינוי אפוטרופוס. בהמשך, העבירה הנאשמת מחשבונה של החסויה בבנק לאומי לחשבון שפתחה בבנק המזרחי סכום של כ-1.8 מיליון שקל, באמצעות צו מינוי אפוטרופוס. לאחר מכן, ב-8 הזדמנויות שונות, העבירה הנאשמת סכומי כסף בסך כולל של 340,000 שקל מחשבונה של החסויה בבנק המזרחי לחשבונה שלה. בהמשך, גנבה הנאשמת את הסכום הנ"ל בכך שהשתמשה בו שלא כדין לצרכיה האישיים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פי האישום השני, העבירה הנאשמת את שווי תיק ניירות הערך בסך 130 אלף שקל, מחשבון הבנק של חסויה נוספת עליה מונתה כאפוטרופוסית, לחשבון הבנק של עצמה. בהתאם לדין, חלה חובה על הנאשמת להגיש לאפוטרופוס הכללי דיווח המפרט את נכסיה וחובותיה של החסויה תוך 30 יום ממינויה כאפוטרופוסית. בעניין זה, הגישה הנאשמת דיווח שהשמיט את העובדה כי בין נכסיה של החסויה נכלל במקור תיק ניירות ערך וכן מסרה ביודעין תצהיר שקר, בפני עורך דין, לפיו הדיווח שיקף את מלוא נכסיה וחובותיה של החסויה הידועים לה.

על פי האישום השלישי, העבירה הנאשמת לחשבונה סך של 23,025 שקל מחשבון הבנק של חסוי נוסף עליו מונתה, קשיש ערירי דל אמצעים כבן 100, והשתמשה בכספים אלו לצרכיה הפרטיים. בהמשך, החזירה הנאשמת סכום זהה לחשבון החסוי. על פי האישום הרביעי, ב-5 הזדמנויות שונות משכה הנאשמת במזומן כספים מחשבונו של חסוי נוסף, וכן העבירה סכומי כסף בסך כולל של 80,000 שקל מחשבונו לחשבונה, בהם השתמשה שלא כדין לצרכיה האישיים.

במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי הנאשמת תפקיד סכום של 100,000 שקל בקופת בית המשפט כפיצוי לחסויים אשר נפגעו על ידה. בנוסף, הוסכם על העברת סכומים נוספים לפיצויי הנפגעים, ובכלל זאת 25,000 שקל שהופקדו כתנאי לשחרור מכוניתה אשר נתפסה לצורך חילוט, 5,000 שקל שהופקדו כתנאי לשחרורה ממעצר וחילוט סכום של 100,000 שקל המוחזק בידי משטרת ישראל. עוד הוסכם כי במסגרת גזר הדין יעתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשמת פיצוי מלא בגובה הנזק שנגרם לחסויים.

חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה קבעה כי הנאשמת לא פעלה תחת השפעת מחלת נפש, כי היה ביכולתה להבין את הפסול שבמעשיה ויכולה הייתה להימנע מביצועם. עוד נקבע כי הנאשמת מבינה את מהות ההליכים המשפטיים.

השופט ציון קפאח מבית המשפט המחוזי בת"א קבע כי יש לראות את מעשיה של הנאשמת כ"אירוע אחד" לעניין קביעת מתחם הענישה ההולם, שכן מכלול העבירות מהווה מסכת אירועים אחת המורכבת מסדרה של עבירות בעלות דמיון רב, אשר בוצעו על פני אותה תקופה ובשיטה דומה. לדברי השופט, השוני העיקרי בין העבירות נעוץ בזהות הקורבנות, בזמנים השונים ובהיקף הסכומים לגבי כל אחד מהם, כמו גם בשאלת הנזק המוחשי שנגרם לכל מתלונן ומתלונן. עם זאת, אין בכך כדי להפוך את מעשיה לאירועים נפרדים רבים.

"הפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי"

לגופו של עניין, ציין השופט כי מעשי הנאשמת הם בעלי חומרה יתרה, שכן מדובר בעורכת דין אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. במקום זאת, הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם מעלה באמונם ובכספם בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין. "אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ'קצין בית המשפט'", כתב השופט. "האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים".

עוד נקבע כי לא מדובר ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי", אלא במעשים המעידים על  שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. "הנאשמת מעלה באמון שניתן בה  על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע", נכתב. "מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי. הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי". בעניין זה, ציין השופט כי מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 שקלף מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים.

עוד סבר השופט כי הסברי הנאשמת לקצינת המבחן מדוע פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. "צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע", כתב השופט קפאח.

על יסוד האמור, קבע השופט כי מתחם הענישה בעבירות הגניבה בידי מורשה יעמוד בין 3-5 שנות מאסר. מתחם הענישה בעבירת עדות השקר נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל של מספר חודשים, אשר בד"כ ירוצו בדרך של עבודות שירות. אשר לאפשרות לסטות ממתחם הענישה, קבע השופט כי מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה זו.

בגזירת העונש בתוך המתחם שנקבע, שקל השופט בין היתר את העובדה שהנאשמת נטלה אחריות מלאה על מעשיה וכתב האישום שהוגש מלכתחילה כלל הסדר טיעון במסגרתו התחייבה לפצות את המתלוננים פיצוי מלא בגובה הנזק שגרמה להם. עוד צוין כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי והיא מצויה בהליך טיפול שיקומי-עצמאי מאז שנת 2016 במסגרתו היא מנסה לברר את הסיבות והנסיבות אשר הובילו אותה לבצע את המעשים מושא כתב האישום. עם זאת הודגש כי חרף התקופה הממושכת יחסית בה מצויה הנאשמת במסגרת טיפולית, לא נמצא כי חלה תמורה מהותית בדפוסי אישיותה. שיקול נוסף שנלקח בחשבון היה מצבה הכלכלי הרעוע של הנאשמת, העובדה כי חדלה לעת עתה לעסוק בעריכת דין וכי פעלה לתיקון המעוות ולו באופן חלקי והפקידה סך 230,000 שקל על חשבון הפיצוי למתלוננים.

מנגד צוין כי דפוסי המרמה וההסתרה נותרו באופן משמעותי וכי יש להרתיע את הנאשמת מפני ביצוע עבירה נוספת. עוד נשקל הצורך בהרתעת הרבים, וזאת מבלי להטיל דופי בציבור עורכי הדין בכללותו.

סיכומם של דברים – על הנאשמת נגזרו שלוש וחצי שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שנה, ופיצוי למתלוננים בסך 553,000 שקל. המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד ראאד ענוז. הנאשמת יוצגה ע"י עוה"ד דני גרינברג ורונן רוזנבלום.

 

ת"פ 64380-11-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:32
קומיט וכל טופס במתנה