חדשות

במסגרת בקשה לעיין בתיק היסטורי מימי קום המדינה (פרשת בז'רנו), נדרש רשם בית המשפט העליון לבעיה שמעוררות בקשות כאלו ביחס לתיקים היסטוריים שמצבם הפיזי רעוע, והצורך לשמר אותם למען הדורות הבאים. הרשם: "מתכונת העיון הראויה בתיקים היסטוריים אשר מצבם הפיזי רעוע, צריכה להיות ככלל, בכפוף למקרים חריגים, בדרך של עיון "דיגיטלי" בתיק"

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) קובעות כי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. עוד קובעות התקנות כי בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

המבקש הגיש בקשה לעיון בבג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה, לצורך מחקר אקדמי. מדובר על תיק שנוהל בימיה הראשונים של המדינה וחודשים ספורים לאחר הקמתו של בית המשפט העליון. בפסק הדין בפרשת בז'רנו עיגן בית המשפט העליון את ההגנה על חופש העיסוק ובכך היווה ציון דרך משמעותי ליישום ולהטמעת ערכי יסוד דמוקרטיים במדינה שזה עתה קמה.

הרשם רון גולדשטיין קבע יכ מפאת חשיבותו ההיסטורית הרבה של ההליך, נראה כי אין מניעה על פני הדברים מלהתיר את עצם העיון בו לצורך מחקר אקדמי. לצד זאת, ציין כי לשם טיפול ראשוני בבקשת העיון פנתה מזכירות בית המשפט לגנזך המדינה, שם שמור התיק, וזה אותר, הוצא מהארגז שבו נשמר ושונע לבית המשפט והונח בפני הרשם עם בקשת העיון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לדברי הרשם, אין ספק כי יש לבצע בזהירות רבה את כל הפעולות הנוגעות לאיתור התיק והבאתו לבית המשפט, פן ייפגע תיק חשוב והיסטורי זה אשר "מצבו הפיזי רעוע ודפיו הולכים ומתפוררים ממש ככל שנוקפות השנים". עם זאת, לדבריו, אין זה אפשרי מבחינה מעשית לבצע את אותן פעולות מבלי לפגוע במצבו של התיק ואף עצם העברת התיק לצורך הטיפול הראשוני בבקשת העיון די בו כדי לפגוע במצבו וכך גם עצם העיון בו על ידי חוקרים אקדמיים, עיתונאים או גורמים אחרים.

בעניין זה התייחס הרשם לשורה של החלטות שניתנו בשנים האחרונות ע"י רשמי בית המשפט העליון, לפיהן על מנת למזער את הפגיעה הפיזית בתיקים היסטוריים שהתבררו בבית המשפט העליון בשל מצבם הפיזי הרעוע, אין לאפשר את העיון בהם במזכירות של בית המשפט העליון באמצעות מי שאינו מיומן בדבר. תחת זאת ניתנה אפשרות לעיין באותם תיקים אך בדרך של פנייה לגנזך המדינה בבקשת עיון לפי חוק הארכיונים.

עם זאת, לדברי הרשם גולדשטיין, מתברר כי גם בגנזך המדינה מתבצע העיון בתיקים אלה בדרך של עיון בתיק הפיזי עצמו. לדבריו, בשל העובדה כי העיון כרוך במגע פיזי עם התיקים, הרי שלא ניתן להתעלם מן העובדה כי מצבם הפיזי של תיקים רבים הולך ונפגע, בסופו של דבר, בשל הצורך לטפל בבקשות עיון כגון זו הנוכחית.

על רקע זה, סבור הרשם רון גולדשטיין, נראה כי מתבקשת "חשיבה מחודשת" לגבי אופן העיון בתיקים היסטוריים שנדונו בבית המשפט העליון בשנותיה הראשונות של המדינה ואשר מצבם הפיזי רעוע. לדבריו, במסגרת ההכרעה בבקשות עיון בתיקים, על בית המשפט להציב לנגד עיניו לא רק את האינטרס של מבקש העיון ואת זה של הצדדים להליך, אלא גם את הצורך "לשמר לטובת הדורות הבאים נכסי צאן ברזל של המשפט הישראלי".

על כן סבור הרשם כי מתכונת העיון הראויה בתיקים היסטוריים שמצבם הפיזי רעוע צריכה להיות ככלל בדרך של עיון "דיגיטלי" בתיק. בעניין זה צוין כי אפשרות שהועלתה במסגרת החלטה של רשם אחר עוד בשנת 2006, אלא שנדמה שלנוכח ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות העלות הכספית הכרוכה בסריקת תיקים ישנים לעותק ממוחשב נמוכה לאין שיעור מאשר בעבר ולכן פתרון הסריקה של התיק אינו כרוך עוד, כפי שהיה פעם, בהקצאת משאבים בלתי סבירה מצד הרשות הציבורית.

עוד הוסיף כי מובן כי בתיקים שטרם נסרקו באופן ממוחשב עשוי מבקש העיון להמתין זמן מה עד להשלמת סריקתו של התיק, אך כאשר מצבו הפיזי של התיק הוא כה רעוע - אין מנוס מתוצאה זו על מנת לשמר את התיק מכל משמר.

לסיום הבהיר הרשם כי אין באמור כדי למנוע הגשת בקשה לעיון בתיק הפיזי עצמו, אולם במקרה כזה יחויב המבקש להראות כי קיימת חשיבות מיוחדת דווקא לעיון בתיק הפיזי, להבדיל מעיון בעותק הדיגיטלי הסרוק שלו.

נוכח האמור, נקבע כי המבקש יוכל לעיין בקובץ ממוחשב שיכלול סריקה דיגיטלית של התיק, כאשר לשם כך על המזכירות לפנות תחילה לגנזך המדינה בבקשה לסריקת התיק ולאחר שזו תושלם, יוכל המבקש לעיין בו במזכירות.