חדשות

בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין מתייחסת נשיאת מועצת העיתונות, שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס דליה דורנר, למתקפות על בית המשפט, לפסקי הדין הבולטים בהם הייתה מעורבת וגם לסיקור ראש הממשלה בתקשורת: "אני על נתניהו האיש לא כועסת בכלל, הקושי נובע מכך שמדובר באיש ציבור בעל תפקיד ציבורי בכיר ולהתבטאויות שלו יש אימפקט החורג מהתגוננות של אדם רגיל שנחקר או שמואשם"

"אמנם יש לנו בית משפט, יש לנו עיתונות חיה ובועטת, אבל הבסיס הוא רעוע". כך אומרת שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, בראיון מיוחד לעו"ד שמעון לפיד ושחר שחר שיפורסם בגיליון ספטמבר של "עורך הדין", ביטאון לשכת עורכי הדין. בראיון מתייחסת דורנר, שפרשה מכס השיפוט בשנת 2004 ומשמשת מזה 13 שנה כנשיאת מועצת העיתונות בישראל, למתקפות על בית המשפט העליון, לתיקים היסטוריים בהם הייתה מעורבת בתקופת כהונתה וגם לאופן סיקור ראש הממשלה בתקשורת.

"לא צפיתי את העימות כפי שהוא מתנהל בתקופה האחרונה", אומרת דורנר בהקשר לעימות החריף בין הרשויות בישראל. "אבל הדמוקרטיה שלנו היא חלשה, חסרה פיגומים חוקתיים ומאפשרת מצבים לא רצויים. אמנם יש לנו בית משפט, יש לנו עיתונות חיה ובועטת, אבל הבסיס הוא רעוע. נוסף על החלק הערכי של חוקה, היא קובעת את כללי המשחק, את הסמכויות של כל אחת מהרשויות ואת עצמאות בית המשפט. המקרא אומר לשופטים: 'לא תגורו מפני איש'. חוקה מכניסה את המערכת המשפטית לאיזושהי בועה ומגנה עליה, כך שגם אם תהיה ביקורת, ותמיד תהיה ביקורת, השופטים יעשו את עבודתם לפי מיטב הבנתם המקצועית. בית המשפט אינו גוף פופולרי ואינו גוף נבחר".

"הבעיה נובעת מכך שאין לנו חוקה", ממשיכה דורנר. "מגילת העצמאות שלנו הבטיחה חוקה. בן-גוריון והרוב השולט בתקופתו לא רצו חוקה כי לא רצו להיות מוגבלים. כשהתמודדתי על נשיאות המדינה הייתה לי הזדמנות לדבר עם חברי כנסת מכל גוני המפה הפוליטית, ואמרתי להם: אף אחד לא ישלוט לנצח, יש חילופי שלטון. אסור לתת לרוב השולט – בין שהוא ימני ובין שהוא שמאלי – כוח בלתי מוגבל. אבל אצלנו הרוב יכול לבטל את כללי המשחק אפילו ברוב דחוק. מבחינה משפטית אפשר לבטל את בג"ץ. כדי לבטל את בג"ץ אין אפילו צורך בפסקת התגברות. כנראה הפוליטיקאים לא יבטלו את בג"ץ בגלל דעת הקהל, כי למרות כל הביקורת עם ישראל מעריך את בג"ץ שלו. אז בג"ץ יישאר, אבל עם רצון להגבילו. לכן צריך פיגומים חוקתיים. אילו היו לנו חוקה או חוק יסוד: החקיקה, שהיה קובע עקרונות בסיסיים עם שריון של שני שלישים לפחות כמקובל בעולם, מצבנו היה יותר טוב".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בראיון מתייחסת דורנר גם לפסקי דין בולטים בהם נטלה חלק בתקופת כהונתה בבית המשפט העליון. "אני שמחה על פסק הדין בעניין אליס מילר, משום שפסק הדין הזה שינה את המציאות", היא אומרת. "בעקבות פסק הדין יש לנו היום מפקדת של טייסת תובלה וסגנית מפקדת של טייסת קרב. הצבא נהנה מאוד משירותן של הנשים, לאו דווקא בחיל האוויר".

"אני, כדליה דורנר, משוכנעת שג'ון דמיאניוק הוא איוון האיום"

בעלה של דורנר הוא ניצול שואה שהיה חלק מילדי טהרן, שמשפחתו נספתה בשואה, והיא גדלה בילדותה בפנימייה עם ילדים ניצולי שואה. לכן, נשאלה בראיון כיצד התמודדה עם שבתה בהרכב ששפט את ג'ון דמיאניוק. "האיש שלי העדיף שלא אשב במשפט הזה, אבל חשבתי שאי אפשר לסרב", היא אומרת. "המשפט נמשך שנה, היה קשה מאוד מבחינה נפשית, והוא נגמר כפי שנגמר. אני גאה בבית המשפט העליון שהפך את פסק הדין שלנו. התגלה תיק של אדם אחר שהוצא להורג כ'איוון האיום', כך שנוצר ספק משפטי. אני מעריכה שגם אני כשופטת הייתי מגיעה לאותה תוצאה על סמך הראיה החדשה. עם זאת, אני, כדליה דורנר, משוכנעת שג'ון דמיאניוק הוא איוון האיום. שמעתי את העדים. הם לא יכלו לשכוח אותו. אבל גם אם כל העדים, 11 ניצולים ועוד איש אס-אס, החליפו אותו במישהו אחר, האדם שהוצא להורג היה עם שיער שחור שופע ועיניים שחורות, ואילו דמיאניוק עם שיער בהיר קצוץ ועיניים כחולות".

עוד מתייחסת דורנר בראיון הוא התמודדותה לנשיאות המדינה בשנת 2014. "חשבתי שזה יהיה ניסיון מעניין, גם בגלל שאני אישה", היא אומרת. "פנו אליי אנשים שהעריכו אותי. לא פוליטיקאים, אין לי קשר עם פוליטיקאים. האיש שלי מחה, איך בכלל עלה על דעתי להסכים לכך. אמרתי לו לא לדאוג כי אף אחד לא יבחר בי, אבל קיבלתי 13 קולות. לא חשבתי שיבחרו בי, אבל חשבתי לפתוח דלתות בעתיד למועמדים שאינם פוליטיקאים. מועמדות כזאת עשויה להצליח בהמשך. הכרתי חברי כנסת, אנשים טובים. נפגשתי עם אנשים שהתרשמתי שהם רוצים לעשות עבודה טובה. היה לי ניסיון חיים מעניין".

דורנר מתייחסת גם לשאלה האם לדעתה יש סיכוי שבעתיד תיבחר אישה לנשיאות והאם איילת שקד יכולה לשיטתה להיות ראש ממשלה. "איני יודעת מה יהיה בעתיד. אני מקווה מאוד שתיבחר נשיאה", היא עונה. "אני לא נכנסת לפוליטיקה. כל חבר כנסת יכול להיות ראש ממשלה אם יהיו לו 61 קולות. אני בעד שוויון בין איש לאישה. על פי השקפת עולמי, ברור שהיותה של איילת שקד אישה לא צריכה למנוע ממנה להיות ראש ממשלה".

נושא נוסף ומרכזי אליו מתייחסת דורנר, הפעם בכובעה כנשיאת מועצת העיתונות, הוא אופן סיקורו של ראש הממשלה בתקשורת. "גדלתי בתקופה שבה הייתה עיתונות מפלגתית", היא אומרת. "הקוראים של עיתון 'דבר' כאילו חיו במדינה אחרת מהקוראים של עיתון 'חירות'. היום עדיין יש אג'נדות שונות לעיתונים שונים, ואג'נדות זה בסדר גמור. מועצת העיתונות מתנגדת להגבלות בחוק על עיתונות... אתה יכול לקרוא את 'ישראל היום' שיש לו אג'נדה, אצלם נתניהו אהוד, ואתה יכול לקרוא את 'הארץ', שמבקר את ראש הממשלה. זה חופש העיתונות. אם לא טוב לך עיתון 'הארץ', תקרא את 'ישראל היום'. לכולם יש השקפות. כולם היו בניי במועצת העיתונות".

"להתבטאויות נתניהו יש אימפקט החורג מהתגוננות של אדם רגיל הנחקר או מואשם"

"אני על נתניהו האיש לא כועסת בכלל", אומרת דורנר בהתייחס למתקפותיו של ראש הממשלה על התקשורת. "זה דבר טבעי שאדם מתגונן. אין אדם נתפס על צערו. קח את הספר של אולמרט ותראה תהליך דומה. הקושי נובע מכך שמדובר באיש ציבור, בעל תפקיד ציבורי בכיר, שציבור רחב תומכים ומאמינים בו, ולהתבטאויות שלו יש אימפקט החורג מהתגוננות של אדם רגיל שנחקר או שמואשם"

לשאלה מה יעשה ראש ממשלה שלשיטתו חובטים בו כל יום בתקשורת והוא אינו מקבל אותו זמן מסך להגיב, אומרת דורנר: "הוא לא מקבל זמן מסך?! כולם רוצים לתת לו זמן מסך. להפך, ראש הממשלה הנוכחי מבחירתו מתראיין לעיתים רחוקות. כאמור, אני מבינה אותו כבן אדם המרגיש פגוע. אבל חובטים בו כי יש מה לכתוב עליו. אם לא היו תיקים, ולא היו חקירות, ולא היו תמלילים – גם לא היו פרסומים. עיתונאי מקצועי, אם יש לו ידיעה שיש בה עניין ציבורי, הוא מפרסם אותה אם הפרסום אינו אסור. כמובן, אם אתה האיש שעליו כותבים ביקורת יום-יום, כי יום-יום יש חדשות, אתה לא אוהב את זה. אבל זה העיתון, ואני כנשיאת מועצת העיתונות, כאזרחית מדינת ישראל, רוצה עיתונות חופשית. יש עיתונים שונים עם דעות שונות, וטוב שכך. יש ערוץ 20, וערוץ 7, ומקור ראשון, אז לא חייבים לקרוא 'הארץ'. אגב, למרות שאני מבינה את הפגיעה, איני חושבת שהביקורת על התקשורת תועיל. יש חזקת חפות, עדיף לקחת עורכי דין טובים ולנהל את ההליך כמו שצריך.. גם אם תהיה לנתניהו עיתונות מאה אחוז אוהדת, זה לא ישנה את התוצאות. אני יכולה להבין את צערו, אבל העיתונות שלנו מגוונת".

אשר לשאלה האם סיקור עיתונאי חיובי יכול להיחשב כשוחד, עונה דורנר "כל דבר יכול להיות שוחד. זה כתוב בחוק. אני כמובן לא מתייחסת למקרה ספציפי כלשהו, אבל ברמה עקרונית, כל טובת הנאה שאני שילמתי תמורתה בסמכות שלטונית שלי בוודאי יכולה להיות שוחד לפי החוק. באופן תיאורטי, אם עיתונאי יבוא לפקיד, ובתמורה לכתיבת דברים טובים עליו ייתן לו הפקיד רישיון, זה שוחד. לא בדקתי אם לא העמידו לדין על זה. זה כתוב בחוק. כיסוי עיתונאי יכול להיות טובת הנאה. בחוק לא כתוב כסף אלא טובת הנאה. השאלה היא אם יש טובת הנאה מצד אחד ומצד שני שימוש בסמכות שלטונית".

הראיון המלא עם השופטת בדימ' דורנר יפורסם בגיליון ספטמבר של "עורך הדין"