שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > על חודו של קול: העליון אישר את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק בבחירות

חדשות

על חודו של קול: העליון אישר את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק בבחירות, צילום: istock
על חודו של קול: העליון אישר את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק בבחירות
10/02/2020, עו"ד לילך דניאל

ברוב של 5 נגד 4 קבעו שופטי העליון כי ח"כ יזבק תוכל להתמודד בבחירות הקרובות. את דעת המיעוט בעד הפסילה הובילה הנשיאה חיות: "מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו שני פרסומים די בהם כדי לגבש "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על קיומה של עילת הפסילה"

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק, המוצבת במקום השמיני ברשימה המשותפת. כן הוחלט לפסול את רשימת "משפט צדק, לרפורמה במערכת המשפט ולשחרור יגאל עמיר" בה חברה בין היתר לריסה טרימבובלר, אשתו של רוצח רה"מ רבין ז"ל. שתי עילות הפסילה שעליהן נסמכו כל ארבע הבקשות הן "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ו"תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". בעקבות האמור, הגיע הנושא לפתחו של ביהמ"ש העליון, שכן על פי סעיף 7א(ב), החלטת ועדת הבחירות כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות, טעונה אישור מאת בית המשפט העליון. כמו כן, הוגש ערעור מאת רשימת "משפט צדק" על פסילתה.

הראיות בעניינה של יזבק כללו בין היתר פוסט אותו שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה בדצמבר 2015, בו נראית תמונתו של המחבל סמיר קונטאר, שהורשע ברצח של 4 ישראלים בפיגוע בנהריה בסוף שנות השבעים, ועליה הכיתוב "השהיד המוג'האד סמיר קונטאר" וכן "לא חזרתי מפלסטין אלא בכדי שאחזור לפלסטין".

כמו כן, פורטו בבקשות הפסילה פוסטים ושיתופים נוספים שפירסמה יזבק בעמוד הפייסבוק שלה מאז שנת 2013 ועד לעת האחרונה אשר מהם, לשיטת המבקשים, עולה באופן ברור וחד משמעי כי היא תומכת במאבק מזוין של ארגוני טרור נגד מדינת ישראל, וכי היא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעמדה שהציג היועמ"ש הוא ראה להתמקד בעיקר בארבע מתוך הראיות, אשר לגישתו בולטות בחומרתן: השיתוף האמור בעניין סמיר קונטאר, שיתוף פוסט המהלל את המחבלת דלאל מוגרבי, שהובילה את חוליית המחבלים בפיגוע בכביש החוף, בו נרצחו 35 אזרחים ישראלים, סרטון ששיתפה יזבק בו דברים בשבח ההתנגדות שאמר מחבל שחוסל ע"י צה"ל, ודבריה של יזבק בראיון מצולם מספטמבר 2019, מהם משתמע כי היא תומכת בפגיעה בחיילי צה"ל כחלק מהמאבק נגד הכיבוש.

יזבק מצדה, טענה מנגד כי בקשות הפסילה מציגות תמונה מגמתית של עמדותיה ושל פעילותה הציבורית. לגישתה, אין בראיות שהוצגו כדי לבסס איזה מעילות הפסילה הנטענות נגדה על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון.

הנשיאה אסתר חיות התייחסה תחילה לעניינה של רשימת "משפט צדק" וקבעה כי התשתית הראייתית שהוצגה בעניינה אינה מבססת איזה מעילות הפסילה הקבועות בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת. זאת, על אף שהתבטאויותיה של טרימבובלר, המהדהדות את מחשבותיו המעוותות של רוצח ראש הממשלה והקוראות לשחרורו, מעוררות חלחלה ושאט נפש. עם זאת, הבהירה חיות, "שאט נפש לחוד ועילת פסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת – לחוד", ופעילות לקידום קיומו של משפט חוזר היא כשלעצמה אינה חורגת מכללי המשחק הדמוקרטיים.

פסילת מועמדות של רשימה או של מועמד אינה מהווה סנקציה עונשית

לכך הצטרפו כלל שופטי ההרכב, אולם בכל הנוגע למועמדותה של ח"כ יזבק הדעות היו חלוקות. שופטי הרוב כללו את פוגלמן, ברון, מזוז, ברק-ארז ועמית. לדברי השופט פוגלמן, יישום הכללים והסטנדרטים שהותוו בפסיקה מביאים למסקנה כי הנטל הראייתי האמור לא הורם בעניינה של יזבק, שכן לא הובאה כל הוכחה כי הפרסומים שביצעה הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה או של שאיפותיה. לדבריו, הגם שהסבריה של יזבק בדבר הדרך שבה יש לפרש את הפרסומים בדיעבד לא נקיים מספקות, הרי שהסתייגותה העדכנית מכל צורה של אלימות ובפרט מהפיגועים הרצחניים שבוצעו על ידי מוגרבי וקונטאר והבהרותיה לגביהם – שניתנו גם בשפה הערבית וגם באמצעי תקשורת ערביים – מביאות לספק בדבר כוונתה לתמוך בפעולות האמורות, ספק שאמור לפעול לטובתה.

עוד סבר פוגלמן כי לא הוכח, לא כל שכן בראיות ברורות, משכנעות וחד-משמעיות כי יזבק פעלה או פועלת למימוש המטרה הפסולה שבגינה התבקשה פסילתה. לסיכום קבע פוגלמן כי לא הוצגה בעניינה של יזבק המסה הקריטית הנדרשת להצדקת פסילתה מלהשתתף בהליך הדמוקרטי וכי עניינה לא בא בקהלי המקרים הקיצוניים שבהם ראוי להפעיל את הסמכות בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת.

השופטת ברון, גם היא תמכה בדעת הרוב, ציינה כי יזבק לא נתנה הסבר מניח את הדעת לאותן ארבע התבטאויות אומללות שבמוקד הדיון, אף לא גינתה באופן מפורש את מעשי הרצח והטרור הנפשעים מאין כמותם שביצעו מוגרבי וקונטאר. עם זאת, על פי תצהירה – האלימות אינה דרכה, היא אינה מאמינה באלימות, ואינה קוראת לשימוש באלימות שמנוגד לדבריה לעצם תפיסת עולמה המוסרית ולדרכה הפוליטית. לפיכך, בבחינת פסילתה מהתמודדות בבחירות יש לתת משקל גם לאמירות מפורשות אלה, כאשר מכלול זה לכל הפחות מותיר ספק בדבר תמיכתה במאבק מזוין נגד המדינה, הצריך לפעול לטובתה.

עוד התייחסה השופטת ברון להבדל בין יזבק למועמדים חברי "עוצמה יהודית" שנפסלו רק לאחרונה – ד"ר מיכאל בן ארי ובן ציון גופשטיין. לדברי ברון, ביחס להם הוברר בלא ספק כי השניים פועלים ומטיפים לגזענות כמטרה מרכזית ודומיננטית בפעילותם הפוליטית; כי הם נוקטים בהסתה לגזענות באופן שיטתי, מפורש, וקיצוני במיוחד; כך על פני שנים ארוכות וגם בתקופה האחרונה; ובמסגרת ההליכים בעניינם מיאנו השניים לחזור בהם מתפיסותיהם הגזעניות כלפי הציבור הערבי.

עוד הדגישה ברון כי פסילת מועמדות של רשימה או של מועמד מסוים לכנסת בשום אופן אינה מהווה סנקציה עונשית כי אם מניעתית, וביסודה אצור עקרון "הדמוקרטיה המתגוננת". לדבריה, אם לא ייעשה בעילות הפסילה שימוש מושכל, נימצא מקדמים את התוצאה ההפוכה – והיא כרסום ביסודות הדמוקרטיה. לדעת ברון, נוכח הרכבה של ועדת הבחירות קיים חשש מובנה כי עילות הפסילה ינוצלו לרעה – ככלי לניגוח פוליטי ואפילו פופוליסטי, חשש כבד ומטריד במיוחד כאשר הדבר משמש כלי בידי הרוב לדחיקתו של המיעוט אל מחוץ למשחק הדמוקרטי. "בעת הזאת קיים ספק בדבר תמיכתה של חברת הכנסת יזבק במאבק מזוין נגד ישראל", כתבה ברון לסיום. "ואולם אין מקום לספק כי לתמיכה מעין זו אין מקום בתוככי הדמוקרטיה הישראלית".

השופט מזוז אף הוא סבר כי הנסיבות במקרה דנן אינן עומדות, אף לא בקירוב, באמות המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה לצורך פסילה של מועמד או רשימה, ולמצער נותר ספק באשר להתמלאות הדרישות, אשר צריך לפעול נגד הפסילה. מזוז הדגיש כי אין בכלל האמור כדי להקל ראש בהתבטאויותיה של ח"כ יזבק, בעיקר בנוגע לשיתוף הפוסטים בעניין מוגרבי וקונטאר, שהם בהחלט קשים ומקוממים, אולם "שאט נפש לחוד ועילת פסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת - לחוד".

"דמוקרטיה מתגוננת אינה כזו שמלחמתה היא בעמדות מקוממות"

השופטת ברק-ארז ציינה אף היא כי שאט נפש אינו עילה לפסילתם של רשימות או מועמדים מלהתמודד לכנסת, וגם להפך: הימנעות מפסילה של רשימה או מועמד אינה מבטאת היעדרו של שאט נפש כזה. לשיטתה, עמדותיה של יזבק אינן משקפות את עמדתו של הרוב המכריע של הציבור היהודי בישראל, ודמוקרטיה מתגוננת אינה כזו שמלחמתה היא בעמדות מקוממות, אף כאשר הן פוצעות את הלב. לדברי השופטת, בהתחשב במספרן של ההתבטאויות שעליהן נסבה הבקשה, הספורדיות שלהן, העובדה שחלקן פורסמו בטרם החלה יזבק בפעילות ציבורית, השנים שחלפו מאז פורסמו, כמו גם ההסתייגויות של יזבק מהתבטאויות אלה וההבהרות שלה ביחס אליהן בעת הזו – כל אלה מובילים למסקנה שלא ניתן לומר כי התנאים שעליהן עמדה הפסיקה לצורך פסילה מהתמודדות לכנסת מתקיימים במקרה זה.

השופט עמית, שהיווה את "לשון המאזניים", ציין כי לאחר התלבטויות הגיע למסקנה כי הפעם יש מקום ל"כרטיס צהוב" לח"כ יזבק ולא ל"כרטיס אדום" של פסילה. לדבריו, בהינתן המבחן של "מסה ראייתית קריטית" של ראיות חד משמעיות, ברורות ומשכנעות להבדיל מפעילות ספורדית; בהינתן המבחן של מטרה מרכזית ודומיננטית בפעילותו או שאיפותיו של המועמד; בהינתן המבחן של פעולה אקטיבית שיטתית חוזרת ונשנית להגשמת המטרות האמורות באחת העילות של סעיף 7א; בהינתן חלוף הזמן משנת 2013 (הפוסט לגבי דלאל מוגרבי שהוסר זה מכבר מעמוד הפייסבוק) ומשנת 2015 (השיתוף לגבי סמיר קונטאר); בהינתן ההבהרות וההצהרות של ח"כ יזבק כי היא מתנגדת  נחרצות לפגיעה בבני אדם, לאלימות או לביצוע עבירות פליליות כלשהן וכי לא קראה לשימוש באלימות מכל סוג נגד אף אדם בין אם הוא במדים או לא במדים; בהינתן ה"ספקטרום המגנטי" של כלל פעילותה של ח"כ יזבק לאורך השנים בכלל ובתקופת כהונתה בכנסת בפרט –  מחוג הפסילה עומד על קו הגבול. על כן, זכות היסוד החוקתית לבחור ולהיבחר והכלל לפיו הספק פועל לטובת המועמד מטים את הכף לאי פסילתה של ח"כ יזבק.

"התוצאה הדחוקה אליה הגענו (5:4) ממחישה עד כמה קרובה הייתה ח"כ יזבק למצוא עצמה מחוץ למפתן הכנסת", כתב עמית לסיום. "אין מקום "לחגוג" את התוצאה הסופית. יש מקום  לחשבון נפש אם זו הדרך לקדם את עניינם של ערביי ישראל".

דעת המיעוט: ההסברים וההבהרות שמסרה יזבק רחוקים מלשכנע

את דעת המיעוט הובילה הנשיאה חיות, שסברה כי ההבהרות וההסברים שמסרה יזבק בפני הוועדה ובפני בית המשפט אינם מקימים ספק אשר מסיג לאחור את ה"מסה הקריטית" שנושאות עמן הראיות לחובתה, ובפרט הפוסטים בעניין קונטאר ומוגרבי. לגישתה, מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו שני פרסומים אלה די בהם כדי לגבש "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על קיומה של עילת הפסילה שעניינה תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, על אחת כמה וכמה נוכח הראיות הנוספות המצטרפות לשתי הראיות הללו.

עוד ציינה חיות כי ההסברים וההבהרות שמסרה יזבק רחוקים מלשכנע והתמונה המצטיירת מתוך הראיות הללו היא תמונה ברורה וחד משמעית של תמיכה במאבק המזוין של ארגוני טרור נגד מדינת ישראל. על כן, לדעת הנשיאה, יש באותן הראיות כדי למנוע את התמודדותה של יזבק בבחירות לכנסת ה-23.

שלושה שופטים הצטרפו לעמדתה של הנשיאה חיות: סולברג, אלרון ומינץ. לדברי השופט סולברג, ההחלטה כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות היא תוצאה קשה ונדירה השמוּרה למקרי-קיצון מובהקים שבהם אין עוד מקום לספק, אולם צעד קיצוני זה הוא כורח המציאות, כפועל יוצא ממעשיה של ח"כ יזבק, לרבות התבטאויותיה, במפורש ובמשתמע, שיש בהם משום תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. "שׂכל ישר, מוסר בסיסי, חוק ומשפט, מורים כולם כאחד: מי שמעלה על ראש שמחתו את סמיר קונטאר, דלאל מוגרבי, מחבלים-רוצחים כאלה ודומיהם, לא יכּירנו מקומו בכנסת ישראל", כתב סולברג.

השופט אלרון כתב כי ח"כ יזבק תמכה במאבקם המזוין של ארגוני טרור נגד מדינת ישראל בכמה הזדמנויות שונות, על דרך של תמיכה במחבלים אשר היו מעורבים בפיגועי טרור רצחניים שהם מהחמורים והקשים שידעה ישראל, כסמיר קונטאר ודלאל מוגרבי. לדבריו, תמיכתה בהם לא התמצתה בתמיכה בפועלם, כי אם בהאדרת דמויותיהם והעלאתם על נס בתור דמויות ראויות לחיקוי ולהערצה. פרסומים והתבטאויות אלו, לדעת אלרון, הם קשים וקיצוניים בחומרתם ויש בהם, בפני עצמם, כדי להצביע על שיטתיות וחזרתיות המלמדת על הדומיננטיות שבתמיכתה במאבקם המזוין של ארגוני טרור נגד ישראל.

בכל הנוגע לחזרתה של יזבק מחלק ממסריה, סבר השופט אלרון כי ניתן ללמוד מכך על חששותיה מפני פסילת מועמדותה ועל כן לשיטתו אין בכך כדי לעורר ספק אם אכן אחת משאיפותיה הדומיננטיות היא לתמוך במאבקם המזוין של ארגוני טרור נגד ישראל. על כן, לדעתו, יזבק לא רק "התקרבה עד מאד לקו האסור", אלא חצתה אותו, ועל כן אין לאפשר לה לפעול למימוש שאיפתה לתמוך במאבק המזוין נגד ישראל מתוך שורות הכנסת.

השופט מינץ כתב כי "דלתות בית הנבחרים אינן פתוחות עבור אלה המבקשים לפגוע במאפייניה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית או לתמוך במאבק מזוין נגדה ובכך לתמוך באיום על עצם קיומה". לדבריו, המחוקק לא השחית מילותיו לתיאור מטאפורות או לדברי מליצה בלבד, אלא הגדיר קו גבול מעשי, מדויק וקונקרטי וגם אם עלינו ליישמו בזהירות ובשים לב להיקפה של הזכות לבחור ולהיבחר, והצורך בהגבלתה באופן מינימלי ואך לצורך האינטרסים החיוניים ביותר של המדינה, איננו רשאים להתעלם מקיומו. כפועל יוצא, לדבריו, איננו רשאים להטות אוזנינו לכל תירוץ קל שבקלים, מופרך וחסר אחיזה במציאות, על מנת להתעלם מקו התבטאות חריף וקשה.

לאור האמור, הוחלט פה אחד לבטל את החלטת ועדת הבחירות בעניינה של רשימת "משפט צדק" ולקבוע כי היא אינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-23. כמו כן, הוחלט בדעת רוב שלא לאשר את החלטת ועדת הבחירות בעניינה של חברת הכנסת היבא יזבק ולקבוע כי אף היא אינה מנועה מלהשתתף בבחירות.

 

א"ב 852/20

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:83
קומיט וכל טופס במתנה