שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדיר: משפט חוזר למורשע בקבלת שוחד עקב הכרעות סותרות בנוגע לקבילות הודאתו

חדשות

נדיר: משפט חוזר למורשע בקבלת שוחד עקב הכרעות סותרות בנוגע לקבילות הודאתו, צילום: getty images israel
נדיר: משפט חוזר למורשע בקבלת שוחד עקב הכרעות סותרות בנוגע לקבילות הודאתו
22/06/2020, עו"ד לילך דניאל

בצעד נדיר אישר בית המשפט העליון לערוך משפט חוזר בעניינו של עובד רשות המסים, שהורשע בקבלת שוחד, נוכח הכרעות סותרות בעניין קבילות הודאתו בפני מדובבים בין משפטו שלו למשפטם של שותפיו, שזוכו. המשנה לנשיאה חנן מלצר: הסתירה שבין קביעותיהן של הערכאות השונות עולה לכדי "סתירה מהותית" המבססת עיוות דין

בית המשפט העליון קיבל את בקשתו של עובד רשות המסים לשעבר, שהורשע בעבירות של קבלת שוחד ושיבוש הליכי חקירה, והורה לערוך משפט חוזר בעניינו – מהלך השמור למקרים נדירים ביותר. בבסיס ההכרעה: הכרעות סותרות של בתי המשפט המחוזיים בעניין קבילות הודאתו שניתנה בפני מדובבים בין משפטו שלו למשפטם של שותפיו לעבירות, שזוכו מחמת הספק. נקבע, כי הסתירה שבין קביעותיהן של הערכאות השונות עולה לכדי "סתירה מהותית" שיש בכוחה לבסס את עילת עיוות הדין לקיומו של משפט חוזר.

בנובמבר 2011 הוגש נגד המבקש כתב אישום שייחס לו עבירות של קבלת שוחד ושיבוש הליכי חקירה. על-פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2010 נודע למבקש, שהיה עובד במחלקת חקירות מע"מ ומכס ברשות המיסים, מידע ביחס לפרטי חקירה שנוהלה באותה העת על-ידי משטרת ישראל כנגד מספר חשודים בקופת חולים מאוחדת, וביניהם אדם בשם ס' שהיה מוכר לו באופן אישי.

בהיוודע הקשר בין המבקש לבין ס', מודר המבקש באופן מלא מפרטי החקירה ע"י הממונה הישיר עליו. על פי כתב האישום, על אף האמור הספיק המבקש לשתף באלה את מי שהיה באותה העת ראש מדור במחלקת חקירות מע"מ ומכס ברשות המיסים, ושניהם רקמו יחד תכנית לקבלת כספים מס', בתמורה לשיתופו בפרטי החקירה שהתנהלה כנגדו. בהמשך לכך, נטען בכתב האישום, כי המבקש ואותו ראש מדור נפגשו עם ס' בביתו, יידעו אותו בדבר החקירה הסמויה שהתנהלה נגדו ונגד חשודים נוספים, וחלקו עמו פרטים נוספים מהחקירה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתמורה, כך נטען, העביר ס' לשניים סך של כ-30,000 שקל, אשר מחציתם הועברו למבקש. כמו כן, נטען כי השניים יידעו את ס' בדבר מועד פרוץ החקירה הגלויה כנגדו באופן שאפשר לו להיערך, להעלים ראיות ולהתחמק מחקירות וממעצר. כתב האישום אף ייחס למבקש שיבוש הליכי חקירה בשל כך שמסר גרסה מתואמת עם שותפו באשר לסיבה שבגינה נפגשו שניהם בביתו של ס'.

אווירה מפחידה ומאיימת בתא המעצר

הראיה המרכזית ששימשה כנגד המבקש הייתה הודאה אותה מסר בפני מדובב במסגרת תרגיל חקירה שנערך לו בעת מעצרו. המבקש טען במהלך משפטו כי הודאתו הנ"ל נמסרה בשל לחץ ואיומים שהופעלו כנגדו על-ידי המדובבים ולנוכח ניצול מצבו הנפשי הרעוע על-ידם. מקריאת תמליל הדיבוב עולה כי השיחות שניהלו המדובבים עם המבקש היו שיחות קשות, משובצות בקללות שהוטחו בפניו של המבקש וכן במספר אמירות אשר יכולות להתפרש כאיומים, כאשר התמונה הכללית העולה מהן היא של אווירה מפחידה ומאיימת ששררה בתא המעצר.

על-אף האמור, בית המשפט המחוזי אישר את הודאתו של המבקש תוך שקבע כי התחבולה בה נקטו השוטרים כנגד הנאשם לא עולה כדי 'תחבולה בלתי הוגנת' אשר מביאה לפסילת הודייתו, וכי לא הופעל על המבקש "לחץ נפשי בלתי הוגן". בהמשך, הורשע המבקש בבית המשפט המחוזי בעבירות שיוחסו לו, ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וחילוט סכום השוחד.

 

ערעורים הדדיים שהוגשו לבית המשפט העליון נדחו, תוך שנקבע ברוב דעות כי על אף שהמדובבים אכן התבטאו כלפי המבקש באופן שניתן לראות בו כאיום, ועל-אף שחלק מהאמצעים שננקטו כנגד המבקש במסגרת תרגיל החקירה שנערך לו היו לא ראויים (ולעתים אף עלו לכדי איום באלימות פיזית), והגם שהדיבוב כולו נערך תחת אווירה מאיימת שנועדה לשבור את רוחו באופן שיתכן שיש לראות בו כחורג מן הרף של תחבולות חקירה לגיטימיות – מכלול הראיות בתיק מצביע על כך שהודאתו של המבקש ניתנה באופן חופשי ומרצון, ולא כתוצאה מן הלחצים שהופעלו עליו. דעת המיעוט, מנגד, סברה כי בהודאת המבקש נפל פגם שמצדיק את אי-קבילותה. עתירה לקיום דיון נוסף בעניינו של המבקש – נדחתה.

בהמשך זומן המבקש למתן עדות במשפט שנוהל נגד שותפו ונגד ס'. במעמד זה המבקש חזר וכפר בהודאתו וטען שוב כי ההודאה הוצאה ממנו באיומים. על כן ביקשה המדינה להגיש את אמרותיו כראיה מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות. בית המשפט נעתר לבקשה אולם לצד זאת קבע כי אם המדינה רוצה להזים את טענותיו כי הודאתו ניתנה תחת איומים, עליה להעיד את המדובבים בנוגע לנסיבות מתן האימרה.

בא-כוח המדינה סירב, מנימוקיו שלו, לזמן לעדות את המדובבים ולכן נקבע כי לא ניתן לשלול את הטענה שלפיה הודאתו של המבקש אכן ניתנה כתוצאה מאיומים קשים. לאור האמור, זוכו שותפו של המבקש והנחקר מחמת הספק מהעבירות שיוחסו להם. ערעור על הזיכוי נדחה פה אחד בבית המשפט העליון.

לאחר ההתפתחויות הנ"ל, הגיש המבקש, באמצעות עורכי דינו ציון אמיר וענבר רוזנבאום, בקשה לקיים משפט חוזר בעניינו. הבקשה התבססה על 3 עילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט: ראיה שיסודה בשקר ובזיוף; קיומן של עובדות או ראיות העשויות לשנות את תוצאות המשפט וחשש של ממש לעיוות דין.

המבחן: קיומה של "סתירה מהותית" בין ההכרעות

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, דחה תחילה את טענותיו של המבקש ביחס לעילת הראיות שיסודן בשקר וביחס לעילת העובדות והראיות, מן הטעם שהקביעות שבהן המבקש מבקש לתמוך את יתדותיו (הן של בית המשפט המחוזי והן של העליון בערעור בעניין שותפיו), אשר מתייחסות למידת מהימנותה של הודאת המבקש – אינן קבילות כראיות במשפטו. הוזכר, כי הכלל הבסיסי ביחס להסקת מסקנות שונות על-ידי ערכאות שיפוטיות שונות הוא כי קביעת מהימנותם של עדים היא מלאכה המסורה לשופט היושב בדין, ולו בלבד. לפיכך, ממצאי מהימנות של בית משפט פלוני אינם קבילים כראיה לצורך משפט אחר, גם אם אותו העד מעיד על אותם העניינים בשני ההליכים וגם כאשר הנאשמים בשני ההליכים הם אותם הנאשמים.

במקרה הנוכחי, ציין מלצר, העובדה שהשופטים במשפטם של השותפים החליטו שלא לתת אמון בהודאתו, לכאורה איננה רלבנטית ביחס למעמדה ולאמינותה במשפטו של המבקש. לנוכח האמור, קשה להלום את המסקנה כי קביעותיו של בית המשפט בערעור בעניין השותפים יכולות להעיד על כך כי יסודה של הודאת המבקש בפני המדובבים מקורה בשקר או בזיוף. בנוסף, לא ניתן לראות באותן קביעות גם כעובדות או כראיות אשר יש בכוחן לשנות את תוצאות המשפט – לטובתו של המבקש.

מנגד, סבר מלצר כי הסתירה שבין הערכותיהן הנבדלות של הערכאות השונות בהקשר להודאתו של המבקש, שבאה בעקבות האיומים הקשים שהופנו כלפיו מצד המדובבים על רקע מצבו הנפשי - אכן עולה כדי חשש ממשי לעיוות דין שנגרם לו באופן אשר מצדיק עריכתו של משפט חוזר.

לדברי מלצר, מציאות של פסיקות סותרות, לרבות במקרים שבהם דינם של שני שותפים לאותה עבירה מוכרע באופן שונה, עלולה לבסס, בנסיבות מסוימות, חשש מפני תוצאה בלתי צודקת. עם זאת, הכרעות סותרות אינן מבססות כשלעצמן את עילת עיוות הדין, והן אינן מצדיקות באופן אוטומטי מתן הוראה לעריכתו של משפט חוזר, והמבחן שאומץ בפסיקה לצורך בחינתה של הרשעת נאשם אשר שותפו לעבירה או מעורב אחר בהתרחשות הפלילית זוכו בפסק דין של בית משפט אחר הוא "מבחן הסתירה המהותית", קרי סתירה שאינה ניתנת ליישוב על-פי מושכלות חיים בסיסיות.

עוד הוסיף מלצר כי קיומו של שוני בתשתית הראייתית הכללית כשלעצמו איננו מלמד בהכרח על היעדרה של "סתירה מהותית", ותנאי הכרחי לקיומה של סתירה כאמור הוא שההכרעות הסותרות ניתנו בפועל על בסיסן של אותן ראיות. הודגש, כי מדובר בתנאי הכרחי אך לא בהכרח מספיק, ויתכנו מקרים שבהם על-אף שהן התשתית הראייתית הכללית והן הראיות שבהן נעשה שימוש בפועל זהות או דומות - בכל זאת ניתן, בדרך כזו או אחרת, להסביר את הסתירה שבין ההכרעות באופן סביר ועל-פי מושכלות חיים בסיסיות.

בנוסף סבר מלצר כי ראוי לתת את הדעת בהקשר זה גם לדוקטרינת ההגנה מן הצדק. לדבריו, כאשר יש תוצאות סותרות ובתי המשפט השונים מדברים "בשני קולות" ובהפעלת "מבחן הסתירה המהותית" יש פנים לכאן ולכאן – דוקטרינת ההגנה מן הצדק תסייע לכיוון של הכרעה בדבר מתן הוראה לקיום משפט חוזר, כדי לבטל את תחושת עיוות הדין.

חשש מפני עיוות דין

מן הכלל אל הפרט, סבר מלצר כי השוני שבין המסכת הראייתית הכללית שעמדה בפני בתי המשפט השונים לא ביטא פער בתשתית הראייתית שעליה הושתתו פסקי הדין בפועל. משמעות הדברים היא שמושכלות חיים בסיסיות אינן תומכות במסקנה שלפיה הגורם לסתירה שבין ההכרעות היה נעוץ בשוני בראיות שעמדו בבסיסן. מכך ניתן להסיק כי הסתירה שבין ההכרעות היא אכן "סתירה מהותית", שאיננה ניתנת ליישוב, אשר עולה, בנסיבות, כדי עיוות דין במשמעות סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט.

עוד ציין השופט כי הגם שבית המשפט אכן קבע בערעור בעניין השותפים כי יתכן שההיחשפות לעדויות המדובבים הייתה מעמידה באור אחר את ההקלטות והתמלילים ומשכך יש נפקות לפער זה - יש לראות קביעה זו כהעלאת אפשרות עיונית להבחנה בין ההכרעות הסותרות באמצעות הפערים הראייתיים, אך לא כקביעה פוזיטיבית שלפיה הסבר תיאורטי זה הוא אכן טוב יותר מן ההסבר החלופי, שלפיו הדבר יוצר חשש לעיוות דין כלפי המבקש.

זאת ועוד – בערעור בעניין השותפים מתח בית המשפט העליון ביקורת על דרך הפעלת המדובבים בפרשה זו ועל השלכתיה ביחס להיותה של ההודאה כזו שניתנה בצורה "חופשית ומרצון", תוך שהוא מאזכר הלכות קודמות שניתנו בנושא. אף בכך, סבר מלצר, יש כדי להקרין על תחושת עיוות הדין שהמבקש טוען לה.

לסיום הוסיף מלצר כי אף אם תתקבל טענת המדינה כי לזיכוי השותפים תרמו גם ראיות הגנה נוספות אשר לא הובאו בפני הערכאות שעסקו בעניינו של המבקש – לא יהיה בכך כדי לשנות מהמסקנה לעיל. לדבריו, ראיות ההגנה הנוספות שהובאו לזכותם של השותפים במשפטם עשויות אולי להסביר את העובדה שאלו זוכו, אולם הסתירה שבה אנו עוסקים אינה מתמצה רק בסתירה שבין תוצאות פסקי הדין השונים במישור הכרעת הדין (זיכוי לעומת הרשעה), אלא בעיקר בסתירה שבין קביעותיהם השונות של בתי המשפט ביחס להודאתו של המבקש, והשאלה בדבר היותה חופשית ומרצון. כך, אילו בית המשפט המחוזי היה קובע כי הודאתו של המבקש הייתה חופשית ומרצון ובכל זאת מזכה את השותפים לנוכח צבר ראיות ההגנה העודף שהוצג לפניו – אכן לא הייתה מתקיימת סתירה מהותית רק בשל כך שהשניים זוכו והמבקש הורשע.

עם זאת, בפועל זיכה בית המשפט את השותפים תוך שקבע כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהמבקש נלחץ ומסר גיבוב של פרטי מידע נכונים עם פרטי מידע נוספים אשר לא היו ידועים לו מידיעה אישית, אלא הגיעו לידיעתו משאלות החוקרים במהלך חקירותיו. לא זו אף זו, אמירות נוקבות עוד הרבה יותר נאמרו בהקשר זה ע"י בית המשפט העליון בערעור בעניין השותפים.

לפיכך, שעה שאין חולק על כך שהקביעות בדבר פסלות הודאתו של המבקש מילאו תפקיד מרכזי (גם אם לא בלעדי) בזיכויים של השותפים - העובדה שלזכותם של עמדו ראיות נוספות אינה מפחיתה מעוצמת הסתירה שבין הקביעות ביחס למהימנותה של הודאת המבקש בפסקי הדין שניתנו בעניינו, אל מול פסקי הדין שניתנו בעניינם. אשר על כן, סבר מלצר כי מדובר בסתירה מהותית על-פי מבחני הפסיקה, והיא נותרת מבלי שניתן ליישבה באופן מניח את הדעת, כך שהיא משאירה בעינו את החשש מפני עיוות דין, שהמבקש טוען לו.

לאור כל האמור, הבקשה התקבלה ונקבע כי יש לערוך משפט חוזר בעניינו של המבקש. המבקש יוצג בהליך ע"י עוה"ד ציון אמיר וענבר רוזנבאום. המדינה יוצגה ע"י עו"ד תמר בורנשטיין.

מ"ח 51/19

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:166
קומיט וכל טופס במתנה