שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: יציאה מן הארץ במהלך ריצוי עבודות שירות תותר במקרים חריגים בלבד

חדשות

העליון: יציאה מן הארץ במהלך ריצוי עבודות שירות תותר במקרים חריגים בלבד, צילום: תמונה: getty images israel
העליון: יציאה מן הארץ במהלך ריצוי עבודות שירות תותר במקרים חריגים בלבד
16/07/2020, עו"ד לילך דניאל

במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המדינה, נדרש בית המשפט העליון לשאלת פרשנותו של איסור היציאה מן הארץ המוטל על אסיר המרצה עבודות שירות. נקבע, כי יציאה כאמור תותר רק במקרים חריגים בלבד, וזאת נוכח מעמדו של עובד השירות כאסיר רגיל, וכן הותוו מספר שיקולים הצריכים להנחות על הממונה על עבודות השירות בעת הפעלת סמכותו לחרוג מאיסור זה.

בשנת 2012 נחקק סעיף 51ח1 לחוק העונשין, בגדרו נקבע כי אדם המרצה עונש מאסר בדרך של עבודת שירות אינו רשאי לצאת מן הארץ במהלך תקופת ריצוי עונשו, אלא באישור הממונה על עבודת שירות. המשיב הורשע בעבירות תעבורה ונידון בין היתר ל-4 חודשי עבודות שירות. מספר ימים לאחר תחילת ריצוי העבודות, פנה המשיב לממונה בבקשה להתיר את יציאתו מן הארץ מעת לעת בסופי שבוע, לצורכי עבודתו, אך בסופו של יום בקשתו נדחתה בנימוק שאין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן שיש בו כדי להצדיק מתן היתר יציאה מן הארץ בזמן ריצוי עבודות השירות.

בעקבות האמור, הגיש המשיב עתירה מנהלית בה טען כי שיקול הדעת שהפעילה הממונה בעניינו איננו סביר, שכן נסיעתו לחו"ל חיונית לצורך עסקיו, ומשכך ישנה הצדקה להתערבות שיפוטית. בית המשפט קיבל את העתירה וציין כי הרציונל העומד מאחורי איסור היציאה מהארץ, הקבוע בסעיף 51ח1 לחוק העונשין, עניינו בהבטחת ביצוען הרציף והתקין של עבודות השירות. משכך, לשיטתו, הסמכות הנתונה לממונה להגביל יציאה לחו"ל של עובדי שירות, נועדה אך לצורך הבטחת ביצוען הרציף והתקין ולא לצרכים אחרים. מאחר שלא שוכנע כי קיים חשש אינהרנטי להימלטות המשיב מן הארץ כאשר מדובר בביצוע עבודות שירות, קבע בית המשפט כי מדובר בחשש תיאורטי בלבד ועל כן הוחלט לקבל את העתירה.

על כך, הגישה המדינה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שהחליט לקבלה ולדון בה כבערעור. נוכח אופייה העקרוני של הסוגייה, נתבקשה עמדת הסנגוריה הציבורית בנושא. לדעת הסנגוריה, ראוי כי שיקול הדעת של הממונה יתבסס בעיקרו על שיקולים המתמקדים בבחינת השאלה האם יציאת עובד השירות מהארץ תביא לפגיעה ממשית בביצוע עבודות השירות או ברציפותן מחד גיסא, ועל טעמים המצדיקים את יציאת עובד השירות מהארץ לאור נסיבותיו הפרטניות מאידך גיסא. יתרה מכך, לטענת הסנגוריה, אף ייתכנו מקרים בהם חשיבות שיקולי השיקום עשויה להצדיק מתן היתר יציאה מהארץ גם במחיר של פגיעה ברציפות ביצוען של עבודות השירות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט עופר גרוסקופף קבע כי לאחר חקיקת סעיף 51ח1 נקודת המוצא היא קיומו של איסור מפורש על יציאה מהארץ לעובדי שירות במהלך כל תקופת ריצוי עונשם. בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, סבר השופט גרוסקופף כי האפשרות לחרוג מכלל זה שמורה למקרים חריגים בלבד.

ריצוי עבודות שירות – כדין מאסר בפועל

לדעת גרוסקופף, הריצוי התקין והרציף של עבודות שירות הוא אכן שיקול מרכזי בעת בחינת בקשתו של עובד שירות לצאת מן הארץ, ואולם אין בכוחו של שיקול זה כדי להפוך את החריג לכלל ואת הכלל לחריג. זאת ועוד, התפיסה לפיה עובד השירות הוא בן-חורין בימים ובשעות בהם אינו נדרש לעבוד, אינה עולה, לדעת השופט, בקנה אחד עם אופיין ותכליתן של עבודות שירות כאמצעי עונשי.

הוזכר, כי אסיר המרצה את עונש המאסר שנגזר עליו בדרך של עבודות שירות, דינו כמי שמבצע עונש מאסר בפועל, על אף שהמגבלות המוטלות על חירותו של עובד השירות פחותות ביחס לאלו המוטלות על אסיר המרצה עונשו מאחורי סורג ובריח. ואולם, כיאה לעונש מאסר, הפריבילגיות הנתונות לעובד השירות אינן בלתי מוגבלות, ולבטח אין משמען כי בימים ובשעות המנוחה הוא בן-חורין לעשות ככל העולה על רוחו.

משכך, עובד השירות, כמו אסיר רגיל, יהיה מצוי תחת הגבלות על חירותו (חמורות יותר או פחות) במשך כל תקופת המאסר, ללא יוצא מן הכלל. כך למשל, עובד השירות אינו רשאי לבחור את מקום עבודתו ואת השעות בהן יבצעה, הוא אינו יכול להיעדר מעבודתו אלא באישור הממונה וחלה עליו חובת דיווח לממונה, והוא נתון לפיקוח שרות בתי הסוהר לאורך כל תקופת ריצוי עונשו, אשר בסמכותו להחליט על הפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

עוד הדגיש השופט גרוסקופף כי מעמד של עובד שירות, כמו מעמד של אסיר, אינו מצב דברים עובדתי גרידא, המתקיים רק כאשר אדם מצוי מאחורי סורג ובריח או במקום עבודת השירות, לפי העניין, אלא מצב משפטי המתקיים לאורך כל תקופת ריצוי עונש המאסר בדרך זו. לפיכך, כפי שלא יעלה על הדעת שאסיר המרצה את עונשו מאחורי סורג ובריח יחשב כ"בן חורין לכל דבר ועניין" בעת שהוא מצוי בחופשה מחוץ לכותלי בית הסוהר, כך גם לא יעלה על הדעת שאסיר המרצה את עונשו בדרך של עבודות שירות יהיה בן-חורין בזמנים בהם הוא אינו מצוי בעבודה.

בהתאם, אין גם ממש בטענה כי פרשנות המגבילה את זכויות עובד השירות מעבר למה שנדרש כדי להבטיח את ביצוען התקין ורציפותן עבודות השירות, היא בגדר פגיעה עודפת בזכויותיו החוקתיות. כפועל יוצא, הכלל האוסר על עובד שירות יציאה מן הארץ איננו מהווה פגיעה נוספת בזכויות חוקתיות, אלא הוא חלק מהפגיעה הגלומה בעצם הטלת עונש המאסר בעבודות שירות במסגרת גזר הדין. לפיכך, הוא יונק את חוקיותו מההצדקה החוקתית להטלת העונש שנגזר בגזר הדין (מאסר לריצוי בעבודות  שירות), ואינו טעון הצדקה נוספת בעת ריצוי העונש (כגון חשש להימלטות).

נוכח האמור, הגיע השופט גרוסקופף למסקנה כי פרשנותו הראויה של הכלל היא שהאיסור על יציאה מהארץ של עובד שירות יעמוד בתוקפו לאורך כל תקופת ריצוי המאסר בעבודות שירות, ובכלל זאת בזמנים בהם לא מבוצעת עבודת השירות בפועל. חריגה מאיסור זה תיתכן רק במקרים חריגים, ובהתאם לשיקול דעתו הפרטני של הממונה. לשיטתו, מסקנה זו מתיישבת הן עם כוונתו של המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר לחוק, והן עם התפיסה הכללית ביחס לאמצעי העונשי של מאסר בדרך של עבודות שירות.

מכאן, פנה גרוסקופף לבחון מהם השיקולים אותם ראוי שתביא הממונה בחשבון בבואה לבחון בקשות מעין אלו. מדברי ההסבר לחוק, הסיק השופט כי קיימים שני סוגים של שיקולים: האחד – שיקולים הקשורים לעצם היציאה מהארץ ונסיבותיה; והשני – שיקולים הקשורים לריצוי עבודות השירות. במסגרת הסוג הראשון ניתן למנות מספר שיקולים אותם ראוי להביא בחשבון ובכלל זאת נחיצותה ודחיפותה של יציאתו של עובד השירות מהארץ במהלך תקופת ריצוי עבודות השירות, משך הזמן בו הוא מבקש לצאת מהארץ ותרומתה הצפויה של היציאה לחו"ל לסיכויי השיקום שלו.

באשר לשיקולים מהסוג השני, שעניינם בריצוי עבודות השירות, ציין השופט קיומו של חשש שעובד השירות יימלט מריצוי יתרת עונשו או ישוב באיחור, האם יציאתו מהארץ צפויה לפגוע ברציפות עבודות השירות, אורכה של תקופת המאסר והתנהלותו בריצוי עבודותיו עד למועד הבקשה. הובהר, כי אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים היות שמטבע הדברים כל בקשה תלויה בנסיבות הפרטניות של המבקש, ומקרים שונים עשויים לעורר צורך בשקילת שיקולים נוספים. עם זאת, לדעת גרוסקופף, די בשיקולים האמורים כדי להתוות את שיקול דעתה של הממונה ולהנחותה ביחס לאופיים וטיבם של השיקולים אותם ראוי שתביא בחשבון בבואה להכריע בבקשותיהם של עובדי שירות לצאת מהארץ.

סיכומם של דברים – הערעור התקבל; המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד סיגל אבנון. המשיב יוצג ע"י עו"ד יוסף פרחי. בשם הסנגוריה הציבורית: עו"ד גיל שפירא ועו"ד מיכל רובינשטיין

רע"ב 8220/19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:207
קומיט וכל טופס במתנה