שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש הכריע בגורל "כתרי דמשק" – אוצר יהודי שהוברח מסוריה במבצע מורכב

חדשות

ביהמ"ש הכריע בגורל "כתרי דמשק" – אוצר יהודי שהוברח מסוריה במבצע מורכב, צילום: תמונה: istock
ביהמ"ש הכריע בגורל "כתרי דמשק" – אוצר יהודי שהוברח מסוריה במבצע מורכב
26/08/2020, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי בירושלים שם קץ למחלוקות בעניין הסדרת מעמדם של "כתרי דמשק" – 9 כתבי יד עתיקים של התנ"ך הכתובים על קלף, שניצלו והובאו לישראל מסוריה בדרך לא דרך ומאז שוכנו בספרייה הלאומית בירושלים. ביהמ"ש הצהיר על קיומו של הקדש לכתרים ותנאיו, וקבע כי מדובר בנכסים בעלי אופי ציבורי לאומי שנודעת להם חשיבות היסטורית, דתית ולאומית

"כתרי דמשק" הם תשעה כתבי יד מהודרים של התנ"ך או של חלקים ממנו, הכתובים על קלף. הכתרים הם בעלי הערות נוסח וחלקם אף בעלי ציורי מיקרוגרפיה – אותיות זעירות היוצרות קווי מתאר של עיטורים שונים – מרהיבים וברמה אמנותית גבוהה. כתרי דמשק נכתבו על ידי סופרי סת"ם בין המאות ה-13 וה-15 לספירה. ביחס לחלקם יש עדויות כי נכתבו בספרד או באיטליה. ברבות הימים התגלגלו הכתרים אל בתי כנסת שונים של קהילות ישראל אשר בדמשק שבסוריה, כאשר ארבעה מהם ניתן לשייך לבתי כנסת מסוימים שפעלו בדמשק או בסמוך לה.

ככל הנראה שוכנו הכתרים בבתי הכנסת בארון נפרד והם שימשו בחלקם בפעילות הדתית של הקהילה והשתלבו במחזור השנה בבית הכנסת. בחלק מהקהילות נהגו לקרוא בכתרים את מגילת איכה ומגילות אחרות. לעיתים קראו בכתרים בימי חג ושמחה או בימי צרה.

במשך שנים רבות היו יהודי סוריה נתונים במצוקה, ובכלל זה הוטלו עליהם מגבלות שונות, לרבות ביחס לחופש התנועה וההגירה. בני הקהילה נאלצו לצאת את סוריה באמצעי מילוט שונים שהיו כרוכים בסיכונים ממשיים, בעוד השלטונות סירבו להתיר הוצאתם של כתבי קודש מהמדינה. בסופו של יום נפוצה קהילת יהודי דמשק לארבע כנפות תבל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כתרי דמשק הובאו לישראל מסוריה באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, במבצע חילוץ חשאי של  המוסד. מי שסייע למוסד ונשא תפקיד עיקרי ותרומה מכרעת בהוצאת הכתרים מדמשק והבאתם לישראל, היה הרב אברהם חמרה - אחרון רבני דמשק שפעל תוך סיכון חייו לשם הצלת בני הקהילה היהודית ובכלל זה כדי לסייע בידם להימלט מסוריה. הרב חמרה עצמו עלה לישראל בשנת 1994 וסמוך לאחר מכן הוזמן על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל להתלוות אליו לטקס קבלת פרס נובל לשלום. בהמשך הכירו הרבנים הראשיים לישראל בתפקידו כרב ראשי של יהדות סוריה (במעמד מקביל לרב עיר בישראל).

היועמ"ש: "יצירות מופת של העם היהודי אשר ערכן לא יסולא בפז"

לאחר הבאת הכתרים לישראל, הפקידו אותם נציגי המוסד בידי הספרייה הלאומית בירושלים, ומאז ועד היום הם נתונים במשמורתה. הכתרים הגיעו לספרייה הלאומית במצב תחזוקתי ירוד וכשחלקם נגועים במזיקים שונים. מחלקת השימור של הספרייה פעלה להסרת הנגעים ולשימור הכתרים תוך הקפדה על תחזוקתם בתנאים פיסיים מתאימים (טמפרטורה, לחות, תאורה וכו') באופן שהביא להשתמרותם במצב טוב.

לימים, התגלעה מחלוקת בין גורמים שונים בכל הנוגע להסדרת מעמדם של הכתרים והטיפול בהם. יוזמת ההליך היא הספרייה הלאומית, שציינה את מעמדה כספרייה הלאומית הממלכתית של מדינת ישראל והעם היהודי ולאור יכולותיה המתקדמות בכל האמור באפשרות השימור והטיפול בכתרים. מנגד טענו הרב חמרה ומרכז מורשת ליהודי סוריה ולבנון בישראל (מרכז מורשת) כי עוד בעת שהיה הרב חמרה בסוריה ניתנה לו הבטחה שלטונית על ידי נציגי המוסד כי אם יצליח להוציא את הכתרים מסוריה ויזכה לצאת בעצמו מסוריה תסייע לו המדינה בהקמת בית מורשת בישראל בראשותו ושבו ישוכנו הכתרים.

בעל דין נוסף הוא ארגון יוצאי דמשק בישראל, שהעלה טענות שונות כלפי הרב חמרה ומרכז מורשת. טענות הצדדים במסגרת ההליך חשפו חילוקי דעות ומאבקים פנימיים, לעיתים טעונים, בין קבוצות שונות בקרב קהילת יוצאי סוריה. בהמשך צורפו להליך כחמישה משיבים נוספים שהם לדבריהם בעלי תפקידים וממנהיגי הקהילה של יהדות יוצאי דמשק בברוקלין, ניו יורק. נציגי הקהילה מניו יורק הביעו באורח עקרוני תמיכה בעמדת הרב חמרה ומרכז מורשת וטענו בזכות פועלו של הרב חמרה במסירות נפש וציינו את התעקשותו כי הכתרים יובאו לישראל בניגוד לעמדת חלק מבני הקהילה שדרשו שהכתרים יובאו לברוקלין. כן העלו טענות נגד מה שכינו ניסיונה של הספרייה הלאומית "להשתלט" על הכתרים.

כל הצדדים הסכימו כי בית המשפט יצהיר על הקדש כתרי דמשק לטובת הציבור בכללותו ולהנצחת מורשת קהילת יהדות סוריה, ועל כן נותר לקבוע את תנאי ההקדש וזהות נאמניו. מאחר שהכתרים הם נכסים בעלי אופי ציבורי ולאומי באורח מובהק, ונודעת להם חשיבות היסטורית, דתית ולאומית, התייצב בהליך גם היועץ המשפטי לממשלה. לעמדת היועץ, הכתרים הם "מפסגות היצירה היהודית" ואין עוררין כי מדובר ביצירות מופת של העם היהודי אשר ערכן לא יסולא בפז וככאלה יש לדאוג כי הם יוותרו בידי המוסדות הלאומיים של העם ולא בידי הפרט.

עוד הציע היועמ"ש מתווה לזהות נאמני ההקדש: מינוי תשעה נאמנים והם הראשון לציון (שסיים את כהונתו כרב ראשי ואינו מכהן עוד כנשיא בית הדין הרבני הגדול); הרב חמרה או רב אחר מקהילת יוצאי סוריה בישראל שיאושר על ידי בית המשפט; נשיא האוניברסיטה העברית; נאמן מטעם ארגון יוצאי דמשק; נאמן מטעם מרכז מורשת; שלושה נאמנים מטעם הספרייה הלאומית; וכן מנהל מחלקת השימור בספרייה הלאומית.

השופט דוד גדעוני מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי בעת קביעת תנאי ההקדש ובכלל זה זהות הנאמנים, יש מקום לתת משקל לאופן החזקת הכתרים בדמשק, במידה שבה הדברים ידועים, כמו גם למבצע חילוצם של הכתרים לישראל בידי המוסד, לפועלו של הרב חמרה ולתפקיד המשמעותי שמילא בהצלת הכתרים, לצד תרומתם של אחרים. עם זאת, בעת קביעת תנאי ההקדש ובכלל זה זהות הנאמנים, יש לתת את משקל מרכזי לכך שמדובר בנכסי תרבות לאומיים בעלי אופי ציבורי, שיש לשקוד על שימורם, שמירתם וטיפוחם למען הדורות הבאים.

נאמני ההקדש מייצגים קשת ציבורית רחבה

בהקשר זה, נקבע, יש לתת את הדעת גם לאופייה של הספרייה הלאומית, שמעמדה הוסדר בחוק ומניותיה מוחזקות בידי המדינה, האוניברסיטה העברית, מוסדות ממלכתיים וגופים ציבוריים נוספים. לספרייה הלאומית יכולת לאפשר נגישות מחקרית לכתרים המקוריים, להנגישם לציבור תחת פיקוח מתאים ותוך הבטחת שימורם הפיסי, ויש לה הכלים הטכנולוגיים והידע המתקדם המאפשר לטפל בכתרים ולעשות את הדרוש לשם שימורם.

לגופו של עניין, בכל הנוגע לזהות נאמני ההקדש, שוכנע השופט כי יש לקבוע אותם בהתאם למתווה שהציע היועץ המשפטי לממשלה. לדברי השופט, נאמני ההקדש במתווה זה מייצגים קשת ציבורית רחבה וכוללים אנשי תורה והשכלה, נציגים של יוצאי יהדות סוריה, ולצד אלה אנשי מקצוע ומומחיות מטעם הספרייה הלאומית. לדעת השופט, מדובר בהרכב מאוזן, שיש בו כדי להביא לידי ביטוי את עמדות הגורמים השונים במישור הערכי והמקצועי ולסייע בהגשמת תכלית ההקדש לטובת הכלל.

כמו כן, הכללתו של הרב חמרה במתווה היועמ"ש כנאמן באופן אישי נסמך על פועלו ותרומתו המובהקת להצלת הכתרים וכמי ששימש אחרון רבני דמשק. לדעת השופט, מדובר במינוי ראוי ומתבקש, כאשר לאחר אריכות ימיו, או לאחר שיפנה את מקומו מטעם כזה או אחר, יבוא תחתיו רב אחר מקהילת יוצאי סוריה בישראל שיאושר על ידי בית המשפט. הובהר, כי אין במינוי זה כדי לפגוע באיזון שבין מרכז מורשת לבין ארגון יוצאי דמשק, כאשר לכל עמותה יהיה נאמן אחד מטעמה, ובוודאי שכך בראייה לטווח ארוך. בנוסף, לא נמצאה הצדקה להיעתר לבקשת נציגי הקהילה מניו יורק להוספת נאמן מטעמם, וזאת מבלי לגרוע ממעמדה וחשיבותה של הקהילה שם, בין היתר לאור העובדה שנציגי הקהילה שם תומכים בעמדותיו של הרב חמרה ומעלים על נס את פועלו.

עוד תמך השופט בעמדת היועמ"ש כי יש לקבוע בכתב ההקדש שלמנהל מחלקת השימור בספרייה הלאומית תהיה זכות וטו בעניינים מקצועיים הקשורים בשימור הכתרים, וכי השימוש בזכות הוטו יוגבל לעניינים מקצועיים ובנסיבות של חשש ממשי לפגיעה בשימור הכתרים ומצבם הפיסי. זאת, לאור התכלית המרכזית של ההקדש - להבטיח את שימורם ושמירתם של כתרי דמשק למען הכלל ולמען הדורות הבאים.

בנוסף סבר השופט כי אין מקום שבית המשפט הוא שיקבע את זהותו של הנאמן שיכהן כיו"ר נאמני ההקדש, אלא יש להשאיר עניין זה להחלטת הנאמנים. הנאמנים ישקלו, במנותק מבחירת יו"ר הנאמנים, אם יש גם מקום להעניק לרב חמרה מעמד של כבוד בדרך זו או אחרת, וזאת בשים לב בין היתר לכך שאחת ממטרות ההקדש היא הנצחת פועלה של יהדות סוריה. לדברי השופט, חזקה על נאמני ההקדש שיתנו בהקשר זה את המשקל הראוי לפועלו של הרב חמרה למען בני קהילת יהדות סוריה ולהצלת כתרי דמשק.

אין מקום לקבוע איסור על הוצאת הכתרים מהספרייה או מישראל

בכל הנוגע למקום משכנם של הכתרים, ציין השופט כי כיום אין עוד מחלוקת שיש לקבוע את משכן הקבע של כתרי דמשק בספרייה הלאומית. כך ראוי נוכח מעמדה כספרייה הלאומית של מדינת ישראל ונוכח מאפייניה וסגולותיה. לדעת השופט, אין מקום לקבוע בכתב ההקדש הוראה שתאסור את הוצאת הכתרים מהספרייה הלאומית ובכלל זה הוצאתם מחוץ לישראל, שכן אין אפשרות לצפות כיום מראש צרכים שיתעוררו נוכח שינויי נסיבות או אפשרויות שייפתחו. בכלל זה אין לשלול אפשרות שדווקא לשם הגשמת תכליות ההקדש ולקידום מטרותיו יידרש להוציא את הכתרים כאמור, למשל לצורך טיפול מיוחד או שיקום, לצורך יצירת העתקים איכותיים אצל גורמים המתמחים בכך, לצורכי הנגשה ותצוגה ועוד. בנסיבות אלה, נקבע, יש להשאיר עניין זה להחלטת נאמני ההקדש ואין מקום לכבול מראש את שיקול דעתם. זאת, מתוך הבנה כי בכל החלטה כאמור להוצאת הכתרים מהספרייה הלאומית יהיה על נאמני ההקדש לשקול בראש ובראשונה את התקיימות מלוא התנאים לשמירתם ולשימורם של הכתרים.

לצד זאת סבר השופט כי יש לקבוע בכתב ההקדש הוראה שתאפשר להציג חלק מהכתרים מחוץ לספרייה הלאומית, לרבות במרכז המורשת בחולון, ככל שיוקם, ובהתאם להחלטת הנאמנים. לדעת השופט, הדבר נותן משקל ראוי לפועלו של הרב חמרה לרבות בהצלת הכתרים, ונאמני ההקדש יביאו עניין זה במניין שיקוליהם לכשיקום מרכז המורשת ולכשיתקיימו מלוא התנאים שיאפשרו הצגת כתרים שם.

השופט התייחס גם לטענת הרב חמרה, מרכז מורשת ונציגי הקהילה מניו יורק, כי יש לקבוע בכתב ההקדש הוראה שתחייב את הצגת הכתרים לכלל הציבור באופן קבוע, זולת אם יווצר הכרח שימנע זאת מטעמי שימור. לדעת השופט, אין מקום לקבוע הוראה שתקבע "חובת תצוגת קבע" אלא יש להותיר גם עניין זה להחלטת נאמני ההקדש, שיחליטו בדבר לאחר שתוצג לפניהם התמונה המלאה. הנאמנים ישקלו באשר למתכונת הראויה להעמדת הכתרים או חלק מהם לפני הציבור, ויבחנו אפשרויות לשיפור וייעול הנגשת הכתרים לכל המעוניין לחזות בהם, ובשים לב בין היתר גם לכך שאחת ממטרות ההקדש בהתאם לכתב ההקדש היא "מתן גישה לכתרי דמשק".

הוא הדין ביחס לבקשות לקבוע הוראות בדבר שמו של אולם התצוגה ובדבר סרט שיספר את סיפור הכתרים והצלתם. הנאמנים יביאו בהקשר זה בחשבון כי מטרות ההקדש כוללות בין היתר קיום פעילות תרבותית וחינוכית בזיקה לכתרי דמשק והנצחת פועלה הספרותי והתרבותי של יהדות סוריה ודמשק, כמו גם את פועלו של הרב חמרה ובכלל זה להצלת הכתרים, ואת פועלם של אחרים שהשיאו תרומה בעניין.

"דרך ארוכה עברו כתרי דמשק שיצאו תחת ידם של סופרי סת"ם לפני מאות בשנים", כתב השופט לסיום, "התגלגלו אל בתי הכנסת של קהילות ישראל בדמשק, ובעת מצוק ליהודי דמשק, ניצלו בידי המוסד בסיועו של הרב חמרה שסיכן נפשו לטובת הכלל ובסיועם של אחרים, עד שלבסוף הגיעו אל הספרייה הלאומית שפעלה רבות ושקדה על שימורם. אני תקווה שההצהרה על הקדש כתרי דמשק וקביעת כתב ההקדש יהוו מסד לכל הנוגעים בדבר לשמור, לשמר ולהאדיר אוצר זה של העם היהודי, לטובת הציבור בכללותו, למען הדורות הבאים, ולהנצחת מורשת קהילת יהדות סוריה".

הספרייה הלאומית יוצגה בהליך ע"י עוה"ד מאיר הלר ואפרת פקר. רשם ההקדשות והיועמ"ש יוצגו ע"י עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים. הרב חמרה ומרכז המורשת יוצגו ע"י עו"ד רוני בוקעי ו/או עו"ד אריק גינזבורג. ארגון יוצאי דמשק בישראל יוצג ע"י עו"ד יהודה טוניק. יתר הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד ניסים חמאוי.

 

ת"א 17135-12-14

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:191
קומיט וכל טופס במתנה