שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אל-על תפצה עו"ד ערבים-ישראלים שטענו לבידוק בטחוני משפיל בחו"ל

חדשות

אל-על תפצה עו"ד ערבים-ישראלים שטענו לבידוק בטחוני משפיל בחו"ל, צילום: צילום: יח"צ
אל-על תפצה עו"ד ערבים-ישראלים שטענו לבידוק בטחוני משפיל בחו"ל
01/09/2020, עו"ד לילך דניאל

שני נוסעים ממוצא ערבי שהיו אמורים לשוב ארצה מרומניה טענו כי "זכו" לליווי צמוד של אנשי בטחון אל-על, הושארו לעיני כל בחדר בדיקות שקוף והופרדו מיתר הנוסעים. ביהמ"ש קיבל את גרסתם וקבע כי אל-על לא הציגה חשש ביטחוני ומוצדק להתנהלות זו, אך הוסיף כי לא הוכחה חזקת הפליה בעניין

בית משפט השלום בנצרת קיבל תביעה שהגישו שני עורכי דין ערבים-ישראלים נגד חברת התעופה אל-על, ופסק להם פיצוי בסך 36 אלף שקלים בגין התנהלות החברה בבידוקם הבטחוני לפני טיסה מרומניה לישראל בשנת 2016. נקבע, כי יש לקחת בחשבון את משך הגבלת חופש התנועה של התובעים ותחושת ההשפלה והביזוי שחשו עת הושארו לעיני כול משך זמן ארוך בן למעלה משעה בתוך חדר בדיקות שקוף, וכן שעה שהובלו לעיני קהל הנוסעים ברחבת ההמתנה ע"י נציגי החברה, הפרדתם משאר הנוסעים והושבתם על ספסל המתנה טרם עלייתם למטוס, ולבסוף העלאתם אחרונים לטיסה, כל זאת מבלי שעלה בידי החברה להציג חשש ביטחוני ומוצדק להתנהלות זו, תוך הגבלת חירות התנועה שלהם משך כשעתיים וחצי.

התובעים הם עורכי דין במקצועם, אזרחים ישראלים ממוצא ערבי. בדצמבר 2016 טסו התובעים לטיול ברומניה, ובתום הטיול היו אמורים לשוב לארץ בטיסת אל-על. לטענתם, התייצבו בשדה התעופה בבוקרשט 3 שעות לפני זמן הטיסה על מנת לעבור בידוק בטחוני לפני העלייה למטוס, אך מיד עם הגעתם לשדה הם הופרדו מיתר הנוסעים והאחד מן השני ועוכבו לתשאול צדדי ע"י נציגת אל-על.

לטענתם, התשאול שארך כ- 20 דקות היה משפיל וכלל שאלות חודרניות ופולשניות. עם זאת, התובעים שיתפו פעולה עם הבודקת. כן נטען כי התובעים נתבקשו למסור את הכבודה שלהם לנציגת אל-על, זאת להבדיל מהפקדתה בדלפקי הקבלה הרגילים, כפי שעשו שאר הנוסעים בטיסה.    

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים טוענים כי לאחר סיום התשאול עקבו אחריהם נציגי הנתבעת, ובעת שביקשו להחליף מטבע מקומי עודף שנשאר ברשותם הם נתבקשו להתלוות לעובדי אל-על על מנת לעבור בידוק בטחוני נוסף. עובדי החברה ליווי את התובעים לחדר בידוק צדדי סגור ושקוף (עשוי מזכוכית) בו נכחו שלושה נוסעים ערבים נוספים שהיו באותה הטיסה. לטענת התובעים, כל חמשת הנוסעים הערבים עברו חיפוש נרחב על גופם ובכליהם שכלל בדיקה לאיתור חומרי נפץ.

לאחר סיום הבידוק הנוסף, כך נטען, נאסר על כל חמשת הנבדקים לצאת את חדר הזכוכית והם הצטוו להישאר שם למעלה משעה, כאשר בכל זמן השהייה בחדר חלפו על פניהם נוסעים אחרים וצפו במתרחש. יתרה מכך, חפציהם של כל הנבדקים שהיו בחדר, כולל התובעים, סומנו במדבקות מיוחדות בצבעים זוהרים על מנת להבדיל ביניהם לבין חפציהם של יתר הנוסעים שאינם ערבים. עוד נטען כי בעת כליאתם בחדר המבודד והשקוף ארעה תקרית בין אחד הנבדקים לבין אחת הנציגות של הנתבעת, וחייל מקומי חמוש שנקרא לחדר על ידה איים על הנבדק והפגין כלפיו עוינות.  

בהמשך, לפי הנטען, בהתקרב מועד העלייה למטוס נתבקשו כל חמשת הנבדקים הערבים לסור לשער ההמראה, כשהם מלווים כל העת ע"י נציגי אל-על והחייל המקומי החמוש. בהגיעם לשער המטוס, הושבו התובעים ושלושת הנוסעים הערבים הנוספים על ספסל צדדי קרוב לשער העלייה, כשהם מורחקים משאר הנוסעים, ורק לאחר שכל הנוסעים האחרים עלו למטוס, הורשו התובעים ושלושת הנוסעים הערבים לעלות למטוס. בכל זמן ההמתנה לעלייה למטוס, היו חמשת הנוסעים הערבים וביניהם התובעים מלווים ע"י נציגי הנתבעת באופן צמוד.

על רקע זה הגישו התובעים תביעה נגד אל-על, בטענה כי זו השפילה אותם, הפלתה אותם לרעה, פגעה בכבודם וזכויותיהם לפרטיות, שוויון וחופש התנועה, שללה מהם את חירותם, כלאה אותם (לשווא), ביצעה עיכוב ומעקב אחריהם, התחקתה אחר צעדיהם וערכה חיפוש שלא כדין על גופם. התביעה התבססה על שורת עילות משפטיות, ובכללן רשלנות, הפרת חובות חקוקות, הפרת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, פגיעה בפרטיות, לשון הרע ועוד. לטענת התובעים, התנהלות החברה כלפיהם נעשתה על רקע היותם אזרחים ערבים, והדברים מקבלים משנה חומרה מכיוון שלא הוכחה מסוכנות ביטחונית הנשקפת מהתובעים, שהם כאמור עורכי דין, אנשים נורמטיביים, שומרי חוק ונעדרי עבר פלילי או בטחוני, כשאחד מהם הוא נוטריון, סמ"ר מיוחד במשטרה ובעל תעודת מתנדב במשמר אזרחי.

אל- על מנגד, טענה כי מדובר בבידוק בטחוני שגרתי שנערך בסמכות מלאה ותוך שמירה על צנעת הפרט וכבודם של התובעים, שלהם ניתנה אפשרות לסרב לבדיקה, תוך וויתור על העלייה למטוס, אך הם בחרו שלא לממש אפשרות זו ובסיום הבדיקה המשיכו בתהליך העלייה למטוס. לגופם של דברים, טענה החברה כי לאחר תשאול רגיל וסטנדרטי ולאור תשובותיהם של התובעים החליט צוות הבידוק, בהתאם לסמכותו ושיקול הדעת המוקנה לו, להפנות  את התובעים להמשך בדיקה ביטחונית, ולצורך כך הם הונחו להגיע לחדר בדיקות ייעודי וגם הבדיקה הנוספת שנערכה להם הייתה רגילה והסתיימה ללא אירוע חריג, למעט ויכוח קל שהתגלע בין נוסע אחר לבין צוות הבודקים, וכללה שימוש בנייר בדיקה ייעודי ללא אמצעים פוגעניים.

שעתיים וחצי תחת ליווי אישי וצמוד של אנשי ביטחון

החברה הוסיפה כי אין לה שליטה על אופיו ומיקומו של חדר הבדיקה, וכך גם אין לה שליטה על גורמי האכיפה המקומיים הרשאים להימצא במקום בהתאם לסמכויותיהם, כפי שארע במקרה דנן. החברה שללה מכל וכל טענות התובעים לעניין הפליה אסורה על רקע לאום או השתייכות אתנית וטוענת כי בטיסה מושא התביעה היו עשרה נוסעים מרקעים שונים, לרבות אזרחים ישראלים, שנבדקו בבדיקה ביטחונית דומה לזו שעברו התובעים.

השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד, מבית משפט השלום בנצרת, העדיפה את גרסתם של התובעים לאירוע על פני גרסת אל-על, שכן לדבריה גרסתם הייתה בעיקרה עקבית, סדורה היטב וכלל לא נסתרה. זאת בשונה מהתרשמותה מעדותו של מי ששימש כקב"ט אחראי מטעם אל-על בשדה התעופה בבוקרשט במועד האירוע, שבחקירתו הנגדית התברר כי העובדות המצוינות בתצהירו ונתונים הצריכים לעניין עדותו נשענו על בדיקה שביצעה היועצת המשפטית של החברה ולא על ידיעה אישית שלו.

עוד עלה  מעדותו כי הוא אינו בקיא בעובדות הצריכות לתביעה, לא זכר כלל את הבידוק הביטחוני מושא התביעה ואף לא את התובעים עצמם, וגם לא ידע לומר אם נכח בשדה התעופה באותו יום, אם לאו. עדותו התמצתה בשלילת התרחשותו של אירוע חריג במהלך הבידוק האמור, וגילמה התייחסות כללית לנושאים הקשורים לנהלים ולמהלך הרגיל של הדברים, ככלל, ולא לנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון.

יתר על כן, בחקירתו הנגדית של הקב"ט התברר כי היועצת המשפטית של אל-על ואחראית השירות לנוסע בחברה נכחו באולם, אולם אף אחת מהן לא זומנה לעדות למרות שמדובר בעדות חיוניות ורלוונטיות היכולות לשפוך אור על נקודות מהותיות שבחזית המחלוקת, ומבלי שניתן הסבר המניח את הדעת להימנעות זו. מלבד האמור ציינה השופטת כי עדות הקב"ט הייתה חסרה עובדות מהותיות, מגלה טפח ומכסה טפחיים ביחס למה שארע בפועל בבידוק הביטחוני ואינה חושפת את מלוא המידע שניתן לצפות שיימצא בידיה של החברה.

זאת ועוד, אל-על לא הציבה גרסה עובדתית נגדית סדורה וברורה לזו של התובעים והנוגעת למהלך הבידוק הביטחוני, כדי לסתור את גרסתם של האחרונים ולשכנע כי אכן מדובר בבידוק ביטחוני שגרתי, כטענתה, וכל שעלה בידה לעשות הוא להניח גרסה שאינה מכלי ראשון ולנסות ולתמוך את גרסתה בפגמים שאיתרה, לטעמה, בעדויות התובעים. כך גם היא נמנעה כאמור מלהביא עדים רלוונטיים המצויים בשליטתה, על אף שחלקם מסרו תצהירים מטעם החברה בשלב מוקדם של ההליך ובטרם הגשת תצהירי העדות הראשית. הימנעות זו, נקבע, עומדת לה לרועץ.

לגופו של עניין, בחנה השופטת את שלבי האירוע כפי שעלו מגרסת התובעים, וקבעה כי מרגע הגעתם לשדה התעופה בזמן ובהתאם לנהלים ועד לעלייתם למטוס, משך למעלה משעתיים וחצי, היו התובעים תחת הליווי האישי והצמוד של אנשי הביטחון מטעם אל-על, מבלי שהורשו לנוע בחופשיות בתוך שדה התעופה, תוך הגבלת חופש התנועה שלהם ופגיעה בפרטיותם ובכבודם, והכל מבלי שהראתה החברה סיבה עניינית לכך, לא כל שכן, עיגון חוקי ללווי הצמוד והממושך. כן לא הובהר דיו הטעם שבעטיו עברו התובעים בדיקה מעמיקה יותר, שלפי גרסת הנתבעת הייתה פרי תשובותיהם במעמד התשאול הראשוני ובעקבותיו - גרסה שכאמור התובעת לא יצקה בה כל תוכן עובדתי או ראייתי. 

לא הוצג חשש ביטחוני ומוצדק להתנהלות חברת התעופה

עוד הוסיפה השופטת כי אין חולק בדבר הסמכות המוקנית לאל-על לבצע חיפוש על גופם וכליהם של התובעים בחדר ייעודי במסגרת הבדיקה המעמיקה. עם זאת, שהותם שם למעלה משעה והאיסור שהוטל עליהם שלא לצאת מהחדר גם לאחר סיום הבדיקה ועד למועד העלייה למטוס, מבלי שעלה בידי החברה להראות נחיצות לאיסור האמור, יש בהם משום פגיעה בזכויותיהם החוקתיות של התובעים, שהם אנשים נורמטיביים ושומרי חוק.

לדעת השופטת, התובעים השכילו להוכיח ברמה הנדרשת כי פעולותיה של הנתבעת חרגו מהנורמה הקבועה בחוק, ומשכך שומה היה עליה לצפות גרימת הנזק לו טוענים התובעים, המתבטא בפגיעה בחופש התנועה שלהם ובפרטיותם וגרימת תחושת השפלה וביזוי בין כלל הנוסעים. משכך, יש באמור כדי לבסס גם את עוולת הרשלנות.

לצד האמור קבעה השופטת כי התובעים לא השכילו להוכיח קיומן של נסיבות המקימות את חזקת ההפליה מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים, וזאת מאחר שלא עלה בידם להוכיח עובדתית כי כל הנבדקים מסך 116 הנוסעים בטיסה, היו כולם ממוצא ערבי. בעניין זה ציינה השופטת כי עת נשאלו התובעים בחקירה נגדית על אודות מספר הנוסעים שעברו בידוק נרחב ומוצאם, הם מסרו גרסאות בלתי אחידות שמובילות לדחיית תביעתם.

בפסיקת הפיצוי, לקחה השופטת בחשבון את משך הגבלת חופש התנועה של התובעים ותחושת ההשפלה והביזוי שחשו עת הושארו לעיני כול משך זמן ארוך בן למעלה משעה בתוך חדר בדיקות שקוף, וכן שעה שהובלו לעיני קהל הנוסעים ברחבת ההמתנה ע"י נציגי אל-על, הפרדתם משאר הנוסעים והושבתם על ספסל המתנה טרם עלייתם למטוס, ולבסוף העלאתם אחרונים לטיסה, כל זאת מבלי שעלה בידי אל-על להציג חשש ביטחוני ומוצדק להתנהלות זו, תוך הגבלת חירות התנועה שלהם משך כשעתיים וחצי.

כמו כן, פעולות החברה נעשו מבלי לתת לתובעים את האפשרות לוותר על הבידוק האמור או לסרב לעבור אותו, ומבלי שניתן להם הסבר בדבר תוצאות הסירוב, קרי הוויתור על הטיסה. לצד האמור, ציינה השופטת כי בפסיקה ניתן למצוא סקאלה של פיצויים לפי הנסיבות וכי גובה הפיצוי שלו עתרו התובעים אינו הולם את נסיבות העניין בהינתן הפסיקה הקיימת עד כה, כאשר סכומים על הסקאלה הגבוהה יותר ניתנו במקרים בהם הנבדק הורד מהמטוס או כאשר תהליך הבידוק הביטחוני היה בעל מאפיינים משפילים באופן עוצמתי יותר ובלתי מוצדק, או במקרים בהם עקב הבידוק נמנעה העלייה למטוס או התעכבה באופן שגרם נזק לנבדק.

לדעת השופטת, נסיבותיו של המקרה הנדון מובילות למסקנה כי מדובר במקרה אשר ממוקם על הסקאלה העובדתית והמשפטית האמצעית. משכך, שוכנעה שיש לקבל את התביעה באופן חלקי ולפסוק לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך 18,000 ש"ח. כן תשא אל-על בהוצאות ושכ"ט התובעים בסך של 8,500 ש"ח. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד רימר ארנון ואח'. אל-על יוצגה בהליך ע"י עו"ד משה בן-סירה ואח'.

ת"א 17021-10-17

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:4
קומיט וכל טופס במתנה