שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אם שחטפה את ילדיה לארץ תצטרך להשיבם לניו זילנד

חדשות

אם שחטפה את ילדיה לארץ תצטרך להשיבם לניו זילנד, צילום: צילום: גטי ישראל
אם שחטפה את ילדיה לארץ תצטרך להשיבם לניו זילנד
20/12/2020, מערכת תקדין

בית משפט לענייני משפחה קיבל תביעה שהגיש אב לפי חוק אמנת האג נגד אם ילדיו במסגרתה ביקש להורות לאם להשיב את ילדיו לניו זילנד. נקבע כי לא הוכח כי השבת הקטינים לניו זילנד מפרה את החובה בהגנה על הקטינים או כי קיים חשש לנזקים שעלולים להיגרם לקטינים כתוצאה מחזרתם.

עסקינן בתביעתו של אב  לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) להורות על השבת ילדיו הקטינים למקום המגורים הקבוע שלהם, בניו זילנד. הנתבעת (להלן: "האם") עתרה להורות על דחיית התביעה בטענה  כי לא מתקיימים התנאים להחזרת הקטינים לניו זילנד, בהתאם לתנאי האמנה. האב אזרח ותושב ניו זילנד, האם אזרחית ישראלית שעברה להתגורר בניו זילנד לפני כ- 18 שנה. השניים נישאו ונולדו להם שני ילדיהם הקטינים. בשנת 2017 פרץ משבר ביחסיהם, והאם עתרה למשמורת מלאה על הקטינים. בית המשפט בניו זילנד נתן צו הורות המורה על הסכמת הצדדים  למשמורת משותפת. האם פנתה לשינוי צו ההורות בעקבות אלימות האב, ומאוחר יותר האם עזבה את ניו זילנד עם ילדיה  ללא ידיעת התובע והם מתגוררים כיום בבית אמה של האם בישראל. האם הגישה תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה בישראל, ההליכים עוכבו בהתאם לסעיף 16 לחוק אמנת האג, עד למתן החלטה בתביעה להחזרת הקטינים.

התובע (להלן גם : "האב") טען כי מאז לידתם, רגילים הקטינים למקום מגוריהם בניו זילנד, שם השתלבו בגני ילדים, בתי ספר, בסביבה של חברים וכל הצוות שמטפל בהם. האם גרמה במעשה חד צדדי ללא הסכמת האב או בית המשפט לניתוק מוחלט בינו לבין הקטינים. עוד נטען כי התובעת עקרה את הקטינים מסביבתם וגרמה להפרה של זכויות המשמורת שניתנו לתובע אשר קיבלו ביטוי בפסק הדין. בבית המשפט בניו זילנד ניתן פסק דין שלא בוטל, המורה על זכויות משמורת משותפת לשני הצדדים. לטענת התובע, לבית המשפט בניו זילנד הסמכות הבלעדית לדון בעניינם של הקטינים. האם בחרה להימלט מניו זילנד לאחר שבית המשפט שם, העובדים הסוציאליים והרשויות שטיפלו במשפחה זיהו אצל האם סימני מצוקה קשים וחוסר תפקוד  של הקטינים. התובע הוסיף וציין כי בכל יום שבו הקטינים לא שוהים במקום מגוריהם הקבוע בניו זילנד נגרם להם נזק בלתי הפיך ומתמשך. לשיטת התובע, האם לא הרימה את נטל ההוכחה כי חריגי האמנה חלים. האם לא הוכיחה כי קיימת סכנה לקטינים מצד התובע או כי הרשויות בניו זילנד לא מסוגלות להגן על הקטינים.

לטענת האם, היא נאלצה להימלט עם שני הקטינים לשם הגנה על חייהם, בעיקר על חיי הקטין שהוא אוטיסט,  שאובחן בישראל, ואילו בניו זילנד מתכחשים למצבו. לטענתה המערכת בניו זילנד לא יכולה ליתן מענה לקטין שנדחק לשולי החברה. האם פרטה כי הורי התובע הם משפחת אומנה לילדים רבים. לטענתה אחד מילדי האומנה פגע מינית בקטין, תוך ניצול היותו ילד חריג חסר ישע שאינו יודע להגן על עצמו. הוריו של התובע, יחד עם כל המערכת בניו זילנד, מגויסים רק כדי לטייח את המקרה ולהשתיקו. התפיסה בכפר בו מתגוררים התובע ובני משפחתו מאוד פרימיטיבית ומיושנת ואין רצון או מסוגלות לראות את טובת הקטין. לטענת האם, הקטינים סובלים אף מהתעמרות פיזית ונפשית מהתובע שמשתמש בסמים ואלכוהול. יתרה מכך נטען כי השימוש באמנת האג אינו מתאים לענייננו, שהרי השימוש בסעיפי האמנה ניתן "כעזרה ראשונה" ולצורך פעולה דחופה ומידית. ככל שחלה אמנת האג על המקרה הנדון, מתקיימים לטענת האם שני חריגים לחובת ההשבה, בבסיסם ניצבת החובה להגן על טובת הילד והצורך למנוע נזקים חמורים העלולים להיגרם כתוצאה מהחזרתו. בנוסף מתקיים החריג השני לחובת ההשבה הקבוע בסעיף 13(ב)  לאמנה, שכן קיים חשש חמור שהחזרתו של הקטין למקום הפשע והתקיפה המינית תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי. 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי חוק אמנת האג מתמודד עם תופעת חטיפות ילדים ממדינה למדינה. העברת ילדים  ממדינה למדינה על ידי אחד ההורים טומנת בחובה סכנות רבות: ניתוקו של הילד מההורה האחר והפיכתו להורה שהילד מתראה עמו לעיתים רחוקות, ניתוקו מסביבת חייו הרגילה, שינוי מסגרת חינוכית, שינוי בחברת בני גילו, ניתוקו מהמשפחה המורחבת, שינוי בשפה, באורחות החיים, במנהגים, בתרבות ובעיצוב מסלול חייו לעתיד לבוא. לצורך המעבר ממדינה למדינה של אחד ההורים עם ילדיו הקטינים, מתבקשת, על פי הדין בישראל, הסכמתו של ההורה אחר, שכן שני ההורים גם יחד הם אפוטרופוסים על ילדיהם, והאפוטרופסות כוללת זכות שווה להכריע בשאלת מקום מגוריו של הקטין. זאת ועוד,  מטרת אמנת האג היא הבטחת חזרה מידית של הקטינים אשר הורחקו שלא כדין, האמנה נועדה ליתן סעד מהיר ויעיל להחזרת הילד החטוף למדינה ממנה נחטף, כאשר שאלות המשמורת תתבררנה בבית המשפט המוסמך באותה מדינה. ההנחה  הרווחת היא כי טובת הקטין מחייבת, שלא יוברח על ידי אחד ההורים ומחייבת החזרתו למדינה ממנה נחטף. אמנת האג מכירה בחריגים אשר בהתקיימם נתון לבית המשפט שיקול הדעת האם להורות על החזרת הקטין למקום מגוריו. חריגים אלו פורשו בפסיקה על דרך הצמצום במקרים נדירים וקיצוניים בלבד מהחשש שלא תרוקן האמנה מתוכנה עקב שימוש גורף בחריגים והפיכתם לכלל ובנוסף, נטל ההוכחה להתקיימות החריגים רובץ על ההורה החוטף הטוען להתקיימות החריגים.

עוד נקבע כי מקום המגורים מבטא מציאות חיים נמשכת, נקודת המבט היא של הקטין והמקום בו הוא מתגורר. הבחינה מתמקדת בחיי היום יום של העבר ולא בתוכניות העתיד. הקטינים דנן נולדו, גדלו והתגוררו בניו זילנד כל ימי חייהם עד למועד ההרחקה. אין מחלוקת בין הצדדים כי מקום המגורים הקבוע של הקטינים היה בניו זילנד. יתרה מכך, אין מחלוקת בין הצדדים כי בעת הרחקת הקטינים,  המשמורת הייתה נתונה לשניהם באופן משותף. לפיכך, העברת הקטינים לישראל ע"י האם מבלי ליידע מראש ולקבל את הסכמת האב, עולה כדי הפרת זכויות משמורת של האב. אי קבלת הסכמת ההורה השני להוצאת הקטין לחו"ל, או אי מתן רשות בית המשפט, הופכת את ההוצאה של הילד ממקום מגוריו להרחקה שלא כדין.

לגופם של דברים נקבע כי ע"פ בחינת הראיות ושמיעת העדויות בתיק, האם לא הצליחה להוכיח טענתה, לפיה החזרת הקטינים לניו זילנד תגרום להם נזק. כעולה מההלכה הפסוקה והעקבית, הנזק הנדרש הוא נזק שנובע מהחזרת הקטין למדינה שממנה הורחק, ולא מהחזרתו לידי ההורה העותר. לכן טענות האם כנגד האב אינן רלוונטיות להליך ההחזרה, דינן להתברר במסגרת הליך משמורת, שאז תיבחן טובת הקטינים בראי מסוגלות הוריהם ויקבעו הסדרי המשמורת והשהות המתאימים. בנוסף, מדיווחים ניטרליים שמסרו עובדת סוציאלית ועו"ד שמייצגת את הקטינים, דיווחים של גורמים שפגשו את הקטינים והתרשמו באופן בלתי אמצעי מהם,  עולה כי החשש לקטינים הוא דווקא מצד האם ולא מצד האב, בניגוד מוחלט למכלול  טענות האם. כמו כן, לא מן הנמנע להסיק לאור העדויות והמסמכים שהוצגו כי "הטריגר" להרחקת הילדים והימלטות האם לישראל יחד עם הקטינים, הייתה הדרישה שהאם תעבור הערכה פסיכיאטרית בנוגע לבריאותה הנפשית, וזו תועבר לעיונו של בית המשפט בניו זילנד.

לא זו אף זו נפסק כי טובת הקטינים, קביעת מקום מגוריהם דרך קבע, הסדרי המשמורת וחלוקת הזמן בין הקטינים להוריהם, צריכה להיעשות על ידי בית המשפט במקום מגוריהם הקבוע ממנו הורחקו שלא כדין - בניו זילנד. בית המשפט בניו זילנד מצוי ברזי הסכסוך מראשיתו, כאשר ההליך שהתנהל בפניו נגדע באיבו, עם חטיפת הקטינים לישראל ע"י האם. מן הראוי שבית המשפט שהחל בדיון, ימשיך ויכריע  והכל לטובת הקטינים.

לאור כל המפורט, התביעה התקבלה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לא שוכנע כי השבת הקטינים לניו זילנד מפרה את החובה בהגנה על הקטינים וכי קיים חשש לנזקים שעלולים להיגרם לקטינים כתוצאה מחזרתם. לא כל שכן, נזקים חמורים כפי שהגדירה זאת האם, שיעמידו אותם במצב בלתי נסבל.

התובע יוצג ע"י עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי; הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד עינת טירר

תמ"ש 37607-10-20

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:122
קומיט וכל טופס במתנה