שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דמי שימוש בסך 59,500 ₪ נפסקו לחמות בתביעה לסילוק יד של כלתה לשעבר

חדשות

דמי שימוש בסך 59,500 ₪ נפסקו לחמות בתביעה לסילוק יד של כלתה לשעבר, צילום:
דמי שימוש בסך 59,500 ₪ נפסקו לחמות בתביעה לסילוק יד של כלתה לשעבר
24/03/2021, עו"ד שוש גבע

בית משפט לענייני משפחה קיבל תביעת חמות נגד כלתה לשעבר לסילוק יד ממבנה בחצר בית החמות ולתשלום דמי שימוש. נקבע כי הרישיון שניתן לכלה לעשות שימוש במקרקעין לא היה בלתי הדיר ופג מן העולם, והחמות חזרה באופן מפורש מרשות זו. בנוסף, זכאותה של החמות לדמי שימוש קמה גם מתוקף דיני עשיית עושר ולא במשפט.

ההליך שבפנינו נסוב על שתי תביעות של חמות נגד כלתה לשעבר (להלן גם : "הנתבעת"), להתפנות מהמבנה ומחצר ביתה, ולשלם לידיה דמי שימוש ראויים עבור מגוריה. הנתבעים הינם בני הזוג שהתגוררו במבנה ארעי שהוקם לאחר נישואיהם בשטח ביתם של הורי האיש. לימים בני הזוג (החמות ובעלה לשעבר) נפרדו. האיש עזב והאישה נותרה לגור במבנה הממוקם בשטח הורי האיש. לאחר גירושי החמות מבעלה מלוא הזכויות בקרקע מושא הסכסוך נותרו נתונות לחמות בלבד, לרבות זכותה לכאורה לקבלת דמי שימוש וזכותה לעתור על פי כל דין לסילוק יד.

לטענת החמות, לאחר נישואי בני הזוג הם התגוררו בבית ההורים ובקשו להקים בחצר הבית מבנה ארעי מעץ שאינו נתמך ביסודות, להתגורר בו בתחילת דרכם. ההורים הסכימו למגורי בני הזוג באופן זמני. לבני הזוג לא הוענקה כל זכות במקרקעין או במבנה, למעט מגורים במבנה לתקופה מוגבלת, והיא מעולם לא התחייבה בפני בני הזוג באשר לעתיד ולמגוריהם במבנה. בני הזוג התחייבו לפנות את המבנה לאלתר עם דרישת מי מההורים. כל הוצאות החשמל, המים והארנונה עבור המבנה שולמו על ידה. הנתבעת הרחיקה את הבן מהמבנה באמצעות צו הרחקה, ומאז מתגוררות בו בגפה עם הקטינים. על אף פרידת בני הזוג, מסרבת הנתבעת לפנות את המבנה ואת המקרקעין, חרף דרישה מפורשת בכתב. לנתבעת אין כל זכות במבנה. הנתבעת השתלטה על המבנה והשטח ויוצרת פרובוקציות שהפכו את חייה בלתי נסבלים. הנתבעת התקינה מצלמות בחצר הבית הפוגעות בפרטיות, וסירבה להפרדת מוני החשמל, על אף שהקימה עסק לאפיה בתוך המבנה. החמות עתרה אפוא לסילוק ידה של הנתבעת, לפסיקת דמי שימוש ולהשבת החלק היחסי של התשלומים בהם נשאה עבור חשמל, מים וארנונה.

הנתבעת טענה כי היא עצמה רכשה עצים, "בעשרות אלפי שקלים" וחומרי בניה להקמת המבנה. נוכח רצונם של בני הזוג להרחיב את התא המשפחתי, ביצעו "שיפוץ נרחב" במבנה בעלות כוללת של עוד כ – 100,000 ₪.  בנוגע לתביעה לדמי שימוש, הנתבעת טוענת שהבן מחויב לשאת במדור לפי החלטת בית הדין הרבני.  לטענתה, שילמה חשבונות חשמל, כמו כן, "לאורך השנים" בני הזוג שילמו עבור מים באמצעות הוראת קבע. החמות מעולם לא דרשה דמי שכירות מבני הזוג, ואף "עודדה" אותם להרחיב את המבנה ואף לבנות בית לבנים. 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופטת א' מירז פסקה כי אין בכוונת בית המשפט להסיג את גבולות סמכותו העניינית ולדון בסבירות או תוקף החלטותיו של בית הדין הרבני. חזקה על הנתבעת, המיוצגת בדין, שמיצתה את טענותיה הרלוונטיות בפני בית הדין הרבני וערכאת הערעור עליו, וההליכים דנן אינם אכסניה לבחינת טענות אלה.

עוד נקבע כי נקודת המוצא היא שזכויות הקניין בנכס נתונות לחמות -על דרך חכירה. זכות זו מצאה מקומה כדין בפנקס רישום המקרקעין כעולה מנסח הרישום. כוחו של רישום זה הוא של "ראיה חותכת לתוכנו" מתוקף סעיף 125(א) לחוק המקרקעין. לפיכך חולשות על העניין דנא הוראות סעיף 16 לחוק המקרקעין, שקובע כי בעל מקרקעין זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין. יתרה מכך, במישור הדיוני, זכויות החמות בנכס אינן פוטרות אותה מהוכחת התביעה, וגם אם בעלותה על הנכס אינה מוטלת בספק, על כתפיה מונח נטל השכנוע לטענתה שהנתבעת המחזיקה במקרקעין "שלא כדין". בתביעה זו עליה להוכיח  שני תנאים מצטברים: הן את זכותה להחזיק בקרקע והן את היעדר זכותה של הנתבעת להחזיק בה. בהוכחת תנאים מצטברים אלה תלויה הצלחת התביעה. נפסק כי אין מחלוקת שלחמות נתונות הזכויות בנכס, לרבות ומקל וחומר הזכות להחזיק בו ולממש את קניינה בכל דרך שתבחר, ואף הנתבעת אישרה בחקירתה את העובדה שהנכס, הקרקע, שייכת לחמות. מכאן עולה השאלה האם נתונה לנתבעת הזכות להחזיק בקרקע? גם בהקשר זה, אישרה הנתבעת את ידיעתה והבנתה הברורה, שגם אם בעבר החזיקה בקרקע בהסכמת החמות, הרי שהסכמה זו עברה מן העולם. למעשה, עמדה הנתבעת על רצונה לעזוב את המבנה לאלתר, אלא שאין לה לדבריה את האמצעים הכלכליים לשם כך. מטענות הנתבעת בדבר רצונה לעזוב את הנכס עולה שהיא אינה אוחזת בטענה למתן רשות בלתי הדירה - קרי רשות מצד האם ממנה אין חזרה.  נקבע שבהינתן שהנתבעת לא שילמה תמורה עבור מגוריה, עמדת הפסיקה היא שככלל לא תיתכן רשות בלתי הדירה ונותן הרשות רשאי לחזור בו מרשותו בכל עת. ברקע עמדה זו עומדת מגמה לצמצם את ההכרה בנסיבות של רשות לא הדירה. נפסק אפוא שדין התביעה להתקבל. הנתבעת והבן התגוררו במבנה ועל הנכס ברשות החמות - רשות שלא הייתה בלתי הדירה, והחמות חזרה באופן מפורש מרשות זו. כן נמצא שהנתבעת לא העמידה הגנה לקיום העילה לסילוק ידה מהשטח ומהמבנה.

בהמשך לאמור נקבע כי משבוססה הקביעה שהזכות להחזיק בנכס נתונה לחמות, ושהרישיון שניתן לנתבעת לעשות שימוש במקרקעין לא היה בלתי הדיר ופג מן העולם, יש להוסיף ולבחון האם קמה לנתבעת זכות לקבלת פיצוי מידי האם בגין ביטול הרישיון. הדין המצוי קובע, שפסיקת פיצויים עבור ובעקבות ביטול הרישיון, אינה ברורה מאליה. בנוסף, בנוגע לשיעור הפיצוי ומהותו, אפשר להצביע על תמורות שחלו בפסיקה בסוגיה זו, שעיקרן צמצום רכיבי הפיצוי על רקע ביטול רישיון. פסיקת פיצויים בעקבות ביטול רישיון אינה בבחינת מובן מאליו, ואינה בבחינת קיום "זכות" הנתונה למחזיק ברישיון כנגד פינויו או ביטול הרישיון. כמו כן, קשת הפיצוי תוגבל, ותתייחס לשווי ההשקעה מצד בר הרשות או השבחתו של הנכס בלבד, ולא יפסקו פיצויים על עצם ביטול הרישיון.  יתרה מכך, סוגיית הפיצויים משיקה ואף חופפת לעיתים את סוגיית דמי השימוש.  נקבע כי היוזמה לבנית המבנה הייתה של בני הזוג , והחמות לצד בעלה לשעבר, העניקו לבני הזוג, בתחילת דרכם, רשות מוגבלת והדירה להתגורר במבנה, עד שיתחילו להתבסס כלכלית. בני הזוג לא נשאו בעלות עבודות הבניה, וגם לפי אמות המידה של הנתבעת עלות החומרים ששילמה מהווה רכיב זניח מעלות הבניה. בנוסף, הנתבעת אף אישרה כי כוונת בני הזוג  הייתה לעזוב את המבנה ולראיה, נרשמו להגרלת "מחיר למשתכן".

עוד נפסק כי בזיקה לשאלת הפיצוי, הנתבעת לא יכולה להצביע על אינטרס הסתמכות בנסיבות דנן, וניכר שגם בני הזוג, ולמצער הנתבעת, לא פעלו תחת מצג שנתונה להם הרשות לעשות שימוש במבנה לתקופה בלתי מוגבלת. זאת ועוד, התנהגות הנתבעת לאחר הגשת התביעה לסילוק ידה מהנכס, היא בעוכריה. לנתבעת לא היה יסוד להאמין, והיא אכן לא האמינה, שהיא מוסיפה להתגורר בשטחה של החמות מתוקף הסכמה כלשהי. גם אם היו לה ספקות או היסוסים לגבי רצונה של החמות, אלה עברו מן העולם עם קבלת כתב התביעה. נפסק כי כל שהפריד בין הנתבעת לבין פינוי הנכס, הוא תג מחיר בלבד. שהנתבעת בחרה להוסיף ולהחזיק במקרקעין עד שיבשילו התנאים הכלכליים לטובתה, שכן הצדדים הרבו בקיום דין ודברים על גובה הפיצוי אותו הייתה מוכנה החמות ו/או הבן לכאורה לשלם לנתבעת לשם סיום המחלוקות. בנוסף, נדחו טענות הנתבעת המבקשות לקשור בין סירובה לפנות את הנכס, לבין פסיקת דמי המדור. הבן אינו חב במדורה או במזונותיה של הנתבעת לאחר הגירושין, ומנגד חב על פי דין במדור הקטינים. בהינתן שלצדדים 3 ילדים, הרי שהבן חב לכל היותר, בחלקם של הקטינים בדמי המדור, שמן המפורסמות שאינו עולה על שיעור 50%.

בנוסף נקבע באשר לתביעה לפסיקת דמי שימוש, כי הנתבעת לא העמידה הגנה לתביעה זו ואת טענותיה אפשר לאפיין לכל היותר כטענות קיזוז. נפסק כי דמי שימוש ראויים בעניין דנן ישאבו חיותם משני מקורות, ס' 1 (א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, וסעיף 29 לפקודת הנזיקין המקים עוולה של הסגת גבול במקרקעין.  נקבע כי עתירת התמות נטועה בדין, וזכאותה לדמי שימוש קמה מתוקף דיני עשיית עושר ולא במשפט. לכל המאוחר החל ממועד הגשת התביעה, החזיקה הנתבעת בנכס שלא כדין וללא רשות, ומבלי שנשאה בעלות השימוש לטובת בעלת הקניין. מן החמות נמנע שימושה החופשי בנכס ונשללה הנאתה ממנו. נשללה ממנה החירות לנהוג מנהג בעלים בקניינה ולממש את בעלותה על הנכס. הנתבעת הפיקה טובת הנאה כלכלית ממעשיה וישבה בנכס לא לה חינם אין כסף. לפיכך נקבע, שחמות זכאית לתשלום דמי שימוש מידי הנתבעת בגין השימוש אותו עשתה בנכס. פסיקת דמי השימוש על בסיס דיני עשיית עושר ולא במשפט, מהווה תמהיל המשקף בצוותא את נזקיו של בעל הקרקע מפאת השימוש שעשה המחזיק, והן את התעשרותו של המחזיק. שיעור דמי השימוש, לא הוכח על ידי החמות, ולכן יועמד על דרך האומדנה. עוד נפסק כי מאחר שהאם לא ראתה בנתבעת מסיגת גבול עד לפרוץ הסכסוך בין הנתבעת לבין הבן, תקופת החיוב בדמי שימוש, תחל במועד הגשת התביעה, ועד למועד הפסקת השימוש בנכס על ידי הנתבעת.

לסיכום, התקבלו תביעות החמות לסילוק יד ופסיקת דמי שימוש.  נקבע כי הכלה תשלם לחמות דמי שימוש בסך 59,500 ₪.

התובעים יוצגו ע"י עו"ד אלן עושרת; הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד דורית ענבר סברדליק

תמ"ש 57148-04-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:145
קומיט וכל טופס במתנה