רק אדם שנפגע מטיפול רפואי יודע כמה מצערת המחשבה שהנזק שנגרם לו יכול היה להימנע. במאמר זה, אתן מספר טיפים שמניסיוני יכולים להקל את ההתמודדות עם התהליך של תביעת רשלנות רפואית.
אם אתם חושבים שנפגעתם מרשלנות רפואית אני ממליץ בחום להוריד את המדריך המלא לנפגעי רשלנות רפואית (לינק בתחתית העמוד).
1. וודאו כי המקרה שלכם הוא אכן בגדר רשלנות רפואית
תביעות רשלנות רפואית עלולות להתנהל זמן רב (לפעמים גם כמה שנים) ולצרוך הרבה אנרגיה, לכן לפני שיוצאים לדרך חשוב להבין מתי מקרה מסויים הוא רשלנות רפואית.
ישנם שלושה אלמנטים הכרחיים לצורך הוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט:
1. התנהלות רשלנית שאינה תואמת את הנורמה הרפואית
2. גרימתו של נזק למטופל
3. קשר ישיר, סיבתי, בין ההתנהלות הרשלנית לנזק שנגרם
רק אם תוכלו להוכיח בבית המשפט את שלושת השלבים המצויינים לעיל, תהיו זכאים לפיצויים בגין רשלנות רפואית. אך כמובן שלא תצטרכו לעשות זאת בעצמכם. הוכחת הרשלנות הרפואית בבית המשפט היא תפקידו של עורך הדין לרשלנות רפואית שתבחרו לייצג אתכם. מה שמוביל אותי לטיפ הבא.
2. ביחרו עורך דין בקפידה
לעורך הדין שתבחרו לייצג אתכם בבית המשפט עלולה להיות השפעה מכרעת על הצלחת התיק, סכום הפיצויים שתקבלו ומשך הזמן שבו תתנהל התביעה.
לכן, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בעיקר ברשלנות רפואית ושיש לו נסיון בניהול תיקים דומים למקרה הרפואי שלכם. עורך דין מנוסה, יידע לזהות להנחות אתכם לקראת התביעה, ולבנות את התיק בצורה נכונה שתחסוך זמן, כסף וכאב ראש מיותר.
מכיוון שתביעת רשלנות רפואית עלולה להתנהל בין שנה לשלוש שנים ואף יותר, כדאי מאוד למצוא עורך דין שאתם סומכים עליו ומרגישים בנוח איתו. כך שלא תצטרכו להחליף עורך דין באמצע הדרך.
אם כן, לפני שאתם בוחרים עו"ד שייצג אתכם - עשו בדיקה קפדנית, פיגשו מספר עורכי דין, שאלו שאלות, קבלו המלצות ורק אז קבלו את ההחלטה הטובה ביותר בשבילכם.
3. אל תפנו אל הגורם הרפואי שהתרשל
אם נפגעתם עקב טיפול רפואי לקוי, ואתם מתכננים להגיש תביעת פיצויים בבית המשפט, עדיף שלא תיידעו א הגורם שטיפל בכם על תוכניותכם. בין אם הגורם הזה הוא בית החולים, רופא, קופת החולים או כל גורם אחר.
גם במידה וחסרים לכם מסמכים שאתם רוצים להציג בפני עורך הדין, המנעו מפנייה אל הגורם המטפל.
פנייה אל אחד מגורמים אלו תתן להם זמן להתכונן לתביעה שעתידה להתרחש ולשקול את צעדיהם. ברגע שפניתם אל עו"ד לענייני נזיקין שייצג אתכם, השאירו לו את עבודת ליקוט המסמכים והפנייה אל הגורמים הרלוונטים.
עורך דין מנוסה יידע מה הוא הזמן הנכון לפנות אל אותם גורמים, איך לפנות ומה לבקש.
4. אל תתנו לזמן לחלוף
כמו בתחומים נוספים במשפט, גם ברשלנות רפואית ישנה התיישנות העומדת על 7 שנים. כלומר, ניתן לתבוע את הרופא או את בית החולים בגין רשלנות רפואית עד 7 שנים מהיום שבו נוצר הנזק שבגינו מוגשת התביעה לפיצויים.
*חשוב לדעת: במידה והנפגע הוא קטין 7 השנים יחלו להיספר רק מהיום בו הקטין הגיע לגיל 18.
תביעות רשלנות רפואית אורכת זמן רב (לפעמים כמה שנים) לכן, ככל שתחלו בתהליך מוקדם יותר, כך תקבלו את הפיצוים (במידה ותזכו) מהר יותר.
ישנה גם חשיבות בסמיכות בין הגשת התביעה ובין מקרה הרשלנות. חוות הדעת הרפואיות שיוגשו תמיד ידונו בנורמה הרפואית שהייתה נהוגה באותם שנים, ולכן ככל שיחלוף זמן רב יותר ההוכחות תהיינה מורכבות יותר לגבי הפרקטיקה שהייתה נהוגה.
5. הבינו את חשיבותם של חוות הדעת הרפואיות
חוות דעת רפואיות בתיקי רשלנות רפואיות יהוו את עיקר הסימוכין לטיעוניו של עורך הדין בבית המשפט. ויש להם השפעה מכרעת על פסק הדין אותו ייתן בית המשפט בסוף התביעה.
לכן בתיקי רשלנות רפואית לא מומלץ להתפשר על איכותם וכמותם של חוות הדעת הרפואיות. חוות דעת אשר נכתבה על ידי מומחה בעל שם עולמי בתחום הרפואי שבו נפגעתם יכולה להיות העדות שתכריע את התיק.
לעורכי דין עם ניסיון רב ברשלנות רפואית, לרוב יהיה קשרים עם מומחים בתחומים רפואיים רבים ומגוונים. היות וכפי שאמרנו, חוות דעת הן גורם משמעותי במשפט, קשר עם רופא מומחה בכיר יכול להוות קלף מנצח.
6. איך מחשבים את הפיצויים
במידה ועורך דינכם, בעזרת חוות הדעת הרפואיות, הצליח לשכנע את בית המשפט כי אכן קרתה לכם רשלנות רפואית, כעת הגיע שבית המשפט יכתוב את פסק הדין.
בפסק הדין בית המשפט יתאר מדוע הוא החליט כי מגיעים לכם לקבל פיצויים וייפרט את סכום הפיצויים שהוא סבור שמגיעים לכם.
הפיצויים הם נגזרת של הנזק שנגרם לכם ושל הנזק שעתיד להגרם לכם בעקבות התקרית הרפואית.
גורמים שייכנסו לתחשיב הפיצויים:
- פיצויים בגין הפסד שכר ופנסיה
- פיצויים בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד
- פיצויים בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים
- פיצויים בגין עזרת צד ג'
- פיצויים בגין שיקום
- פיצויים בגין הוצאות משפטיות
- ועוד
7. הכירו את ההוצאות המשפטיות
תשלום לעורך דין, כפי שהוא מגולם בהסכם שכר הטירחה שתחתמו עם עורך הדין נגזר בדרך כלל כאחוזים מסכום הפיצויים הכללי שייקבע בפסק הדין. שכר טרחה הנהוג בתיקי רשלנות רפואית הוא בין 20%-30 מהסכום הסופי.
ישנם עורכי דין שבנוסף לאחזוים שיתקבלו מהתיק הסופי, מבקשים גם מקדמה של כמה אלפי שקלים כדי להתחיל לעבוד. כיוון שקבלת הפיצויים בסוף התיק יכולה לקחת גם כמה שנים, וישנה עבודה רבה בהכנת התיק, אין זו בקשה חריגה.
במקרה כזה נהוג שהמקדמה ששולמה בתחילת התיק תקוזז מסכום שכר הטרחה שיקבע בסוף התיק.
אך חשוב להבין, כפי שציינתי לעיל, במסגרת תחשיב הפיצויים, בית המשפט יכלול גם את ההוצאות המשפטיות ששילמתם לעורך הדין. כלומר, בית המשפט יוסיף את אחוזי שכר הטירחה לתחשיב הפיצויים שנכתב בפסק הדין "ויחזיר" לכם את ההוצאה המשפטית.
לא תמיד הפיצויים אותם יקבע בית המשפט יהיו זהים הכרח לשכר הטרחה שנקבע עם עורך הדין. אך לרוב בית המשפט יקבע כי על הנתבעים לשלם את רוב שכר הטרחה. בכל אופן, שכר הטרחה אותו תשלמו הוא כפי שנקבע בחוזה שחתמתם עם עורך הדין בתחילת התהליך.
ישנן גם הוצאות רפואיות נוספות במהלך המשפט בעבור חוות הדעת הרפואיות. חוות דעת איכותיות מרופאים מומחים עלולות לעלות אלפי שקלים. את הוצאות אלו לרוב משלם הלקוח בתחילת התיק. לפעמים עורך הדין מציע להשתתף בעלות חוות הדעת בשילוב עם העלאת שכר הטרחה.
ישנן כמה אפשרויות למימון חוות הדעת באמצעות חברות צד ג' העוסקות במימון חוות דעת רפואיות. במידה ויש צורך בכך, התייעצו עם עורך דינכם לגבי הנושא.
8. מדריך רשלנות רפואית
מלבד לטיפים שציינתי במאמר זה, ישנם עוד הרבה דברים שחשוב לדעת ולהתכונן אליהם בתביעות רשלנות רפואית.
לכן, אם נפגעתם מרשלנות רפואית אני ממליץ בחום ללחוץ על הקישור ולהוריד בחינם לכתובת המייל את המדריך המלא לנפגעי רשלנות רפואית.
