שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עובדת סוציאלית חויבה בהצגת בדיקת קורונה- זכויות מטופליה גוברות

חדשות

עובדת סוציאלית חויבה בהצגת בדיקת קורונה- זכויות מטופליה גוברות, צילום: getty images israel
עובדת סוציאלית חויבה בהצגת בדיקת קורונה- זכויות מטופליה גוברות
23/05/2021, עו"ד שוש גבע

בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשת לסעד זמני למניעת פיטורים או השעיה של עובדת סוציאלית. נקבע כי החלטת העירייה להוציא את המבקשת לחופשה ולא לאפשר לה לשוב למקום העבודה ללא הצגת בדיקת קורונה כל 72 שעות, הינה סבירה. זכות העובדת לכבוד ולפרטיות אינה ניצבת בחלל ריק, מנגד ניצבות זכויות יסוד של מטופליה וחבריה לעבודה כמו גם הזכות הקניינית של המעסיק. 

עסקינן בבקשה לסעד זמני למניעת פיטורים או השעיה של עובדת סוציאלית בעירייה נתניה. השאלה העיקרית בתיק זה נוגעת לסבירות החלטת עיריית נתניה בדבר הוצאתה לחופשה של המבקשת, נוכח סירובה להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית אחת ל-72 שעות. המבקשת מועסקת בעיריית נתניה כעובדת סוציאלית המבצעת את עבודתה במסגרת מנהל הרווחה והשירותים החברתיים של העירייה. במהלך פברואר 2021 הוציאה העירייה לעובדיה הנחיית חזרה לעבודה עם פקיעת הסגר השלישי לפיה ככל שהעובד טרם התחסן, עליו להציג תוצאת בדיקת קורונה עדכנית מידי 72 שעות. בהמשך הוצא למבקשת מכתב  "יציאה לחופשה" ממנהלת אגף משאבי אנוש בעירייה ובו נכתב: " הואיל ונמנע מהעירייה לאפשר לך להמשיך בתפקידך הכרוך במגע עם קהל לרבות ילדים בסיכון, שאינם מחוסנים, הרינו להוציאך לחופשה".

לטענת המבקשת, הדרישה שהציבה העיריה, לפיה על המבקשת להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, היא דרישה שאינה לגיטימית ואינה חוקית. לדבריה יש בה פגיעה  בפרנסתה, תוך הפרת חוק יסוד חופש העיסוק וחוק כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה והחוק להגנת הפרטיות.  לטענתה, לא ניתן לחייבה למסור מידע רפואי אישי האם התחסנה אם לאו, או לחייבה לעשות בדיקה פולשנית בגופה לאיתור הנגיף אחת לשבוע, ללא סמכות חוקית העומדת בבסיס דרישות אלו. עוד טוענת המבקשת כי  במסגרת עבודתה כעו"ס במחלקת הרווחה בעירייה היא איננה נדרשת מקצועית לבוא במגע פרונטלי עם אדם כלשהו לפרק זמן רצוף העולה על 10 דקות. משכך אין כל הצדקה רפואית עניינית לביצוע בדיקות מטוש.

העירייה טענה מנגד כי המבקשת מטפלת בכ-70 משפחות: נשים חד הוריות, ילדים בסיכון ומצוקות כלכליות וכן בליווי מועדניות לילדים בסיכון. לטענתה תפקידה של המבקשת מחייב אותה במפגש מתמיד וקשר שוטף ובלתי אמצעי עם ציבור המטופלים הנזקק לשירותיה ומסתייע בה. מינהל הרווחה והשירותים החברתיים במסגרתו המבקשת עובדת, מטפל בבעיות הנובעות מקשיים פיזים ונפשיים וחברתיים ליחידים ומשפחות. המיקוד הוא על ילדים ובני נוער בסיכון, אלימות במשפחה,  חסרי ישע ומתן סיוע לקשישים. נכים ומוגבלים. העובדים הסוציאלים מתוקף תפקידם, מחויבים להיחשף ישירות לציבור הרחב. הטיפול הישיר, המתחייב במשפחות קשות היום בהם מטפלת המבקשת חושף את המטופלים לסיכון הידבקות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופטת א' רובוביץ  - ברכש  פסקה כי משמדובר בסעד זמני הרי שכל הקביעות בהחלטה זו הינן לכאוריות בלבד לצורך קבלת הכרעה מהירה במסגרת ההליך הזמני ואין בהן כדי לקבוע מסמרות ביחס להליך העיקרי. כידוע, בבקשה למתן סעד זמני על בית הדין לבחון התקיימותם של שני תנאים מצטברים עיקריים: קיומה של זכות לכאורה שבאה לידי ביטוי בבדיקת סיכויי התביעה העיקרית, וקיומה של הצדקה למתן סעדים עובר לבירור התביעה, קרי בדיקת  "מאזן הנוחות". זאת על פי תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 , החלה על הליכים זמניים בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין). כן נקבע כי יש לבחון גם סוגיות הנוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום ליבם, מועד הפנייה לבית הדין והאם הינו נגוע בשיהוי, דרך הפנייה לבית הדין לרבות ניקיון כפיים, והאם מתן סעד זמני הנו צודק ומידתי בהתחשב בכלל נסיבות העניין. המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לבחינת הסוגיה מורכבת בין היתר מחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020  והתקנות שהותקנו מכוחו. כן רלוונטית פקודת העיריות.  ומנגד, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, חוק הגנת הפרטיות, וחוק זכויות החולה.

מן הכלל אל הפרט נקבע כי אכן למבקשת קיימת זכות שלא להסכים לבצע חיסון או בדיקת קורונה וכי חיוב המבקשת  לבצע בדיקה רפואית נגד רצונה פוגעת בזכותה היסודית לאוטונומיה על גופה וזאת נוכח הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמכוחו לכל אדם יש חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו. גם חיובו של עובד למסור את תוצאות הבדיקה או פרטים אודות התחסנותו למעסיק עלול לפגוע בזכותו לפרטיות, אף היא זכות חוקתית המעוגנת מפורשות בסעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכך יש להוסיף את זכותה של המבקשת לחופש העיסוק המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק. וכן את זכותה של המבקשת להגנה על פרטיותה וכן להגנות המבקשת מכוח הוראות חוק זכויות החולה.  מנגד, למעסיק קיימת חובה להגן על בריאות כלל עובדיו ועל כלל הציבור שבה במגע עם עובדיו וזאת גם מכוח הוראות חוק כבוד האדם וחירותו. מעבר לאמור, לעירייה יש גם סמכויות נרחבות לשמור על בריאות הציבור מכוח סמכויותיה  בהתאם לסעיף 249(29) לפקודת העיריות כמצוטט: "לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינות ולסייע בהם". משכך העירייה מחוייבת לשמור על הציבור עימו באה המבקשת במגע במסגרת מתן שירותיה לעירייה כעובדת סוציאלית. כמו כן העירייה חבה בחובת זהירות מושגית כלפי עובדיה. במסגרת חובת הזהירות המוטלת על העירייה, עליה לדאוג גם לסביבת עבודה בטוחה ובריאה לעובדיה.

עוד נקבע כי בשלב זה מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לכיוונה של העירייה. ראשית, אל מול זכויות המבקשת, יש לבחון ולהעמיד לנגד עינינו בראש ובראשונה את זכותם לחיים ולבריאות של המטופלים, המשפחות, לרבות הילדים וילדי המועדוניות עליהם אחראית המבקשת גם במסגרת עבודתה, שאף להם זכויות ראשונות במעלה. כן יש לקחת בחשבון גם את החובה של העירייה לדאוג לביטחון שאר העובדים במקום העבודה ומי שמגיע לחצרי מקום העבודה וזאת מכוח חובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעסיק כלפי עובדיו, והן מעקרון-העל של תום הלב המהווה מקור לחובה החוזית של המעסיק לדאוג לתנאי בטיחות  במקום העבודה. אכן למבקשת יש זכויות מכוח חוקי יסוד, ובסעיף 4 ו8 לחוקי יסוד אלו נקבע כי: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת", ולכן היה אופטימלי להסדיר את נושא ההגבלות על עובדים בדבר חקיקה מפורש – בין אם בדרך של חקיקה ראשית, חקיקת משנה או באמצעות הגעה להסכמות בהסכם קיבוצי. עם זאת, גם לעירייה קיים מקור חוקי המסדיר את חובתה כעירייה לדאוג לאינטרסים של כלל העובדים וכלל המטופלים להם ניתן שירות על ידי המבקשת וזאת מכוח הוראות החוק כנזכר לעיל. משכך נפסק כי אין לקבל את טענת המבקשת לפיה הגבלתה  מלהתייצב לעבודה ללא בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, כל עוד והיא אינה מחוסנת נעשית ללא מקור חוקי. זאת ועוד, זכויות יסוד בישראל הינן יחסיות ואינן מוחלטות. זכות המבקשת לכבוד ולפרטיות אינה ניצבת בחלל ריק, מנגד ניצבות זכויות יסוד של מטופליה, משפחותיהם וחבריה לעבודה כמו גם הזכות הקניינית של המעסיק.  הפסיקה הכירה בעבר בחיוב עובד בבדיקה רפואית לפי רצון המעסיק  ובית הדין הארצי קבע כי  אין מדובר בדרישה בלתי חוקית או בלתי מוסרית הנוגדת את תקנת הציבור. עוד נקבע שאין לכפות על העובד לבצע את הבדיקה בניגוד לרצונו, אלא שלסירוב שכזה ייתכנו השלכות.

יתרה מזאת נקבע כי העירייה הרימה את הנטל הנדרש להוכיח כי תפקידה של המבקשת הינו תפקיד בו יש לה מגע יומיומי עם אוכלוסיית סיכון לרבות ילדים לא מחוסנים ומשכך הסיכון לנזקים לקבוצה זו הינו משמעותי ורב יותר. מעבר לכך  מחומר הראיות עולה כי  המבקשת עובדת עם אוכלוסיית ילדים המוגדרת קשה ,שבמידה ויהא עליהם להיכנס לבידוד הרי שלא מן הנמנע כי הדבר יביא להוצאתם מהמסגרות המגנות עליהם וחשיפתם לסיכונים ופגיעה במסגרת הטיפולים עליה אמונה העירייה לתת. באופן שמטה את מאזן הנוחות לטובה העירייה.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחתה. יחד עם זאת, נקבע כי שעה שהעירייה הבהירה בתגובתה כי לעת זו לא הורתה על הפסקת העסקת של  המבקשת ושעה שימי החופשה של המבקשת מוצו ומשעומדת האפשרות של המבקשת לבצע את הבדיקות ולחזור לעבודתה,  הרי האיזון הנדרש הינו כי עד למועד מתן החלטה זו העירייה תישא בתשלום שכרה של המבקשת.

המבקשת יוצגה ע"י עו"ד יורם יהודה; המשיבות יוצגו ע"י עו"ד גדעון רובין; עו"ד אלון עזרא; עו"ד אורטל שלו

סע"ש 50749-02-21

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:108
קומיט וכל טופס במתנה