אזרחות היא חוזה בינך ובין המדינה, המפרט את זכויותיו וחובותיו של כל צד במערכת היחסים הזו. המושג של "אזרחות" התפתח לראשונה, ככל הנראה, בערים ובערי המדינה של מסופוטמיה ויוון העתיקה, במטרה עיקרית לאפשר לגופי השלטון לאסוף מיסים ולחייב תושבים בשירות צבאי. כמו כן, השלטונות השתמשו באזרחותם ובאי-אזרחותם של אנשים כדי להפלות קבוצות שנתפשו כנחותות - כגון נשים, עבדים, עניים ועוד.
מושג האזרחות המודרני הוא מעשה מרכבה של פרמטרים גיאופוליטיים, חברתיים ופילוסופיים - ולפיכך הוא יכול להשתנות (ואכן משתנה) בהתאם לשינויי העיתים. בניגוד לארצות הברית, לדוגמה, בה שולט חוק אזרחות מכוחו של דין הקרקע (אזרחות מלידה - Jus Soli) - במרבית מדינות העולם נהוגה אזרחות מכוחו של דין הדם (אזרחות בהורשה - Jus Sanguinis). ישראל היא אחת המדינות הללו, למשל, כמו גם פורטוגל ומדינות רבות אחרות.
דין הדם הוא שיטת אזרוח קדומה יותר בהשוואה לדין הקרקע, שנוצר ככל הנראה בשלבים מאוחרים יותר בתרבות האנושית. תחת עקרונותיו של דין הדם, ילדים הופכים אוטומטית לאזרחי המדינה - בהנחה שאחד מההורים או שניהם כבר אזרחים, וזאת בלי קשר לשאלת מקום הלידה (למרות שגם לזה יש חריגים). מעבר לקבלת אזרחות אוטומטית, דין הדם יכול לשמש גם ככלי להענקת אזרחות לאדם בוגר, רק בגלל שאחד או יותר מאבותיו היו אזרחים; גם אם אבותיו אלו כבר חלפו מן העולם.
"על בסיס דין הדם מתאפשר לאזרחים רבים ממדינות מסוימות, לקבל אזרחות כפולה ממדינות אחרות" - אומרים בחברת קמפוס פאס, המסייעת בהוצאת דרכונים פורטוגליים. "בדרך כלל זה דורש מציאת נתיב גנאלוגי רלוונטי בעץ המשפחה, שמוביל לבני משפחה מדורות קודמים - שחיו במדינת היעד המבוקשת. פועל יוצא מכל זה הוא שמתוך יותר ממיליון ישראלים בעלי אזרחות כפולה, מעל חצי מיליון הם בעלי אזרחות אירופאית מכוח דין הדם" (בדרך כלל צאצאים למגורשי ספרד ופורטוגל).
רוב מדינות אירופה מאפשרות להתאזרח על בסיס מוצא, רק אם למבקש יש הורה שהינו / היה אזרח במדינה הנדונה. עם מדינות אלו נמנות: אוסטריה, בלגיה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק, אסטוניה, צרפת, גרמניה, הולנד, סלובקיה, ספרד ושוודיה.
מדינות המאפשרות אזרחות על בסיס סבא או סבתא שהיו אזרחים - אירלנד, הונגריה, מלטה, פורטוגל, רומניה וסלובניה. מדינות המאפשרות אזרחות על בסיס כל קרוב משפחה - בולגריה, צ'כיה, איטליה, יוון, לטביה, ליטא, לוקסמבורג ורומניה.
מעבר לכך יש גם חריגים, כגון מדינות המאפשרות אזרחות לצאצאי אזרחים שברחו מן המדינה בשל רדיפה או סיבה אחרת:
אוסטריה - החל מ-19 לספטמבר 2019 מעניקה אוסטריה אזרחות לצאצאים של קורבנות הנאצים, כולל שימור האזרחות הקיימת שלהם. מעניין לציין שלא ניתן לקבל אזרחות כפולה באוסטריה בשום דרך אחרת.
גרמניה - החל מ-30 באוגוסט 2019 ריככה גרמניה את חוקי האזרחות לצאצאים של נרדפי הנאצים וקורבנותיהם. נכון להיום מדובר בטווח תאריכים מוגדר שבין 1933 לאפריל 1953.
לטביה - זכאים לאזרחות הם צאצאי אזרחים גולים שנאלצו לעזוב את המדינה בין יוני 1940 למאי 1990, בשל כיבוש מדינות זרות.
ליטא - צאצאי אזרחים לפני יוני 1940 שנאלצו לצאת מהמדינה עד מרץ 1990, יכולים לתבוע אזרחות על בסיס מוצא.
פורטוגל - צאצאים ליהודי ספרד שגורשו מספרד ופורטוגל במאה ה-15, זכאים לקבל אזרחות פורטוגלית. הבקשה צריכה לכלול את אישור הקהילה היהודית בפורטוגל, וכן כל מסמך המעיד על קשר כלשהו עם המדינה (כולל שם משפחה רלוונטי).
פולין - אזרחים שהיגרו לישראל בין 1958 ל-1984 מכוחו של חוק השבות הישראלי, איבדו את אזרחותם הפולנית. צאצאיהם של אלו רשאים לתבוע אזרחות במדינה.
המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. אין לקבל החלטות על בסיס מאמר זה בלבד.
