שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: עו"ד חייב להמשיך בתפקידו כנאמן גם ללא צפי לשכר

חדשות

ביהמ"ש: עו"ד חייב להמשיך בתפקידו כנאמן גם ללא צפי לשכר, צילום: istock
ביהמ"ש: עו"ד חייב להמשיך בתפקידו כנאמן גם ללא צפי לשכר
09/11/2021, עו"ד שוש גבע

בית משפט השלום דחה ערעור נאמן אשר טען כי לא ניתן לחייבו להתמיד בתפקידו כאשר אין צפי לגביית שכר טרחה. נקבע כי הנאמן בחר להיכלל במאגר בעלי התפקיד תוך שידע שהכללתו במאגר משמיעה התחייבות שלו לקבל על עצמו כל מינוי שיוטל עליו, לרבות כאלה ששכרם אינו בצדם.

השאלה אליה נדרש בית המשפט בהליך דנא הינה האם ניתן לחייב בעל תפקיד שמונה על-ידי רשם חדלות פירעון בהוצאה לפועל למלא את תפקידו, גם כאשר אין מקור כספי לתשלום שכרו. לפנינו ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל לדחות את בקשתו של המערער להשתחרר מתפקידו כנאמן בהליכי חדלות פירעון.  המערער הוא עורך דין הנמנה על מאגר עורכי הדין אשר ממנו נבחרים מנהלים מיוחדים ונאמנים המטפלים בהליכי חדלות פירעון (לפנים: הליכי פשיטת רגל) מכוח הדין. בנובמבר 2020 עתרה החייבת למתן צו פתיחת הליכים בעניינה בגין חובות מוצהרים בסך 82,328 ₪ לתשעה נושים. כב' הרשמת נעתרה לבקשה, הוציאה צו לפתיחת הליכים ומינתה את המערער כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון. לאור מצבה הרפואי של החייבת, והעובדה שלפיה היא מתקיימת מקצבאות בלבד, לא נקבע לחייבת צו תשלומים עתי, וזאת בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 6353/19  בעניין לשצ'נקו. משהוברר למערער כי בתיק לא צפויים תקבולים, קרי – כי לא יהיה מקור לתשלום שכר טרחתו, הוא הגיש בקשה לכב' הרשמת לשחררו מתפקידו. הבקשה נדחתה. בהחלטה צויין כי כאשר הגיש המערער את מועמדותו להיכלל במאגר שממנו נבחרים מנהלים מיוחדים ונאמנים, לא הייתה כל התחייבות לשכר טרחה בכל תיק ותיק. יש לקוות כי נושא שכר טרחתם של נאמנים ב"תיקי אפס" (תיקים שבהם אין צפי לתקבולים, ועל כן – אין צפי למקור לתשלום שכרו של הנאמן) יוסדר בעתיד, אולם בשלב זה – אין מקור לתשלומו.

לטענת המערער, משמעות החלטת הרשמת הינה חיובו לבצע תפקיד ללא צפי לגביית שכר טרחה. לטענתו, הליך האיתור (או "המכרז" כלשון ההחלטה) התייחס להליכי פשיטת רגל בבתי המשפט המחוזיים, ולא להליכי חדלות פירעון במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, ועל כן, לשיטתו: "ממילא אין כל מקור חוקי המאפשר את חיובו של המערער, ככל בעל תפקיד אחר, לנהל הליכי חדלות פירעון בתיקי 'אפס'. (תיק ללא צו תשלומים וללא שכר טרחה בצדו." המערער מפנה להבדל בין הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני הממונה על חדלות פירעון ובין הליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל, וטוען כי בהליכים המתנהלים לפני הרשם זכאי בעל תפקיד ל"שכר ביניים" ולא ברור מדוע אין זכאות דומה בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל. המערער מציין, כי ב"תיקי אפס", נמנע הממונה ממינוי בעל תפקיד חיצוני, ותחת מינוי כזה מנהל את ההליכים באמצעות עורך דין מטעמו.

לעמדת היועמ"ש, הסמכות הקבועה בסעיף 205 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היא סמכות שבשיקול דעת, התלויה בנסיבותיו של התיק הקונקרטי, ומכאן שלא ניתן לקבוע כלל גורף שלפיו אין למנות נאמן בכל מקרה שבו אין צפי לתקבולים בתיק. לא ניתן לומר שנאמנים נאלצים לעבוד ללא תמורה, שכן מנגנון המינוי מבטיח, ולכל הפחות יוצר בפועל, "סבסוד צולב", קרי – נאמן ממונה לתפקיד ב"תיקי אפס" במקביל למינויו בתיקים שבהם צפוי שכר טרחה, כך שה"הפסד" מתקזז מול רווח בסיכומם של דברים.

כב' השופט ע' יריב פסק כי יש לדחות את הערעור.  הערעור דנן מעלה, למעשה, שתי סוגיות: הסוגייה עקרונית והסוגייה הפרטנית. הסוגייה העקרונית נוגעת לשאלה אם קיים הסדר משפטי המחייב את המערער להמשיך במילוי תפקידו חרף העובדה שלא מובטח לו שכר טרחה בגינו; הסוגייה הפרטנית נוגעת לשאלה אם החלטת כב' הרשמת שלא לשחרר את המערער מתפקידו מוצדקת.  באשר לסוגיה העקרונית, אף שעסקינן בערעור חדלות פירעון, המטריה שבה עסקינן – היא מטריה הלקוחה רובה ככולה מדיני החוזים, ועניינה – רישומו של המערער במאגר בעלי התפקיד והתנאים שהוצגו לו לשם כך. תנאי ההתקשרות פורסמו במסגרת "הזמנה להגשת מועמדות למאגר בעלי תפקיד לטיפול בהליכי פשיטת רגל". בסעיף 8 לתנאי ההתקשרות נקבע: "בהגשת המועמדות מאשר המועמד כי ידוע לו כי במקרים בהם לא יצטברו כלל כספים במסגרת ניהול הליך פשיטת הרגל, לא יהיה מקור לתשלום הוצאותיו ושכר טרחתו של המנהל המיוחד ואין בעצם מינויו לתפקיד על ידי הכונס הרשמי משום מחויבות מטעם הכונס הרשמי לתשלום שכרו ממקורות אחרים". בפרק ב' לתנאי ההתקשרות, בסעיף 6.2, נקבע כי: "המנהל המיוחד יתחייב לקבל לטיפולו, כמנהל מיוחד, כל הליך פשיטת רגל שבו יתמנה על ידי הכונס הרשמי או בהתאם להחלטת בית המשפט ולטפל בו, כבעל תפקיד – מנהל מיוחד או נאמן, ממועד מינויו ועד לסיום הליך פשיטת הרגל ושחרורו מהתפקיד, ובנסיבות מסוימות אף לאחר מכן, במידה ויידרש". משכך, טענתו של המערער שלפיה "אין כל מקור חוקי" לחיובו לשמש בתפקידו בתיק זה – או בכל "תיק אפס" – מתעלמת מן העובדה שהוא התקשר, מרצונו ולבקשתו, בהסכם מחייב, שתנאיו פורטו בתנאי ההתקשרות. כאשר הגיש המערער את מועמדותו לתפקיד, התחייב, במסגרת סעיף 6.2 לפרק ב' בתנאי ההתקשרות, לקבל כל מינוי שיימסר לו במסגרת המאגר; אישר כי הוא מודע לכך שלא בכל מינוי יוכל לגבות שכר טרחה (סעיף 8 לפרק א' לתנאי ההתקשרות); וידע כי הוא עשוי להתמנות לבעל תפקיד בהליכים נוספים, פרט להליכי פשיטת רגל (סעיף 5 לפרק א' לתנאי ההתקשרות). מכאן שהתשתית החוקית המסדירה את מינויו של המערער במסגרת הליכים בתיקי ההוצאה לפועל היא זו הקבועה בפרק א' סעיף 5 לתנאי ההתקשרות, ובעיקר התיבה "הליכים אחרים" המופיעה שם; ההתחייבות למלא כל תפקיד שיימסר לידיו מבלי יכולת לסרב מעוגנת בפרק ב' סעיף 6.2 לתנאי ההתקשרות, והעובדה שאפשר שבתיקים מסוימים יידרש לעבוד ללא שכר טרחה – מעוגנת בפרק א' סעיף 8 לתנאי ההתקשרות. ההסדרים החוזיים האמורים הם, אפוא, "הבסיס החוקי" לדרישה מן המערער להמשיך ולמלא את תפקידו, גם מקום שבו אין הוא צפוי לקבל שכר.

בהמשך לאמור נקבע כי המערער טען, כי כאשר פורסמו תנאי ההתקשרות, היה המצב המשפטי שונה, שכן חוק חדל"פ טרם בא לעולם, ועל כן – כאשר הגיש מועמדותו להיכלל במאגר, לא יכול היה לדעת כי ימונה כבעל תפקיד בתיקים במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, שם ממילא היקף החובות נמוך יותר, ובהתאם – היקף שכר הטרחה מצומצם יותר. נקבע שטענה זו אינה משוללת בסיס: מדברים שנאמרו במסגרת הדיון ניתן ללמוד כי בימים אלה מתקיימים ההליכים לבנייתו של מאגר בעלי תפקידים בהתאם לחוק חדל"פ, וכי עד לאותו מועד – מוארך תוקפו של המאגר הקיים. אם "נתרגם" את הטענה למונחים המוכרים מתחום דיני החוזים, המערער טוען למעין טעות, הנובעת משינוי המצב המשפטי במהלך חיי החוזה (סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי). כמו כן, ניתן אולי לראות בטענתו גם טענה המתקרבת לטענת "סיכול" (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). אלא שאם זו הטענה שבפי המערער, הסעד שניתן לתת לו אינו ביטול מינויו בתיק זה – אלא ביטול הכללתו במאגר בעלי התפקידים. כאמור, המאגר הוא אחד – ומתוכו נבחרים בעלי תפקידים לכל סוגי ההליכים העוסקים בחדלות פירעון. אין מדובר בעובדה מקרית: הליכי חדלות פירעון נבדלים זה מזה בהיקפם ובמידת הכדאיות הכלכלית בניהולם. לצד "תיקי אפס" ניתן למצוא תיקים שבהם נכסים רבים, קרי – שכר טרחה מכובד. ברי כי אילו יכלו בעלי התפקידים לבחור באילו הליכים להתמנות ובאילו לא – היו רובם מעדיפים להשתחרר מתפקידם בכל תיק שאינו מבטיח שכר טרחה משמעותי. זאת לא ניתן לאפשר. המנגנון שנקבע – מאגר אחוד, שהרשומים בו מחויבים לקבל על עצמם כל מינוי – משתמש בעיקרון של "סבסוד צולב" ושל "חוק המספרים הגדולים": גם אם תיק פלוני הוא הפסדי לבעל התפקיד, הרי במהלך תקופת ההכללה במאגר, פעילותו של בעל התפקיד תהיה רווחית. קבלת טענת המערער משמיעה סעד אחד ויחיד: גריעתו של המערער מן המאגר כליל, כך שלא יקבל עוד מינויים כלל: לא ב"תיקי אפס", אך גם לא בתיקים בעלי משקל ניכר.  חרף טענותיו הכלליות של המערער, קיים מקור נורמטיבי לחיובו למלא את התפקיד שאליו נבחר גם בהעדר שכר טרחה – זהו ההסדר החוזי שאליו התחייב כאשר ביקש להימנות על מאגר המנהלים המיוחדים. יתרה מזו נקבע כי מכלל ההליכים בהם מונה כבעל תפקיד-468 במספר, רק בתיק אחד ויחיד נדרש המערער לעבוד מבלי שיקבל שכר טרחה. כלומר – אם נבחן את הכללתו של המערער במאגר, הרי הכללה זו חייבה אותו לעבוד ללא שכר ב-0.2% (2 פרומיל) מן התיקים שבהם מונה. גם אם נבחן כיחידה המלאה רק את התיקים שבהם מונה המערער בהוצאה לפועל, עדיין נגלה כי רק ב-6.25% מתיקי חדלות הפירעון שבהם מונה בלשכת ההוצאה לפועל נדרש המערער לעבוד מבלי שיהיה, בשלב זה, מקור כספי לתשלום שכר טרחתו. דומה כי מדובר בסיכון עסקי שאינו חורג מן המקובל ומן הסביר, ודאי לא מדובר במצב שבו עורך דין נדרש לעבוד ללא כל צפי לפיצוי בגין עבודתו בחלק ניכר מן ההתקשרות החוזית. על כן בהיבט העקרוני – הן בבחינה משפטית של העניין בראי דיני החוזים, הן בבחינת המצב הפרקטי – דומה כי אין בסיס לטענותיו של המערער, ויש לדחותן.

בנוסף לאמור, נקבע כי משלא שוכנע בית המשפט כי יש פסול בהסדר הנוהג, שלפיו ממונים בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל ב"תיקי אפס". יש לבחון את ההחלטה הקונקרטית שבה הפעילה כב' הרשמת את סמכותה הקבועה בסעיף 205 לחוק חדל"פ, ולבחון אם יש מקום להתערב בה לגופה. נקבע כי גם בעניין זה יש לדחות את עמדת המערער. המערער טען, כי מבדיקת המסמכים בתיק עולה, כי לחייבת אין כל הכנסות או נכסים, פרט לקצבאות שאינן ניתנות למימוש. אלא שמהחלטת כב' הרשמת עולה, כי קיים מקור כספי נוסף, אשר המערער לא התייחס אליו, והוא חוב דמי מזונות שנפסק לטובת החייבת. רוצה לומר: גם בהליך דנן, לא ניתן לשלול את האפשרות שפעולה יעילה ומקצועית של המערער תוכל להגדיל את מסת הנכסים, כך שניתן יהיה לעשות בה שימוש לפירעון חובות החייבת. די בכך כדי לדחות את טענת המערער להיעדר הצדקה להמשך פעולתו של בעל תפקיד. יתרה מכך, הרשמת הבהירה, שככל שיוברר, במהלך חיי התיק, כי אין נכסים או מקורות כספיים נוסף לאלה שהוצגו בשלב זה, תהיה מוכנה לשקול הקלה באומד העבודה על הנאמן, על דרך של צמצום חובות הדיווח והבדיקה, כדי להקטין את התשומות שהנאמן יידרש להשקיע בהליך. גם בכך יש כדי להראות, שכב' הרשמת ערה לצורך להבטיח כי המערער לא יידרש להשקיע משאבים לשווא. משכך, נקבע שכב' הרשמת הפעילה את שיקול הדעת המסור לה מפורשות בחוק, קיבלה החלטה המאזנת בין הצורך במינוי נאמן לשם ניהול יעיל ותקין של הליך חדלות הפירעון ובין הצורך לחסוך עבודת חינם מהמערער, ולא נמצא כל פגם באיזון שערכה כב' הרשמת או בתוצאות האיזון האמור. המערער התייחס לאפשרות הקבוע בחוק חדל"פ, שלפיה רשם ההוצאה לפועל שהוגדר כרשם חדלות פירעון יוכל לבצע בעצמו את התפקיד שיוחד לממונה בהליכים המתנהלים לפני הממונה. אלא שבעוד הממונה הוא גוף מינהלי, שיש לו צוות עובדים, ועל כן – יש ביכולתו להקצות משאבים לביצוע תפקידים אלה, רשם ההוצאה לפועל הוא גורם מעין שיפוטי, אשר אין תחתיו צוות שיוכל לבצע את ההיבטים הטכניים של עבודת הנאמן. כך, לדוגמה, אם יתברר כי קיים נכס מקרקעין שחייב פלוני הסתיר – מי יטפל ברישום הערות על הנכס, מי יפנה ללשכת רישום המקרקעין ומי יציב שלטים על גבי הנכס למכירתו. לרשם ההוצאה לפועל אין "גב אדמיניסטרטיבי" המאפשר לו למלא את התפקיד במקרים שבהם קיימים נכסים. הפועל היוצא הוא, שדין הערעור להידחות במלואו – הן בהיבט העקרוני, הן בהיבט התיק הקונקרטי: המערער בחר להיכלל במאגר תוך שידע שהכללתו במאגר משמיעה התחייבות שלו לקבל על עצמו כל מינוי שיוטל עליו, לרבות כאלה ששכרם אינו בצדם; הכללתו של המערער במאגר היטיבה עמו, כאשר רק בשיעור זניח מן התיקים הוא נדרש לעבוד ללא שכר; וכב' הרשמת הבהירה בהחלטתה, כי תהיה מוכנה לשקול הפחתת היקף העבודה הנדרש מן המערער, ככל שיתברר שאכן אין צפי לתקבולים נוספים.

לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

עחדל"פ 40779-02-21

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:175
קומיט וכל טופס במתנה