שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > התקבלה תביעת טכנאי מזגנים שרב עם מעסיקו ולקה בליבו להכרה באירוע כפגיעה בעבודה

חדשות

התקבלה תביעת טכנאי מזגנים שרב עם מעסיקו ולקה בליבו להכרה באירוע כפגיעה בעבודה, צילום: getty images Israel
התקבלה תביעת טכנאי מזגנים שרב עם מעסיקו ולקה בליבו להכרה באירוע כפגיעה בעבודה
14/11/2021, עו"ד שלי גולדמן

בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעה שהגיש טכנאי מזגנים להכרה בפגיעה בליבו כתאונת עבודה. הטכנאי טען כי האירוע קרה כתוצאה מריב עם מעסיקו. נקבע כי אמנם נכון הוא שבתשתית העובדתית נקבעו שלושה אירועים ראויים לציון שאירעו לטכנאי ביום האירוע לרבות קיום יחסי מין עם רעייתו. עם זאת, רק לגבי אחד מהם נקבע כי הוא עונה לקריטריון של אירוע חריג.

התובע, מר פלוני, הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן גם: "המוסד") תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע לבבי עמו התמודד, ושלטענתו אירע עקב אירוע חריג שהתרחש בעבודתו בחודש יוני, 2017. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, וכנגד החלטתו הוגשה התביעה שלפני. המחלוקת שעמדה לברור בראשית ההליך הייתה אם אירע לתובע אירוע חריג בעבודה, כטענתו. לצורך ברור סוגיה זו קוימה ישיבה להוכחות, שבמסגרתה נשמעו עדויותיהם של התובע ושל העד מטעמו, מר ח.י. בסופה, ולאחר שנפרשה המסכת הראייתית, באו הצדדים לכדי הסכמה כי אכן אירע לתובע אירוע חריג בעבודה. על כן גובשה בהסכמה רשימת העובדות הצריכה לעניין ונקבע כי ימונה מומחה, יועץ רפואי מטעם בית הדין, שיתבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודת התובע לבין הליקוי הלבבי עמו התמודד.

ביוני 2017 התובע בסיום התקנת מזגנים בדירות בפרויקט שהיה אמור להימסר לדיירים סמוך לאחר מכן. בשעות הצהרים (בין 13:00-12:00) הגיע המעסיק והממונה הישיר על התובע למקום העבודה. לאחר שבחן את התקדמות עבודתו של התובע באותו בוקר לא היה שבע רצון וגער בתובע באופן חריג ומעליב. בין התובע למעסיק התפתח דין ודברים שבסופו עזב התובע את המקום ויצא להירגע במקום סמוך. לאחר שהמעסיק התנצל לפני התובע והבהיר שלא התכוון לפגוע בו המשיך התובע בעבודתו וסיים את יום העבודה כמתוכנן. התובע שב לביתו והרגיש צורך לנוח. שעות הערב המאוחרות נתקע בנו של התובע עם הרכב כתוצאה. התובע נדרש למענה לעניין וגייס קרובת משפחה לעזרת הבן. האירוע היה מלחיץ עבור התובע. לאחר חצות ולאחר שקיים יחסי מין עם אשתו הרגיש התובע בכאבים בחזה, תחושת מחנק וסחרחורת. הוזמן אמבולנס אשר פינה את התובע לבית החולים. כאמור בראשית הדברים, בעקבות האירוע האמור הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) תביעה להכיר באירוע החריג ובמצבו הרפואי כפגיעה בעבודה. פקיד התביעות דחה את התביעה, מהטעם שלא שוכנע שאכן אירע לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו אשר הביא להתפתחות האוטם. מכאן התביעה שלפניי.

לטענת התובע יש לאמץ את חוות דעת המומחה שמצא כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם בלבבו, ובכך מתקיים מבחן העיתוי. בנסיבות שלפנינו אין לסטות מחוות הדעת הרפואית של המומחה. מנגד, המוסד טוען כי יש לדחות את התביעה, הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה המשפטית. מן הבחינה העובדתית, המוסד סבור כי התובע לא הוכיח את העובדות שעל בסיסן נתן המומחה את חוות דעתו. כך למשל, המוסד סבור שהתובע לא הוכיח בראיות אובייקטיביות שאירע לו אירוע חריג בעבודה, כי אין עדות לחריגות של האירוע מבחינתו הסובייקטיבית של התובע, וכי התובע לא הוכיח שעם חזרתו לביתו לאחר העבודה הוא הרגיש צורך לנוח. רוצה לומר, שעל פי המוסד בהיעדר הוכחה לאירוע חריג יש לדחות את התביעה.

כב' השופטת ר'  בר"ג-הירשברג פסקה כי בשאלת הקשר הסיבתי מונה מומחה רפואי שחיווה דעתו בצורה מפורטת, והשיב לכל שאלות ההבהרה שהופנו אליו. כידוע, בפסיקה נקבע כי ככלל על בית הדין לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לאמצה.

 

עוד נקבע כי מעיון בטענות המוסד עולה כי אין בטענותיו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שיש בה כדי להצדיק סטייה מהאמור בחוות דעתו של המומחה ואפרט. אמנם נכון הוא שבתשתית העובדתית נקבעו שלושה אירועים ראויים לציון שאירעו לתובע ביום האירוע. עם זאת רק לגבי אחד מהם נקבע (בהסכמת הצדדים) כי הוא עונה לקריטריון של אירוע חריג - היינו, כזה שגרם לתובע לדחק נפשי חריג שהוא אינו מורגל בו. המומחה התייחס במפורט לשני האירועים האחרים: האחד, תקר בגלגל הרכב ולגביו קבע המומחה שיש לו "תוספת מה". השני, יחסי המין שקיים התובע עם רעייתו בסמוך לבוא האוטם, ולגביהם קבע המומחה, בתחילה, כי מדובר במאמץ פיסי משמעותי וכי סמיכות הזמנים מעלה קשר סיבתי ידוע ביניהם לבין בוא האוטם הלבבי. בהמשך ובשים לב לספרות רפואית עדכנית, ממנה עולה שקיום יחסים אינטימיים עם בת זוג קבועה אינו כרוך במאמץ פיסי משמעותי, שינה המומחה את עמדתו וקבע כי "חשיבות יחסי המין שולית", וכי מידת המאמץ היא "בסדר גודל של מאמצים יומיים קלים". כך שלמעשה, מבין שלושת האירועים שאירעו ביום רק האירוע החריג בעבודה זוהה כבעל השפעה על מצבו הנפשי של התובע. אשר לפער הזמנים בין האירוע החריג בעבודה לבין בוא האוטם קבע המומחה כי "ניתן לראות בצורך לנוח כסימפטום המעיד על תחילת התסמינים של האוטם". מכאן שפער הזמנים בין האירוע לבין תחילת התסמינים הוא פער בן שעות ספורות, "ולכן סביר להניח שהאירוע החריג השפיע על הופעת האוטם במועד בו הופיע" כפי שקבע המומחה.

יתר על כן נפסק כי לא נפל פגם בכך שהמומחה קבע כי הסבירות לכך שהאוטם התרחש בין האירוע החריג לבין התקר בגלגל היא פחות מ-50% כדי לגרוע מקביעתו שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין בוא האוטם. שכן כאמור על פי המומחה השפעתם של התקר בגלגל ושל יחסי המין על בוא האוטם היא שולית. מה גם שלפי המומחה האוטם התפתח על פני מספר שעות. תחילתו בהרגשה כללית רעה, חולשה (תעוקה בלתי יציבה), והמשכו בתמונה מלאה של התקף לב.

לאור האמור לעיל התביעה התקבלה. נקבע כי התובע נפגע בעבודה ביוני 2017 והליקוי שאובחן בליבו קשור בקשר סיבתי לאירוע חריג שאירע בעבודתו.

ב"ל 49806-03-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:7
קומיט וכל טופס במתנה