בית המשפט המחוזי דחה תביעה שהגישה קטינה שנולדה עם מום בעמוד השדרה בטענה כי הוכחה התרשלות בביצוע סקירת המערכות שערכה אמה בזמן הריונה. נקבע כי לא הוכח שאי אבחון המום בבדיקת סקירת המערכות עולה כדי רשלנות בביצוע הבדיקה והגם שהופרה החובה ליידע את האם על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת במסגרת הרפואה הפרטית, לא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת היידוע לנזק הנטען - הולדת הקטינה במומה.
ענייננו בתביעה שעילתה "חיים בעוולה". התובעת, קטינה ילידת 2005 (להלן: "התובעת" או "הקטינה"), סבלה מאז לידתה מזיהומים חוזרים בדרכי השתן שבגינם אושפזה מספר פעמים ועברה בדיקות וטיפולים. בינואר 2009, בהיות התובעת כבת ארבע וחצי שנים, בוצעה בדיקת MRI שהדגימה רגרסיה קאודלית - מום מבני בעמוד השדרה הסקראלי מסוג Sacral Agenesis המתבטא בחסר חלקי או מלא של עצם הסקרום (להלן: "המום"). מעקב ההיריון התנהל במסגרת תחנת טיפת חלב המופעלת על ידי הנתבעת 1 - מדינת ישראל (להלן: "המדינה" או "טיפת חלב"), ובמסגרת הנתבעת 2, שירותי בריאות כללית - קופת החולים שבה אימה של התובעת הייתה חברה (להלן: "קופ"ח").
לטענת התביעה, בדיקת סקירת מערכות שבוצעה באפריל 2005 במסגרת קופ"ח (להלן: "סקירת המערכות" או "הבדיקה"), ואשר בסיכומה נרשם: "עמוד שדרה - נצפה לכל אורכו", בוצעה ברשלנות מה שגרם להחמצת האבחון של המום. ככל שהמום המולד שממנו התובעת סובלת היה מאובחן במהלך מעקב ההיריון, וועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת את הפסקת ההיריון והורי התובעת היו בוחרים להפסיק את ההיריון ולמנוע את הולדת התובעת במומה. בנוסף נטען כי הגורמים המטפלים בטיפת חלב ובקופ"ח, התרשלו והפרו את חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליהם בכך שלא יידעו את הוריה של התובעת בדבר מגבלותיה של הבדיקה ובדבר האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת, באופן פרטי.
המדינה וקופ"ח הכחישו את טענות התביעה וטענו כי מעקב ההיריון לרבות בדיקת סקירת המערכות, בוצעו באופן נאות ומקצועי. עוד נטען כי המום לא היה ניתן לגילוי בסקירת מערכות וכי בכל מקרה, הורי התובעת לא היו פונים לביצוע הבדיקה באופן פרטי ולא היו מפסיקים את ההיריון. לפיכך דין התביעה להידחות בשל העדר אחריות ובשל היעדר קשר סיבתי.
כב' השופטת ב' טולקובסקי פסקה כי לצורך הכרעה בתביעה יש לדון בשאלות הבאות: א. נאותות בדיקת סקירת המערכות - האם סקירת המערכות בוצעה בהתאם לפרקטיקה המקובלת? האם ניתן היה לאבחן את המום המולד שממנו סובלת התובעת בסקירת מערכות נאותה? והאם אי זיהוי המום שממנו התובעת סובלת, כאשר בדו"ח הבדיקה צוין כי עמוד השדרה "נצפה לכל אורכו", מעיד על התרשלות בביצוע הבדיקה? ב. הפרת חובת היידוע - האם גורמי הטיפול שביצעו את מעקב ההיריון בקופ"ח או בטיפת החלב הפרו את חובת היידוע בדבר האפשרות לבצע בדיקת סקירת מערכות מורחבת במסגרת פרטית? ג. הקשר הסיבתי - שאלת הקשר הסיבתי מורכבת בענייננו ממספר שאלות: האם הוריה של התובעת היו פונים לבצע סקירת מערכות במסגרת פרטית, ככל שהיה נמסר להם מידע אודות אפשרות זו? האם ניתן היה לאבחן את המום בסקירת מערכות, וככל שניתן היה לאבחן את המום בסקירת מערכות מורחבת, האם ההורים היו בוחרים להפסיק את ההיריון כדי למנוע את לידת התובעת במומה?.
בהמשך לאמור נקבע כי עצם העובדה שבבדיקות הרבות שהתובעת עברה במסגרת אשפוזים חוזרים בגין דלקות בדרכי השתן, לא הועלה חשד לבעיה בעמוד השדרה והתובעת אובחנה כסובלת ממום בעמוד השדרה רק בהיותה בת 4.5 שנים, תומכת בקביעתם של מומחי הנתבעות כי מדובר ב"ווריאנט של התסמונת עם שינוי אנטומי קל שבו האגן קיים, יש ירכיים בתפקוד ובמבנה תקין". בבדיקות רבות שהתובעת עברה במהלך האשפוזים החוזרים בשל דלקות בדרכי השתן, לא זוהה בבדיקה קלינית כל ממצא חריג בעמוד השדרה. צילום רנטגן של עמוד השדרה פוענח כתקין. בדיקת אולטרסאונד של פרקי הירכיים שהתובעת עברה כמקובל בגיל חודשיים, סוכמה כתקינה. כל אלה תומכים בחוות דעתם של מומחי הנתבעות כי לא מדובר בחסר מלא של הסקרום שכן לו זה היה המצב, המום היה מתבטא במנח לא תקין של הגפיים ועצמות הירכיים והמום מתגלה בסמוך לאחר הלידה. יש לקבל את חוות דעתם של מומחי הנתבעת שציינו כי התובעת סובלת ממום מסוג Sacral Agnesis המתבטא בחסר של שתי חוליות מתוך חמש החוליות המרכיבות את עצם הסקרום, מצב המתאים לדרגת החומרה השניה על פי הקלסיפיקציה המקובלת להערכת חומרת המום האמור.
יתרה מזאת נקבע כי לא הוכח שבדיקת סקירת המערכות בוצעה שלא על פי הפרקטיקה המקובלת ונוכח דרגת חומרתו של המום שממנו התובעת סובלת, לא הוכח שאי אבחון המום בבדיקת סקירת המערכות עולה כדי רשלנות בביצוע הבדיקה. בהקשר זה הקבע כי לא הוכח שבדיקת סקירת המערכות בוצעה שלא על פי הפרקטיקה המקובלת ונוכח דרגת חומרתו של המום שממנו התובעת סובלת, לא הוכח שאי אבחון המום בבדיקת סקירת המערכות עולה כדי רשלנות בביצוע הבדיקה.
זאת ועוד נקבע כי אמנם לא נמסר לאמה של התובעת מידע בדבר האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי, ובכך יש משום הפרה של חובת היידוע. ואולם, כשמדובר בתביעה בעילה של "חיים בעוולה", על התובעת להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפרת חובת היידוע לבין הנזק הנטען.
מן הכלל אל הפרט נקבע כי לא הוכח שבסקירה מורחבת המבוצעת במסגרת של רפואה פרטית (להבדיל מסקירה מכוונת לשלילת מומים בעמוד השדרה אשר לא נטען ולא הוכח שהייתה אינדיקציה לביצועה), ניתן היה לאבחן את המום שהתובעת סובלת ממנו. בנוסף לאור עמדתם של ההורים כפי שנמסרה במסגרת הייעוץ הגנטי משנת 2011 ונוכח העובדה שחרף הסברים בדבר האפשרות לבצע סקירה פרטית מורחבת שניתנו לאם בהריונות מאוחרים, היא לא פנתה לבצע בדיקה מורחבת אף בהיותה מודעת למום המולד שממנו התובעת סובלת, נראה כי סביר יותר להניח שההורים לא היו פועלים להפסקת ההיריון גם לו המום שממנו התובעת סובלת היה מתגלה בסקירת מערכות.
לסיכום, נקבע כי לא הוכחה התרשלות בביצוע סקירת המערכות והגם שהופרה החובה ליידע את האם על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת במסגרת הרפואה הפרטית, לא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת היידוע לנזק הנטען - הולדת התובעת במומה, כך שדין התביעה להידחות.
התובעת יוצגה ע"י עוה"ד מ' קין ואח'; נתבעת 1 יוצגה ע"י עוה"ד י' נוילנדר, ד' טל ואח'; נתבעת 2 יוצגה ע"י עוה"ד ת' קרת, ר' ליטוין ואח'
