שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > התקבל בחלקו ערעורו של הרב איפרגן – סכום של למעלה מ-14 מיליון ₪ יופחת מסכום השומות שהוצאו לו

חדשות

התקבל בחלקו ערעורו של הרב איפרגן – סכום של למעלה מ-14 מיליון ₪ יופחת מסכום השומות שהוצאו לו, צילום: pixabay
התקבל בחלקו ערעורו של הרב איפרגן – סכום של למעלה מ-14 מיליון ₪ יופחת מסכום השומות שהוצאו לו
01/12/2021, עו"ד שלי גולדמן

בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו את ערעור המס שהגיש הרב איפרגן. נקבע כי יש לקבל את עמדת הרב ולראות בסכומים הנקובים בתצהירו כהכנסה של עמותות החסד שבשמן הוא פועל כמעין צינור להעברת כספי עמותות החסד מהתורמים. במסגרת הערעור נקבע כי יש להפחית מסכום השומות לשנות המס הרלבנטיות אשר עומד על 43,863,453 ₪, סך כולל של 14,279,388 ₪.

הרב יעקב ישראל איפרגן (להלן: "המערער" או "הרב איפרגן") צאצא לשושלת רבנים, משמש כרב ומנהיג רוחני בקהילתו. הרב איפרגן מקבל את קהל מאמיניו, מברך, מייעץ בתחומים אישיים ועסקיים, משתתף בחתונות, באירועי בר מצוות ובריתות, ביקור חולים, הילולות ו"תיקונים". כן, מנהל הרב איפרגן מפעלי חסד, צדקה, חינוך ולימוד תורה באמצעות שלוש עמותות: "יד יהודית", "קול יהודית", ו"ברית שלום וחסד" (להלן: "עמותות החסד"). פעילות זאת של הרב איפרגן מניבה ממון ונתמכת בדרך של "תרומות" מצד קהל המאמינים של הרב איפרגן.

המשיב (להלן גם: "פקיד שומה"), ייחס סכומים שהופקדו או הועברו אל חשבונות הבנק של המערער בשנות המס הרלבנטיות למכלול הפעילות של המערער לרבות ברכות, ייעוץ, השתתפות באירועים וטקסים ארגון הילולות ותיקונים וביקור חולים, וראה בסכומים האמורים הכנסות ממקור של עסק או משלח יד לפי הוראות סעיף 2 (1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), או הכנסה מתשואה על נכסים לפי הוראות סעיף 2 (7) לפקודה, או הכנסה ממקור אחר לפי הוראות סעיף 2 (10) לפקודה. כמו כן, מצא פקיד שומה את הממצאים שלהלן: בשנות המס שבערעור בוצעו הפקדות או העברות לחשבונות הבנק על שם המערערים בסך כולל של 43,863,543 ₪; עד שנת 2014 קיבל המערער משכורת מעמותת ברית שלום וחסד; אשתו של המערער קיבלה אף היא משכורות מעמותות שונות; לצורכי מס שווי הטיסות והשהות בחו"ל של המערערים בתקופה הרלבנטית הסתכם ל 859,388 ₪; בספרי עמותות החסד נרשם חוב הלוואה בסך 605,805 ₪ לזכות המערער; כספים שהתקבלו אצל המערער הועברו לחברה בבעלותו לצורך רכישת מקרקעין; המערערים לא ניהלו פנקסים בשנות המס שבערעור ובהתאם בשנות המס שבערעור חייב המשיב את המערערים בתוספת מס בשיעור 10% מההכנסה החייבת בשנת המס 2003 ובתוספת מס בשיעור 20% בשנות המס האחרות.

המערערים טענו כי עיקר פועלו של המערער בגיוס כספים לצורך פעילותן של עמותות החסד ולשם כך נפגש המערער עם תורמים פוטנציאליים בארץ ורחבי העולם. המערער רואה עצמו שלוח לפעול למען עמותות החסד לקבל צדקה ולהעבירה לנזקקים. הכספים אותם מגייס המערער לטובת העמותות "עוברים ישירות לעמותות" ואת החסר מממן המערער מכספו. לעניין זה הבהיר המערער כי הכספים המועברים לחשבונותיו אינם נותרים בידיו אלא מועברים כתרומות לעמותות כדי לקדם את מטרותיהן ואלמלא גיוס התרומות עמותות החסד לא יכולת היו להתקיים. עוד נטען כי  נסיעותיו של המערער לחוץ לארץ החל משנת 2004 ועד לשנת 2014 היו ברובן המכריע לצורך גיוס תרומות לעמותות החסד מיהודים אמידים, ללא נגיעה עסקית. במשך השנים הוציא המערער מכיסו מאות אלפי שקלים למימון הנסיעות לגיוס כספים לטובת עמותות החסד. יתר על כן המערער מקבל מתנות מאת שני נדבנים. מתנות אלה ניתנות מאהבתם, הוקרתם ויחסי החברות העמוקים שבין הנדבנים לבין המערער ומבלי שהנדבנים מצפים לתמורה או שירות. המערער טען כי "הגם שסכומי המתנות שניתנים לנו מאת הנדבנים עשויים להיראות בעיני אדם מן היישוב כסכומים חריגים, הרי שלשני הנדבנים, הנמנים עם שועי עולם, אין מדובר בסכומים חריגים כלל ועיקר והם עושים זאת כדי לאפשר לנו להקדיש זמננו ללימוד תורה ולעשיית מצוות, דבר שהינו מנהג יהודי מקובל מימים ימימה - לתמוך ברב וליתן צדקה".

פקיד השומה טען כי המערער הוא רב ידוע ומקובל המספק באופן אישי שירותי דת לקהילה לרבות: ברכות, הילולות, ייעוץ בנושאים שונים, קביעת מזוזות, חנוכת בית, עריכת חתונות, ביקור חולים, סנדקאות, דרשות בניחום אבלים, בר מצוות זבת הבת וקבלת קהל. פעילות המערער מהווה עסק או משלח יד כאמור בסעיף 2(1) לפקודה. כך, קביעות פעילות המערער ותדירותה, מעמדו הגבוה בקרב מאמיניו, קיומו של מנגנון עסקי הכולל משרד ועוזרים אישיים, הכספים הרבים (43,863,543 ₪) שהופקדו בחשבונותיו באופן תדיר ומתמשך. לכך יש להוסיף, כי בחלק מהכספים שקיבל המערער רכש מקרקעין.  עוד נטען כי בשנים הרלבנטיות נסעו המערערים לחוץ לארץ מספר פעמים על חשבון מאמיניו של המערער ושווי הטיסות והשהיות של המערערים הסתכם ב- 859,388 ₪. לחילופין, יש לראות בהכנסות המערערים כהכנסות מהמקורות המנויים בסעיפים 2(7) או 2(10) לפקודה.

כב' השופט מ' אלטוביה פסק כי למצער חלק מהכספים שקיבל המערער באופן שוטף במסגרת קבלת קהל, כלל לא הופקדו בחשבון הבנק של המערער ובהתחשב באופן בו נערכה השומה, אין רלבנטיות לנעשה בכספים אלה. עם זאת, יש לחזור ולהדגיש כי על פי דין היה על המערערים לנהל פנקסים ביחס להכנסות האמורות בין אם התקבלו בידי המערער ובין אם התקבלו בידי עמותות החסד.

עוד נקבע כי למעט עניין המתנות שניתנו למערערים במסגרת אירועי הבר מצווה והחתונה של בנם אשר על פי עדותו של המערער חלקם הופקד בחשבונות הבנק שלו, לא נמצא כאמור קשר חד חד ערכי בין תקבול לבין שירות כזה או אחר אלא שכבר נקבע כי חצר הרב ומאמיניו המעבירים כספים וששה ערך כספי לרב ולחצר הרב או מי מבני משפחתו ומקורביו פועלים כך מתוך אמונה עמוקה, שלמה מכוח נוהג מסורת וצורך לשמר את חצר הרב ואת פעילותו. משלח ידו של הרב אם לנקוט בלשון הפקודה היא תוארו והמוסד שהוא משמר. שני אילו מהווים מקור הכנסתו. כל התמורות המגיעות לידי המערער במישרין או בעקיפין מקורם בהון האנושי הלזה, בדומה עם כל הכבוד לכל משלח יד ועיסוק המאופיינים בתמורה כנגד השקעת הון אנושי. הגם שאין צורך בפניה לסעיף הסל שבפקודה סעיף 2(10) הרי כפי שנקבע בעניין אבוחצירא (שם, פסקה 40): "...פקודת מס הכנסה ביקשה לכסות לצורכי מס כמעט כל תקבול שמקבל אדם, מכל מקור שהוא, ולמנוע קיומם של "חורים" ברשת המס"...נוכח מכלול הוראות הפקודה נותר מרחב מצומצם מאוד של הכנסות שאינן חייבות במס...".

בהקשר זה נפסק כי המערערים כשלו בהוכחת טענתם לפיה חלק מהכספים שהועברו או הופקדו בחשבון הבנק של המערער בשנות המס הרלבנטיות, התקבלו כמתנות באירועי הבר מצווה והחתונה של בנו של המערער. לכך יש להוסיף, כי אף שסביר להניח שאורחים שהגיעו לאירועי הבר מצווה והחתונה (בני משפחה, חברים ומכרים) העניקו למערער מתנות אך ורק על רקע האירועים האמורים, מעדות המערער נראה כי חלק מהכספים שהתקבלו כמתנות שימשו למימון הוצאות האירועים וממילא לא הופקדו בחשבון הבנק של המערער. עם זאת, בהתחשב בכל אלה ובנסיבות המיוחדות למקרה כאן, נראה כי מטעמי הגינות ועקרון מס אמת (בקירוב) יש להכיר במכפלה של 800 ₪ מתנה של כל אורח (על רקע האירוע בלבד) כאשר על דרך האומדן ורק לצורכי מס, יש לקבוע כי לכל אירוע הגיעו 1,200 אורחים. בהתאם, נקבע בזאת, כי בחשבון המערער הופקדו או הועברו כספים כמתנות אירוע בסך כולל של 1,920,000 ₪ (2,400X800), אותם יש להפחית מהכנסות המערערים בשנים 2008 ו - 2014.

בית המשפט המחוזי הוסיף והתייחס להעברות הכספים לעמותת החסד וקבע כי בהתחשב בעדויותיהם של המערער ובני איפרגן נראה כי יש להבחין בין העברות כספים לעמותות החסד או לנזקקים שנעשו מכספי מזומן שהתקבלו מקהל המאמינים במהלך פעילות הייעוץ ומתן הברכות של המערער והועברו ישירות לאברכים, לנזקקים ולעמותות החסד (להלן: "כספי ההעברה הישירה") לבין כספים שהתקבלו במזומן, בהמחאות או העברות בחשבון הבנק של המערער ומשם הועברו לעמותות החסד (להלן: "כספי ההעברה מהבנק"). פקיד שומה ערך וחישב את השומה של המערערים על סמך ההפקדות וההעברות לחשבונו של המערער, ממילא כספי ההעברה הישירה, כלל לא חושבו כהכנסה של המערערים והם לא מוסו. זאת, אף שהיה על המערער לנהל רישום של ההכנסות וההוצאות האמורות באופן שוטף ושיטתי ובהתאם היה מקום לערוך ולחשב את שומות המערערים גם ביחס לכספי ההעברה הישירה. בנסיבות העניין המיוחדות ומשלא כך נעשה על ידי המשיב, באופן יוצא מהכלל, יש להתעלם מכספי ההעברה הישירה לצרכי מס.

כב' השופט מ' אלטוביה הוסיף וקבע כי בהתחשב באמור בתצהירו של המערער ובנספחים לו, בנתונים שהוצגו למשיב ובעדותו של המערער לפיה הוא מקדיש חלק ניכר מאוד מזמנו לגיוס כספים לצורך מימון פעילות עמותות החסד, ובהתחשב בקשיים הראייתיים הנובעים מחלוף הזמן והעובדה שרק בשנת 2009 נדרש המערער לדווח על הכנסותיו משנת 2003 (סעיף 3 לתצהירו של אלי גואטה), נראה כי יש לקבל את עמדת המערער ולראות בסכומים הנקובים בתצהירו של המערער כהכנסה של עמותות החסד כשהמערער משמש כמעין צינור להעברת כספי עמותות החסד מהתורמים. זאת, אף שראוי היה שהתרומות שניתנו לטובת פעילות עמותות החסד יועברו במישרין לעמותות החסד ולא דרך חשבונו האישי של המערער. מאחר ועמותות החסד אינן צד לערעור שלפני, אין להידרש לשאלה האם הכנסתן של עמותות החסד באה בגדרו של הפטור הקבוע בסעיף 9 (2) לפקודה. לפיכך, יש להפחית מהשומות שערך המערער 43,328,736 ₪ סך של 11.5 מיליון ₪ (6.5 מיליון בשנות המס 2008 עד 2014 ועוד מיליון ₪ בכל שנת מס בשנים 2003 עד 2007, וכך נקבע. אין בקביעה זו משום קביעת נורמה מותרת והיא נעשית לפנים משורת הדין בנסיבות הייחודיות כאן ומבלי לגרוע מחובות ניהול ספרים , רישום תקבולים, דיווח וכיוצא בזה.

ביחס לטיסותיו של המערער נקבע כי  נראה כי עיקר נסיעותיו של המערער לחוץ לארץ בוצעו בתוקף פעילותו ומעמדו של המערער ונועדו לגיוס תרומות למימון פעילות המערער ו/או עמותות החסד ומשנראה כי המקור של חלק מהסכומים שהופקדו או הועברו לחשבון הבנק של המערער הוא במסעות הגיוס האמורים, אפשר שנכון לראות בהוצאות הכרוכות בטיסות לחו"ל לצורך גיוס כספים כהוצאה לצורך הכנסה, הן משום שכפי שהעיד המערער חלק מהטיסות מומנו על ידו והן משום שההוצאה הכרוכה בטיסות ובשהייה בחו"ל נועדה לייצור ההכנסה אותה מייחס המשיב למערער. אכן, המערער לא ניהל פנקסים וברגיל לא ניתן לקבל שינוכו מהכנסתו של המערער סכומי ההוצאה בעד טיסות ושהיה בחו"ל כל עוד לא הצביע המערער על ההכנסה הקונקרטית המיוחסת לכל נסיעה לחו"ל, אולם מטעמי הגינות ומס אמת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין המיוחדות ואופן עריכת השומות על ידי המשיב, נראה כי אין מקום להוסיף את שווי הטיסות והשהייה בחו"ל להכנסתו של המערער, וכך נקבע. גם זאת, לפנים משורת הדין בנסיבות הייחודיות כאן.

לסיכום, הערעור התקבל בחלקו ונקבע כי בהתאם יש להפחית מסכום השומות לשנות המס הרלבנטיות אשר עומד על 43,863,453 ₪, סך כולל של 14,279,388 ₪. עוד נקבע כי הוראות סעיף 191ב לפקודה, יחולו על השומות שייקבעו למערערים רק משנת המס 2009 ואילך.

המערער יוצג ע"י עוה"ד טל בן משה, שרון בוחניק, זיו שרון, גיא חן; המשיב יוצג ע"י עוה"ד שירה ויזל ויונתן בן דוד, פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

ע"מ 8198-02-17

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:127
קומיט וכל טופס במתנה