שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביה"ד הביע ביקורת על אוזלת ידה של המדינה בטיפול בתביעה לפי החוק למניעת הטרדה מינית

חדשות

ביה"ד הביע ביקורת על אוזלת ידה של המדינה בטיפול בתביעה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, צילום: getty images israel
ביה"ד הביע ביקורת על אוזלת ידה של המדינה בטיפול בתביעה לפי החוק למניעת הטרדה מינית
03/01/2022, עו"ד שוש גבע

בית הדין האזורי לעבודה  קיבל תביעת מורה לפיצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית תוך שמתח ביקורת על התנהלות המדינה. נקבע כי מעסיק אחראי לשמירה על ביטחון עובדיו וכבודם, ולספק להם סביבת עבודה נאותה החפה מהטרדות. המדינה גררה רגליים, ולמעשה לא עשתה דבר בטיפול בתלונתה של התובעת.

לפנינו תביעה לפיצוי כספי על רקע טענה להטרדה מינית והתנכלות. התובעת והנתבע 4 היו בתקופה הרלוונטית לתביעה, עובדי הוראה במשרד החינוך ולימדו בחטיבת ביניים. הנתבע 3 היה מנהל בית הספר והנתבעת 2 , הייתה מפקחת בית הספר.

לטענת התובעת,  בעת שהכינה קפה, המורה ט' לפתע הגיח מאחוריה, פתח ביד שמאל את מגירת הכפיות, ואת ידו הימנית הניח על ישבנה תוך שהוא מחייך ומודיע לה כי הוא "רוצה כפיות". התובעת סגרה את המגירה, פנתה לט' ואמרה לו באופן ברור וחד משמעי שאין כפיות במגירה וביקשה שיתרחק ממנה ושלא יעז לגעת בה. המורה הסתובבה לכיוון כוס השתייה שלה, כאשר ט' דחף אותה בשנית לעבר עמדת הקפה, פתח בידו השמאלית את המגירה ופעם נוספת הניח את ידו על ישבנה. התובעת הסתובבה שוב לעברו בכעס ודרשה כי יתרחק ממנה ושלא יגע בה. על אף פניות חוזרות של המורה באמצעות בא כוחה לאגף המשמעת במשרד החינוך ולמפקחת, משרד החינוך לא בירר את תלונתה. התבעת עתרה לפיצויים בסך 410,000.

לטענת ט', הטענות המועלות כנגדו הן פרי דמיונה של התובעת אשר עושה כל לאל ידה להביא לסילוקו, מורה מצטיין ומוערך, מבית הספר, זאת ותו לא. המדינה טענה מנגד כי לא נפל כל פגם בהתנהלות משרד החינוך בנוגע לתלונת המורה, התנהלותו הייתה בהתאם לדין ובמתחם הסבירות, ואין מקום לפסוק פיצוי כספי כלשהו לטובת התובעת. המדינה וכלל הגורמים מטעמה עשו כל שנדרש על מנת להבטיח סביבת עבודה ראויה, טענות המורה נטענו ללא כל ראיות ובמנותק מהמציאות ועל כן דינן להידחות.

כב' השופט כ' אבו קאעוד פסק כי דין התביעה להתקבל בחלקה. בית המשפט העליון התייחס בפסיקותיו לקושי בהגדרת "הטרדה מינית" ופסק כי הטרדה מינית היא תופעה מוכרת אשר קל לזהותה כשנתקלים בה אך קשה להגדירה. היא עשויה להיות בעלת ביטויים רבים מספור, והיא כוללת צורות רבות של התנהגות ברמות שונות של פגיעה במוטרד. המכנה המשותף לכל צורותיה היא התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד שיש בה כדי לפגוע באדם אחר. עוד נפסק כי להטרדה המינית מנעד רחב של צורות וביטויים. יש והיא כוללת אמירות בעלות גוון מיני, יש והיא מלווה בהצעות שונות ויש שהיא באה לידי ביטוי במעשים פיזיים של ממש, החל מנגיעות מרומזות ואגביות לכאורה, עבור דרך נגיעות מכוונות וכלה במעשים מגונים, כהגדרת המושג בסעיף 348(ו) לחוק העונשין, אליו מפנה סעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית. הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי מיני ומלווה בדיבור, ברמז או במעשה. אמת המידה לסיווג התנהגות כהטרדה מינית היא אמת מידה אובייקטיבית, הנגזרת מטיב ההתנהגות וממכלול הנסיבות שבהן התרחשה. השאלה אם מעשים מסוימים הם הטרדה מינית פסולה כאמור בסעיף 3(א) לחוק, או שמא מדובר בהתנהגות לגיטימית שאינה עולה כדי הטרדה מינית, חייבת תמיד להיבחן על-פי ההקשר שבו בוצעו המעשים, על-פי טיב יחסים בין הצדדים ועל-פי מכלול נסיבות העניין בכל מקרה לגופו. בע"ע 274/06  בעניין פלונית, חילק בית הדין הארצי את המעשים הנחשבים להטרדה מינית לשני סוגים של התנהגויות: התנהגויות אשר מעצם טבען שליליות והתנהגויות אשר על פי רוב הינן פסולות, אולם יאסרו רק מקום בו הן אינן רצויות למתלוננת.

מן הכלל אל הפרט נקבע כי לאירוע שבמרכזו של ההליך שלפנינו קדמו וויכוחים בנושא מקצועי. במסגרת העימות שנערך במשטרה בין התובעת לט', התובעת אמרה שאת ההגדרה "הטרדה מינית" למעשה המיוחס לט' נתנה המשטרה, ולדעתה מדובר בבריונות ולא בהטרדה מינית. בהמשך העימות, התובעת הבהירה כי ט' לא התכוון לגעת בישבנה, אלא שבמסגרת הדיפתה לעבר עמדת הקפה, ידו נגעה בה בגבה ובישבן באופן בלתי נמנע. עוד הוסיפה כי מטרתו לא הייתה מינית אלא להציק לה ולאיים עליה. משכך נקבע כי יש לייחס לט', לכל היותר, "תקיפה סתם" ללא הקשר מיני. לעומת עדותה הסדורה והעקבית של התובעת, גרסתו של ט' לא הייתה נקיה מספקות. כך, ט' הכחיש בתוקף כל נגיעה בתובעת, בין אם מכוונת ובין אם בשגגה. נקבע כי התעקשותו כי שמר מהתובעת מרחק ולא נגע בה אפילו לא בטעות, לא עשתה רושם מהימן.  לאור העוינות בין הצדדים כתוצאה מהוויכוח שהתרחש זמן קצר לפני כן, נקבע כי ט' ביקש מהתובעת לפנות את עמדת הקפה, ניסה לגשת למגירת הכפיות, וכשהתובעת התמהמה, אולי במפגיע, הוא "עשה דין לעצמו" ופילס לעצמו דרך לעמדת הקפה תוך שהוא פוגע בתובעת בפזיזות ובחוסר אכפתיות, וידו נוגעת בגבה ובישבנה ללא משים וללא הקשר מיני. זאת ועוד, לא נמצאה תמיכה לטענותיה של התובעת כי ט' חזר ונגע בישבנה פעמיים נוספות, אולם אף אם היה יסוד לטענה, לא היה יסוד של פגיעה מינית במסגרת המאבק על טריטוריית עמדת הקפה. הגם שיש בהתנהלות זו של ט', יחס מזלזל כלפי התובעת, והתנהגות פזיזה על גבול האלימות, אין במעשיו משום הטרדה או תקיפה מינית. התובע לא התכוון לעורר קונוטציה מינית כלשהי בביטוי "אני רוצה כפיות", אלא התכוון באמת ובתמים כי הוא מבקש לגשת למגירת הכפיות. נוכח האמור, התביעה להטרדה מינית נדחיתה.

בנוסף לאמור, נקבע כי התובעת טענה כי בבית הספר התנכלו לה עקב תלונתה. סעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מינית קובע את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות. סעיף 3 ב' לחוק מגדיר מהי התנכלות: "התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית." בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לא יפגע מעסיק בעובד על רקע הטרדה מינית. בהתאם לסעיף 9 לאותו חוק, על המעסיק הנטל להוכיח שלא הפלה את העובד על רקע הטרדה מינית, לאחר שהעובד הוכיח את מעשה ההטרדה. נקבע כי אכן כטענת התובעת, לאחר שהתלוננה על שהתרחש בחדר המורים בינה לבין ט', מנהל בית הספר גיבה את ט', היא לא מצאה אוזן קשבת לתלונותיה, והתסכול שחשה התעצם ככל שחלף הזמן. המנהל השתיק את התלונה והתייחס אליה בלעג. בהתנהלותו זו, המנהל ביזה את האחריות שהוטלה עליו כמנהל, והעמיד עצמו, לפחות בעיניה של התובעת, לצד הנילון. התובעת הניחה ראשית ראיה להוכיח כי המנהל דקדק עמה והפעיל את סמכותו כלפיה ביתר עוז בשל תלונותיה אשר העדיף לסתום את אוזניו מפניהן. נקבע כי הגורמים בבית הספר הפנו עורף לתובעת על רקע תלונתה להטרדה מינית, החמירו עמה בשל טענותיה כלפי ט', ונהגו איפה ואיפה בטיפול בתלונות. התנהלות  זו מגיעה לכדי התנכלות ופגיעה בתובעת על רקע תלונתה על הטרדה מינית בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. נמצא כי יש לחייב את משרד החינוך בפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין התנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית ולפיצוי נוסף בסך 10,000 ₪ בגין הפלייתה על רקע הגשת התלונה להטרדה מינית בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

יתרה מזו נקבע כי בהתאם לקבוע בסעיף 1 לחוק, מעסיק אחראי לשמירה על ביטחון עובדיו וכבודם, ועליו לספק להם סביבת עבודה נאותה החפה מהטרדות מיניות, ובכך להגן על כבודם, חירותם, פרטיותם ועקרון השוויון בין המינים. כעולה מסעיף 7 לחוק, מהחובה הכללית לספק סביבת עבודה בטוחה נגזרות מספר חובות משנה ובהן החובה הכללית למנוע מראש הטרדה או התנכלות. מחובה זו נגזרות, בין היתר, חובת הטיפול ביעילות במקרה של הטרדה או התנכלות, חובת מניעת הישנות המקרה בעתיד, וחובת תיקון הפגיעה שנגרמה. הוראות מפורטות ליישום חובות המעסיק מכוח החוק נקבעו בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק). בתקנה 4 נקבע כי מעסיק ימנה ממונה על הטרדות מיניות שתפקידיו יכללו קבלת תלונות בנושאי הטרדה מינית, בירורן ומתן ייעוץ למעסיק באשר לדרך הטיפול בהן. כמו כן,  לייעץ לעובדים שפונים אליו ולתת להם מידע והדרכה. בתקנה 6 נקבע כי על הבירור להיעשות ביעילות וללא דיחוי תוך הגנה על פרטיותם של הנוגעים בדבר. בתום הבירור על האחראי להגיש למעסיק סיכום בכתב ובו המלצות מנומקות לגבי המשך הטיפול בתלונה. לא זו אף זו, הפרת חובות המעסיק על פי החוק והתקנות עשויה להוות הפרה של נורמות אחרות החלות על המעסיק. "ארגז הכלים" המשפטי מחזיק כלים נאותים על מנת להתמודד עם מקרה כאמור – למשל, יכול ותעלה טענה להפרת הסכם עבודה, לרבות חובת תום הלב; הפרת חובה חקוקה; הפרת חובת הנאמנות וכיוצ"ב. נקבע כי בעניין הנדון, המדינה גררה רגליים, ולמעשה לא עשתה דבר בטיפול בתלונתה של התובעת, והותירה את התובעת בסערת רגשות שהלכו והתעצמו משך חודשים רבים. בהעדר ראיות המניחות את הדעת כי הגורמים פעלו על פי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, לא ניתן לקבוע כי המעסיק נקט אמצעים לבירור התלונה ולמנוע הטרדה מינית והתנכלות ובפועל, אף לא ננקטו צעדים לבירור התלונה  ולמניעת התנכלות בשל התלונה עד להגשת התביעה לבית הדין. תחת התייחסות רצינית ועניינית לטענות התובעת, מנהל בית הספר לעג לה והמדינה הפנתה לה כתף קרה. יתרה מכך, גרסתו של המנהל נמצאה כלא אמינה, מתחמקת בחלקה הארי, ומגמתית. מצופה ממנהל, המעיד על עצמו כמוביל פדגוגי בבית הספר, לא לעצום עין בפני תלונה על הטרדה כלשהי, אף אם לטענתו לא הבין כי מדובר בתלונה על הטרדה מינית. גם הפניה לאגף הפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך לא זכתה להתייחסות.

משכך נקבע כי תלונתה של התובעת להטרדה מינית לא זכתה לכלל מענה מצד מי מטעם משרד החינוך, משך 7 חודשים. אף המפקחת לא ידעה לומר אילו פעולות נעשו על ידי הנציבות לבירור תלונתה של התובעת. לא הובאה ראשית ראיה להוכחת אילו צעדים נעשו על ידי המדינה לטיפול בתלונה, והתובעת כלל לא הוזמנה למסור את גרסתה. בנסיבות העניין, בשל אי קיום חובות המעסיק בהתאם לסעיף 7 לחוק, לרבות אי מניעת התנכלות על רקע תלונה להטרדה מינית, ואי בירור התלונה נפסקו לזכות התובעת פיצויים בסך 50,000 ₪. בכך בית המשפט הביע את מורת רוחו מאזלת ידו של משרד החינוך בטיפול בתלונתה של התובעת. הלכה למעשה התלונה לא זכתה לבירור במשך חודשים ארוכים ובמשך הזמן ממועד הגשתה ועד למועד הגשת התלונה למשטרה, חלפו 7 חודשים. תסכול התובעת הלך והתעצם, מבלי שהיא מצאה מזור לתחושותיה, ומצאה עצמה דווקא היא נחקרת בקשר לתלונה שט' הגיש נגדה על היחס המזלזל שהוא זכה לקבל ממנה.

"יש להוקיע את גרירת הרגליים של מעסיקים, שבהימנעותם מטיפול יעיל ומהיר בתלונות על הטרדה מינית, הם מרפים את ידיהן של נשים מלהתלונן, והלכה למעשה בכך מביאים להנצחת התופעה".

עוד נקבע כי יש להוקיע את גרירת הרגליים של מעסיקים, שבהימנעותם מטיפול יעיל ומהיר בתלונות על הטרדה מינית, הם מרפים את ידיהן של נשים מלהתלונן, והלכה למעשה בכך מביאים להנצחת התופעה. הגם שנקבע כי ט' לא הטריד מינית את התובעת, בהינתן כי נמצא כי הוא אחראי לפגיעה בה, אף אם ללא כוונה וללא הקשר מיני, ובהתחשב כי עדותו נמצאה בלתי מהימנה בחלקה, לא ניתן צו להוצאות לטובתו. סוף דבר, נפסק כי המדינה תשלם לתובעת סך של 70,000 ₪,  פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין התנכלות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפליה על רקע הגשת תלונה על הטרדה מינית בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ופיצוי בסך 50,000 ₪ בגין אי נקיטת אמצעים בידי המדינה לבירור התלונה ולמנוע התנכלות. המדינה תישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

לסיכום, התביעה התקבלה בחלקה.

התובעת יוצגה ע"י עו"ד שמלה שלמה; הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד בן מדניק; עו"ד רמי גזמאוי

סע"ש 21206-06-18

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:127
קומיט וכל טופס במתנה