שילוב של אלכוהול ונהיגה נחשב לשילוב קטלני המסכן את חיי הנהג, הנוסעים ברכב ושאר המשתמשים בדרך. על פי נתוני הסטטיסטיקה ומשרד התחבורה, מידי שנה מתרחשות בישראל מאות תאונות דרכים הקשורות לנהיגה תחת השפעה אלכוהול וסמים, התופעה הפכה למכת מדינה, לכן רשויות המדינה, כולל בתי המשפט ומשטרת ישראל, משקיעים משאבים ומאמצים רבים במיגור הבעיה ובמלחמת חורמה בנהגים השיכורים, ובמיוחד בנהגים הצעירים שבוחרים לשתות אלכוהול ולנהוג.
ראוי לציין כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול נחשבת לאחת מהעבירות החמורות והקשות ביותר בפקודת התעבורה. אלכוהול משפיע מיד על גוף האדם וגורם לנהגים הצעירים לנהוג ברכב באופן אגרסיבי, מסוכן ופזיז, ולפעול מתוך שיקול דעת מוטעה - במיוחד כאשר הרכב מלא עד אפס מקום בחבריו ובחברותיו של הנהג, והוא רוצה להותיר רושם עליהם.
למרות המודעות ההולכת וגוברת לעבירות הנהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים השכיחות שלהם רק גוברת עם השנים, למרבה הצער. בנוסף, יש מיתוסים נפוצים בקרב בני הנוער והצעירים לפיהם ניתן להפיג את השפעה האלכוהול בעזרת אמצעים שונים ולעבור בדיקת ינשוף ללא בעיה, לכן חשוב להבין כי אין תרופת קסם שיכולה להפוך נהג שיכור לפיקח, ואין לקחת סיכונים מיותרים העלולים במקרה הטוב להביא לשלילת רישיון ובמקרה הרע לפגיעה בגוף ולמוות של הנהג ומשתמשים אחרים בדרך.
הקטל בדרכים עקב נהיגה בכשרות או תחת השפעת סמים
חטיבת המידע והמחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פרסמה בסוף שנת 2020 את תוצאות המחקר המקיף שנעשה בנושא נהיגה בשכרות בישראל, הנתונים ששימשו במחקר מבוססים על דיווח עצמי של נהגים. על פי הנתונים אחד מכל ארבעה נהגים הודה כי שתה אלכוהול ונהג, כאשר גברים נהגו לאחר שתיית אלכוהול יותר מאשר נשים.
על פי המחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי רוב הנהגים מודעים לחוק אך הם משוכנעים כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול אינה מסוכנת. מהמחקר עולה גם כי ככל שגיל הנהג צעיר יותר כך הסיכוי שהוא ינהג תחת השפעת אלכוהול עולה. על פי הנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי בין השנים 2018-2014 התרחשו כ-1,200 תאונות דרכים כתוצאה מנהיגת תחת שכרות או סמים, ובשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור של כ-10% במספר התאונות כתוצאה מעבירת נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים
נהיגה בשכרות – הגדרה
סעיף 39 א' לפקודת התעבורה קובע את ההוראות בדבר האיסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, הסעיף קובע את הסדרי בדיקת השכרות וההרשעה. החוק בישראל מתיר כמות אלכוהול בגוף עד 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כאשר בפועל המשטרה אוכפת את עבירת הנהיגה בשכרות החל מ-290 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחד אוויר נשוף. בשנים האחרונות הוחמרו התקנות הנוגעות לנהגים צעירים וחדשים עד גיל 24, וכיום הפקודה קובעת כי הנהג יואשם בעבירת נהיגה בשכרות אם הוא ייתפס עם כמות של מעל 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף או 10 מיקרוגרם אלכוהול ל-100 מ"ל דם.
תקנת התעבורה 169 ב' קובעת שאסור לנהוג ברכב כאשר הנהג נמצא תחת השפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה בחוק. ראוי לציין כי נהיגה תחת השפעת סמים כלולה בהגדרה של נהיגה בשכרות, הענש הקבוע בגינה הוא פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים לפחות, לצד עונשים נוספים הקבועים בחוק.
מה העונש?
רף הענישה במקרים של הרשעות עקב נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים בקרב נהגים צעירים הוא מחמיר יותר בהשוואה לעונשים הנקבעים לנהגים ותיקים. העונש הצפוי לנהג צעיר בגין עבירת נהיגה בשכרות הוא פסילת הרישיון לתקופת מינימום שנתיים ומעלה, ענישה מנהלית על ידי המשטרה הכוללת פסילת רישיון והשבתת הרכב ל-30 יום, ובמקרה שהנהג היה מעורב בתאונה הרישיון יישלל ל-60 עד 90 יום. בנוסף, הנהג הצעיר צפוי לסנקציות נוספות, לרבות מאסר על תנאי, קנס ועוד.
אם הנהג הצעיר הורשע בנהיגה בשכרות עליו לעבור בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), ועליו לעבור תיאורה וטסט מחדש כדי לקבל רישיון נהיגה. נהג צעיר הנתפס בעבירה חוזרת של נהיגה בשכרות צפוי לעונשים כבדים יותר, לרבות פסילת רישיון לתקופה ממושכת מעל 24 חודשים, עבודות שירות ובמקרים מסוימים עונש מאסר בפועל.
מה לעשות אם נתפסתם בנהיגה תחת השפעה אלכוהול או סמים?
• אין להתנגד לביצוע בדיקה.
• חשוב לפנות במהירות לעורך דין תעבורה.
עורך דין תעבורה מנוסה יכול לאתר כשלים בתהליך הבדיקה, להפחית את חומרת הענישה, להגיע להסדר טיעון מיטבי עבור הנהג הצעיר, או להביא לביטול כתב האישום.
עורך דין צורי סבן מתמחה בייצוג נאשמים וחשודים בעבירות תנועה, וביניהן עבירות נהיגה תחת השפעת סמים ושכרות. למידע נוסף היכנסו לאתר - https://www.tsurisaban.co.il.
