שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > 23 שנות מאסר בשל אכזריות חריגה הושתו על אביעד משה בגין ניסיון לרצח והתעללות בקטין

חדשות

23 שנות מאסר בשל אכזריות חריגה הושתו על אביעד משה בגין ניסיון לרצח והתעללות בקטין, צילום: getty images Israel
23 שנות מאסר בשל אכזריות חריגה הושתו על אביעד משה בגין ניסיון לרצח והתעללות בקטין
31/01/2022, עו"ד שוש גבע

בית המשפט המחוזי קבע כי ניסיון רצח האם לעיני הבן הפעוט הינו חריג בחומרתו בשל אלימות קיצונית ואכזריות וגזר את העונש בגין שני מעשים בנפרד- ניסיון לרצח והתעללות בקטין. גם אם היסוד העובדתי אחד הוא, אין מקום לראות בהתעללות כלפי קטין "טפל ההולך אחרי העיקר" או כזה הנבלע לתוך מעשי האלימות שבוצעו במשפחה כלפי בת או בן זוג.

בערב ראש השנה 2020, על רקע ויכוח בין בני הזוג, הודיעה המתלוננת כי בכוונתה לחוג את החג בבית הוריה אך הנאשם מנע ממנה לצאת. בהמשך חבט הנאשם בראשה של המתלוננת באמצעות מערוך עשרות פעמים ולא חדל גם שכבר הייתה שרועה על הרצפה, כל זאת לעיני בנם הקטין שצפה במתרחש. הנאשם נטל סכין ואז עצר לרגע את התקיפה כשהוא מותיר את המתלוננת על הרצפה, פתח את דלת הכניסה לשכנים אשר זעקו לו כל העת שיפתח את הדלת ויחדל ממעשיו. הנאשם לא אפשר לשכנה שבקשה וניסתה להיכנס ולגשת למתלוננת ואף ניסתה לדחוף את הדלת לעברו, אלא סגר את הדלת והמשיך לחבוט במתלוננת במערוך ואז החל לדקור אותה בין 15 ל-20 דקירות עם סכין רובן בפלג גופה העליון, בחזה, בצוואר, בפנים, בזרועות ובגב. בית המשפט קבע כי הנאשם פעל בקור רוח ובנחישות, כשהוא מודע למעשיו, כשהוא עולה מדרגה ובכל פעם מנסה לרוצחה באמצעי אחר, והכל כשהוא ממוקד במטרה להמיתה. חרף הודאתו של הנאשם במרבית עובדות כתב האישום, עדותו התאפיינה בהצגת הדברים באופן מניפולטיבי וסלקטיבי, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי המתלוננת. נוכח הימצאות הפעוט בסמוך לאמו בשעה שאביו מבצע בה מעשי אלימות אכזריים, הורשע הנאשם בנוסף בעבירה של התעללות בקטין על ידי האחראי עליו.

המדינה טענה כי הנאשם במעשיו פגע בצורה קשה בערך של חיי אדם, ובערכים של כבוד האדם ושלמותו הגופנית והנפשית, שכן המתלוננת הייתה כ"פסע ממוות" כאשר החבלות ילוו אותה למשך חייה וכך אף הצלקות בגוף ובנפש, השינוי במראה וביכולות הפיזיות. הודגש כי  האכזריות של המעשים מתעצמת נוכח העובדה שנעשו לנגד עיני הקטין בעוד הנאשם היה אדיש למצבו חרף זעקות אמו. לעמדת המדינה, מתחם העונש ההולם במקרה זה הינו בין 24 ל-27 שנות מאסר בפועל והיא עתרה לכך שהעונש יהיה ברף העליון של המתחם.

לטענת הנאשם, אין לראות בהרשעה בעבירת ההתעללות כמעשה נוסף, בשל כך שהאלימות לא הופנתה כלפי הקטין, כך שכל האישום נוגע לכך שהמעשים בוצעו כלפי המתלוננת בנוכחות הקטין. עוד נטען  שבית המשפט נוקט במדיניות של ענישה הרתעתית, רק כשמדובר במעשים פיזיים של לקיחת חיים. לבית המשפט הוגשו ראיות המלמדות על התגרות מסוימת שנמשכה כחודש מצד המתלוננת כלפי הנאשם, המתלוננת גרמה לנאשם למצוקה נפשית, השפילה אותו וקיללה אותו והטיחה בנאשם ובמשפחתו האשמות חמורות.

כב' השופטת י' רז-לוי פסקה כי המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה האם אותו אירוע מושא כתב האישום וכלל העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות מעשה אחד, או האם מדובר באירוע אחד המכיל שני מעשים. קרי האם עבירות ניסיון הרצח והחבלה החמורה שבוצעו כלפי המתלוננת מהוות מעשה אחד, ועבירת התעללות בקטין מהווה מעשה אחר נוסף, או שמא כלל העבירות מהוות מעשה אחד.  בפסק הדין המנחה בסוגיה זו- ע"פ 4910/13 בעניין ג'אבר נקבע כי: "לפיכך בשלב זה ראוי לשוב ולבחון כל אירוע בהתאם למבחן המהותי-מוסרי שפותח והשתרש בפסיקת בית משפט זה, ולקבוע האם יש לפצל כל אירוע למספר מעשים, על כל הנובע מקביעה זו במישור העונשי". קביעה זו תשליך על השאלה האם ניתן להשית על הנאשם עונש נוסף, אם לאו, זאת לאור הוראות סעיף 186 לחסד"פ לפיו: "בית משפט רשאי להרשיע נאשם בכל אחת מהעבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה". נפסק כי המבחן המהותי - מוסרי מוביל למסקנה, כי במקרה זה ביצוע עבירות האלימות החמורות כלפי המתלוננת - בת זוגו דאז, פוגע באינטרסים חברתיים בעלי משקל רב, אך אלו שונים ומובחנים מהאינטרסים החברתיים המוגנים הנוגעים להתעללות ולפגיעה בפעוט, אשר להם מהות, תוכן וחיות העומדים בפני עצמם, בנפרד ובמובחן מהמעשה שכוון כלפי המתלוננת, גם אם מבחינת היסוד העובדתי מעשי הנאשם לא בוצעו בנפרד. האינטרסים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם כלפי המתלוננת - מעשי אלימות חמורים וקיצוניים, מצויים במחוזות שונים מאלו הנוגעים להתעללות בקטין על ידי אביו. מעשיו של הנאשם פגעו בשלמות גופה של המתלוננת, כבודה וקדושת חייה, ובאשר למעשי ההתעללות בפעוט, האינטרסים החברתיים שנפגעו ממעשיו שונים ונוגעים לחובה החברתית להגנה על שלמות גופם, כבודם, נפשם והתפתחותם התקינה והבריאה של ילדים, וזכותם להיות מוגנים בביתם ומחוצה לו.  בית המשפט הדגיש אין מקום להבליע או להכליל מצב בו מבוצע מעשה התעללות נפשית או פיזית כלפי קטין, ואין לראות בו "טפל ההולך אחרי העיקר" או כזה הנבלע לתוך מעשי האלימות שבוצעו במשפחה כלפי בת או בן זוג. זאת לאור הפגיעה הממשית בשלומם, כבודם ונפשם של ילדים הנחשפים לאלימות בתא המשפחתי. הדברים נכונים במיוחד בנסיבות העניין, העולות כדי התעללות נפשית ממשית בפעוט אשר אולץ להיחשף לאותם מראות קשים של אמו המתבוססת בדמה כשאביו ממשיך לחבוט בראשה, ואין מושיע. יתד נוספת המחייבת את הקביעה כי מדובר בשני מעשים נפרדים, נטועה בכך שמעשיו של הנאשם פגעו בשני קורבנות שונים, אשר לכל אחד מהם נגרם נזק ברבדים והיבטים שונים, ולכך יש משקל כעולה אף ממבחני העזר שהותוו בהלכת ג'אבר. משכך, ראוי להסתכל על הדברים באופן מובחן ולראות בעבירה שבוצעה בקטין משום מעשה נפרד מהעבירות שבוצעו כלפי המתלוננת.

בנוסף לאמור נקבע כי באשר לאופן קביעת מתחם העונש ההולם במקרה בו מדובר באירוע אחד הכולל מספר מעשים, נאמר בע"פ 2519/14 בעניין אבו קיעאן: "כאשר אירוע אחד כולל מספר "מעשים", תקרת מתחם הענישה הפוטנציאלי תיקבע לפי הצטברות עונשי המקסימום בכל אחד מהמעשים. ודוקו, הצטברות עונשי המקסימום בכל אחד מהמעשים מהווה את תקרת המתחם האפשרית, אך אין משמעות הדבר כי תקרה זו תהווה, בהכרח, או אף לרוב, את הרף העליון במתחם הענישה, שכן המתחם ייקבע בהתאם לנסיבות העניין הקונקרטיות". בתי המשפט עמדו לא אחת על החומרה הרבה המצויה בבסיסן של עבירות אלימות כלפי נשים בכלל, וכשאלו מבוצעות בתוך התא המשפחתי בפרט, ועבירת ניסיון הרצח שהיא מהעבירות החמורות ביותר, ביתר שאת. הנאשם במעשיו פגע באופן חמור וחריג בעוצמתו בערכים של שלמות גופה של המתלוננת וכבודה, ובערך של קדושת החיים עת ניסה לרוצחה. המתלוננת בעקבות מעשיו הייתה במצב אנוש, בין חיים ומוות. הדבר אירע כאמור, ערב ראש השנה כאשר הכל עסוקים בהכנות אחרונות לחג והנאשם חבט במתלוננת במערוך – אותו מערוך בו רידדה את הבצק לחלות שאפתה לחג רק שעה קלה קודם לכן. לפגיעה רובד חומרה נוסף כאשר היא נעשית על ידי בן הזוג, מה שמוביל לכך שאותו קן משפחתי שאמור להיות מכיל ומגן, בבחינת ביתי מבצרי, הופך להיות באחת לזירה כאוטית ומדממת, בה המתלוננת מושלכת על רצפת ביתה, מותקפת באלימות ברוטאלית וקשה, וכמעט מאבדת את חייה.  יתרה מכך, העבירה של ניסיון לרצח היא עבירה חמורה עד מאד. במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה, הוצע להחמיר את העונש בגין עבירה זו ל-30 שנות מאסר והרציונל שעמד מאחורי הדבר הוסבר באופן הבא: "אמנם, העובדה שלא קופחו חיי אדם מפחיתה מחומרת העבירה, ואולם מבחינת אשמתו הסובייקטיבית של העושה יש מקרים שבהם הניסיון, ותוצאותיו, קרובים מאוד לעבירה המושלמת. כך הדבר למשל, במקרה שבו הניסיון לרצח לווה בגרימת נכות קשה לקרבן. לפיכך, אין בעונש של עשרים שנות מאסר כדי לתת ביטוי מתאים לחומרת העבירה". הגם שחלק זה בהצעת החוק לא התקבל, נראה כי נסיבות ענייננו באות בגדר אותם מקרים בעלי חומרה מיוחדת, בהם הניסיון ותוצאותיו קרובים מאוד לעבירה המושלמת. כפי שפורט לעיל, מצבה של המתלוננת היה אנוש, ונגרמו לה פגיעות פיזיות קשות ורבות, אשר ברור שאף הותירו נכות ופגיעות שלא ניתן לאחות.

יתרה מזו נקבע כי אשר לנסיבות ביצוע העבירה, מדובר במעשים המבססים חומרה יתרה ברף גבוה ביותר, בשים לב לאופן בו בוצע ניסיון הרצח – במספר השיטות והאמצעים – מערוך, סכין, חניקה, באלימות הקיצונית שבהם, במספר החבטות והדקירות. סעיף 40ט(10) לחוק העונשין מורה לבית המשפט לבחון את "האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו". המדובר במקרה חריג לחומרה ועל האלימות הקיצונית והאכזריות הרבה מלמדות הפגיעות המרובות והקשות במתלוננת, המסמכים הרפואיים והתמונות שתיעדו את מצבה בבית החולים. אין המדובר במעשה רגעי, אלא בכך שהנאשם הלם עשרות רבות של פעמים באמצעות מערוך בראשה של המתלוננת ובפניה תוך ריצוץ גולגולתה ושבירת שיניה; מסע אכזרי שבמהלכו הוא חנק אותה וסינן כלפיה "תמותי כבר" באופן המבטא היטב את הלך רוחו; ובסופו הוא נטל סכין מטבח ודקר אותה דקירות רבות בעיקר בפלג גופה העליון. המאזין לקלטת השמע ייחשף לצליל המקפיא של המפגש בין המערוך לעצמות הגולגולת, פעם אחר פעם, עד כי קשה להאמין כי אותם קולות חבטה וניפוץ מופקים מאותו מפגש.  גם אם לא עסקינן במעשה אשר תוכנן מראש, האופן האכזרי ואותה "דבקות" של הנאשם במטרה הנלוזה – לרצוח את המתלוננת, יש בו פן נוסף של חומרה יתרה. נקבע כי אין לקבל את טענת ההתגרות, אשר למעשה באה להסיט את הזרקור אל המגרש של המתלוננת, ולטעת שם את הסיבות או הגורמים למעשיו של הנאשם. לא ניתן להלום תוצאה, אליה חותר למעשה הנאשם בטיעוניו ואשר עוברת כחוט השני בדברי הנאשם, כי המתלוננת היא שגרמה לו "לאבד את זה" כלשונו; ובכך למעשה להפחית את אחריותו למעשה או את מידת השליטה שלו על מעשיו. אין לקבל כי חילופי דברים מילוליים, גם אם קשים, יוכלו לבסס לגיטימציה או נסיבה מקלה להתנהגות אלימה, אכזרית ומתעללת כמו זו של הנאשם. גם מבחינה נורמטיבית, ערכית ומוסרית, לא יהיה זה נכון לקבוע כי אותם חילופי דברים יכולים להוות התגרות. יצא קול ברור וצלול מבית המשפט כי כל אלימות, ודאי קיצונית אכזרית וקשה, לא תוכל לחסות תחת אצטלה של "אובדן שליטה" או התגרות, רק בשל כך שקדמו לה חילופי דברים מילוליים. שאחרת נמצא חלילה, מעבירים מסר שגוי. טעם נוסף לדחיית טענת הנאשם להתגרות, נעוץ בכך שהמתלוננת היא אשר רצתה לצאת מהדירה ולסיים את הסיטואציה, מיד כאשר הוויכוח הסלים, כלומר אותה "התגרות" נטענת יכולה הייתה להיפסק. הנאשם ביצע את מעשי האלימות החמורים כלפי המתלוננת בנוכחות בנם, בשעה שהוא סמוך לאמו ומצוי בלב הזירה האלימה והמדממת בחלק הארי של האירוע. הנאשם במעשיו פגע בערכים חברתיים בסיסיים ביותר של שלמות גופם ונפשם של ילדים, כבודם, זכותם של ילדים להיות מוגנים על ידי הוריהם, ולסביבה בטוחה שתאפשר את התפתחותם התקינה. יתרה מכך, נסיבה נוספת לחומרה היא בעובדה שהנאשם ניצל לרעה את חוסר יכולתו של הפעוט למלט עצמו מהזירה או לסייע לאמו המוטלת לפניו שותתת דם, וברור אף חוסר האונים שמן הסתם חש הפעוט, שלא ידע את נפשו. המצאות הפעוט בלב המאפליה כשהוא רואה מקרוב את אביו במסע אלימות גואה ובלתי פוסק באמו ואותה מתבוססת בדמה, הניתז גם עליו, פוגעת בכל נימי נפשו; באופן ההתקשרות שלו, ובתפיסתו את העולם ואת התא המשפחתי כמקום בטוח ומיטיב. אין המדובר באירוע חד פעמי וחולף אלא באירוע אשר שינה את כל מהלך חייו של הקטין. זאת ועוד, הודאת הנאשם היא מעין אליה וקוץ בה – עשיתי אך למעשה האשם המוסרי והאמיתי נעוץ בה. על כן אותה לקיחת אחריות פורמלית  ומעוותת, בה התוקף הופך למותקף, משקלה מופחת ביותר. אומנם  הנאשם נעדר עבר פלילי קודם אך ככל שחומרת העבירה והצורך בהרתעה גוברים, פוחת משקלם של השיקולים האישיים. ענישה מחמירה נגד בני זוג אלימים הייתה ועודנה צורך השעה ועל כן פוחת המשקל שניתן לייחס לשיקולי ענישה אחרים, כדוגמת נסיבותיו האישיות של הנאשם.

לסיכום, על הנאשם הושתו מאסר בפועל למשך 23 שנים ופיצוי  למתלוננת בסך של 258,000 ₪.

המאשימה יוצגה ע"י עו"ד מורן גז; עו"ד אבי ביטון; עו"ד מיטל אולק אמויאל; הנאשם יוצג ע"י עו"ד בני זיתונה 

תפ"ח 5589-10-20

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:193
קומיט וכל טופס במתנה