שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > למרות הסכמת המדינה-נדחתה בקשתו של פרופ' אבי שמחון לקיצור תקופת הצינון לאחר פרישה

חדשות

למרות הסכמת המדינה-נדחתה בקשתו של פרופ' אבי שמחון לקיצור תקופת הצינון לאחר פרישה , צילום: istock
למרות הסכמת המדינה-נדחתה בקשתו של פרופ' אבי שמחון לקיצור תקופת הצינון לאחר פרישה
26/04/2022, עו"ד שוש גבע

הוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור דחתה את בקשתו של פרופ' שמחון לקצר את תקופת הצינון ולאפשר לו חזרה לעבודה בקרן מור.  נפסק כי תחילת העבודה החדשה כעבור שנה ממועד יציאתו של המבקש לתקופת הסתגלות משירות המדינה, לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי.

עסקינן בבקשה בהתאם לסעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), ובהתאם לתקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה). המבקש כיהן מאז שנת 2016 בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, וכן כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה. המבקש מונה לתפקידו בחודש ינואר 2016, ופרש משירות המדינה בחודש ינואר 2022. בטרם פרישתו, יצא המבקש לחופשה לקראת סיום התפקיד ביולי 2021 ושהה בחופשה עד אוקטובר 2021 . מיום סיום חופשתו ועד מועד פרישתו שהה המבקש ב"תקופת הסתגלות". פרישתו משירות המדינה נעשתה לאחר הבחירות ועם החלפת הממשלה. במסגרת הבקשה, מבוקש לאשר למבקש לכהן כדירקטור חיצוני בחברת מור גמל ופנסיה בע"מ,  וזאת, החל ממרץ 2022, ללא הגבלות נוספות ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו- 3 לחוק. יש לציין בקשר לכך כי המבקש, עובר לתחילת תפקידו בשירות המדינה עבד בחברות מקבוצת מור.

לעמדת המבקש, יש לאשר למבקש להתחיל ולעבוד בקרן ללא מגבלות נוספות, דהיינו, שמונה חודשים ממועד יציאתו לחופשה, חמישה חודשים ממועד יציאתו לתקופת ההסתגלות וכחודשיים לאחר פרישתו משירות המדינה, ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו- 3 לחוק. יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה הוא תפקיד בכיר בשירות המדינה, אך עיקר מהותו של התפקיד הוא כגורם מייעץ. ביחס לממשקים עם קרן מור – לא התקיימו יחסים של מפקח-מפוקח או מבקר-מבוקר בינו לבין קרן מור או תאגידים נוספים מקבוצת מור.

טענות לעמדת המדינה, לאור תכלית החוק ובהתבסס על הנתונים האמורים במקרה דנן, יש מקום למתן היתר למבקש להתחיל את עבודתו בקרן לאחר תקופה של שמונה חודשים מיציאתו לחופשה וחמישה חודשים ממועד יציאתו לתקופת הסתגלות. נטען כי לא יהיה משום חשש לפגיעה בטוהר המידות, אף לא על דרך של מראית עין בעיני הציבור, אם תקוצר תקופת הצינון.

כב' השופט א' דורות פסק כי אין כל ספק כי המבקש נמנה עם הדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה, וכי למבקש היו ממשקים עם הקרן במהלך כהונתו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וכיועצו הכלכלי של ראש הממשלה וכי היה מוסמך ליתן המלצות ולקבל החלטות בעניינה. המבקש עשה שימוש בסמכותו והעניק זכויות לקרן, יחד עם גופים מוסדיים נוספים, במסגרת תפקידו ובמהלך משבר הקורונה. כמו כן, במסגרת תפקידו היה המבקש בעל פוטנציאל להמליץ על מתן זכויות לקרן. כמו כן, הצדדים אינם חלוקים כי הממשק האחרון הממשי שהתקיים בין המבקש לקרן היה במהלך משבר הקורונה בשנת 2020 ומאז חלפו למעלה משנתיים. בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שעניינה "גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות המדינה", תקופת הצינון החלה על המבקש הינה שנה ממועד פרישתו מעבודתו בשירות המדינה. סעיף 4 לחוק הצינון בא למנוע שני סוגים של חשש לפגיעה בטוהר המידות. האחד, החשש שעובד הציבור ינצל בתקופת שירותו את מעמדו וכוחו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם אליו הוא מבקש לעבור לאחר פרישתו, כאשר מתוקף תפקידו הוא בעל הסמכות להחליט או להמליץ בעניינו של אותו גורם. השני, מתבטא בחשש לניצול הקשרים האישיים של העובד לאחר הפרישה לצורך ענייניו של מקום העבודה החדש (ו"ע 1046/05 בעניין רכלבסקי). בחינת תחולתו של סעיף 4 נעשית לאור סמכויותיו הפוטנציאליות של העובד הפורש ולא רק לפי תפקידיו בפועל. לאמור, הוראת החוק אינה מתייחסת רק להחלטות או המלצות שהתקבלו בפועל אלא גם לפוטנציאל ההחלטות שהיו לעובד הציבור כלפי האדם או הגוף ממנו הוא מבקש לקבל זכות כמשמעותה בחוק, לאחר הפרישה. (ו"ע 6031/03 בעניין גלעד). בע"ש (י-ם) 128/97  בעניין טורבוביץ נאמר: "הבחינה צריכה להעשות בהתנתק מכישוריו כמו גם מיושרו האישי של המבקש עצמו ולהיבחן על פי מהותם של הנושאים, היחסים והקשרים הקיימים בין השירות הציבורי ממנו פרש המבקש ובין הגוף שהוא מתכוון לעמוד בראשו".. וכן, בו"ע 6047/03  בעניין מראני נקבע: "בחינת העניין לפיכך, נעשית על פי תיאור התפקיד של המבקש ועל פי הסמכויות הממשיות והפוטנציאליות שבו. משמע – השיקול שעל הועדה לקחת בחשבון, בבואה לשקול מתן היתר, מתייחס לא רק להשפעתן על טוהר המידות של החלטות שהתקבלו על ידי המבקש בפועל, אלא על הועדה להקפיד אף על מראית פני הדברים, ככל שמדובר בפגיעה בטוהר המידות, ועל כן על הועדה לקחת בחשבון אף החלטות שהיה למבקש את הפוטנציאל לקבלן".

מן הכלל אל הפרט נקבע כי אין כל ספק שהמבקש היה מוסמך להעניק המלצות לטובת הקרן בתקופת עבודתו. זאת, גם בהינתן כי לא פעל ליתן הטבות כלשהן בפועל. בכירותו של המבקש במארג השירות הציבורי מביאה למסקנה כי אין מקום לבחון את פעולותיו בפועל של המבקש אלא להקפיד על "מראית פני הדברים" כאמור לעיל בהתאם לפוטנציאל שהיה לו במסגרת כהונתו. הוועדה בעניין גלעד אף קבעה כי: "...ככל שהמשרה רמה יותר ובעלת עוצמות השפעה בחזית רחבה והיקף בעל משמעות מהמעלה הראשונה, כך יש להקפיד יותר שמטרת החוק לא תסוכל גם באופן מעשי וגם מבחינת מראית הדברים. מטבע הדברים, עיני הציבור נשואות למי שממלא תפקיד במעמד ובהשפעה מרכזיים במשק. לפיכך, ראוי כי לא יהיה במקרים מעין אלה, ולו ספק, בטוהר המידות ובמראית ההגונה והראויה של נסיבות קבלת התפקיד החדש".. במקרה דנן מדובר במי שכיהן במשך כחמש שנים בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה וכן כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה. מדובר במשרה רמת דרג שמידת השפעתה על כלל תחומי הכלכלה גבוהה מאד ובמיוחד בתחום עיסוקה של הקרן, הגם שאין מדובר בליבת עבודתו של המבקש במסגרת כהונתו בשירות המדינה. במסגרת תפקידו פנה המבקש למנכ"ל הקרן והתייעץ עמו בקשר למצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה וכן כי פנו אליו עשרות אנשי עסקים, מתחומים שונים, בקשר לפעולותיה הרצויות של המדינה בקשר לכך. דבר זה מביא למסקנה כי עסקינן במי שכיהן במשרה שנגעה לתחומים רבים ומידת השפעתו וסמכויותיו הייתה רבה. בהערת אגב צוין, כי פניית המבקש למנכ"ל הקרן הייתה מיוזמת המבקש, להבדיל משיחותיו של המבקש עם אנשי העסקים האחרים, אשר יזמו את השיחות עם המבקש.

יתר על כן, נקבע כי באשר לפגיעה בחופש העיסוק, בו"ע 6037/03 בעניין עברי נקבע כי : "הוראות החוק אכן פוגעות באורח מידתי בחופש העיסוק, אך זאת למטרה ראויה, שהיא כאמור שמירה על טוהר המידות ועל אמון הציבור בשירות הציבורי. עובד ציבור המביע נכונות להצטרף לשירות הציבורי ולהשקיע בו ממרצו ומכישרונו חייב להכיר, כחלק מתנאי שירותו, גם במגבלות החלות עליו עם סיום תפקידו. זהו חלק מן ה"מחיר" שעל עובד ציבור לשאת, בבואו לקבל על עצמו משרה ציבורית. תפקידה של הועדה הוא לערוך את האיזון הראוי בין אלה, וליתן היתר למבקש רק באותם מקרים בהם אין הדבר עולה כדי פגיעה בטוהר המידות". משכך נפסק כי לאחר שקילת המכלול, אין להסתפק במה שהמדינה מסכימה לו ולכן המבקש יוכל להיכנס לתפקיד שבו מדובר לא לפני 4.10.22. תקופת הצינון הראויה במקרה דנן היינה 12 חודשים מלאים ממועד יציאתו של המבקש לתקופת ההסתגלות משירות המדינה. בעניין הקשר בין המבקש לבין הקרן נקבע כי מדובר במקום עבודתו הקודם בטרם כיהן בשירות המדינה ואליו הוא חוזר עתה. במסגרת כהונתו בשירות המדינה עסק המבקש בענייניה של הקרן, הגם במסגרת רחבה של כלל העוסקים בתחום. יתר על כן, עלה כי המבקש היה בקשר ישיר עם מנכ"ל הקרן בקשר למשבר הקורונה. אין מחלוקת כי למבקש היו ממשקי עבודה עם הקרן וכי בכירותו הייתה ברמה הגבוה ביותר שבתפקידי השירות הציבורי. יחד עם זאת, הצדדים אינם חלוקים כי הממשק האחרון של המבקש עם הקרן היה לפני כשנתיים ומאז, לא עסק המבקש בענייניה הישירים של הקרן. מדובר בתקופת זמן משמעותית. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711 , נקודת המוצא לגבי עובדים בדרג של המבקש היא תקופת צינון של שנה. לאור בכירותו של המבקש אין מקום להכיר בתקופת הביניים בה שהה המבקש בחופשה, אלא רק ממועד פרישתו בפועל מהתפקיד ויציאתו לתקופת ההסתגלות ביום 4.10.21 ובנסיבות האמורות אין צורך להמתין למועד פרישתו הסופית משירות המדינה, בכדי להתחיל ולמנות את תחילת תקופת הצינון. (ו"ע 15262-06-20 בעניין פלמור). יתרה מכך, הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפויות לגרום לכך שהמבקש ייפגע באופן כלכלי בצורה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון דא. המגמה  הינה להשיג את התכליות שביסוד החוק מבלי לפגוע במבקשי ההיתר מעבר לנדרש. זאת ועוד, העובדה שהמבקש סיים את תפקידו בשירות המדינה לאור החלפת הממשלה אינן מהוות שיקול להקלה בקשר לתקופת הצינון. כפי שנאמר בוועדה בעניין פלמור: "...הרי משרתה של המבקשת התאפיינה מראש בזמניות ובכפיפות לרצון השר וחילופין מסוג זה לאחר מערכת בחירות אינם אירוע מפתיע שלא ניתן לצפותו." יתרה מכך, במכלול הנסיבות, התקופה שהמדינה מסכימה לה אינה מחייבת את הוועדה.

הוועדה מוסמכת לקבוע תקופת צינון ארוכה מזו שהמדינה מסכימה לה ובמקרה דנן אף מתאים שתפעל כך. לנוכח כל המצוין, נפסק כי קביעה המאפשרת תחילת העבודה החדשה כעבור שנה ממועד יציאתו של המבקש לתקופת הסתגלות משירות המדינה – לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי. בהינתן כל האמור, המבקש רשאי להתחיל ולעבוד בתפקיד החדש החל מיום 4.10.22 .

לסיכום הבקשה נדחתה.

ו"ע 22577-03-22

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:193
קומיט וכל טופס במתנה