בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המיסים לאחר שהורתה שלא כדין למשלמי הקצבאות שלא להעניק לגמלאים פטור ממס בהתאם לתיקון 190. נקבע כי התובענה השיגה אפוא הישג רב חשיבות, בעיקר כאשר אנו צופים פני עתיד. יש מקום להניח כי בזכות התובענה, עשרות מיליוני ₪ יגיעו בעתיד כחוק לידיהם של גמלאים - כפי שקבע המחוקק בתיקון 190 לפקודה. יש אינטרס ציבורי ברור לעודד תביעות ייצוגיות מסוג זה, אשר תועלתה התבררה כרבה.
זוהי בקשה משותפת שהגישו הצדדים לאשר וליתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה אליו הגיעו (להלן: "הבקשה לאישור הסדר הפשרה"), בעקבות תובענה ייצוגית (להלן: "התובענה") שהגיש מר שבתאי שבתי (שביט) (להלן: "המבקש" או "התובע הייצוגי") נגד רשות המיסים בישראל (להלן גם: "המשיבה"), בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"), ואשר לצידה הגיש המבקש בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. כמו כן מבקשים הצדדים כי במסגרת פסק הדין תוכרע שאלת הגמול ושכר הטרחה שיש לחייב את המשיבה בתשלומם למבקש ולב"כ.
בתמצית, עניינה של התובענה בפטור ממס שנקבע בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), עבור "קצבה מזכה" שמקבל מי שהגיע ל-"גיל פרישה" (כמשמעות ביטויים אלה באותו סעיף). המבקש טוען כי המשיבה הורתה שלא כדין למשלמי הקצבאות שלא להעניק את הפטור ממס בו עוסקת התובענה, למי שלא יציג אישור מראש מאת פקיד השומה, וזאת על אף שלא הייתה כל הצדקה של ממש לדרישה זו וחרף קביעת המחוקק כי אין לנכות מס במקור מקצבה פטורה. בשים לב לחובת משלמי הקצבאות לציית להוראות המשיבה, טען המבקש כי הוראות אלה היו בבחינת גביית מס שלא כדין. בעוד שלגבי חלק מחברי הקבוצה אין מחלוקת כי המשיבה הורתה שלא להעניק את הפטור בו עוסקת התובענה ללא אישור מראש מאת פקיד השומה, לגבי חלק אחר מחברי הקבוצה כפי שיפורט בהמשך, נקטה המשיבה בהוראות מרוככות יותר, אשר משמעותן שנויה במחלוקת בין הצדדים. כיום, בעקבות התובענה, שינתה המשיבה את הנחיותיה. המשיבה פרסמה הנחיה חדשה לכלל משלמי הקצבאות, לתת את הפטור בו עוסקת התובענה - ללא כל צורך באישור מראש מאת פקיד השומה (אלא רק בכפוף לחתימה על מסמך הצהרה קצר בפני משלם הקצבה). בכך למעשה אימצה המשיבה את שטען המבקש כי היה עליה מראש להורות.
כב' השופט א' גורמן פסק כי תיקון 190 קבע שורה של שינויים בסעיף 9א לפקודה, סעיף שכותרתו - "פטור לקצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה". בסעיף 9א לפקודה מוגדרים מונחים שונים בהם עושה הסעיף שימוש. עד לכניסתו לתוקף של תיקון 190 (1.1.2012) קבע סעיף 9א לפקודה כי על הקצבה המזכה יחול פטור ממס, בשיעור של 35% מסכום הקצבה המזכה. במסגרת תיקון 190 הורחב הפטור באופן ניכר. עד לתיקון 190, הפטור חל רק על 35% מהקצבה המזכה. במסגרת תיקון 190, הוגדל בהדרגה הפטור באופן מאוד משמעותי. הגדלה זו נעשתה כתוספת על גבי הפטור שניתן עוד קודם לכן (תוספת פטור זו שנקבעה בתיקון 190, תכונה להלן: "הפטור הנוסף"). עם השנים הפטור הנוסף הולך וגדל.
עוד נקבע כי התובענה שהגיש המבקש מתמקדת אפוא בפטור הנוסף, ובאופן שהורתה המשיבה למשלמי הקצבאות לנהוג בעניינו. טענת המבקש היא כי הוראותיה של המשיבה הובילו לכך שההטבה שקבע המחוקק, לא הגיעה בפועל לידי גמלאים רבים. כפי שהראה המבקש ביחס לשנת 2016, בה שיעור הפטור הנוסף עמד על 14%, גמלאי שהיה זכאי לקצבה בסכום המגיע לתקרת הקצבה המזכה אשר עמדה באותה שנה על סך 8,360 ₪ לחודש, היה זכאי מידי חודש לקבל רכיב פטור נוסף בסך של 1,170 ₪ מידי חודש. בראייה שנתית, בשנת 2016 היה שווה הפטור הנוסף עד לסך של 14,044 ₪ (וזאת כמובן עבור גמלאי שקיבל קצבה בסך שאינו נמוך מגובה הקצבה המזכה).כתוצאה מהגשת התובענה, אין כיום מחלוקת בין הצדדים כי הפטור הנוסף צריך להינתן לכל מי שמקבל קצבה יחידה ולא ביקש להוון את קצבתו, ללא צורך בבדיקה ובחינה נוספים על-ידי גורם כלשהו אצל המשיבה. כיום, מוסכם על המשיבה כי די בכך שמקבל הקצבה ימלא טופס קצר המצוי אצל משלם הקצבה ובמסגרתו יצהיר כי אין הוא מבקש להוון את קצבתו וכי אינו מקבל קצבה מגורם נוסף, כדי שמשלם הקצבה יעביר את הקצבה תוך מתן הפטור ממס כבר בשלב ניכוי המס במקור וללא צורך באישור מאת פקיד השומה.
בהמשך לאמור נפסק כי כפי שעלה מבקשת הצדדים לאישור הסדר הפשרה ומדברי הצדדים בדיון שהתקיים, יש להערכת הצדדים כ- 10,000 מקבלי קצבאות שנוכה מהם מס במקור מהרכיב אותו פטר המחוקק ממס. המדובר בקצבאות פטורות בהיקף של עשרות מיליוני ₪, אשר נותרו בידי המשיבה ולא הגיעו לידיהם של הגמלאים הזכאים להם על פי חוק. כך או אחרת ומבחינה מעשית, בעקבות הגשת התובענה והוצאת ההנחיות החדשות, אין הבדל של ממש בין הפורשים הוותיקים לחדשים. אלה כמו אלה יכולים למלא טופס קצר בפני משלם הקצבה, וזה חייב להעניק להם את הפטור המלא אשר העניק להם המחוקק במסגרת תיקון 190 לסעיף 9א לפקודה. לאור זאת, אין זה מפתיע כי במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, הוגדרו על ידי הצדדים "חברי הקבוצה", באופן שאינו מבחין בין הפורשים הוותיקים לפורשים החדשים, ואף המשיבה לא התנגדה להכללתם יחד כקבוצה אחת.
לגופם של דברים נקבע כי בכל הנוגע לעתיד: ההנחיות החדשות שפרסמה המשיבה בעקבות הגשת התובענה והדיון שנערך, מבטיחות כי בעתיד יוכל כל נישום לבחור אם לקבל את הפטור הנוסף ללא פנייה אל פקיד השומה, או לפנות לפקיד השומה ולברר את מכלול זכויותיו. בכל הנוגע לעבר: הדרך הטובה ביותר לנסות ולאתר את מי שייתכן כי הם זכאים לפטור הנוסף, היא דרך המאגרים של המשיבה. לדברי הצדדים, שליחת מכתבים על ידי המשיבה, במתכונת שהוסכם עליה, היא הדרך המיטבית להבאת העניין לידיעת הנישומים הרלוונטיים. הפניה החוזרת ונשנית של המשיבה אל הזכאים, תוך עיצוב הטפסים המיוחדים לשם כך - בדרך מקלה ומנגישה, שליחת מעטפת גוביינא בה כל שיתבקש הזכאי לעשות הוא לצרף את המסמכים ולשולחם בדואר, התחייבות המשיבה לפנות טלפונית אל גמלאים שלא ישיבו לשני המכתבים ששלחה אליהם, העמדת קו טלפון ייעודי וכן זמינותם של לשכות ההדרכה של המשיבה לשם כך - הן דרכים שנועדו לסייע ולהקל על קבלת החזר המס. לאחר שהקדישו חודשים ארוכים למשא ומתן וביקשו שוב ושוב ארכה לשם כך, סבורים הצדדים כי ההסדר אליו הגיעו הוא סביר וראוי בנסיבות העניין וכי יש מקום לאשרו. במהלך הדיונים הועלתה אפשרות כי החזר המס יינתן ללא הצבת דרישה להגשת חלק מהטפסים עליהם עמדה המשיבה. הצעות אלה מטעם בית המשפט התקבלו באופן חלקי, כך שהטפסים שנדרשו הגמלאים למלא רוככו והונגשו, וכן - כאמור לעיל, חוזק המנגנון שנועד להבטיח כי הזכאות להחזר תובא לידיעת הגמלאים. אכן מדובר בהסדר פשרה ראוי ויש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ולאשרו.
בית המשפט המחוזי הוסיף והדגיש כי הכנסה שקובע המחוקק כי היא פטורה ממס, אין למסות. ההכרה בזכות הקניין מחייבת לנהוג בהכנסה פטורה בזהירות, ולא להציב בפני מימוש הפטור חסמים שאין בהם צורך ואין להם הצדקה. אף לא דאגה פטרנליסטית שמטרתה לוודא כי הנישום מודע לכל זכויותיו, אינה יכולה להצדיק מיסוי הכנסה פטורה. במדינה שערכיה יהודיים ודמוקרטיים, ראוי לנהוג בזהירות יתירה שעה שעסקינן בהכנסה פטורה ממס של פלח אוכלוסיה שאינו בשיא כוחו התעסוקתי, ולוודא שלא שוללים ממנו פטור ממס שקבע המחוקק - ביחס להכנסה שמקורה מיגיע כפיו בשנות עבודתו.
לסיכום, ההסדר אושר.
