שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > התקבלה בחלקה תביעת רוכשי דירה בגין ליקויי בניה

חדשות

התקבלה בחלקה תביעת רוכשי דירה בגין ליקויי בניה , צילום: pixabay
התקבלה בחלקה תביעת רוכשי דירה בגין ליקויי בניה
12/05/2022, עו"ד שלי גולדמן

בית משפט השלום קיבל בחלקה תביעת רוכשי דירה נגד חברה קבלנית וקבלני הביצוע שבנו את דירתם. נקבע כי יש לאמץ את מסקנות המומחה שמונה מטעם בית משפט ולחייב ביחד ולחוד את החברה הקבלנית וקבלני הביצוע בפיצויים.

זוהי תביעת רוכשי דירה נגד מוכר הדירה וקבלן שביצע עבודות בדירה. התובעים הגישו כתב תביעה כספית בגין הפרת חוזה לרבות על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן :"חוק המכר") ובגין טענות נזיקיות, בסך של 800,000 ₪. הנתבעים (להלן גם :"החברה הקבלנית וקבלני הביצוע") הגישו כתב הגנה בו הכחישו טענות התובעים וטענו כי הדירה הייתה ראויה למסירה בשנת 2011, אך התובעים נמנעו מקבלת החזקה בה. עוד טענו, כי ליקויים "מינוריים" תוקנו לשביעות רצונם של התובעים וכי חו"ד קודמת של התובעים עומדת על פיצוי בשיעור של 20% מגובה הפיצוי שקבע המומחה מטעם התובעים.

התובעים טענו בין היתר, כי החברות לא עמדו בתנאי החוזה ו/או בדרישות הדין באשר לטיב הבניה. התובע טען כי הבחין כי בכל עונה גשומה שחודרת רטיבות משמעותית לתקרות ולקירות, ובשל הרטיבות לא היה ניתן להשכיר את הדירה. לכן, הם נאלצו להניח דליים על מנת לאסוף את טפטוף המים מהתקרות. כל זאת, בנוסף לרטיבויות במקומות נוספים שהתגלו בדירה שלא קשורים כלל לעונות השנה, בקירות פנים. עוד טענו, כי במרץ 2014 התחילה שוב רטיבות עקב גשמים של חודש מרץ ולא היה ניתן לגור בדירה או להשכירה. בחודש נובמבר 2014 – הרטיבות הייתה כה קשה שכבר הפכה למפגע בטיחותי. עוד טענו, שנעשו פניות רבות אל אופיר (קבלן המשנה) באופן אישי לאורך השנים והחברות ביצעו עבודות תיקונים לאורך השנים, אך תיקונים אלה היו בלתי מקצועיים ולא צלחו.

החברה הקבלנית טענה כי התובעים מודים, כאשר לשיטתם, התגלו ליקויים בנכס, לרבות רטיבות ובעיות איטום במרפסת, כי הם תיקנו אותם באופן עצמאי. על כן, טענה, אפילו היא הייתה אחראית כלפיהם חרף כל הפרות החוזה והשינויים הקיצוניים שהם ערכו בנכס, הרי שהעובדה שהם ביצעו תיקונים בנכס באופן עצמאי (מבלי שקדמה לכך שום פניה אליה) מנתקת את האחריות שלה לנכס. עוד טענה, שהעובדה שהתובעים פנו לאנשי מקצוע באופן עצמאי, אינה מאפשרת לדעת האם מצב הנכס הנוכחי הוא כתוצאה מליקויים מזמן אמת או שנגרמו כתוצאה מתיקון או עבודה לקויה של התובעים ו/או מי מטעמם. לכן, טענה, גם מטעם זה התובעים אינם יכולים להגיש תביעה זו נגדה.

כב' השופט ע' הדר פסק כי יש להעדיף את ההערכה שהכין המומחה מטעם ביהמ"ש (להלן גם : "המומחה") על פני חוות הדעת שהכין מומחה התובעים. המומחה העיד שהמחסן אינו בפועל מחסן, אלא חלק ממטבח. המומחה הופנה לסעיף 9.1.4ח לחו"ד בה כתב "הגדלה של חצר אנגלית כולל הוספת חלון לאמבטיה". המומחה הסביר שבפועל "יש תוספות של גם הגדלת חצר אנגלית, גם פתיחת דלת וגם הגדלה של החלון שמעל המטבח." כמו כן, המומחה תאר "סלונצ'יק שהוא ביחד עם המטבח באותו חלל, מטבח פתוח.... פה חדר אמבטיה ופה חדר שינה." המומחה ציין שלא קיימת תכנית המלמדת על הביצוע בפועל לרבות "תוכניות המלמדות על תכנון אינסטלציה של חדר האמבטיה והמטבח" וכי התוספות מהוות "אי התאמה לתוכנית המכר ואי התאמה להיתר." כאשר המומחה נחקר על ידי החברה הקבלנית הוא אישר כי התובעים אמרו לו שנעזרו באדריכלית מטעמם וכי הם לא מסרו לו התכנית שהכינה אותה אדריכלית. התובע נחקר בעניין התכנית שהכינה ה"מעצבת" כלשונו, ולא היה לו מענה לשאלה מדוע התכנית לא הוצגה. התובע אישר שבאותה תכנית היה גם כתוב "איפה יהיו השקעים, איפה יהיו נקודות תאורה, איפה יהיו ברזים?". גם התובעת נשאלה מדוע לא גילו את התכנית ועל כך ענתה: "כי זה משהו בעיצוב, מה זה קשור?". מומחה התובעים טען שהתובעים אמרו לו שאין להם תכנית. המסקנה היא שהתובעים לא היו מעוניינים לגלות את התכנית שהכינה האדריכלית.

עוד נקבע לעניין טענות התובעים לכך שהמומחה לא נתן פתרון להעדר רשתות בחלק מהקירות המומחה ענה "שצריך לעשות קיבוע במקומות שיש חשש, הערכתי את זה, כתבתי עלות הקיבוע המכני של כל קירות המבנה מוערך בכך וכך עלות קיבוע של קירות החוץ מוערך בכך וכך התייחסתי לכל הקירות מתוך הסתייגות שהבדיקה היא לא בדיקה." המומחה השיב לטענה כי הפתרון שהציע אינו תואם את התקן : "זהו הפתרון ההנדסי המקובל כאשר מוכחת שיש בעיה של התנתקות של החיפוי זה הפתרון המקובל, כל פתרון אחר של להרוס את הבית לבנות אותו לא מקובל זה פתרון אני לא זוכר את התקן שמתעסק בזה אבל יש הגדרות מדויקות מה צריך לעשות." וכי זה " יוצר התאמה לתקן".

בהמשך לאמור נקבע כי מומחה התובעים נשאל מדוע לא כלל בחוות דעתו קיום אי התאמה לגבי תכנית המכר. ביהמ"ש לא מצא מענה הולם לשאלה זו, למרות שהמומחה נשאל בעניין זה פעם אחר פעם. המומחה העיד שרק לאחר שהכין את חוות דעתו "ראיתי גם את תכניות היתר הבנייה". התעלמות מומחה התובעים בחוות דעתו מאי ההתאמה פוגעת באופן מהותי במהימנות חוות דעתו בנסיבות המחלוקת כאן. כמו כן, התברר מחקירתו שביקש את התכנית האדריכלית, אך התובעים אמרו לו שאין להם. הוא לא מצא לדרוש מהם לאתר אותה לרבות אצל האדריכלית שהכינה אותם, ובחקירה החוזרת טען שעיון בתכנית לא היה משפיע על חוות הדעת. גם התנהלות זו פגעה במהימנות חוות הדעת.

יתר על כן המומחה מטעם ביהמ"ש הסביר כי לא קיבל עמדת התובעים שיש לפרק את כל קירות הבית מכיוון שאינה נשענת על מספר בדיקות וכי הבדיקות שהוצגו נעשו בקיר תומך ו"מהבית על גבי חיפוי חוץ". על אף שנשאל מספר פעמים, המומחה עמד על דעתו שאחת הבדיקות נעשתה על קיר תומך ולא בגדר, כטענת התובעים. המומחה הסביר כי הקיבוע לא יפתור בעיית החלודה "אבל כשאני מתכנן את הקיבוע של האבנים אני מתייחס כאילו אין רשת בכלל, את החלודה אי אפשר לפתור, בשביל לפתור את החלודה צריך לפרק את הקיר להוריד את הרשת ולשים רשת אחרת במקומה אבל מאחר והקיבוע הוא נותן פתרון לדרך שאין רשת אין שום דבר".

ביהמ"ש השלום הוסיף וקבע כי אין להעדיף חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים בעניין תשתיות הריצוף, וכן גם מכיוון שהמומחה מטעם ביהמ"ש לא נחקר בסוגיה זו. הדברים יפים גם לגבי הסתמכות התובעים על חוות הדעת של המומחה מטעמם בעניין אוורור הממ"ד.  לגבי מסתור כביסה, ביהמ"ש לא מצא כיצד התובעים הוכיחו כי המסתור לא חזק דיו. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע שהמסתור יציב ולא נחקר בעניין זה. ביהמ"ש לא מצא להעדיף עמדת מומחה התובעים שהמסתור אינו יציב.

ביהמ"ש הוסיף ואישר מסקנות המומחה מטעמו כי קבלן ביצוע העבודות פעל באופן רשלני ועליו לשלם לתובעים פיצוי לתיקון הליקויים בסך של 141,004 (הכולל פיקוח ומע"מ) וכן, בהתאם לחוות הדעת המשלימה בגין אינסטלציה וקיבוע מכני, הסך של 49,500 בתוספת מע"מ ופיקוח, סה"כ הסך של 66,602 ₪,  וכן הסך של 3,500 ₪ בגין בדיקת המעבדה שאושרה בתשובת הבהרה 2, סה"כ הסך של 211,106 ₪.

עוד נקבע כי בשים לב לכישלון הנתבעים בתיקון הליקויים יש לחייב אותם בפיצוי בגין עוגמת נפש.  בשים לב לסכום הפיצוי שנקבע יש לחייב החברה הקבלנית בגין השיהוי בפניה אלה בסך של 10,000 ₪ בלבד ואילו את קבלני הביצוע שלא הצליחו לטפל בליקויים בסך של 20,000 ₪, כאשר הנתבעות מחויבות ביחד ולחוד בסכומים אלה, כך שסך הכל התובעים זכאים לסך של 20,000 ₪. בעניין קבלני הביצוע, ביהמ"ש הביא בחשבון כי התובעים נכנסו בעיניים פקוחות לעסקה לפיה ישביחו כביכול הנכס באופן משמעותי ע"י הוספת שטחי מגורים בעלית הגג ובמרתף למרות שידעו כי הבנייה בלתי חוקית.

לסיכום, התביעה התקבלה בחלקה. נקבע כי קבלני הביצוע ישלמו יחד ולחוד לתובעים סך של 331,106 ₪ והוצאות משפט.

ת"א 58430-11-16

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:21
קומיט וכל טופס במתנה