שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון לטובת הצרכן: אישר תביעה ייצוגית נגד רשתות המציעות הנחה על המוצר "הזול מביניהם"

חדשות

העליון לטובת הצרכן: אישר תביעה ייצוגית נגד רשתות המציעות הנחה על המוצר "הזול מביניהם", צילום: pixabay
העליון לטובת הצרכן: אישר תביעה ייצוגית נגד רשתות המציעות הנחה על המוצר "הזול מביניהם"
29/05/2022, עו"ד שוש גבע

בית המשפט העליון קיבל ערעור צרכנים על החלטת המחוזי שלא לאשר תביעה ייצוגית נגד התנאים שבמבצעי המכירות ברשתות קמעונאיות. נקבע כי במבצע "אחד פלוס אחד, הזול מביניהם",כאשר נרכשו שלושה מוצרים ויותר, על הרשתות לצרף את שני המוצרים היקרים, כך שהלקוח יהנה מההנחה המקסימלית. אין מקום להתיר לרשת להגדיל את חלקה בעסקה על חשבון הלקוח.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו נדחתה בקשת הצרכנים לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות 7-1 בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות. המשיבות הן רשתות קמעונאיות מתחומים שונים המפעילות סניפים ברחבי הארץ.  במוקד הערעור ניצבת מחלוקת בדבר פרשנות תנאיהם של מבצעי המכירות שהנהיגו המשיבות בסניפיהן. המשיבות  הנהיגו בסניפיהן בעת הרלוונטית מבצעים המעניקים לצרכנים הנחה במחיר בעת רכישה של יותר ממוצר אחד מן המוצרים הכלולים במבצע. מבצעי מכירות מסוג זה, הנחשבים לנפוצים ומקובלים בתחום הקמעונאות, הונהגו אצל המשיבות בגרסאות שונות – כדוגמת "אחד פלוס אחד", "מוצר שני בחצי מחיר", "מוצר שלישי בחינם" וכיוצא בזאת – כאשר במרבית המקרים צוין כי ההטבה תינתן על המוצר "הזול מביניהם". המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות מבצעים אלו ולאופן בו יושמו על ידי המשיבות.

לעמדת הצרכנים, בית המשפט קמא שגה בקובעו כי לשון המבצעים ברורה ותואמת את הפרשנות שייחסו לה המשיבות. לעניין זה, מבחינים המערערים בין שני שלבים שונים הדרושים לצורך מימוש המבצע: בשלב הראשון – המכונה בפי המערערים "שלב הזיווג", ויכונה להלן "שלב הצירוף", יש לבחור כיצד לצרף את המוצרים הנרכשים לקבוצות, לצורך החלת המבצע. בשלב השני – המכונה בפי המערערים "שלב ההנחה" – יש לבחור על איזה מוצר בכל קבוצת מוצרים שצורפו בשלב הראשון תינתן ההנחה. לשיטת הצרכנים, בעוד שלשון המבצעים ברורה ביחס לשלב השני – שכן היא מבהירה כי יש להעניק את ההנחה על המוצר "הזול מביניהם", קרי הזול מבין קבוצת המוצרים שצורפו לצורך המבצע – היא אינה מסדירה את האופן בו יש לבצע את השלב הראשון, הוא שלב הצירוף.

כב' השופט ע' גרוסקופף פסק כי יש לקבל את הערעור. עם רכישת המוצרים המשתתפים במבצע על ידי הצרכן, נכרת חוזה בינו לבין העוסק, אשר תנאיו משתקפים בתנאי המבצע. המחלוקת בין הצדדים נעוצה, רובה ככולה, בשאלת פרשנותו של חוזה זה, וליתר דיוק בשאלה כיצד יש לבצעו על פי פרשנותו הנכונה. אכן, כמו שקבע בית המשפט קמא, במקרה הנדון, ישנה הצדקה להכריע בשאלות מהותיות שבמחלוקת לגופן כבר בשלב הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. השאלה הניצבת במוקד בקשת האישור שהגישו המערערים, ומהווה את עיקר המחלוקת בין הצדדים, היא שאלה משפטית מובהקת של פרשנות חוזה צרכני אחיד. יחסי עוסק-צרכן מאופיינים בחוסר איזון מובנה, הנובע מפערי הכוחות הטבועים הקיימים בין הצרכן לבין העוסק. בעוד שהראשונים הם באופן טיפוסי שחקנים חוזיים חד-פעמיים, נעדרי ניסיון ומומחיות עסקית ומשפטית, האחרונים הם בגדר שחקנים חוזרים, המחזיקים בידע עסקי ומקצועי ובמומחיות בתחום עיסוקם. זאת ועוד, הצרכן מצוי בנחיתות אל מול העוסק גם מבחינת עמדת המיקוח שלו, ויכולתו לקחת חלק בעיצוב תנאי ההתקשרות. על רקע אי-השוויון המהותי המאפיין התקשרויות בין עוסק לצרכן, נולד הצורך להגן על צרכנים מפני ניצול לרעה של הכוח העודף המצוי בידיהם של עוסקים, וליצור איזון ראוי ביחסים שבין הצרכן לבין העוסק. צורך זה הוביל להתפתחותם של דיני הגנת הצרכן. לצד ההתפתחויות החקיקתיות שחלו בתחום הגנת הצרכן, התפתחה גם בפסיקה תפיסה המבחינה בין התקשרויות בעלות אופי עסקי-מסחרי לבין התקשרויות צרכניות באופיין. לאורך השנים הולכת ורווחת התפיסה לפיה בבוא בית המשפט לפרש חוזים צרכניים, עליו לתת דעתו למאפיינים הייחודיים של התקשרויות צרכניות, ובראשם לחוסר השוויון המהותי המאפיין עסקאות מסוג זה. ודוק, הואיל וחוזים מסוג זה לרוב אינם פרי של משא ומתן בין שני צדדים שווי מעמד וכוחות המבקשים להגשים מטרה משותפת, אלא תנאיהם מוכתבים לצרכנים על ידי העוסקים, יש להעניק מעמד מרכזי לתכלית האובייקטיבית של החוזה, קרי לאינטרסים המקובלים של עוסק הוגן וצרכן הוגן.

מהלכה למעשה, נקבע כי כל אחד ממבצעי המכירות בהם עסקינן קובע תנאי סף להחלתו. תנאי סף אלה נקבעים על ידי העוסק כחלק מההצעה לציבור שהוא מפרסם. מבצע מכירות הוא הצעה לציבור, כך שהשליטה בתנאי המבצע נתונה לעוסק וביכולתו להגדירם כרצונו. במקרה הרגיל, ועניינן של המשיבות בערעור בא בגדרו, העוסק מעוניין להרבות במכירות, ואין לו כל עניין לקנוס לקוח הרוכש ביתר, נהפוך הוא. המחלוקת היחידה שקיימת בענייננו היא כיצד יש להפעיל את המבצע ביחס ללקוח הרוכש ביתר, דהיינו, אילו מוצרים מבין אלה שרכש הלקוח יש לצרף יחד לצורך החלת המבצע. לשאלה כיצד יבוצע צירוף המוצרים לצורך המבצע יש משמעות כספית. כך, למשל, בהנחה שהלקוח מעוניין לרכוש שלושה מוצרים המשתתפים במבצע מסוג "אחד פלוס אחד, הזול מביניהם", במחירים של 100 ש"ח, 70 ש"ח ו-40 ש"ח, השאלה היא האם לצורך החלת המבצע יצורפו שני המוצרים היקרים, כך שהלקוח ייהנה מהנחה של 70 ש"ח; או שחלף זאת יצורפו המוצר במחיר הנמוך יחד עם אחד המוצרים היקרים, כך שהלקוח יסתפק בהנחה של 40 ש"ח בלבד. ראשית, תנאי המבצעים בהם עסקינן אינם כוללים התייחסות כלשהי לשאלת הצירוף. כך למשל, מבצע שלשונו "אחד פלוס אחד, הזול מביניהם", מניח כי לפנינו שני מוצרים המשויכים למבצע, וכי יש לבחור מביניהם את זה שלגביו תינתן ההנחה. אין בו כל התייחסות לשאלה כיצד יש לבחור מבין שלושה או יותר מוצרים שרוכש הלקוח את אלה אשר לגביהם יופעל המבצע. שנית, הפרשנות לפיה יש לבצע את הצירוף כך שההנחה תינתן ביחס למוצרים במחיר הנמוך ביותר, איננה תואמת אף את מנהגן של המשיבות בערעור, באשר הן הודו כי במקרים בהם הלקוח מבקש זאת, הן מאפשרות לו לצרף את המוצרים לצורך החלת המבצע כך שההנחה שיקבל תהיה מרבית. הווה אומר, גם לגישת המשיבות בערעור, הכוח לבחור אילו מוצרים לצרף לצורך החלת המבצע נתון בראש ובראשונה בידי הלקוח. עמדה זו נראית מתבקשת הן מתכלית המבצעים מהסוג בו עסקינן – לעודד רכישה של מספר רב ככל הניתן של מוצרים המשתתפים במבצע, והן מהעובדה שממילא הלקוח רשאי לפצל את הרכישה לשתי עסקאות (או יותר), באופן שיאפשר לו לבצע את הצירוף כרצונו. מכל מקום, טענתן של המשיבות בערעור אינה שכוח הצירוף אינו נתון תחילה ללקוח, אלא שככל שהלקוח נמנע מלהפעיל אותו, מסורה להן האפשרות לבצע את הצירוף כרצונן, ובכלל זה בדרך בה פעלו הלכה למעשה. נקבע כי כוח הצירוף מסור על פי פרשנותם הנכונה של תנאי המבצע ללקוח; ואולם, משנמנע הלקוח מלהפעיל כוח זה במועד, הוא עובר לעוסק, הנדרש לבצע את הצירוף כדי לאפשר את ביצוע העסקה..

בנוסף לאמור נקבע כי יש לבחון האם עקרון תום הלב בקיום חוזה, שאין ספק כי הוא חל על העוסק מכוח סעיף 39 לחוק החוזים, מחייב את המשיבים להפעיל את כוח הצירוף שעבר לידיהם לפי טובת הלקוח, או שהוא מאפשר להם לפעול לפי ראות עיניהם. בכל הנוגע לעסקאות צרכניות מן הסוג בו עסקינן, יש לקבוע כי חובת תום הלב מחייבת את העוסק לפעול בהתאם לטובת הלקוח, וזאת באותן נסיבות בהן מחד גיסא בחירתו של הלקוח, לו היה נותן דעתו לעניין, ברורה מאליה; ומאידך גיסא, פעולה בהתאם לבחירתו הנחזית של הלקוח תואמת את תכלית העסקה הצרכנית. פרשנות תנאי המבצעים בכלל, וחובת תום הלב בהפעלת כוח הצירוף בפרט, מנקודת מבטם של עוסק וצרכן הוגנים, משמעה כי יש לנטרל את פערי הכוחות בין הצדדים, אשר הם שמונעים מהצרכן לעמוד על מימוש המבצע באופן שישיא את תועלתו (על אף שאפשרות זו קיימת), ולהביא לתוצאה אשר הייתה מתקבלת לולא היו קיימים פערים אלו. בהיעדר פערי הכוחות ברור מאליו כי כל הצרכנים היו מבקשים לממש את המבצע באופן שיניב להם את ההנחה המקסימלית. בדיעבד, לאחר שהלקוח הביע הסכמתו לעסקה אך בשל הטיות וחולשות נמנע מלעמוד על זכותו למקסם את ערכה בעבורו, על ידי שימוש מושכל בכוח הצירוף, יש לעוסק אינטרס כספי להימנע ממתן ההנחה שהיה מעניק ברצון מלכתחילה. בית המשפט הבהיר כי אין הכוונה להטיל על העוסק מכוח עקרון תום הלב חובה להתעלם מהאינטרס הכלכלי שלו ולהעדיף את האינטרסים של הלקוח. ואולם, בהנחה שהעוסק בחר להציע ללקוחותיו הסדר מסוים, בעל תכלית מוגדרת הלוקחת בחשבון הן את אינטרס העוסק והן את אינטרס הצרכן הרלוונטיים לאותו הסדר, אין מקום להתיר לעוסק בעת יישום ההסדר לעשות שימוש ביתרון הניתן לו על מנת להגדיל את חלקו בעסקה על חשבון הלקוח, באופן שמשנה מאיזון האינטרסים שנקבע מלכתחילה. בית המשפט דחה את טענת המשיבות כי פרשנות תנאי המבצעים בהתאם לדרך המוצעת על ידי הצרכנים צפויה להפוך את הנהגת המבצעים ללא כדאית עבורן ולגרום להן להפסדים. נקבע כי חזקה על המשיבות, אשר להן השליטה הבלעדית על נוסחם של המבצעים, כי לוּ אכן היה בכך כדי לגרום להן להפסדים, הן היו מנסחות את תנאי המבצעים בצורה ברורה, אשר אינה מותירה כל מקום לספק בדבר אופן הפעלת המבצע. משלא עשו כן, ובהיעדר מניעה לעשות כן, הרי שעקרון תום הלב מחייב למנוע מהן לנצל את חולשות והטיות הצרכנים, ולגרוע מהם את מלוא ההטבה הטמונה במבצעים – הטבה אשר על פי תכלית המבצע ראוי שייהנו ממנה.

סיכומו של דבר, נקבע כי יש לפרש את תנאי המבצעים מהסוג בהם עסקינן בהתאם לפרשנות המוצעת על ידי הצרכנים, דהיינו, כך שבמצבים בהם מספר המוצרים הנרכש עולה על הכמות המינימלית הדרושה לשם החלת המבצע, וקיימת שונות בין מחיריהם של המוצרים, עקרון תום הלב מחייב את המשיבות בערעור לצרף לצורך החלת המבצע תחילה את המוצרים היקרים יותר, כך שההנחה המוצעת במבצע תהיה ההנחה המרבית האפשרית. כך למשל, ככל שמדובר במבצע "השני בחצי מחיר, הזול מביניהם", והצרכן מעוניין לרכוש ארבעה מוצרים המשתתפים במבצע שמחיריהם 80 ש"ח, 60 ש"ח, 40 ש"ח ו-20 ש"ח, יצורפו תחילה שני המוצרים היקרים ביותר (המוצר שמחירו 80 ש"ח יחד עם המוצר שמחירו 60 ש"ח) ולאחר מכן יצורפו שני המוצרים האחרים (המוצר שמחירו 40 ש"ח יחד עם המוצר שמחירו 20 ש"ח), והנחה של 50% תינתן על המוצר הזול בכל זוג (קרי, על המוצר שמחירו 60 ש"ח ועל המוצר שמחירו 20 ש"ח).  כיום, כאשר רובם המוחלט של העוסקים מנהלים את עסקיהם באמצעות מערכות ממוחשבות, כל שדרוש הוא ביצוע התאמה פשוטה במערכות המחשוב של העוסק, אשר תבטיח את הענקת ההנחה המקסימלית לצרכן. מכל מקום, המשיבות בערעור לא הציגו קושי יישומי מסוג זה. משכך, ככל שהמשיבות נהגו באופן שאינו מתיישב עם הפרשנות האמורה, הרי שהן הפעילו את כוח הצירוף בחוסר תום לב וחייבו את הצרכנים בתשלום עודף שלא כדין. מסקנה זו מובילה לקביעה כי הצרכנים עמדו בהצלחה בנטל המוטל עליהם, והוכיחו לא רק כי קיימת שאלה משפטית המשותפת לכלל חברי הקבוצה, אלא גם כי שאלה זו צריכה להיות מוכרעת לטובת הקבוצה. עוד נקבע כי גם יתר התנאים הדרושים לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מתקיימים. הפגיעה לה גרמו המשיבות בשל האופן בו יישמו תנאים אלו מתפזרת על פני מספר רב של צרכנים, אשר לא קיים ביניהם כל שוני רלוונטי, וברי כי מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות.

לסיכום, הבקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית אושרה, המשיבות יחד ישלמו שכ"ט עו"ד בסך 150,000 ₪.

ע"א 8336/17

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:189
קומיט וכל טופס במתנה