שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הבעלים לשעבר של קבוצת חפציבה לא יקבל הפטר מחובות של מיליונים

חדשות

הבעלים לשעבר של קבוצת חפציבה לא יקבל הפטר מחובות של מיליונים, צילום: pixabay
הבעלים לשעבר של קבוצת חפציבה לא יקבל הפטר מחובות של מיליונים
09/08/2022, עו"ד שוש גבע

נדחתה בקשתו של בועז יונה, מבעלי קבוצת חברות חפציבה, לשעבר, להפטר מחובות של מיליונים. נקבע כי הוא הורשע בכך שעשה שימוש בכספי רוכשי הדירות לצרכיו שלו, והותיר רבים  מהרוכשים ללא דירות. לא ברורה טענתו כי בית המשפט רשאי לפטור את החייב מחובות שנקבע לגביהם כי נוצרו במרמה, כאשר המחוקק קבע כי אין מקום לעשות כן

בקשה למתן הפטר בהליכי פשיטת הרגל של מר בועז יונה בהתאם להוראות סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל. בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת הקים מרדכי יונה ז"ל את קבוצת החברות הידועה בשם "קבוצת חפציבה" שעיסוקה היה בתחום הבניה. במרוצת השנים הצטרף אליו בנו בועז יונה בניהול עסקי הקבוצה שלימים הפכה לאחת מקבלניות הבניה למגורים הגדולות בישראל, ומכרה אלפי דירות למשפחות רבות. בחודש אוגוסט 2007 קרסה הקבוצה, והחלו להתנהל נגדה הליכי פירוק שעה שחובותיה הכספיים עומדים על כ-1.5 מיליארד שקלים. קריסת הקבוצה הסבה פגיעה קשה לרוכשים שנותרו ללא דירות, לחלקם אף לא ניתנו ערבויות כנגד התמורה ששילמו – וזאת בניגוד לדין. החייב, שכיהן באותה עת כדירקטור וכמנכ"ל קבוצת חפציבה, הורשע על פי הודאתו (במסגרת הסדר טיעון) בכך שעשה שימוש בכספי רוכשי הדירות לצרכיו שלו, נמנע מלספק להם בטוחה כחוק להבטחת השקעותיהם בדירות, וניהל רישומים כוזבים בספרי החברות. דינו נגזר והוטל עליו עונש של שבע שנות מאסר לריצוי בפועל ועונש של מאסר מותנה, וכן הוא חויב בפיצוי רוכשי הדירות בסכום של 4 מיליון ₪. במסגרת ההליכים בעניינה של קבוצת חפציבה הוצא צו הקפאת הליכים נגד החברות ובהמשך לכך אף ניתן צו פירוק; הכונס הרשמי מונה כנאמן זמני ובהמשך כמפרק ועו"ד יצחק מולכו מונה כמנהל מיוחד מטעמו של הכונס. במקביל להליך הפירוק והכינוס של החברות, ניתן כנגד החייב צו כינוס נכסים, מונה המנהל המיוחד הנ"ל וניתן כנגד החייב צו פשיטת רגל. יש לציין כי מדובר באחד מהליכי הפירוק והפש"ר המורכבים שהתנהלו והוא נפרס על פני שנים רבות וכלל מספר רב של הליכים ונגע במספר רב של גורמים, לרבות רוכשי הדירות מקבוצת חפציבה, בנקים, ספקים וגורמים רבים נוספים. ההליכים הביאו לכדי צמצום משמעותי בפגיעה ברוכשי הדירות בפרויקטים השונים ולצמצום הפגיעה בהם. יחד עם זאת, סך החוב של קבוצת חברות חפציבה עומד על כ-1.8 מיליארד שקלים.

לטענת החייב, חוק חדלות פירעון החדש שם דגש על שיקומו של החייב כאזרח מתפקד היכול לעמוד ברשות עצמו. מתן הפטר לחובותיו יביא לשיקומו ולכך שיוכל למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו. הליך פשיטת הרגל נמשך כ-15 שנים, מדובר בניהול הליך פשיטת רגל שנים רבות מעבר למקובל ורק בשל כך יש לתת לו הפטר. אין בניהול הליך פשיטת הרגל דבר מלבד להענישו בנוסף לעונש שהוטל עליו בהליך הפלילי.

לעמדת הכנ"ר, אין  לפטור את החייב מחובותיו. מצבת החובות הינה בסדר גודל של 1.8 מיליארד שקלים. הוא אינו מנהל אורח חיים המתאים לפושט רגל, מתגורר בבית פרטי ברעננה, וליד ביתו חונים מספר כלי רכב של בני המשפחה. הוא אינו מועסק על-ידי מי שהוא מדווח עליו כמעסיקו, אינו חי ברמת חיים מתאימה והדוחות שהוגשו לכנ"ר הציגו מצגי שווא. רשות המיסים, אשר היא אחת מנושיו הגדולים של החייב, ובקשר אליה נקבע כי חובותיו של החייב אליה מסתכמים בסך של כ-76 מיליון שקלים, טענה שהיא מתנגדת לבקשת ההפטר בשל התנהלות החייב בחוסר תום לב.

לעמדת המנהל המיוחד, אין תכלית לבקשה וזאת לאור הוראות הפקודה אשר קובעות במפורש שלא יינתן הפטר לחובות שנוצרו בעקבות מרמה.

כב' השופט א' דורות פסק כי בקשת ההפטר אשר הוגשה בשנת  2017, הביאה את הכנ"ר לפתוח בחקירה מקיפה אשר פתחה "תיבת פנדורה", שכללה חקירה סמויה נרחבת, אשר הפכה בחודש מרץ לגלויה. מחד, קיימת הבנה למצוקת החייב אשר טוען כי אין דבר בחקירה וכי מדובר ברדיפה אישית נגדו ונגד משפחתו, וכי חפותו קיימת לו כל עוד לא הורשע. בנוסף לאמור, הליך הפש"ר מתנהל מזה 15 שנה – שהינו פרק זמן חריג ביותר – ומהווה שיקול משמעותי בקידום הבקשה. מאידך, משהוגשו הדוחות החסויים בנוגע לחקירה הפלילית המתנהלת כנגד החייב, קיימת תשתית לכאורית לביצוע עבירות של החייב בזמן היותו בפשיטת רגל. בפסיקה הודגשה חשיבות יסוד תום הלב של החייב במהלך הליך פשיטת הרגל. במרבית המקרים, הדיון בתום לבו של החייב במהלך הליך פשיטת הרגל מתקיים שלא על רקע חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות במהלך ההליך. לא כך הדבר במקרה זה, בו מיוחסות לחייב התנהגות פלילית ועבריינית, מעבר להתנהלות שלא בתום לב. הואיל והחקירה הפלילית טרם הסתיימה וטרם הוחלט אם להגיש נגד החייב כתב אישום, לא מועבר לחייב בשלב זה חומר החקירה והוא אינו יכול להתגונן ולהגיב לחשדות המיוחסים לו. משכך נפסק כי בשלב זה נדחית בקשת החייב לדון בבקשת ההפטר. החייב יוכל לחדש את בקשת ההפטר לאחר החלטת הכנ"ר והפרקליטות בנוגע להגשת אישום כנגדו, ככל שימצא לנכון לעשות זאת באותו המועד. בנוסף, נקבע כי הכנ"ר יגיש הודעה מעדכנת בעניינו של החייב עד לחודש ינואר 2023, וככל שיוחלט כי אין מקום להגשת כתב אישום, ניתן יהיה לשוב ולהידרש לבקשת ההפטר. ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום, יימסר לחייב חומר החקירה ובמידה ויבקש לחדש את הבקשה, הוא יוכל להתייחס לחומר זה ולהגיש תגובה מנומקת, לצורך ההכרעה בבקשת ההפטר.

בהמשך לאמור, נקבע כי בשלב זה אין זה ראוי לקבל החלטה בבקשת ההפטר, כאשר רב הנסתר על הגלוי, בנוגע להתנהלותו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל. יסודות ההפטר נטועים היטב בחובתו של החייב לנהוג בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל ובתקופה שקדמה לו. בכל הנוגע לסוגיה זו נקבע בע"א 6892/18 בעניין רפאל: " בחינת תום הלב במסגרת השלב השני, במסגרת הליכי הכינוס, מתמקדת בשיתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד וחשיפת כלל המידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו...". בשלב זה רב הנסתר על הגלוי. לא ניתן לקבוע ללא תשתית ראייתית שתוצג דבר על התנהלות החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל ולא ניתן להגיע למסקנות בשלב הזה בשאלה, האם החייב פעל בתום לב, או האם עבר עבירות בתקופה זו, כמיוחס לו על פי החשדות שנחקרים. יש להמתין להכרעות הכנ"ר והפרקליטות בנוגע להגשת כתב האישום. אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום, ניתן יהיה לחדש את הדיון בבקשת ההפטר. אם יוחלט להגיש כתב אישום, יועמד חומר החקירה המלא לעיון החייב והוא יוכל להגיב לחשדות, דבר שאין בידו לעשות כעת, בטרם ייחשף לחומר החקירה. הודגש כי לא יהיה צורך להמתין להכרעה באישום הפלילי, ככל שיוגש, ובוודאי לא להכרעת ערכאת הערעור, אם יוגש. אם וכאשר יוגש כתב אישום וניתן יהיה לעיין בחומר החקירה ולשמוע את עמדת החייב, תהיה בפני בית המשפט תשתית ראייתית אשר תאפשר להכריע בטענה בדבר התנהלות עבריינית בהליך פשיטת הרגל, ובדבר חוסר תום לב בהתנהלות החייב בהליך, לצורך הכרעה בבקשת ההפטר.

יתרה מזו, נקבע כי אומנם אין מקום לדון בבקשת ההפטר, אך נמצא לנכון להכריע בבקשת החייב להכליל במסגרת בקשת ההפטר גם את חובותיו, שנקבע לגביהם כי נוצרו בתרמית. במסגרת ע"ר 313/10 נקבע כי חובותיו של החייב נוצרו בתרמית ופסק דינו הפך חלוט. לא ברורה טענת החייב כי בית המשפט רשאי לפטור את החייב מחובות שנקבע לגביהם כי נוצרו במרמה, כאשר המחוקק קבע כי אין מקום לעשות כן. יתרה מכך, בפסקי דין רבים נקבע כי אין בסמכותו של בית המשפט לפטור חייב במסגרת מתן הפטר מחובות אלה. הדברים נכונים גם במקרים בהם חלפה תקופת זמן משמעותית. בפש"ר (ת"א) 1113/07 בעניין מקסימוב נקבע: "עם זאת אין מקום להתעלם מהוראת סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הקובעת כי צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה זולת חוב שנוצר במרמה. על-כן חלוף הזמן כשלעצמו – ובמקרה דנן חלפו כאמור כ-18 שנה – אין בו די כדי להקנות לבית המשפט סמכות ליתן הפטר בגין חובות שנוצרו בדרכי תרמית בניגוד להוראתו המפורשת של המחוקק.". המסקנה העולה מכל האמור היא כי אין מקום לדון בבקשת ההפטר בנוגע לחובות שנוצרו לחייב כתוצאה מתרמית ולפיכך, חובותיו של החייב שנזקפו לפסק דינו של בית משפט זה בע"ר 313/10 אינם ברי הפטר "באופן גורף וללא סייגים", ובקשת החייב בקשר אליהם נדחית. למרות האמור נקבע כי אין בדחיית בקשת החייב להפטר מחובותיו שנוצרו בתרמית בכדי לדחות על הסף את בקשת ההפטר, אשר תידון, ככל שהחייב יימצא לנכון לבקש את חידוש הדיון בה. אין מקום לדון בחובותיו של החייב כמקשה אחת ואין מניעה לאבחן בין החובות השונים.

יתר על כן, נקבע כי בחודש ינואר 2022, הוגשה בקשה מטעם המנהל המיוחד בנוגע לתפיסה של סכום מזומן בסך 900 אירו. לטענת המנהל המיוחד מדובר בכספים שנתפסו בביתו של החייב. לטענת המנהל המיוחד מדובר בכספים שמוחזקים במשטרת ישראל ויש להורות על העברתם לקופת פשיטת הרגל, שכן מדובר בכספים השייכים לקופה זו בהתאם להוראות החוק. לטענת המנהל המיוחד עולה מדוחותיו החודשיים של החייב כי הוא מצוי בגירעון מתמשך ולכן לא ברור מקור הכספים. לטענת החייב, הכספים שייכים לרעייתו ומדובר ברדיפה של ממש כאשר אין לרעייתו כל חובת דיווח. בנסיבות העניין נמצא לקבל את עמדת החייב בנוגע לכספים שנתפסו. מדובר בכספים שנטען שנתפסו בארנקה וארונה של הגב' יונה. המנהל המיוחד לא הראה פרטים לגבי מקום התפיסה ושייכות של הכספים לחייב. אין מקור חוקי האוסר על הרעיה, שאינה נמצאת בהליכי פשיטת רגל, להחזיק כספים אותם היא מרוויחה במסגרת עבודה ולא הוכח – בנוגע לכספים אלה – כי החייב קשור אליהם בדרך כלשהי. במקרים שכאלה יש מקום לערוך איזון בין הצורך לוודא כי כלל פוטנציאל הכספים של החייב מגיעים לקופת הפש"ר ומאידך, זכויותיה של רעייתו של החייב לנהל את חייה באופן סביר וראוי. נקבע כי לא נמצא כי בנסיבות העניין, יש עדיפות לגרסת המנהל המיוחד כי מדובר בכספים שהסתיר החייב אצל רעייתו, ומאידך, מקובלת עמדת החייב כי מדובר בסכום נמוך, שנחזה כשייך לרעייתו וכי לא היה מקום לתפוס את הכספים ולשייכם לקופת הפש"ר. לאור האמור, נדחתה בקשת המנהל המיוחד ביחס לכספים שנתפסו.

לסיכום, הבקשה למתן הפטר בשלב זה נדחית.

המבקש יוצג ע"י: עו"ד רון סמוראי ;  המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד עו"ד הילה דניאל; עו"ד ציפי סולומון-דרמר

פש"ר 4217/07

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:32
קומיט וכל טופס במתנה