בית הדין לעבודה קבע כי על פרקליט בשירות המדינה חל איסור להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, משהעניינים שאותם ההפגנות מבקשות לקדם, הינם בעלי אופי מדיני מובהק. מתן היתר להשתתף בהפגנות תהווה פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי בכלל, ובפרקליטות בפרט, כגוף ניטרלי וא-פוליטי
עסקינן בבקשתו של עו"ד שאול כהן, המועסק כפרקליט בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), למתן צו עשה כנגד נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים המורה להם להתיר לו להשתתף בהפגנות המתקיימות ברחבי הארץ כנגד תכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט.
לטענת כהן, יש לאפשר לו להשתתף בהפגנות נוכח נסיבותיו האישיות ובהסתמך על פרסומים בתקשורת לפיהן ניתן היתר לעובדי המוסד לקחת חלק בהפגנות. אחד מבניו שייך לקהילת הלהט"ב ובעקבות פרסום תכנית הממשלה לביצוע השינויים במערכת המשפט, הודיע לו בנו שככל והממשלה תממש את התוכנית כאמור, בכוונתו לעזוב את הארץ.
כב' השופט י' גלם פסק כי יש לדחות את הבקשה. החלטת המשיבות שלא לאפשר לכהן להשתתף בהפגנות ובמחאות נגד תכנית הממשלה לשינוי בחקיקה, נתנה על ידי נציבות שירות המדינה ובהתאם לחוות דעתה. הלכה היא, כי "בית הדין (או כל ערכאה שיפוטית) לא ישים, את שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המנהלית המוסמכת, שהיא הגורם המקצועי וברשותה הכלים הרלוונטיים לקבלת החלטות, כל עוד לא חרגה מסמכותה על פי דין...". (עע (ארצי) 6287-10-13 בעניין מדאג'י). וכן - "ברוח זו, אף נפסק, לא אחת, על ידי בית דין זה, כי בית הדין איננו ערכאת ערעור על החלטות הרשות המנהלית והוא לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, כל עוד פעולת הרשות, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו בגדר סמכותה על פי דין, באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב". שיקול-הדעת של המשיבות לא לוקה בפגם של חוסר סבירות ואין להתערב בהחלטתן.
זאת ועוד, נקבע כי הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), והוראות התקשי"ר קובעות באופן מפורש כי נוכח העובדה שכהן נמנה על השירות המשפטי הרי שחל עליו איסור להשתתף בהפגנה בעלת "אופי מדיני.". זכות הפרט להפגין היא זכות יסוד חשובה, נגזרת של חופש הביטוי, על חשיבותו הנעלה. יחד עם זאת, זכות היסוד של הפרט להפגין אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים מהותיים אחרים העלולים להתנגש עימה" (בג"ץ 6536/17 בעניין כיכר גורן). בעניין דנן, יש לדחות את הבקשה, אף אם יפורש המונח "אופי מדיני" בפרשנות מצמצמת, ככל שהוא נוגע לזכותו של פרקליט בשירות המדינה להפגין וכל זאת בשים לב לתכלית הוראות הדין המגבילות את זכותו של עובד המדינה בשירות המשפטי להפגין, וזאת בהתחשב באופי ההפגנות והמחאות שמתקיימות בתקופה האחרונה ברחבי הארץ בעקבות תכנית הממשלה.
בנוסף לאמור, נקבע כי טענתו של כהן שנושא ההפגנות הנו שמירה על הדמוקרטיה ועל כן אין מדובר ב"נושא מדיני", אינה נכונה. משתתפי ההפגנות והמחאות שמתקיימות ברחבי הארץ בתקופה האחרונה בעקבות תוכנית הממשלה נמנים על ציבור מגוון בדעותיו. המפגינים הם ערב רב של אנשים בעלי דעות שונות, מכל קצוות המפה הפוליטית, ונראה כי מטרת ההפגנות לקדם עמדות שונות. כך בהפגנות נשמעות קריאות התומכות בדמוקרטיה ומבקשות לקדם את שלטון החוק, כמו גם קריאות היוצאות נגד הממשלה והעומד בראשה בכלל ונגד תוכנית הממשלה בפרט. עוד נשמעות בהפגנות קריאות מחאה שונות, בעילות רבות נוספות, לרבות ביחס לזכויות נשים, זכויות קהילת הלהט"ב, זכויות מיעוטים שונים וכיוצ"ב. בהפגנות אף נואמים אנשים שונים, חלקם בעלי זיהוי פוליטי המביעים עמדותיהם ביחס לכוונות הממשלה לקדם חוקים שונים. אפילו יונח כי משתתפי ההפגנות אינם מייצגים צד אחד בלבד של המפה הפוליטית הרי שלא ניתן לקבוע כי שלל הנושאים העומדים ביסוד אותן הפגנות אינם נושאים אופי מדיני. גם אם ניתן לראות בהשתתפות בהפגנות נטילת חלק ב"מאבק על שלטון החוק", לא ניתן לקבוע כי מאבק מסוג זה נטול כל פן מדיני ואינו מערב כלל סוגיות פוליטיות המצויות במחלוקת ציבורית. ברי כי מחאת ההמונים היא בעלת גוון מדיני ועומדות בבסיסה טענות שונות, בין השאר, כנגד תוכנית הממשלה וההשלכות שמייחסים לה המפגינים. העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, הם עניינים בעלי אופי מדיני מובהק, שכן מעורבים בהם אינהרנטית נושאים המצויים במחלוקת פוליטית.
יתרה מזו, נקבע כי הלכה היא שתכליתן של הוראות התקשי"ר בהגבלת הזכות למחות ולהפגין היא הרחקת עובדי הציבור הנמנים בו מפעילות מפלגתית אשר עלולה לפגוע בתדמיתם של עובדי הציבור בעיני הציבור (בג"ץ 7150/16 בעניין התנועה ליהדות מתקדמת). חשיבותה של תכלית זו הועלתה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון, אשר קבעה, כי בצאתו של עובד הציבור להפגנה בעלת אופי מדיני עולה חשש לפגיעה בתפיסת הציבור את השירות הציבורי כניטרלי וא-פוליטי וכפועל יוצא מכך בפגיעה במעמדו של השירות הציבורי בעיני הציבור. הדברים נכונים ביתר שאת בעניין דנן, בשל העובדה שכהן הינו פרקליט ותיק המייצג את המדינה, בערכאות השונות. הוא מועסק בפרקליטות המדינה שהיא חלק מהתביעה הכללית במדינה, שבראשה עומדת היועצת המשפטית לממשלה. עמדת היועצת המשפטית לממשלה, נמצאת אף היא, כידוע, בלב הסערה סביב תכנית הממשלה לשינוי החקיקה. בנסיבות אלה, מתן היתר להשתתף בהפגנות ובמחאות האמורות תהווה פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי בכלל ובפרקליטות בפרט. כהן אף לא נשא בנטל להראות כי עובדי השירות המשפטי במוסד או בצה"ל קיבלו הנחיה המאפשרת להם להפגין בהפגנות נשוא ההליך דנא. בית המשפט ציין טרם סיום כי הוא מכבד ומעריך את רצונו של כהן להביע את מחאתו בשל נסיבותיו האישיות ובשם בנו. אלא שכאמור, אל מול זכות היסוד להפגין, עומדות חובותיו של המבקש כפרקליט במדינה.
לסיכום, הבקשה נדחית.
המבקש יוצג ע"י: עו"ד אילה הוניגמן ; המשיבות יוצגו ע"י: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
