בג"ץ דחה עתירה של חברה ממשלתית שטענה כי נציב תלונות הציבור פעל בחוסר סמכות כאשר חייב אותה בתשלום פיצויים לעובד מדינה בשל ליקויים בפיטוריו. לנציב יש סמכות להורות על מתן סעד כספי, עם זאת, החלטתו אינה מחייבת את הרשות. האפיק המקובל לבירור תלונות עובדים הוא בבית הדין לעבודה
העותרת היא חברה ממשלתית, והמשיב 2 הועסק אצלה החל משנת 2001 ובתפקידו האחרון שימש כמנהל אגף כוח אדם ומינהל. בחודש דצמבר 2020 נמסר למשיב זימון לשימוע לפני פיטורים מטעמי התייעלות הכוללת ביטול אגף כוח אדם במדרשה. המשיב פנה לנציב תלונות הציבור בבקשה לקבל צו הגנה, וטען כי המדרשה מבקשת לפטרו מאחר שחשף מעשי שחיתות ופגיעה במינהל תקין במדרשה. הנציב הוציא צו זמני המורה על ביטול הפיטורים ועל המשך העסקתו בתפקיד עד לסוף אפריל 2022. בהחלטת הנציב נקבע כי המתלונן אינו זכאי לצו הגנה משלא הוכח כי הכוונה לפטרו הינה בעקבות הודעותיו על מעשי שחיתות. עם זאת, הנציב הגיע למסקנה כי נפלו מספר פגמים בנוגע להתנהלות המדרשה וככל שהדירקטוריון יחליט על סיום העסקתו של המשיב, אזי יש לשלם לו פיצוי בסך 275,000 ₪ בשל הליקויים בהליך הפיטורים, פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לו וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.
המדרשה טענה, בין היתר, כי משנקבע בהחלטת הנציב שאין בסיס לטענת המשיב כי פוטר בשל טענה למעשי שחיתות במדרשה, היה על הנציב למשוך את ידיו מהמשך הבדיקה בעניינו, ומכל מקום, לא הייתה לו סמכות לחייב את המדרשה בתשלום פיצויים.
כב' השופט י' עמית פסק כי יש לדחות את העתירה. סעיף 43(א) לחוק מבקר המדינה קובע: " מצא נציב תלונות הציבור שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו, ואם ראה לעשות כן – גם לממונה, ויציין את נימוקיו; נציב תלונות הציבור רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע בפני מי שהתלונה עליו ובפני הממונה על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו.".
נקודת המוצא היא כי מתחם ההתערבות של בג"ץ בהחלטות הנציב הוא מצומצם. אין לקבל את טענתה העקרונית של המדרשה, כי משהגיע הנציב למסקנה כי המשיב אינו בגדר חושף שחיתויות, היה עליו למשוך את ידיו מהמשך בירור התלונה. ייתכנו מצבים שבהם פלוני מגיש תלונה לנציב, ואגב בירור התלונה נחשפים ליקויים שונים שהמתלונן לא הלין עליהם בתלונתו או שלא עמדו במרכז התלונה. קשה להלום כי הנציב יתעלם מאותם ליקויים ופגמים, אך ורק מן הטעם שאלה לא נזכרו או לא עמדו במוקד התלונה. אכן, תחילתה של הבדיקה הייתה במסגרת סעיף 45א לחוק שעניינו בתלונה של עובד שחשף מעשי שחיתויות, אך סיומה של הבדיקה בליקויים אחרים שנמצאו בהתנהלותה של המדרשה. עם זאת, הנציב הגיע למסקנה כי נמצאו ליקויים של ממש בהתנהלות המדרשה ועומדת לו "חזקת התקינות" של מעשה המינהל. במסגרת הסעדים והתרופות שבסמכותו של נציב תלונות הציבור להורות מכוח סמכותו לפי סעיף 43(א) לחוק, יכול הוא להורות גם על מתן סעד כספי.
עם זאת, נקבע כי ההצבעה על הליקויים והדרכים לתיקונם מכוח סעיף זה, אינה בבחינת פסק דין שניתן להגישו ללשכת ההוצאה לפועל. לנציב אין סמכות לכפות על הנילון את אופן תיקון הליקוי. הצבעה של הנציב על תיקון ליקוי בדרך של תשלום פיצויים היא אכן בגדר סמכותו, אך כשלעצמה, אינה מחייבת את הרשות הנילונה, הגם שעל הרשות לבחון בכובד ראש את הממצאים והשיקולים שאותם פירט הנציב בהחלטתו, ועל דרך הכלל, יש להראות טעמים טובים שלא לקבלם. סעד של פיצוי בגין נזק לא ממוני כמו עגמת נפש, הינו סעד שהקשר הישיר בינו לבין תיקון הליקוי רופף יותר. הצבעתו של הנציב, על אף המשקל שעל הרשות ליתן לה, אינה מהווה מעשה בית דין בהליך שיפוטי, לאור הוראת סעיף 45(א) לחוק הקובעת כי אין בהחלטת הנציב "כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היה להם לפני כן". לאור הוראה זו נקבע בפסיקה כי "סעיף 45 לחוק מבקר המדינה מביא אפוא להפרדה מוחלטת בין המסלול השיפוטי לבין מסלול הפנייה לנציב תלונות הציבור" (ע"ע (עבודה ארצי) 21085-11-12 בעניין מכבי שירותי בריאות). וכן: "משסיים נציב התלונות את בירורו ונתן החלטתו, אין במתן ההחלטה משום נעילת דרך בפני פנייה לבית המשפט" (בג"ץ 453/84 בעניין איתורית). מכאן שהחלטת הנציב אינה חוסמת את דרכם של המדרשה או של המשיב להתדיין בערכאות לגבי ממצאי הנציב והצבעתו על תיקון הליקוי בדרך של תשלום פיצויים. ככל שהמדרשה הגיעה למסקנה כי לשיטתה קיימים טעמים טובים שלא לאמץ את הצבעת הנציב לתשלום פיצויים, אזי יידרשו הצדדים להתדיין בבית הדין לעבודה.
זאת ועוד, נקבע כי סעיף 38 לחוק קובע רשימת חריגים של תלונות שאין לבררן על ידי הנציב ובהם תלונת עובד מדינה בעניין הנוגע לשירותו כעובד. ביסודו של החריג, התפיסה כי "מנגנון בירור תלונה על ידי הנציב אינו מכוון לטפל בתלונות שגרתיות של עובדים בשירות הציבורי כנגד מעסיקיהם, וזאת, בין היתר, בהינתן העובדה כי האפיק המקובל לבירור תלונות עובדים על עניינים הקשורים בעבודתם הוא בבית הדין לעבודה, הפוסק בענין כערכאה שיפוטית בעלת מומחיות מיוחדת במחלוקות בין עובד ומעביד" (בג"ץ 6825/06 בעניין צור). סעיף 38(8) סיפא קובע חריג לחריג, ולפיו ניתן לברר תלונה של עובד מדינה בנוגע למעשה החורג מהוראות הדין או מהוראות והסדרים כלליים המחייבים בשירות המדינה. עמוד האש שאמור להנחות את הנציב בבדיקתו את תלונת העובד הוא על פי התכלית של מוסד הנציב – תיקון ליקויים על מנת להבטיח מינהל תקין. זאת, להבדיל מבחינה רגילה של יחסי עובד-מעביד, מה שמצריך לעיתים לצלול לפרטי הפרטים של מערכת היחסים המתמשכת בין העובד למעביד, תוך קביעת ממצאי עובדה ומהימנות, מה שברגיל הוא מנת חלקו של בית הדין לעבודה. כך גם באשר לפרשנות הסכמים קיבוציים, נושא רגיש בעל השלכות רוחב, שנדון כעניין שבשגרה בבית הדין לעבודה. להבדיל מתלונה "רגילה" של עובד, הרי שבכל הקשור לתלונה של עובד שחשף מעשי שחיתויות, ניתנו לנציב סמכויות נרחבות, ובהן "לצוות על ביטול הפיטורים או על מתן פיצויים מיוחדים לעובד, בכסף או בזכויות" ו"לצוות על העברת העובד למשרה אחרת בשירות מעסיקו". (סעיף 45ג(ב) ו-(ג) לחוק).
יתרה מזו, נקבע כי המסלול של הגשת תלונה לנציב הוא מסלול שנותן לעיתים תרופה יעילה ומהירה למתלונן, ויש בו כדי לחסוך התדיינויות בערכאה שיפוטית. די בכך שהמדרשה הפרה לכאורה את הצו הזמני של הנציב או בכך שפנתה ישירות לרופאו של המשיב, לכאורה תוך פגיעה בפרטיות והפרת חיסיון רופא-מטופל, כדי להקים את סמכותו של הנציב מכוח סעיף 38(8) סיפא לחוק. נושאים אלה יתבררו לעומקם בבית הדין לעבודה ככל שהנושא יובא לפתחו על ידי מי מהצדדים, ו"ככלל, הביקורת השיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על בחינת הראיות עליהן הסתמך המבקר, או על הסקת המסקנות מהן" (בג"ץ 4870/10 בעניין בלום-דוד). נפסק כי נקודת המוצא לפיה ביקורתו של בית המשפט על הנציב היא מצומצמת, היא גם נקודת הסיום, באשר בג"ץ אינו בוחן את תוכן החלטת הנציב, אלא בוחן החלטה זו באספקלריה של כללי המשפט הציבורי. במבחנים אלה לא נמצא כי נפל פגם המצדיק התערבות שיפוטית, וטענות המדרשה שמורות לה בהתדיינות בערכאות משפטיות.
לסיכום, העתירה נדחית.
העותרת יוצגה ע"י: עו"ד אייל גזית; עו"ד חי חיימסון; המשיב 1 יוצג ע"י: עו"ד יאיר שילה; עו"ד נטליה סטרחוב; המשיב 2 יוצג ע"י: עו"ד אמנון ברונצוייג; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה יוצג ע"י: עו"ד אודליה גליק
