חברת תעופה אמריקאית חויבה לפצות נוסעת לאחר שביטלה את טיסתה לישראל בשל המלחמה ולא הציעה כל אלטרנטיבה. אין מדובר ב"כח עליון" שכן המרחב האווירי של ישראל לא נסגר וחברות רבות המשיכו לטוס. מלבד רצונה להשיא רווחים על החברה לדאוג לאינטרסים של הלקוחות שבזכותם נוצר כוחו העצום של התאגיד
עניינה של התביע דנן בשאלה האם זכאית התובעת לפיצוי לפי חוק שירותי תעופה מקום שביטול הטיסה נבע מאירועי ה- 7.10.2023. התובעת החזיקה בכרטיס טיסה חזרה מניו יורק לישראל, לטיסה שתוכננה להמריא ביום 8.10.2023. את כרטיס הטיסה חזרה רכשה התובעת יחד עם כרטיס טיסה הלוך מהנתבעת 2- בי טי אל טרוול בע"מ. עבור כרטיס הטיסה הלוך וחזור שילמה התובעת סך של 4,879 ₪. ביום הטיסה חזרה, בשעות הבוקר, ביטלה יונייטד אירליינס אינק את טיסת החזרה של התובעת. הנתבעות לא סידרו לתובעת טיסה חלופית, או הציעו פתרון אחר לנוכח העובדה שהטיסה חזרה מבוטלת. כמו כן, בגין ביטול טיסת החזרה לא קיבלה התובעת כל הטבה כספית.
לטענת התובעת, היא יצאה מגבולותיה של מדינת ישראל לצורכי עבודה ועם קבלת ההודעה על ביטול טיסת החזרה עשתה כל אשר לאל ידה, כדי להשיג את הטיסה הראשונה ארצה כדי להיות עם משפחתה. חרף המצב הביטחוני, היו חברות תעופה שכן המשיכו לטוס לישראל ומשכך היה אפשר, אם לא להטיסה חזרה ארצה, למצוא לה טיסה חלופית. בעקבות ביטול הטיסה חזרה רכשה כרטיס טיסה – פרימיום, וכן היו לה הוצאות לינה ומזון נוספים. חשבונה זוכה בסך של 923 ₪, זיכוי אשר הועבר לחשבונה רק לאחר הגשת כתב התביעה.
חברת יונייטד טענה כי בעקבות האירועים הופסקו כל הטיסות לישראל וממנה ומדובר ב"כח עליון". חברת בי בי טי אל טרוול, טענה כי בהתאם לסע' 3(א)(2) לחוק שירותי תעופה חובת השבת התמורה בגין ביטול טיסה חלה על חברת תעופה או מארגן תעופה ולא עליה בכובעה כסוכנת נסיעות.
כב' השופט א' בן יצחק פסק כי יש לקבל את התביעה נגד יונייטד אירליינס אינק. השאלה המרכזית הדורשת מענה הינה האם יש במצב המלחמתי שנוצר במדינת ישראל כדי להצדיק קבלת החלטה כדוגמת זו שקיבלה יונייטד ולפיה בוטלו כל הטיסות לישראל וממנה, והאם בקבלת החלטה על ביטול הטיסות יש כדי לפטור חברות תעופה מהחובות החלים עליהן, ומהפיצויים המושתים עליה מחוק שירותי תעופה. חוק שירותי תעופה במהותו הינו אחד מענפיו של דיני הגנת הצרכן, הקובע שורה של הטבות שנוסע זכאי להם מקום שטיסתו בוטלה או תנאיה שונו. לפי סע' 1 לחוק שירותי תעופה טיסה שבוטלה היא טיסה שמתקיים בה אחד מאלה: טיסה שלא התקיימה כלל או טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. האחריות למתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה חלה על מפעיל הטיסה והן כוללות: שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, ופיצוי כספי. החוק קובע מקרה חריג שמותנה בנסיבות מיוחדות, שלא היו בשליטתו של מפעיל הטיסה, ולמפעיל הטיסה לא היה כל אפשרות למנוע את הביטול - ''כוח עליון''.
בהמשך לאמור, נקבע כי יונייטד לא הוכיחה ולא הראתה שביטול הטיסה נעשה לנוכח צו או הוראה מרשות מוסמכת שאסרה את האפשרות להיכנס למרחב האווירי של ישראל ולעשות בו שימוש. לא הוצגה במהלך הדיון כל החלטה או מסמך רשמי של האורגנים המוסמכים של יונייטד שאישרו מהלך זה, כך שבפועל היא הפסיקה לטוס לנוכח המצב הביטחוני בישראל. יונייטד ביקשה להיתלות על מהלך דומה שהתרחש לא רק אצלה, אלא היה מהלך של חברות תעופה נוספות ורבות שביטלו את טיסותיהן לישראל בעקבות המצב הביטחוני. לטענתה, המדובר בתופעה שאפיינה עשרות חברות תעופה. אלא, שיש עוד עשרות חברות תעופה שכן המשיכו לטוס על אף המצב הביטחוני. השאלה הינה האם יש בהחלטת יונייטד כדי לפטור אותה מהאחריות המוטלת עליה ביחס ללקוחותיה, והאם חברה יכולה להסתתר רק מאחורי שיקולים של רווחיות ויתרון כלכלי, ולהתעלם מהמימד הערכי חברתי. יונייטד לא הציגה מה היו השיקולים שהניעו אותה לקבל את ההחלטה להפסיק את הטיסות לישראל וממנה, מלבד החלטה שרירותית על הפסקת הטיסה לנוכח המצב של מלחמה. היעדר קביעת מנגנון מסודר, ואי מציאת פתרונות אלטרנטיביים שבכוחם להתמודד עם ההחלטה שלא לטוס לישראל, אינה מתיישבת בקנה אחד עם העובדה שחברה מלבד רצונה להשיא רווחים ולדאוג לאינטרסים של עצמה צריכה ליתן דעתה גם לצרכנים שבזכות כוחם ואמונם מתפתח ונוצר כוחו העצום של התאגיד. יתרה מזו, נקבע כי הקושי לקבל את התנהלותה של יונייטד נובע בין היתר בהיותה חסרת פרופורציות לגודלה ולעוצמתה הכלכלית. חברה תעופה אמריקאית, שנסחרת בורסת נאסד"ק, ומעסיקה למעלה מ- 100,000 עובדים, אינה יכולה לפטור את עצמה מאחריות חברתית, ולא תוכל להסתפק רק בהשאת רווחיה, ובזריקת לקוחותיה מקום שמתעורר קושי.
זאת ועוד, באשר לאחריותה של בי טי אל טרוול נקבע כי היא אינה יכולה לפטור עצמה מאחריות ולהטיל את מלוא האשמה על חברת התעופה. לסוכנות הנסיעות חשיבות גדולה בהיותה הגורם המתווך בין הצרכן לבין חברות התעופה. השימוש של הצרכן בסוכני הנסיעות מושתת על האמון שרוחש הצרכן לסוכנות הנסיעות, שתאתר עבורו את הטיסה הטובה ביותר מבחינת מועדי הטיסה, המחיר האטרקטיבי ביותר, והעובדה שבשעת הדחק לצרכן יש כתובת אליה הוא יוכל לפנות ולשטוח טענותיו. כך גם במקרה של ביטולי טיסה או שיבושים, עליה להיות הגורם המתכלל את החלופות האפשריות עבור הנוסע שעומד חסר אונים אל מול הידיעה שטיסתו בוטלה או שונתה. הודגש כי שירות זה אינו ניתן לצרכן ללא תמורה, וסוכנות הנסיעה אינה מעניקה את שירותיה כחסד וכשירות לתועלת הציבור שאין שכר בצידו, אלא שהצרכן מוכן לשאת בתשלום ובלבד שתהיה לו כתובת לפניות בשעת הדחק. על חברת הנסיעות חלה החובה להיות מעודכנת בכל טיסה וטיסה שהיא מכרה ללקוחותיה. צריכה היא להיות ערה לביטולי הטיסות, ולהיות בקשר רציף עם לקוחותיה עד למציאת פתרון הולם, והיא אינה יכולה לפטור עצמה מאחריות, ויהא העומס אשר יהא. עליה להיות ערוכה בצורה כזו שהבלתי צפוי יכול ויתרחש בכל רגע נתון, ועליה ליתן את המענה לכלל לקוחותיה בזמן אמת.
בהמשך לאמור, נקבע כי יונייטד קיבלה החלטה עצמאית שאינה נתמכת בהחלטה רשמית של מדינת ישראל שלא לטוס לישראל, למרות שיכלה לטוס לישראל בשים לב לעובדה שלצד חברות שביטלו טיסות בעקבות המלחמה, המשיכו לא מעט חברות תעופה לטוס לישראל, ובכך הפרה את התחייבותה לתובעת. על יונייטד לשאת בדמי לינה עבור לילה נוסף בסך והוצאות עבור אוכל ושתיה ובסה"כ סך של 1,225 ₪. התובעת שילמה סך של 7,990 ₪ עבור כרטיס טיסה חלופי שנרכש על ידה במחלקת פרימיום, בעוד הכרטיס שרכשה מיונייטד היה במחלקת תיירים. עקרונית יש ליתן כרטיס זהה, אולם במקרים בהם לא ניתן למצוא כרטיסים, ומדובר בכרטיס אחרון, יש מקום לשקול חריגה מהעיקרון של כרטיס תמורת כרטיס. במיוחד כאשר חברת התעופה ו/או סוכנות הנסיעות אינן יוצרות קשר עם הנוסע, אינן מסייעות בידו ואינן מדריכות אותו מהן הזכויות העומדות לרשותו, לרבות ציון העובדה שהכרטיס החלופי צריך להיות מאותו הסוג שבוטל. בנסיבות אלה יש לשלם לתובעת סך של 7,067 ₪, עלות כרטיס הטיסה שנרכש בקיזוז ההחזר שהתובעת קיבלה. עוד בהתאם לחוק שירותי תעופה, התובעת זכאית לפיצוי בסך של 3,460 ₪.
יתרה מזו, נקבע כי יש לפסוק פיצויים לדוגמה לפי לחוק שירותי תעופה בסך של 8,000 ₪. יונייטד בחרה להפסיק את הטיסות לישראל וממנה ללא שהוצא צו על ידי רשות מוסמכת בישראל אשר אסרה כניסה למרחב האווירי של ישראל, ובלא שמסרה כל דיווח מסודר או הניחה את השיקולים שנלקחו בחשבון. גם אם לא נמצא כל דופי בהתנהלותה היה עליה דאוג לתובעת לטיסה חלופית, כדי שהיא תוכל לשוב לישראל. חמורים הדברים שבעתיים, מקום שיונייטד כן ציינה שהיא הציעה לנוסעיה לטוס לאירופה או לאתונה אך לא סיפקה מידע כזה לתובעת. בנוסף, למרות שהטיסה בוטלה, התמורה לא הושבה לתובעת. התנהלות יונייטד עולה כדי חוסר תום לב מובהק, ואשר יש בה כדי ללמד על ניסיון ציני, פסול ולא ראוי לנצל שירות מילואים של נציגה, כדי לגרור רגליים בהליך. התנהלות דיונית בתום לב או בחוסר תום לה צריכה להוות פרמטר נוסף בשקלול פסיקת פיצויים לדוגמה. משיונייטד לא ביקשה לחלוק את האחריות והנזק עם בי טי אל טרוול, זו לא תחוייב.
לסיכום, התביעה נגד יונייטד אירליינס אינק. מתקבלת.
