שמונה שנות מאסר בפועל, 20 שנות פסילה ופיצוי לנפגעים הושתו על נאשמת שנהגה בהשפעת סמים ואלכוהול וגרמה לתאונה קטלנית בה נהרג פעוט בן 10 חודשים. מדובר בנהיגה מסוכנת ממושכת בכביש בין-עירוני, ולא בטעות רגעית. הנאשמת צרכה קנביס ונהגה כשבגופה אלכוהול בריכוז יותר מכפול מהמותר
גזר דינה של נאשמת אשר הורשעה על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של המתה בקלות דעת ושלוש עבירות של חבלה חמורה, עבירות לפי סעיפים 301ג ו-333 לחוק העונשין, ובביצוע עבירה של נהיגה בשכרות ועבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף, עבירות לפי סעיפים 62(3) ו-2 לפקודת התעבורה. במסגרת ההסדר הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. במהלך חג העצמאות 2023, החל בשעה 23:00 התקיימה מסיבת טבע במתחם "חאן השיירות" שבנגב. הנאשמת עבדה כ"סלקטורית" במתחם המסיבה החל משעה 00:00 ועד השעה 10:00 בבוקר. בטרם הגעתה למסיבה, צרכה הנאשמת קנבוס כשהיא מצלמת עצמה עושה כן, ובמהלך המסיבה שתתה אלכוהול. סמוך לשעה 12:00 עזבה את המסיבה ונהגה בכיוון צפון. הנאשמת החלה בנהיגה מסוכנת בכביש, תוך עקיפת רכבים וסטיה מנתיב נסיעתה לנתיב הנסיעה הנגדי. אבי המנוח הבחין ברכב הנאשמת, אשר נסע מולו בנתיב הנגדי, וניסה לסטות לשול הימני כדי להתחמק מהתנגשות עמו, אך למרות זאת, הנאשמת, אשר המשיכה בנהיגה בנתיב הנגדי, פגעה בעוצמה רבה בחזית רכבו של אבי המנוח. כתוצאה מהתאונה, המנוח, פעוט בן 10 חודשים, מצא את מותו, הורי המנוח ושני ילדיהם נחבלו חבלות חמורות, וילד נוסף נחבל קלות. כמו כן, הנאשמת נחבלה כתוצאה מהתאונה, ובין היתר נגרמו לה חבלות חמורות והיא נלכדה ברכבה עד שחולצה על-ידי כוחות כיבוי והצלה.
המדינה עתרה לעונש של 14 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי כספי הולם לנפגעי העבירה ופסילת רישיון נהיגה לצמיתות או בקירוב לכך. מדובר במקרה מובהק בו ראוי ומוצדק להטיל על הנאשמת ענישה מצטברת. אין מדובר בטעות רגעית אלא בשרשרת של מעשים פסולים החל מהחלטתה לנהוג לאחר שצרכה אלכוהול.
ב"כ הנאשמת עתר לעונש של שנתיים וחצי מאסר, למאסר מותנה, לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 7 שנים ולפיצוי. עוד טען כי יש לתת משקל לסיכויים הממשיים לשיקומה של הנאשמת בשים לב לגילה הצעיר ולהליכי הטיפול בהם השתלבה במהלך המשפט. לחלופין, עתר לחרוג ממתחם העונש ההולם עקב מצבה הרפואי.
כב' השופט י' ליבדרו פסק כי הנאשמת פגעה בערך של קדושת החיים לצד פגיעה בערכים מוגנים נוספים הקשורים בהגנה על הביטחון האישי ושלמות הגוף של המשתמשים בדרך. הנאשמת צרכה יום לפני האירוע סם מסוכן מסוג קנאביס, אספה את שתי חברותיה ונסעה לעבוד כסלקטורית במסיבת טבע. הנאשמת סיימה משמרת שהחלה בשעה 00:00 במהלכה צרכה אלכוהול, ובסמוך לשעה 10:50 הלכה לבר ושתתה משקאות אלכוהוליים נוספים מה שלא הפריע לה לעזוב את מקום המסיבה ולנהוג ברכב כשהיא שיכורה לכוון צפון. בשלב מסוים החלה לנסוע באופן מסוכן, נצמדה לרכבים, עקפה רכבים מצד שמאל, סטתה לנתיב הנגדי וגרמה לרכבים לרדת לשול הימני כדי להימנע מהתנגשות חזיתית. היא המשיכה לנהוג באופן מסוכן בנתיב הנגדי עד שפגעה בעוצמה רבה חזיתית ברכב של אבי המנוח שניסה להתחמק ולסטות לשול הימני וגרמה למותו של המנוח ולחבלות קשות לנוסעים נוספים ולעצמה. מידת הפגיעה בערך המוגן של קדושת החיים היא גבוהה נוכח התוצאות הטראגיות והקטלניות של האירוע בו מצא המנוח את מותו, ואף מידת הפגיעה בערכים המוגנים של ההגנה על הביטחון האישי ושלמות הגוף היא גבוהה לנוכח הפגיעות החמורות שנגרמו לבני משפחת המנוח שהיו איתו ברכב, ובפרט לאבי המנוח שנותר נכה ומרותק לכיסא גלגלים נכון למועד הטיעונים לעונש. הנאשמת גרמה למותו של פעוט בן כעשרה חודשים. הנזק של משפחת המנוח לא מתמצה אך בנזקים הפיזיים, והמשפחה סובלת מנזקים ומפגיעות במישורי החיים השונים, לרבות במישור הנפשי, הכלכלי, החברתי והבין אישי. במעשיה הנאשמת פגעה קשות בכל בני המשפחה הגרעינית של המנוח, ובמידה מסוימת אף במשפחתו המורחבת. מדובר בנהיגה מסוכנת ממושכת בכביש בין-עירוני, ולא בטעות רגעית של הנאשמת. היא בחרה לנהוג כשהיא שיכורה לאחר שצרכה אלכוהול זמן קצר לפני עלייתה לכביש. הנאשמת נהגה כשבגופה אלכוהול בריכוז של 126 מ"ג ב-100 מ"ל דם, שזהו ריכוז יותר מכפול הריכוז המותר כאמור בתקנה 169א לתקנות התעבורה. בדמה של הנאשמת נמצאו גם חומרים מסוג THC שהינו חומר פעיל בסם מסוכן מסוג קנבוס.
זאת ועוד, נקבע כי שילוב של אלכוהול ונהיגה הוא קטלני לנהג ולשאר משתמשי הדרך. מחקרים הראו כי ההשפעה של אלכוהול על יכולותיו של נהג רכב היא מהירה ופוגעת בערנותו ובתגובותיו במצבי חירום. למרבה הצער, תאונות הקשורות בנהיגה תחת השפעת אלכוהול הפכו נפוצות, ולא בכדי מושקעים משאבים רבים בחינוך ובהסברה לציבור, בפרט לציבור הצעיר המבלה במועדונים ובמסיבות, שלא לנהוג לאחר צריכת אלכוהול ולזכור ש"אם שותים לא נוהגים". המאבק בנהיגה לאחר צריכת אלכוהול מצריך שילוב כוחות של כלל הגורמים במאבק, הן בהסברה, הן באכיפה והן בענישה מרתיעה על מנת למנוע תאונות קשות הנובעות מכך. יש לדחות את טענת ב"כ הנאשמת שאין לייחס לנאשמת את מלוא החומרה הקשורה באופן נהיגתה, וזאת בשים לב לכך שהיא נהגה כשהיא שיכורה. בעניין סטקלר (ע"פ 6679/04), נקבע: " אם העדר המודעות נובע מצריכת אלכוהול באופן נשלט ומדעת, אזי יראו את העושה כאילו היה מודע לאותם פרטים, וכאדיש כלפי אפשרות התרחשות התוצאה בעבירות תוצאתיות. כפי שנאמר לא אחת, הבסיס לחריג זה הוא הדוקטרינה של 'התנהגות חופשית במקור' – היסוד הנפשי שהיה על הנאשם בעת שהשתכר... מצטרף ליסוד ההתנהגותי בעת ביצוע המעשה, אז לא יתקיים אצל העושה היסוד הנפשי הנדרש בשל שכרותו". בעניין חוג'ה (ע"פ 140/98), נקבע: "מי שנוהג בכלי רכב כשהוא "שיכור" וגורם אגב הנהיגה למותו של אדם, מוחזק כמי שהיה מודע: לעובדת נהיגתו ברכב כשהוא שיכור, לרבות לסיכונים הכרוכים בנהיגתו בשל שכרותו ולאפשרות הממשית שיגרום בשל כך לפגיעה בגופו של אחר (לרבות למותו), כשהוא מגלה "פזיזות" כלפי אפשרות זו". הנאשמת הייתה מודעה להפרעותיה הנפשיות, הכירה בהן, פנתה מיוזמתה לטפל בהן, ומיוזמתה הפסיקה את הטיפול. אם לא די בכך, היא הגדילה הסיכון לעצמה ולאחרים כתוצאה מהפסקת הטיפול הנפשי כשצרכה סמים ואלכוהול לפני האירוע. שילוב זה שבין הפסקת טיפול וצריכת חומרים שמחמירים את השלכות הפסקת הטיפול כמוהו כ"כניסה למצב בהתנהגות פסולה" בדומה לזו המוזכרת בסעיף 34יד לחוק העונשין.
יתרה מזו, נקבע כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת החמרה בענישה בעבירות המתה שנגרמות כתוצאה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, זאת לצרכי הרתעה. שיקולי השיקום בעניינה של הנאשמת הם לא מובהקים ומכל מקום הם נסוגים מפני שיקולי הגמול וההרתעה הנדרשים בנסיבות המקרה, ומכאן שאין מקום לחריגה ממתחם העונש ההולם, גם לא בשל מצבה הרפואי שהוא לא קיצוני בחומרתו. יש לתת משקל להודאת הנאשמת ולחיסכון בזמן שיפוטי, לפגיעה של עונש המאסר בנאשמת בשים לב לנסיבותיה האישיות, ולנסיבות חייה הקשות. על הנאשמת נגזרו 8 שנות מאסר בפועל, 20 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה החל מיום השחרור מן המאסר, ופיצוי בסך 100,000 ₪ לבני המשפחה שנפגעו באירוע.
לסיכום, על הנאשמת נגזרו 8 שנות מאסר בפועל.
המאשימה יוצגה ע"י: עו"ד ואדים סיגל; עו"ד עידן איבגי; הנאשמת יוצגה ע"י: עו"ד גיא שמר; עו"ד שלמה ערד
