הסכם רכושי שעשו צדדים בהיותם ידועים בציבור כאשר לא התכוונו להינשא בסמוך לעריכתו, יידרש לאישור מחודש מכוח חוק יחסי ממון, כאשר ינשאו. ראוי להימנע מחוזים המסדירים בהינף אחד ובלא הפרדה ברורה את הזכויות והחובות של אותם צדדים הן כידועים בציבור והן כנשואים. ערבוב כזה אינו רצוי, ויש בו כדי להרבות מחלוקות
השאלה הדורשת מענה בערעור דנא הינה האם נדרשים ידועים בציבור אשר אישרו הסכמות רכושיות ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה לאשרן פעם נוספת אם וככל שיינשאו בעתיד, מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג. הערעור, לו שותפים המערער והמשיבה כאחד, הינו על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו דחה את בקשת הצדדים למחוק את הוראתו בעת אישור ההסכם לפיה על הצדדים יהיה לאשר את ההסכם בשנית ככל וימצאו להינשא בעתיד.
הצדדים טענו כי הסכימו ביניהם כי ההסכם יעמוד בתוקפו גם במידה ויינשאו זה לזה, זאת מתוך רצון למנוע חיכוכים בעתיד.
כב' השופטים פסקו כי דין הערעור להידחות. הסכם רכושי שעשו צדדים בהיותם ידועים בציבור כאשר לא הייתה כוונה מצדם להינשא בסמוך לעריכתו, יידרש לאישור מחודש מכוח חוק יחסי ממון, אם וכאשר יחליטו להינשא ולהיסמך על הוראותיו בתקופת נישואיהם. הצדדים החיים יחדיו כידועים בציבור משנת 2022, חתמו על הסכם שכותרתו "הסכם ממון וחיים משותפים" אותו אישרו בבית המשפט לענייני משפחה. עיקרו של ההסכם ביצירת משטר של הפרדה רכושית בין הצדדים, כאשר הוסכם עליהם, בין השאר, כי צורת הרישום של כל נכס מנכסיהם תהווה הוכחה מכרעת לעניין הבעלות בנכס או בזכות. במועד אישור ההסכם הבהיר בית משפט קמא לצדדים בפרוטוקול הדיון כי שומה יהא עליהם לאשר ההסכם בשנית ככל שיינשאו. הצדדים הגישו בקשה משותפת לתיקון פרוטוקול באופן שבו תמחק הבהרתם כי הבינו את הערת בית המשפט כי עליהם לאשר את ההסכם בשנית באם יינשאו. הצורך לאישור הסכם רכושי שנערך על ידי ידועים בציבור כאשר לא היה בכוונתם להינשא בעתיד הקרוב נקבע באופן ברור בפסיקתו של בית המשפט העליון מזה עידן ועידנים, ולו מהטעם שאין הוראות חוק יחסי ממון חלות בעניינם של ידועים בציבור אלא בעניינם של בני זוג נשואים או אלו המתעתדים להינשא בסמוך לחתימת ההסכם. מתוך שכך הזוג הנשוי המבקש "להשתחרר" מהמתווה הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון נדרש לעריכת הסכם ממון על פי הוראות החוק ולאשרו.
זאת ועוד, נקבע כי הוראות חוק יחסי ממון אפשר שיחולו אף על בני זוג הנמצאים לפני נישואים וזאת מתוך הוראות סעיפים 2 (ג) ו 2(ג1) לחוק יחסי ממון המאפשרות אישורו של הסכם מכוח חוק יחסי ממון אף עובר לנישואין על ידי רושם הנישואין, נוטריון או בית המשפט. הסכם רכושי בין בני זוג ידועים בציבור יאושר מכוח סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה על-פי סע' 3(ג) לחוק בית המשפט למשפחה, ואולם ההסכם המאושר לא יהווה בנסיבות הרגילות "הסכם ממון" שיש בכוחו להתגבר על הוראות חוק יחסי ממון אלא אם כן יאושר מכוחו של חוק יחסי ממון אחר נישואי הצדדים או בסמוך עובר לנישואיהם. עמ"ש (ירושלים) 26693-04-13 בעניין פלונית, הבהיר את הסיבות והטעמים לכך שאין לראות באישור הסכם רכושי שנערך בין בני זוג ידועים בציבור כאישור התקף אף כהסכם ממון לאחר נישואיהם. בית המשפט קבע כי כעניין של מדיניות שיפוטית, ראוי להימנע מחוזים המסדירים בהינף אחד ובלא הפרדה ברורה את הזכויות והחובות של אותם צדדים הן כידועים בציבור והן כנשואים. ערבוב כזה אינו רצוי, ויש בו לשבש את התחומים, להרבות מחלוקות וליצור פתח לבעיות מיותרות. כך במיוחד כאשר במועד כריתת החוזה מעמדו של הקשר בין הצדדים הוא של ידועים בציבור בלא שיש בידיהם באותו שלב די נתונים באשר לסיכויים, לתזמון ולתנאים של תרחיש הנישואין. בעמ"ש (מחוזי ת"א) 17125-03-19בעניין נ.ל נ. ס.ר, הובהר: "ידועים בציבור אינם סטאטוס אלא מצב עובדתי. היום כן מחר לא. כל אחד מבני הזוג יכול להביא לסיומם בהינד עפעף. לא כך הם פני הדברים בבני זוג נשואים המחויבים לגושפנקא של הדין לסיום יחסיהם...".
יתרה מזו, נקבע כי אכן בית משפט קמא, ככל הנראה מתוך חוסר שימת לב, ציין במועד אישור ההסכם כי הוא מאשר את ההסכם הן מכוח הוראת חוק בית המשפט למשפחה והן מכוח חוק יחסי ממון, ואולם ברי כי לא לכך כִּיוֵון בית המשפט, שכן הוא הבהיר באופן פרטני לצדדים כי יהא עליהם לאשר את ההסכם מכוח חוק יחסי ממון ככל ויינשאו בעתיד. יתר על כן, בהחלטתו הבהיר בית המשפט כי האישור נעשה מכוח הוראת סע' 3 (ג) לחוק בית המשפט למשפחה בלבד. אישור של ההסכם מכוח חוק יחסי ממון בטל בהיותו void שכן הוראות חוק יחסי ממון אינן חלות על הצדדים בהיותם ידועים בציבור. צדדים אינם יכולים לקבוע את גידרו של ההסכם כ"הסכם ממון" על פי הגדרתו של חוק יחסי ממון, כאשר חוק זה כלל אינו חל בעניינם, וממילא אין הם יכולים להתנער מהוראותיו של חוק יחסי ממון המחייבות אישורו של הסכם ממון מעת נישואי הצדדים. הצורך באישור המחודש לעת הנישואין, עולה בחשיבותו לאין ערוך על הטרחה המסוימת הנגרמת לבני זוג בעצם הצורך לשוב ולאשרו. מצד הדין ראוי היה לדחות את הערעור על הסף ולו בשל היותו תיאורטי. שכן הצדדים טרם נישאו, ואף אין בכוונתם להינשא בעת הקרובה, וממילא טרם עלה הצורך לשוב ולאשר ההסכם. יתר על כן, כשם שבנסיבות מסוימות וחריגות ניתן לקיים הסכם ממון אף שלא אושר כדין, אין זה מן הנמנע כי בנסיבות כאלה ואחרות יתקיים אף הסכם שאושר ע"פ חוק בית המשפט למשפחה ויעמוד על כנו גם אחר נישואי הצדדים, גם אם נסיבות אלו תהיינה חריגות.
לסיכום, הערעור נדחה.
המערער יוצג ע"י: עו"ד איימי בכור בוני; המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד איימי בכור בוני
