בג"ץ דחה עתירות לביטול החלטת נתניהו להדיח את שר הביטחון גלנט. נקודת המוצא לביקורת השיפוטית היא שיקול דעתו הרחב של ראש הממשלה, אשר במסגרתו רשאי הוא לשקול מגוון רב של שיקולים, לרבות שיקולים פוליטיים, כאשר יציבותה של הממשלה אף היא שיקול רלוונטי לעניין זה
העותרים מבקשים להורות על בטלותה של החלטת ראש הממשלה, להעביר מכהונה את שר הביטחון, חבר הכנסת יואב גלנט. בד בבד עם הגשת העתירות הוגשו גם בקשות למתן צווי ביניים להשהיית החלטת ראש הממשלה עד להכרעה בעתירות. ראש הממשלה הודיע לחברי הממשלה על כוונתו להעביר את שר הביטחון מכהונתו; ולאחר מכן, מסר ראש הממשלה לשר הביטחון הודעה בדבר החלטתו להעבירו מכהונה. בהודעה צוין כי כהונתו של השר תיפסק תוך 48 שעות ממועד מסירתה. עוד פורסם כי בכוונת ראש הממשלה למנות לתפקיד את חבר הכנסת ישראל כ"ץ, אשר מכהן כשר החוץ. באותו ערב, מסר שר הביטחון הצהרה לתקשורת, שבה נאמר כי החלטת ראש הממשלה נובעת מקיומה של מחלוקת ביניהם בשלושה עניינים עיקריים: עמדתו בעניין גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, מתווה השבת החטופים המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס, והקמת ועדת חקירה ממלכתית. תחילה, הוגשו העתירות בבג"ץ 11205-11-24 ובג"ץ 11722-11, במסגרתן הורה בג"ץ למשיבים להשיב לבקשות לצו ביניים. לאחר מתן החלטה זו, הוגשו שלוש עתירות נוספות שכוונו אף הן להחלטת ראש הממשלה האמורה.
העותרים טוענים כי בבסיס ההחלטה עמדו שיקולים פוליטיים אשר נועדו לשמר את יציבות הממשלה. העותרת בבג"ץ 11205-11-24, משמר הדמוקרטיה הישראלית, טוענת, כי החלטתו של ראש הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ולא ניתן משקל מספק לשיקול שעניינו יציבות הפיקוד והנהגת מערכת הביטחון בתקופה של מלחמה מתמשכת במספר רב של חזיתות. העותרים בבג"ץ 11722-11-24, התנועה למען איכות השלטון בישראל ופורום חומת מגן לישראל, טוענים אף הם כי החלטת ראש הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, וכי החלפת שר ביטחון במהלך המלחמה תפגע קשות בניהולה, ובביטחון המדינה. העתירה בבג"ץ 15091-11-24 הוגשה על ידי קרובות משפחה של חטופים וחטופות, ובגדרה הדגישו העותרות כי ההחלטה נועדה לקידום אינטרסים פוליטיים צרים של ראש הממשלה, ולא לקידומו של האינטרס הציבורי. העתירה בבג"ץ 13301-11-24 הוגשה על ידי תנועת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, ובה נטען, שההחלטה שרירותית ונבעה משיקולים זרים. העתירה בבג"ץ 13454-11-24 הוגשה בידי שורה של אזרחים, וגם בה נטען, כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ויסודה בשיקולים פוליטיים זרים.
משיבי המדינה, הדגישו את שיקול הדעת הרחב עד-מאוד של ראש הממשלה בהפעלת סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק היסוד. לעמדת ראש הממשלה משבר האמון שבינו לבין שר הביטחון והפערים המשמעותיים שהתגלו בין עמדותיהם בסוגיות שונות, לרבות בסוגיות מדיניות וביטחוניות שהן בליבת ניהול המלחמה – מונעים מהממשלה לתפקד כראוי.
כב' השופטת י' וילנר פסקה כי יש לדחות את העתירות, זאת משאין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטת ראש הממשלה להורות על העברה מתפקיד של שר הביטחון. סמכותו של ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו מעוגנת בסעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. סעיף זה מבטא את מעמדו המיוחד של ראש הממשלה כמי שעומד בראש הרשות המבצעת – וכמי שאמון, בין היתר, על עיצוב הֶרְכֵּבָהּ של הממשלה ועל חלוקת התפקידים בה. מעמדו הרם של ראש הממשלה בא לידי ביטוי גם בהוראת סעיף 4 לחוק היסוד, אשר קובעת כי השרים נושאים באחריות ישירה בפני ראש הממשלה על התפקידים שעליהם הם ממונים. סעיף 22(ב) לחוק היסוד נועד, מצד אחד, להבטיח את יכולתו של ראש הממשלה לנהל ולנווט את עבודת הממשלה באופן תקין ויעיל, ומצד שני, להגן על מעמדם של השרים חברי הממשלה. לאורך השנים, הודגש בפסיקת בג"ץ כי שיקול דעתו של ראש הממשלה בהפעלת סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק היסוד הוא רחב מאוד, וכולל מגוון רב של שיקולים. זאת, לנוכח אופייה המיוחד של הסמכות, אשר מבטאת את מעמדו הייחודי של ראש הממשלה בנוגע להרכב הממשלה, כמו גם בשל אופייה הפוליטי של הממשלה. בפרט, הובהר כי בעת הפעלת סמכות זו ראש הממשלה רשאי לשקול שיקולים פוליטיים, ובהם גם את השיקול בדבר שימור הקואליציה. בהתאמה לכך, נקבע כי אמת המידה לביקורת שיפוטית על החלטת ראש הממשלה בדבר העברת שר מתפקיד היא מצומצמת למדי, ומוגבלת למקרים שבהם החלטתו של ראש הממשלה להפעיל את סמכותו להעביר שר מכהונתו תהיה בלתי סבירה באופן קיצוני.
זאת ועוד, נקבע כי בבג"ץ 8948/22 בעניין שיינפלד נקבע כי: "... הביקורת השיפוטית במישור שיקול הדעת שהופעל בהחלטה על מינוי לתפקיד ציבורי, צריכה, ככלל, להיות מרוסנת, ולהיעשות 'בזהירות רבה, בְּשׂוֹם שֶׂכֶל ובענווה' [...] זאת, ביתר שאת, בכל הנוגע להחלטות ראש הממשלה שעניינן מינוי שרים והפסקת כהונתם, אשר קשורות בקשר הדוק לשיקולים פרלמנטריים ופוליטיים". לעניין אמת המידה להפעלת שיקול הדעת של ראש הממשלה נקבע בעניין פוקס (בג"ץ 5261/04): "ראש-הממשלה מוסמך להעביר שר מכהונתו רק אם ראש-הממשלה משוכנע כי יש בכך כדי לקדם את יכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת של המדינה ולהגשים את יעדי המדיניות הניצבים בפניה". בהתאם לאמת מידה זו, בעת הפעלת סמכותו על ראש הממשלה להציג נימוק ענייני שיש בו כדי לקדם את יכולתה של הממשלה לתפקד כראוי. אם כן, נקודת המוצא לביקורת השיפוטית היא שיקול דעתו הרחב של ראש הממשלה, אשר במסגרתו רשאי הוא לשקול מגוון רב של שיקולים, לרבות שיקולים פוליטיים, כאשר יציבותה של הממשלה אף היא שיקול רלוונטי לעניין זה. כפועל יוצא מכך, מתחם הביקורת השיפוטית על החלטות מסוג זה – הוא מצומצם. לצד זאת, הודגש כי שיקול דעתו של ראש הממשלה אינו בלתי-מוגבל, ו"ישנם מצבים שבהם אין הוא רשאי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו". (עניין פוקס), הפעלת סמכותו כפופה, בין היתר, לכך שיציג נימוק ענייני שיש בו כדי לקדם את פועלה של הממשלה.
מהלכה למעשה, נקבע כי הנימוקים שהוצגו על-ידי ראש הממשלה להחלטתו טמונים במשבר אמון בינו ובין השר ופערים משמעותיים בין עמדותיהם בעניינים מדיניים וביטחוניים. מדובר בשיקולים רלוונטיים, אשר דומה כי הם אכן משליכים – כנדרש – על תפקודה התקין של הממשלה. כאשר מדובר בסמכותו של ראש הממשלה להעביר מכהונה שר בממשלתו, השאיפה לגבש ולקדם מדיניות ממשלתית מוסכמת, ולהתגבר על חילוקי דעות מהותיים, היא שיקול רלוונטי לעניין הפעלת הסמכות שבסעיף 22(ב). אפילו אם יונח כי אכן כטענת העותרות, שיקולים פוליטיים נלקחו בחשבון במסגרת ההחלטה – לא יהיה בכך, כשלעצמו, כדי להצדיק התערבות שיפוטית. שיקולים מסוג זה אינם בבחינת שיקולים זרים מקום בו מבקש ראש הממשלה להפעיל את סמכותו. אכן, המקרה דנן מעורר תהיות ייחודיות, הנעוצות בעיתוי ההחלטה להעביר את השר מתפקידו במהלכה של מלחמה ממושכת, שכן מטבע הדברים, שר הביטחון נושא בתפקיד חשוב ומרכזי בניהול המלחמה שמתנהלת מזה למעלה משנה, במסגרתו, הוא הממונה מטעם הממשלה על הצבא. בנסיבות אלו, טוענים העותרים כי החלפת שר הביטחון תשפיע על תפקודה של הממשלה בניהול המערכה, ותפגע בביטחון המדינה. אולם, בשים לב למכלול השיקולים, חרף עיתוי קבלת ההחלטה, ובהתחשב באמת המידה המצמצמת עד-מאוד להתערבות בהחלטה להעביר שר מתפקידו, העותרים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו כנדרש כי העניין בא בגדר המקרים החריגים העולים כדי חוסר סבירות קיצוני, שבהם יתערב בית המשפט בהחלטת ראש הממשלה להעביר מתפקידו שר בממשלתו.
לסיכום, העתירות נדחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת ראש הממשלה.
העותרים יוצגו ע"י: עו"ד יובל יועז; עו"ד אוהד שפק; עו"ד רינה ענתי; המשיבים 3-1 יוצגו ע"י: עו"ד ענר הלמן; עו"ד עמרי אפשטיין; עו"ד אופיר גבעתי
