בית המשפט דן עו"ד ותיק ל- 44 חודשי מאסר בשל הברחת סמים לאסיר בכלא. הנאשמים פעלו כמכונה משומנת היטב, והציגו מצג שווא לפיו מטרת הפגישה היא מתן ייעוץ משפטי. יש במעשה כדי לפגוע בציבור עורכי הדין המעניקים שירות מקצועי, להכתים את שמם הטוב, ולהוביל להחמרה במגבלות שמטיל שב"ס על כניסת עורכי הדין
עסקינן בגזר דינם של נאשמים שהורשעו בהתאם להודאתם, בביצוע עבירות של העברה והכנסה של חפץ אסור מסוכן אל תוך בית הסוהר בצוותא חדא, לפי לפקודת בתי הסוהר, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. בנוסף הורשע הנאשם 1 בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי פקודת הסמים המסוכנים, והנאשם 2 הורשע בביצוע עבירה של אספקת סם, ובשתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי פקודת הסמים המסוכנים. נאשם 2, עורך דין הגיע לבית הסוהר רימונים לבקר את הנאשם 1 שריצה באותה העת עונש מאסר וזאת במטרה לספק לו סם מסוכן, הגם שמעולם לא ייצג אותו ואף לא פגש בו. הסמים שהועברו: 377.06 גרם סם מסוכן מסוג חשיש, 213 כדורים מסוג בופרנורפין, 49.45 גרם קוקאין ו- 37.23 גרם של סם מסוכן מסוג MDMA.
המדינה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כפועל יוצא ממעשי הנאשמים ובהם פגיעה בשלום הציבור ובטחונו, הפשיעה הנלווית לעבירות הסמים, החתירה תחת רשויות אכיפת החוק, הפגיעה בניהול בית הסוהר כמו גם הפגיעה הקשה בציבור עורכי הדין.
ב"כ הנאשם 1 טען כי עניינו של הנאשם 2 חמור במידה ניכרת מעניינו של הנאשם 1, שכן חלקו של הנאשם 1 באישום הראשון, מצומצם והתמצה בקבלת הסמים.
הנאשם 2 הסביר את ביצוע העבירות בשבר עמוק בחייו. החל ממחלה קשה עמה התמודדה בת זוגו דאז, דרך התמכרותו לסמים קשים, מצב נפשי רגיש, הסתבכותו עם גורמים עבריינים ואיומים שספג על חייו על רקע חובות. משכך, טענה ההגנה כי ישנה קרבה לסייג לאחריות פלילית – כורח.
כב' השופטת ז' דיבון סגל פסקה כי כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נפגעו שורה של ערכים חברתיים מוגנים. בין אלו, ההגנה על הציבור מפני פגיעתם הרעה של עבירות הסמים, הן מפני הנזקים הישירים שנגרמים לגופם של צרכנים פוטנציאלים, והן מפני הנזקים העקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות נלוות לצריכת הסם בהיותן מחולל פשיעה. עסקינן בעבירות חמורות שמכלות כל חלקה טובה, ופגיעתם קשה ונרחבת. לעבירות שעניינן החדרת סמים וחומרים אסורים לכלא, השלכות מזיקות במיוחד. עבירות אלו חותרות תחת שלטון החוק, פוגעות בתפקוד מתקני הכליאה ומשפיעות לרעה על הסדר והמשמעת ההכרחיים לניהול חיי שגרה תקינים בבית הסוהר. אסירים המחזיקים בסמים בכלא צוברים עמדות כוח שליליות וטמון בהן פוטנציאל של ליבוי אלימות, המגביר את הפשיעה בתוך הכלא ומחוצה לו. התנהלות עבריינית זו עלולה לפגוע בזכויות האסירים עצמם כמו גם באפשרות לקדם את שיקומם. חרף המאבק הבלתי פוסק של גורמי אכיפת החוק ושירות בתי הסוהר, לשמור על בתי הסוהר כמרחבים נקיים מסמים, נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. למרבה הצער, חוטאים בהחדרת סמים לכלא, לא רק אסירים החוזרים מחופשות או קרוביהם שבאים לביקורים בכלא, אלא בעלי תפקידים, לרבות סוהרים ועורכי דין.
בהמשך לאמור, נקבע כי ניצול תפקיד, כל תפקיד, לצורך ביצוע עבירות פליליות הוא מעשה חמור, וכשמדובר בעורך דין, המשמש כ officer of the court"" המעשה חמור שבעתיים. יש במעשה לפגוע בציבור שלם של עורכי דין שמעניקים שירות מקצועי מידי יום ביומו, ולהכתים את שמם הטוב. מעשה זה מקשה על רשויות אכיפת החוק ליתן אמון בציבור עורכי הדין, וכל מקרה שכזה, מוביל באופן אוטומטי להחמרה במגבלות שמטיל שב"ס על כניסתם של עורכי הדין למתקני הכליאה. הנאשם 2 עורך דין מנוסה וותיק, כשל בתפקידו כמייצג את מערכת שלטון החוק, כישלון חרוץ, מעל באמון שניתן לו על ידי רשויות אכיפת החוק, ובחסות המקצוע שעבד כה קשה לרכוש, נכנס לבית הסוהר בידיעה ברורה כי עתיד לבצע עבירה חמורה. חלקו במעשי העבירה הוא מרכזי ואקטיבי. מתוך ידיעה שרמת הביקורת הנעשית לעורכי דין במתקני כליאה אינה דקדקנית כפי שנעשה כלפי מבקרים אחרים, הצליח לעקוף את אמצעי הבקרה הקיימים בשירות בתי הסוהר כדי להיכנס לכלא שבאמתחתו סמים. באשר לנאשם 1, נקבע כי עסקינן באסיר, המודע היטב לכללי שב"ס ולאיסור בהחזקת סמים לצד החובות, הנאשם 1 היה מודע לקיומן של זכויות, לרבות הזכות להיוועץ בעורך דין ביחידות לצורך קבלת ייעוץ משפטי. הנאשם 1 במודעות מלאה לאיסורים והגבלות, ניצל את זכותו להיוועץ בעורך דין כדי לבצע את העבירה. בדרך זו, פגעו הנאשמים לא רק בציבור עורכי הדין אלא גם באוכלוסיית האסירים והעצורים הזכאיים לייצוג הולם.
זאת ועוד, נקבע כי הגם שהנאשמים לא נפגשו מעולם, הם פעלו כמכונה משומנת היטב, הציגו מצג שווא לפיו מטרת הפגישה היא מתן ייעוץ משפטי, החליפו מסמכים וניהלו שיחה ערה כאילו היה מדובר בעורך דין ולקוחו משכבר הימים, כל זאת כדי להסוות את העברתם של הסמים מיד ליד. כל בר דעת מבין כי אדם הנוטל על עצמו סיכון כה רב אינו עושה זאת לשם שמיים, קל וחומר, עורך דין שמודע היטב להשלכות מרחיקות הלכת הצפויות לו באם ייתפס ויעמוד לדין. עבירת ההחזקה שלא לצריכה עצמית היא התאומה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, ההבדל טמון בחוסר היכולת להוכיח את רכיב הסחר עצמו, אך לשתיהן קבע המחוקק עונש מרבי זהה. גם בהנחה שאכן גורמים עבריינים איימו על הנאשם 2, ואפילו איומים חמורים, אין בכך כדי להקהות מחומרת המעשים. הציפייה מעורך דין, לבטח ותיק ומנוסה, כי ידע להתמודד עם לחצים ואיומים, היא מוגברת. עמדו בפניו חלופות אחרות, הייתה לו היכולת לפנות לגורמי אכיפת החוק ולהסיר כל איום מעליו, אך הוא בחר ללכת בדרכם האפלה של עבריינים. הנאשם 2 פעל כפי שפעל, בידיעה כי באם ייתפס ימצא עצמו מול האפשרות שיוטל עליו עונש מאסר חמור ורישיון עריכת הדין שלו עלול להישלל, ואין לו להלין אלא על עצמו.
לסיכום, נאשם 1 נדון ל- 16 חודשי מאסר בפועל, נאשם 2 נדון ל- 44 חודשי מאסר בפועל.
המאשימה יוצגה ע"י: עו"ד נדב אוחנה; הנאשם 1 יוצג ע"י: עו"ד ויקי שמואל; הנאשם 2 יוצג ע"י: עו"ד שרון גואטה
