המחוזי קובע כי על לשכת רואי החשבון להירשם כחברה לתועלת הציבור, ולרשם ההקדשות סמכות לכפות את הרישום. היותה איגוד מקצועי שנועד לדאוג לרווחת חבריו, אינה בסתירה לכך שמדובר בחברה לתועלת הציבור, עליה חלה מסגרת פיקוח הדוקה, שנועדה להבטיח שימוש נאות בכספים לקידום מטרותיה הציבוריות
עסקינן בעתירה שהגישה "לשכת רואי החשבון" כנגד המשיבה 1 - "רשמת ההקדשות" בעניין החלטת הרשמת לפיה על לשכת רואי החשבון לפעול לקידום רישומה כחברה לתועלת הציבור, זאת בתוך 30 יום, שאם לא כן לרשמת ההקדשות הסמכות לרשום את הלשכה כחברה כאמור בהתאם לחוק החברות. בהמשך הוארך המועד האמור, ולאחר מכן ניתן צו ביניים המשהה את החיוב להירשם עד להחלטה אחרת, ההחלטה דנן. הלשכה התאגדה כחברה פרטית מוגבלת בערבות, ללא הון מניות, בשנת 1956. בעת רישומה כחברה ביקשה הלשכה שלא לכלול בשמה את הסיומת בע"מ. לאחר שלבקשת רשם החברות הוכנס התנאי בדבר אי חלוקת רווחים לתזכיר ההתאגדות, אישר הרשם כי החברה תוכל להירשם בלא הסיומת בע"מ. בשנת 2022 ערכה הלשכה תקנון מעודכן, בו הוגדרו מטרותיה בדרך שונה מהאופן בו אלו נמנות בתזכיר ההתאגדות. הון המניות הרשום שונה לכזה המשקף את מספר חבריה לאותה העת, כאשר כל אחד מהם הפך למעשה לבעל מניה אחת בה. החל משנת 2022, יתכן שבעקבות יריבויות פנימיות, פנו חברים שונים בלשכה, ובתוכם המשיבים 2-3, אל רשמת ההקדשות על מנת להביא לרישום הלשכה כחברה לתועלת הציבור. לפי החוק, על חברה הנופלת תחת ההגדרה של חברה לתועלת הציבור חלה חובה להירשם ככזו- "רישום יזום", ואם היא אינה עושה כן הרי שהוראות החוק בעניין חברות לתועלת הציבור חלות עליה, ולרשם ההקדשות הסמכות לכפות רישום כאמור -"רישום כפוי".
לטענת הלשכה פעילותה אינה פעילות ציבורית בלבד. הצטרפות ללשכה כרוכה בתשלום דמי חבר, ומשכך מדובר בחברה פרטית הפועלת לטובת חבריה.
לעמדת הרשמת, בחינת פעילות הלשכה בפועל, מלמדת כי מטרותיה הינן ציבוריות בלבד, ומשכך בידיה סמכות לכפות רישום. מכל מקום, לא נגרעת סמכות הרישום הכפוי של הרשם כאשר חברה נופלת בהתאם לתקנונה תחת הגדרת חברה לתועלת הציבור, זאת אף אם בפועל אין היא פועלת למטרות ציבוריות בלבד. הלשכה נהנית מהטבות מס, מכח הגדרתה כמלכ"ר על ידי שלטונות מס ערך מוסף וכ"ארגון מקצועי" לפי סעיף 9(2א) לפקודת מס הכנסה, שמכוחו היא נהנית מפטור חלקי ממס על הכנסותיה, ובכללן ההכנסה מדמי החבר שהיא גובה.
כב' השופט ד' זילר פסק כי יש לדחות את העתירה. חברה שבהתאם לתקנונה נחשבת לחברה לתועלת הציבור, מחויבת גם לפעול להירשם ככזו, והיא תיחשב ככזו בין אם מילאה היא את חובתה האמורה ובין אם לאו. לאי עמידה של חברה בחובה להירשם, השלכות מסוגים שונים - בין היתר, אחריות נושאי משרה, והרמת מסך. חברה לתועלת הציבור נתונה תחת מסגרת פיקוח הדוקה שנועדה להבטיח עמידתה בקיום מטרותיה הציבוריות, ושימוש בכספים שבידיה, חלקם כספים ציבוריים, למטרות אלו. אין זה סביר, כי היא תוכל להוציא עצמה חד-צדדית מתוך מסגרת הפיקוח, באמצעות התנהגות בפועל שאינה תואמת את העולה מתוך מטרותיה כפי שהוגדרו בתקנונה. הדבר עלול לפגוע גם בגורמים שהעבירו כספים לחברה כזו, וזאת תחת ציפייה כי היא נתונה למסגרת הפיקוח האמורה. על פי החוק, אין מנגנון מוסדר המאפשר לחברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור, לעזוב סטטוס זה, וכך לבטח בלא שניתן לכך אישור בית המשפט. חברה שקיבלה פטור משימוש בסיומת בע"מ תיחשב כחברה לתועלת הציבור, אלא אם בתוך שנה מיום התחילה של החוק פטר אותה מכך שר המשפטים. די לכאורה שבפעולותיה לפני יום התחילה היה מקום לראותה כחברה לתועלת הציבור, על מנת שתיחשב היא לכזו, אף אם אין היא עומדת בהגדרה לכך בהתאם לתקנונה. סמכות הרישום הכפוי נתונה אפוא לרשמת ההקדשות ככל שבהתאם להגדרה שבחוק מהווה החברה חברה לתועלת הציבור. זאת, בלא קשר לפעילותה בפועל. עם זאת, בעניין דנן, הלכה למעשה גם אם תיבחן פעילות הלשכה בפועל, לא יהיה בכך כדי להביא לתוצאה שונה.
זאת ועוד, נקבע כי, מסקנה לפיה מהווה העותרת חברה לתועלת הציבור, המחויבת מתוקף כך ברישום, וכפועל יוצא מכך נתונה לסמכות רשמת ההקדשות להורות על כך – נובעת מתוך הפטור שניתן ללשכה משימוש בסיומת בע"מ בשמה. מעת שהפטור האמור ניתן ללשכה, נפלה היא תחת הגדרת חברה לתועלת הציבור מכח חוק הנאמנות, ומתוקף כך חייבת הייתה לבקש רישומה בפנקס החברות לתועלת הציבור. משכך, קמה סמכות לרשמת ההקדשות להורות על רישומה הכפוי. אי השימוש בסיומת בע"מ, סימל אפוא כי מדובר בגוף אשר פועל למטרות ציבוריות מועילות, וגם הקנה יתרון שבהשמטת הסיומת המסמלת גוף עסקי. כאמור, כחברה לתועלת הציבור, חלה עליה מסגרת פיקוח הדוקה. אם הפיקוח יוסר, הרי גם הנכסים שצברה הלשכה, וזאת בין היתר מתוך הכספים שהועברו אליה תחת רושם שהיא מפוקחת, הופכים לבלתי מפוקחים, מבלי שמי שהעבירו אותם נתנו הסכמתם לכך. העותרת מהווה חברה לתועלת הציבור בהתאם להגדרה של חברה כזו בסעיף 345א(א) לחוק. על פי ניתוחה של רשמת ההקדשות, המטרות בתקנונה נופלות תחת הגדרת "מטרות ציבוריות". גם אם המטרות מתייחסות בעיקרן למקצוע ראיית החשבון, מתייחסות לחברי הלשכה בלבד ולא לכלל הציבור, אין הדבר הופך אותן לכאלו שאינן ציבוריות. קיום מטרה ציבורית, אינו מחייב כי היא תיעשה לטובת כלל הציבור במדינת ישראל, ודי בכך, שהמדובר בציבור גדול בלתי מסויים. מטרות הלשכה מאפיינות איגוד מקצועי שנועד לדאוג לרווחת חבריו, ואין בכך סתירה בין מטרות מסוג זה, ובין הקביעה כי מדובר בחברה לתועלת הציבור.
יתרה מזו, נקבע כי פעילות הלשכה זוכה לפטור מס מכח סעיף 9(2א) לפקודת מס הכנסה, העוסק ב"ארגון מקצועי". פטור זה, חל גם לגבי דמי החבר אותם גובה הלשכה. בכך, מממן כסף ציבורי את פעילות הלשכה. בהעדר חלוקת רווחים, ובשים לב לשיעור התשלום הצנוע יחסית של כל חבר לבדו, לאף חבר אין מוטיבציה אמיתית לפקח אחר השימוש הנעשה בכספים אלו. מסגרת הפיקוח החלה על חברה לתועלת הציבור, נועדה להבטיח שימוש נאות בכספים מסוג זה, וכי הם באמת ישמשו לקידום המטרות הציבוריות של החברה, כל זאת אף אם מקור הכספים הינו פרטי. כאמור, הלשכה נהנית מפטור מס בהתאם לסעיף 9(2א) לפקודת מס הכנסה, העוסק ב"ארגון מקצועי". בכך נהנית היא מתמיכה ציבורית. בנוסף, מוגדרת הלשכה כמלכ"ר בהתאם לחוק מס ערך מוסף. אלו מטרות היכולות לעלות בקנה אחד עם מטרות ציבוריות בהתאם לחוק. אף אין בעצם הקצאת מניות לחברים, כדי לקבוע אם חברה מהווה חברה לתועלת הציבור אם לאו. על מנת לאפשר תקופת התארגנות ללשכה לנוכח ההשלכות שיש לרישומה כחברה לתועלת הציבור, תינתן שהות מסויימת, כך שהחלטת רשמת ההקדשות תיכנס לתקפה ביום 1.7.25.
לסיכום, העתירה נדחית.
העותרת יוצגה ע"י: עוה"ד נייגר, בונה, כרמל ונחום פרל כהן צדק לצר ברץ; המשיבה 1 יוצגה ע"י : עוה"ד בוטבול זלינגר; המשיבים 2-3 יוצגו ע"י: עוה"ד כהנא, נבו קידר בלום ושות'
