שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרויקט מיוחד: המשפטנים המובילים מקהילת הלהט"ב בישראל

חדשות

פרויקט מיוחד: המשפטנים המובילים מקהילת הלהט"ב בישראל, צילום: עיצוב: עמית מנהיים. שמות הצלמים בגוף הכתבה
פרויקט מיוחד: המשפטנים המובילים מקהילת הלהט"ב בישראל
19/06/2018, עו"ד לילך דניאל

לרגל "חודש הגאווה" המצוין בכל רחבי העולם, ובמלאות 30 שנה לביטול החוק האוסר על משכב זכר בישראל, ריכזנו יחד עם האגודה למען הלהט"ב רשימה של 30 משפטניות ומשפטנים מקהילת הלהט"ב שנמצאים כיום בצמרת מערכת המשפט והאקדמיה במדינה. וגם: מיהם הצעירים המבטיחים המהווים את "הדור הבא" של הקהילה המשפטית הגאה?

רבע מיליון האנשים שפקדו את מצעד הגאווה בת"א לפני כשבוע וחצי מצטרפים לעוד מאות אלפים בברזיל, בניו יורק, ברומא ובמקומות נוספים בכל רחבי העולם, שצעדו בשבועות האחרונים במסגרת ציון אירועי "חודש הגאווה". השנה גם מלאו 30 שנה לביטול הסעיף בחוק העונשין שהגדיר "משכב זכר" כעבירה פלילית בישראל, ציון דרך בעל משמעות סמלית בלתי מבוטלת. לרגל המאורע, ריכזנו יחד עם האגודה למען הלהט"ב רשימה של 30 משפטניות ומשפטנים מובילים המשתייכים לקהילת הלהט"ב בישראל ובהם שורת שופטים, משפטנים, ח"כ, אישי ציבור ועורכי דין הממוקמים כיום בעמדות מפתח של המערכת המשפטית והאקדמית במדינה. כולם נשאלו מה לדעתם הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות הלהט"ב בישראל ומה לדעתם יהיה מצב זכויות הקהילה בישראל בעוד 30 שנים מהיום. בנוסף נבחרו 3 משפטנים צעירים ומבטיחים שצברו רקורד מרשים עוד לפני גיל 30 ומהווים עמוד תווך מרכזי בקרב "הדור הבא" של המשפטנים המובילים מקהילת הלהט"ב בישראל.

בראש הרשימה ניצב הפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק, שאך לאחרונה הוחלט להעלותו לדרגת אלוף והוא כעת האלוף הראשון בתולדות צה"ל המשתייך בגלוי לקהילת הלהט"ב. מדובר באחד מהתפקידים המשפטיים הבכירים ביותר במדינה וניתן לומר שקידומו של האלוף אפק לדרגה זו מסמל יותר מכל את הדרך המשמעותית שעברה הקהילה הגאה המשפטית בישראל ב-30 השנים שחלפו מאז בוטל האיסור על משכב זכר ואת השינוי החיובי שחל במעמדה בקהילה המשפטית ובחברה הישראלית כולה.

 

הרשימה המלאה: (לחצו על השמות על מנת להגיע לחלק הרלוונטי ברשימה)

 

משפטני "הדור הבא":

 

***************************************************************************

1. האלוף שרון אפק – הפרקליט הצבאי הראשי

בן 47. לאפק תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת ת"א, אותם סיים בהצטיינות, ובנוסף הוא בעל תואר שני בביטחון לאומי בהצטיינות מטעם אוניברסיטת חיפה במסגרת המכללה לביטחון לאומי ובוגר התוכנית לבכירים בשירות הציבורי באוניברסיטת הרווארד. במהלך שירותו הצבאי שימש אפק במגוון תפקידי פיקוד ומטה בפרקליטות הצבאית ובהם היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, כסגן הפרקליט הצבאי הראשי ומפקד מגמת אפק במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל. בתפקידו כפצ"ר הורה אפק על העמדתו לדין של החייל אלאור אזריה, החלטה אותה הגדיר בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין כ"ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי". בנוסף, בתקופת כהונתו אימצה הפרקליטות הצבאית מדיניות חדשה בנוגע לאכיפת החוק כלפי חיילים שעברו עבירות מסוימות בפעם הראשונה, כגון עבירת השימוש בסמים בנסיבות אזרחיות וכן הוקם מערך ליווי משפטי לחיילות ולחיילים שחוו פגיעה על רקע מיני.

אפק הוא הקצין הראשון בפורום מטכ"ל והקצין הבכיר ביותר בתולדות צה"ל הנמנה עם הקהילה הגאה באופן גלוי. אף שלא הסתיר זאת קודם לכן, בריאיון שנתן בשנת 2017 יצא מהארון בתקשורת וציין כי חשוב מבחינתו לשמש מודל לחיקוי לצעירים ולצעירות מקהילת הלהט"ב המתגייסים לצה"ל ולשדר להם מסר שצה"ל כצבא העם יידע להעריך אותם לפי יכולותיהם וכישוריהם.

חזרה למעלה

***************************************************************************

2. ח"כ אמיר אוחנה – חבר כנסת מטעם מפלגת "הליכוד"

בן 42, חי בת"א עם בן זוגו ב-13 השנים האחרונות, אלון, עמו הביא לעולם לפני כ-3 שנים תאומים בהליך פונדקאות בחו"ל. אוחנה, יליד באר-שבע, שירת 12 שנים במערכת הביטחון, הן בצה"ל והן בשב"כ. לאחר שסיים את לימודי המשפטים במכללה למינהל התמחה בפרקליטות מחוז מרכז ובהמשך הצטרף למשרד עו"ד ירום הלוי. לאחר מכן פתח אוחנה משרד עצמאי, החלטה שאפשרה לו, לדבריו, להיכנס גם לחיים הציבוריים. בסוף 2015 החל אוחנה לכהן כחבר כנסת, ובחלוף שבועיים מאז השבעתו הגיש את הצעת החוק הראשונה שלו, בנושא להט"בי, בה ביקש להוסיף זהות מגדרית לרכיבים המגדירים "פשע שנאה" כדי להגן על אוכלוסיית הטראנסיות שחוו כמה אירועים אלימים על רקע זה. הצעת החוק אמנם לא עברה, אך אוחנה המשיך לפעול עבור הקהילה הגאה והצליח בשיתוף קבוצת הגאווה בליכוד, אותה ייסד, להגדיל את התקציבים שמעבירה המדינה לגופי ולארגוני הלהט"ב השונים ולהגיע להישגים נוספים עבור הקהילה.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לו יכולתי לשנות חוק אחד בהקשר הלהט"בי זה היה חוק הפונדקאות. כל מה שאני מבקש מהמדינה בהקשר זה הוא: אל תפריעי. מדובר בבגירים, בהסכמה, ובדבר מבורך של הבאת חיים לעולם - פשוט המדינה לא צריכה להתערב. לצערנו, יש רק 2 מדינות היום בעולם המאפשרות פונדקאות לזוגות בני אותו המין והן ארה"ב וקנדה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "בראייה היסטורית, עברנו כברת דרך מאוד חיובית ומשמעותית ועל כן אין לי ספק שבעוד 30 שנה נהיה עוד הרבה יותר קדימה. רוב החברה רוצה בזה, ורק המבנה הפוליטי עדיין מעכב זאת. אך החברה מקדימה את הפרלמנט בנושאים רבים - להט"ב, לגליזציה, ליברליזם - אך השינוי, גם אם יתעכב, בוא יבוא".

חזרה למעלה

***************************************************************************

3. השופט גלעד לובינסקי-זיו – שופט בית משפט השלום ורשם בית המשפט העליון

נשוי לקובי זיו, קצין שלישות בקבע, ומתגורר יחד עמו בתל אביב. לובינסקי-זיו נולד בשנת 1975 בבריטניה ועלה לארץ כשהיה בן 13. את לימודי המשפטים סיים בהצטיינות באוניברסיטת ת"א ולאחר הסמכתו כעורך דין שימש כעוזרו המשפטי של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אשר גרוניס. במקביל שימש לובינסקי-זיו כעוזר הוראה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א וסיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני במשפטים בתוכנית משותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Northwestern בארה"ב. ביוני 2014 מונה לרשם בית המשפט העליון ובהמשך אותה שנה לשופט בית משפט השלום.

חזרה למעלה

***************************************************************************

4. השופט דורי ספיבק – שופט בית הדין האזורי לעבודה בת"א

מתגורר בתל אביב עם בן זוגו מזה שנים רבות, פרופסור ישי בלנק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. ספיבק הוא יליד פתח תקווה, עורך דין וכלכלן בהכשרתו, בוגר החוג לכלכלה ובוגר בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעל תואר שני מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, בה קיבל גם מינוי כעמית מחקר בתכניות לזכויות אדם ולדיני עבודה. לפני מינויו לכס השיפוט בשנת 2011 היה ספיבק מהדמויות הבולטות בקהילת זכויות האדם בישראל והוביל בתפקידיו השונים הליכים משפטיים במגוון נושאים הקשורים לזכויות האדם והאזרח במדינה, כמו הזכות לבריאות (חיזוק סל התרופות), חובת ייצוג משפטי לחולי נפש בוועדות פסיכיאטריות, זכויות אסירים ועצירים (מיטה לכל אסיר), סלקציה ואפליה בקבלה ליישובים, זכויות עובדים זרים, ועוד. במשך מספר שנים היה ספיבק חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, וב-2007 נבחר על ידיה לתפקיד יו"ר ההנהלה, תפקיד בו כיהן במשך כשלוש שנים.

חזרה למעלה

***************************************************************************

5. השופט שחר גרינברג – סגן נשיאת בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז וחיל האוויר

יליד 1977. גרינברג נולד בישראל ולמד משפטים באוניברסיטת חיפה. לאחר הסמכתו כעו"ד חזר לשרת בצה"ל כעוזר משפטי ביחידת בתי הדין הצבאיים. בהמשך שירת גרינברג במגוון תפקידים בפרקליטות הצבאית, בהם תובע, סגן פרקליט וממונה על התביעה ביהודה. בשנת 2008 סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת חיפה ובשנת 2010 מונה לכהונת שופט בבתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון. ביולי 2013 מונה כשופט בבית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז והחיל אוויר וכחמש שנים לאחר מכן מונה לתפקיד סגן נשיאת בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז וחיל האוויר.

חזרה למעלה

***************************************************************************

6. השופט רונן שור – סגן נשיא בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה

יליד 1978. בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, שם למד במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל, ובמהלך שירותו הצבאי שימש במגוון תפקידים בפרקליטות הצבאית, ובהם הממונה על התביעה הצבאית בעזה, עוזר בכיר לתובע הצבאי הראשי, סגן פרקליטת פיקוד הדרום וזרוע היבשה, סגן פרקליט איו"ש, והיועץ המשפטי של חיל הים. בשנת 2004 סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובהמשך סיים לימודי מוסמך במשפטים בבית הספר למשפט של צבא היבשה האמריקאי בשרלוטסוויל, וירג'יניה. ביוני 2013 מונה לכהונת שופט בית הדין הצבאי המחוזי ביפו ומספר שנים לאחר מכן מונה לתפקיד סגן נשיא בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה.

חזרה למעלה

***************************************************************************

7. סיגל יעקבי – האפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית

ילידת חדרה, מתגוררת בירושלים עם בת זוגה ו-3 ילדיהן. עו"ד יעקבי בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית מטעם בית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית. לאחר שירותה הצבאי החלה התמחות במחלקה המשפטית של הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי ובהמשך מונתה לתפקיד עורכת דין במחוז ירושלים של הכנ"ר והתקדמה עד לתפקיד סגנית האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי. ביוני 2017 מונתה לתפקיד האפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית, במסגרתו היא אחראית על היבטים מקצועיים ומנהליים רבים בתחומי עבודת האגף ובין היתר ניהול פרויקטים מורכבים, קידום חקיקה לשיפור איכות השירות לציבור, ופיתוח ממשקים מקוונים לשם הנגשה יעילה ונוחה של שירותי האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי לציבור הרחב. במהלך שנות השלושים לחייה החלה עו"ד יעקבי בתהליך יציאה מהארון וכיום היא חיה עם בת זוגה בירושלים ומגדלת יחד עמה את 3 ילדיהן.

חזרה למעלה

***************************************************************************

8. איתן גינזבורג – ראש העיר רעננה

בן 41, מתגורר ברעננה יחד עם בן זוגו יותם וזוג ילדיהם התאומים. גינזבורג, ההומוסקסואל המוצהר הראשון שמכהן כראש עירי בישראל, גדל והתחנך ברעננה. הוא עו"ד בהכשרתו ובוגר תואר ראשון במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה וכן תואר שני במדיניות ציבורית ופוליטית מאוניברסיטת ת"א. בנוסף, הוא בוגר תכנית למנהיגים בעלי פוטנציאל גבוה מביה"ס Wharton למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בגיל 26 נבחר לראשונה כחבר מועצה ברעננה, הצעיר ביותר שנכנס למועצת העיר, והוא בעל ניסיון רב בעשייה במגזר הציבורי. במהלך הקריירה המשפטית שלו התמחה גינזבורג אצל היועץ המשפטי של משרד הביטחון והיה ממגישי העתירה לבג"ץ כנגד הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות חרדים. בכל הנוגע לפעילות הקשורה לקהילת הלהט"ב, קידם גינזבורג את ציון חודש הגאווה בעיר רעננה, ודחף לקיום פעילות חינוכית בנושא סובלנות בעיר - בדגש בקרב בני הנוער. בנוסף הוא מלווה את פרויקט "מסך עולה" הפועל מזה כ-11 שנה כפרויקט להעצמה אישית לבני נוער בעיר.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לאפשר לכל אחד להביא לעולם ילדים במדינת ישראל, הבית שלהם. אין סיבה שלהט"בים יצטרכו לנדוד למחוזות רחוקים ולשלם מאות אלפי שקלים על מנת לזכות בזכות בסיסית זו".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "אני מקווה שבעוד 30 שנים מהיום זכויות קהילת הלהט"ב יהיו בדיוק כפי של כל אחד אחר במדינת ישראל".

חזרה למעלה

***************************************************************************

9. אייל גרוס – פרופסור למשפטים באוניברסיטת ת"א

יליד 1965, מתגורר בתל אביב עם בן זוגו. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב. במסגרת הקריירה האקדמית שלו פרסם פרופ' גרוס מחקרים רבים בנושאי זכויות אדם, לרבות זכויות להט"ב, וכן בנושאים נוספים כמו משפט חוקתי ומשפט בינלאומי. בין היתר כתב גרוס על ההכרה בבני זוג מאותו המין, על שירות להט"ב בצבא, על ההיסטוריה והפוליטיקה של זכויות להט"ב בישראל ועל זכויות להט"ב במשפט הבינלאומי. בשנת 2005 קיבל גרוס את תואר "יקיר הקהילה" יחד עם משפטנים נוספים וכעשור אחרי נבחר כאחד מארבעים האנשים המשפיעים בתולדות הקהילה הגאה בישראל. בשנת 2017 הוענק לו פרס גורני על ידי העמותה למשפט ציבורי על תרומה מיוחדת למשפט הציבורי בישראל. בנוסף שימש גרוס בהתנדבות במשך שבע שנים כיועץ המשפטי של אגודת הלהט"ב, וגם לאחר שסיים את תפקידו המשיך לייעץ בהזדמנויות שונות לארגונים שונים של הקהילה הגאה.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "קשה להצביע על נושא אחד. אם אפשר אצביע על מספר: (1) מעמד טרנסג'נדרים במשרד הפנים ומשרד הבריאות - הצורך להגיע למצב שטרנסג'נדרים יוכרו במגדר הנבחר שלהם לפי ההגדרה העצמית שלהם בלבד ולא לפי החלטת גורם מאשר. (2) הורות - הכרה בבני זוג מאותו מין בכל הנוגע להורות בלי צורך בהליך משפטי מסובך, במקרה של זוג נשים על סמך הצהרת היולדת על מעמד האם הלא ביולוגית, במקרה של זוגות גברים יש לבטל האפליה בכל הנוגע לפונדקאות בישראל וגם ובכלל לאפשר נגישות שווה להורות בהקשר של אימוץ פונדקאות וכל הקשר שהוא. (3) הבטחה של פתרונות לנוער להט"בי שנמצא בסיכון - תקציבים וסיוע סוציאלי. בסיכומו של דבר השינויים הכי גדולים הם לא רק משפטים אלא גם חברתים".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "קשה לחזות. אבל אנו ככלל בתקופה בה אנו רואים נסיגה ממחויבות לדמוקרטיה וזכויות אדם. כדי להבטיח זכויות להט"ב צריך אג'נדה כללית של דמוקרטיה וזכויות אדם לכולם".

חזרה למעלה

***************************************************************************

10. ארנה בן נפתלי - רקטור המסלול האקדמי המכללה למינהל ומופקדת הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא

נולדה וגדלה בתל-אביב. לפרופ' בן-נפתלי תואר ראשון ותואר שני במשפטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת הרווארד ותואר שני ודוקטורט מ- Fletcher School of Law and Diplomacy. בן-נפתלי שירתה בכוחות השלום של האו"ם בניו יורק בין השנים 1993 ל-1996 ומאז היא משמשת מדי קיץ כיועצת מיוחדת באו"ם. הקימה את תוכנית "תקנה" לתואר שני במשפטים, העוסקת בזכויות אדם ומאפשרת למשפטנים ומשפטניות ללמוד את התחום כעמיתי הקתדרה לזכויות אדם, אותה הקימה לפני כ-7 שנים.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל הוא יצירת מרחב אזרחי מבוסס שוויון ואחווה. בסיסים אלה מחייבים הפרדת דת ממדינה. תנאי האפשרות לקידומו של מרחב כזה הוא לקיחת בעלות על השפה, שפה שכה השתבשה לה. המצאת שפה חדשה תוך תנועה של פעילות סולידרית עם קבוצות מגוונות הסובלות מאי שוויון. הסרט Bread and Roses הוא דוגמא טובה. הכלי המשפטי הוא רק כלי אחד, ולאו דווקא החשוב ביותר, בפעילות הזו".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "ללא יצירת המרחב הזה והפעילות הזו המצב יהיה, כמאמר המשורר, "רע לתפארת"."

חזרה למעלה

***************************************************************************

11. אלון הראל – פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית ומופקד הקתדרה למשפט פלילי ומנהלי על שם מיזוק

יליד 1957, רווק ומתגורר כיום בירושלים. הראל, שנולד וגדל בת"א, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, תואר שני נוסף במשפטים מאוניברסיטת "ייל" ותואר שלישי בפילוסופיה של המשפט מבייליול קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. הראל היה ממקימי "העשירון האחר", תא סטודנטים להט"בי באוניברסיטה העברית, ומחקריו עוסקים בתיאוריה של המשפט וליבונן של שאלות באתיקה ובתיאוריה פוליטית וכן בניתוח כלכלי של המשפט, ובמיוחד של משפט פלילי. פרט לכך הראל כתב גם על נושאים הקשורים בזכויות אדם ושאלות של תיאוריה פוליטית וכן עסק בניתוח משפטי של אירועים אקטואליים.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לטעמי הנושא החשוב ביותר היום הוא טיפול בבעיות הלהט"בים בקהילה החרדית והפלסטינית".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "אני מניח שהמצב המשפטי לא ישתנה בהרבה. מבחינה חברתית המצב יהיה משופר מהמצב העכשווי עבור אוכלוסיה חילונית משכילה וגרוע מהמצב היום עבור אוכלוסייה חרדית או אוכלוסייה בפריפריה".

חזרה למעלה

***************************************************************************

12. ארנה לין – מעורכות הדין המובילות במדינה בתחום דיני העבודה ומשפט אזרחי ומסחרי

ילידת 1956, מתגוררת בתל אביב עם בת-זוגה, השחקנית רבקה נוימן. לין, בתם של רות וחה"כ לשעבר אמנון לין ונכדתם של אבא וחנה חושי, למדה משפטים באוניברסיטה העברית והתמחתה בביהמ"ש העליון אצל השופט חיים כהן ובפרקליטות המדינה. את דרכה המקצועית החלה לין במשרד האוצר ובהמשך פרשה משירות המדינה והחלה קריירה במשרדים פרטיים עד שהקימה משרד משלה בשנת 2003. משרדה של לין נחשב לאחד המובילים בישראל בתחום דיני העבודה והוא הוביל כמה מהפסיקות המרכזיות בתחום ומייצג מספר ארגוני עובדים מהגדולים במשק. בנוסף עוסקת לין בפעילות ציבורית ענפה, במסגרתה הייתה חברה בוועדות ציבוריות אחדות והייתה ממייסדות מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם. בנוסף מכהנת לין בין היתר כמשנה לנשיאת מועצת העיתונות בישראל, חברה במועצה לביקורת סרטים ומחזות והייתה חברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח. ב-2018 נכלל שמה ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון.

חזרה למעלה

***************************************************************************

13. ניב סבר - משנה למנכ"ל וסגן נשיא קבוצת "אלדטק"

בן 47, יליד רחובות, נשוי לשרון ומתגורר עמו בתל-אביב. לעוה"ד סבר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי הניהול מהמכון הפוליטכני בניו-יורק (NYU). עובר לקריירה המשפטית, שימש עו"ד סבר כיועץ פרלמנטרי לח"כ פרופ' נעמי חזן ממפלגת מרצ, וכן שימש כחבר הנהלת מרצ ויו"ר מרצ בתל אביב. עו"ד סבר הוא מעורכי הדין הבולטים בישראל בתחום ההגבלים העסקיים ואף היה מועמד בולט ומוביל לשמש בתפקיד הממונה על ההגבלים לאחר פרישתו של הממונה הקודם פרופ' דיויד גילה בשנת 2016. בנוסף, במשך למעלה מעשור ניהל עו"ד סבר את כל ההיבטים המשפטיים של פרויקט צינור הגז המצרי-ישראלי במסגרת ליווי חברת EMG המצרית והניח את עיקרי התשתית המשפטית למערך החוזי והרגולטורי של הסכמי הגז בישראל. לאחר מכן ניהל במשך שנים הליכי בוררות בינ"ל מול חברות הגז המצריות וממשלת מצרים יחד עם משרד פרשפילדס האנגלי, במסגרתם ניתנו לאחרונה פסקי בוררות לטובת לקוחותיו בסכומים שעולים על 1.3 מיליארד דולר. לאחרונה החל לשמש כמשנה למנכ"ל וסגן נשיא קבוצת האנרגיה אלדטק. במקביל הוא ממשיך לייצג לקוחות בתחומי ההגבלים העסקיים והפרטיות, במסגרת משרד עורכי הדין  מ. פירון ושות' שבו היה עד לאחרונה שותף בכיר וראש מחלקת ההגבלים העסקיים, הפרטיות והאנרגיה של המשרד. בנוסף לפועלו המשפטי, משמש עו"ד סבר במשך קרוב לשני עשורים כחבר הוועד המנהל וחבר ועדת הביקורת של האופרה הישראלית.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביותר כיום הוא מיסוד הזכות להורות שווה. לצערי במצב הפוליטי הקיים כיום נראה שיקשה לקדם עניין זה באופן משמעותי. הרכב הכנסת כיום לא מבשר טובות וגם בתי המשפט מתחילים לשנות פניהם – ולא לחיוב. השאלה האם הקהילה תדע לתרגם את הכח הכלכלי שלה לכוח ציבורי-כי בסופו של דבר – הכל זה כסף".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "אני חושב שבדומה למכלול זכויות האזרח גם זכויות הקהילה הגיעו לשיא בעשור הראשון של שנות האלפיים, ולא כתוצאה מפעולת המחוקק אלא כתוצאה מעמדת בתי המשפט. לכן אני חושש שמכאן ואילך נראה ניסיון מתמיד לשחיקה של זכויות הקהילה, בדומה לשחיקת כלל זכויות האדם והאזרח שמאפיינת את השיח הציבורי הישראלי. אני לא חושב שבעוד 30 שנים מצב זכויות הלהט"ב בישראל יהיה טוב הרבה יותר משהוא היום - מבחינת הזכויות החוקיות. זאת להבדיל מגישת חלקים ניכרים בחברה שבה יש שיפור מתמיד".

חזרה למעלה

***************************************************************************

14. מיכאל בירנהק – פרופסור למשפטים באוניברסיטת ת"א

מתגורר עם בן זוגו בתל-אביב. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א ותואר שני ודוקטורט מ-NYU. מהחוקרים המובילים בתחומי המשפט והטכנולוגיה, ובין היתר בנושא הזכות לפרטיות, זכויות יוצרים, וחופש הביטוי. במקביל מכהן פרופ' בירנהק כסגן הדקאן למחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, מנהל מכון מחקר לקניין רוחני, ומנהל תכנית התואר השני הבין-לאומי בפקולטה. בעבר היה חבר סגל באוניברסיטת חיפה, שם הקים את המרכז למשפט וטכנולוגיה. בנוסף היה חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות בשלוש תקופות כהונה, חבר לתקופה קצרה בהנהלת האגודה לזכויות האזרח וייעץ לגופים ציבוריים כמו המכון לאתיקה במשכנות שאננים, מועצת העיתונות ולשכת העיתונות הממשלתית.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "בצד שוויון זכויות מלא בנושאי נישואין וכדומה, הייתי רוצה לראות הפנמה טובה יותר והכרה בכבוד האדם של להט"ב בקרב הרשויות ובחברה הישראלית בכלל, למשל בקשר לחופש הביטוי: במקום להגביל מצעדי גאווה בערים כמו באר שבע וכפר סבא, המשטרה והעיריות צריכות לצאת מגדרן לאפשר אותם. במערכת החינוך אני מצפה לראות תכנית סדורה של הכלה, הכרה, ושוויון, ויישום של תכנית כזו".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה?

"אינני נביא".

חזרה למעלה

***************************************************************************

15. ליאת ויגדור – שותפה במחלקה המסחרית הבינלאומית של משרד שבלת ושות' וראש הדסק האוסטרלי במשרד

מתגוררת ברמת-גן, נשואה לשירד ומגדלת עמה את תמר בת ה-12. עו"ד ויגדור, שהחלה את דרכה דווקא כספורטאית מקצועית, היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר ראשון בלימודי רפואה אלטרנטיבית ותואר ראשון ושני במשפטים. את הקריירה המשפטית החלה עו"ד ויגדור במשרד קנולר ושות', ולאחר התפרקותו השתלבה במשרד שבלת ושות' ובהמשך הפכה לשותפה בו. כיום עוסקת עו"ד ויגדור, בין היתר, בניהול עסקאות מסחריות בתחום ההייטק, בדגש על עסקאות בינ"ל, ומשמשת כראש הדסק האוסטרלי במשרד. "לא אקדם להט"ב רק כי הוא מוגדר ככזה", אומרת עו"ד ויגדור. "אני דווקא חושבת שיש לקדם איכות ומצוינות באשר היא. כך, לא אפלה לטובה או לרעה את חברי הקהילה, אבל כן אשמש כפה, כדוגמא וכהשראה למי שחושש שבגלל שייכותו לקהילה סביר שיופלה. נענית ברצון ואהבה למי מחברי הקהילה שרוצה להתייעץ בבחירת מקצוע או בבחירת פוזיציה בתוך שוק העבודה".

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביותר בתחום זכויות הלהט"ב הוא ללא ספק השוואת הזכויות לאלו של הטרוסקסואלים בראש ובראשונה: הזכות להורות, הזכות לנישואין והזכות לשוויון כלכלי מהותי. קידום זכויות שוויוניות של כל קבוצת שיוך או הגדרה צריך שייעשה על ידי כ-ו-ל-נ-ו, גם כאלה שאינם חברי הקהילה, שכן אין דרך אחרת לנהל חברה ערכית, בריאה וצומחת, במסגרתה יחיו בשלום ושלווה זה לצד זה, אנשים שונים זה לזה ושונים זה מזה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "לשיטתי, בעוד 30 שנים מהיום, הדיון על זכויות קהילת הלהט"ב יהיה לא רלוונטי. שוויון הזכויות יהיה שיטתי, ברור ומובנה בחקיקת יסוד קיימת או עתידית ולא נידרש כלל לדיון בו. זהות מינית-מגדרית לא תהווה קריטריון או בסיס לקבלת זכות כזו או אחרת".

חזרה למעלה

***************************************************************************

16. מיכל עדן - עורכת דין ופעילה מרכזית למען זכויות להט"ב בישראל

נולדה בשנת 1969 בהרצליה. מתגוררת בת"א, בזוגיות ואם לילדה בת 12 מקשר קודם. עו"ד עדן התנדבה במשך שנים ארוכות באגודה למען הלהט"ב, בארגון קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) ובמרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית. לאחר רצח רבין הצטרפה למפלגת מרצ והחלה בפעילות פוליטית בפורום הנשים של מרצ ובפורום "גאות" לזכויות הלהט"ב במפלגה. בין השנים 1998-2003 כיהנה עדן מטעם מרצ כחברת מועצת עיריית ת"א והייתה נבחרת הציבור הראשונה המשתייכת באופן גלוי לקהילה הגאה. במסגרת זו השיגה עדן הטבות לזוגות בני אותו המין בעיר והקימה את "בית דרור" - בית מחסה לנוער מקהילת הלהט"ב. כיום היא שותפה במשרד עורכי הדין עירא הדר ומיכל עדן המתמחה בזכויות קהילת הלהט"ב, וכן במעמדן המשפטי של מגוון המשפחות האלטרנטיביות. במסגרת פעילותה המשפטית, הובילה עדן תקדימים פורצי דרך למען הקהילה הגאה. בנוסף, עדן מכהנת כיו"ר הוועדה לזכויות הלהט"ב בלשכת עורכי הדין.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביותר כיום הוא הצורך בחיזוק מעמדה של הרשות השופטת והתנגדות ליוזמות הממשלה להחליש את בית המשפט העליון ואת בג"ץ. שרת המשפטים פועלת להכנסת שופטים שמרנים למערכת ובעתיד יהיו ניסיונות להסיג לאחור את הישגינו. חשוב להמשיך להיאבק נגד כל גילויי הלהט"בופוביה ולדרוש שוויון זכויות מלא ומימוש הזכות לחיי משפחה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "בעתיד נידרש להגן על ההישגים שלנו מפני כוחות שמרניים בממשלה בכנסת ובמערכת המשפט. אני צופה שיהיה פער גדול בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי במרכז הארץ ביחס למשפחות הגאות. הלהט"בים צריכים לחזק את הייצוג החילוני והדמוקרטי בשלטון המקומי ולהתנגד להשתלטות כוחות פונדמנטליסטיים".

חזרה למעלה

***************************************************************************

17. יהושע גורטלר - שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן

יליד ירושלים, כיום מתגורר בת"א ואב לתאומים בני 3 וחצי. סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית וכן תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. את הקריירה המשפטית החל עו"ד גורטלר בפרקליטות הצבאית ובתפקידו הצבאי האחרון שימש כעוזר המשפטי לפרקליט הצבאי הראשי דאז, ד"ר אביחי מנדלבליט (כיום היועמ"ש). לאחר שירותו הצבאי הצטרף עו"ד גורטלר למחלקת מסחר אלקטרוני ואינטרנט במשרד הרצוג פוקס נאמן ולאחר כשנתיים מונה לשותף במשרד. כיום הוא מנהל במשרד צוות העוסק ברגולציה ורישוי בינלאומיים של פעילות מסחר אלקטרוני ובתחום המטבעות המוצפנים (קריפטו). לאחר יציאתו מהארון עסק עו"ד גורטלר בפעילות התנדבותית והסברתית הקשורה לקהילת הלהט"ב והיה פעיל במשך שנים רבות בקהילה הדתית הגאה. בין היתר היה גורטלר בין מייסדי "שב"ל – שהכל ברא לכבודו", העוסק בחינוך לסובלנות בקהילה הדתית ובנוסף התנדב והיה חבר דירקטוריון בארגון "חוש"ן" וכן בקו הקשב והתמיכה של הקהילה – "יש עם מי לדבר". בשנת 2015 השתתף בכנס למנהיגות יהודית להט"בית ובשנת 2013 הוזמן על-ידי שגרירות ישראל בוושינגטון לסבב הרצאות בפקולטות המובילות למשפטים בארצות הברית בנושא זכויות הקהילה הגאה בישראל. בנוסף, הוא מכהן כחבר בוועדת ההגוונה של משרד הרצוג פוקס נאמן, שתפקידה להגדיל את הייצוג של קבוצות מיעוט שונות במשרד.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לדעתי, התחום הדוחק ביותר בתחום זכויות קהילת הלהט"ב היום הוא תחום המעמד האישי ודיני המשפחה. הגם שהושגו בתחום זה הישגים משמעותיים בשנים האחרונות, מרביתם מבוססים על פסיקה של בתי המשפט ואינם מעוגנים בחקיקה. תחומים רבים נוספים, בייחוד בכל הנוגע להורות, נותרו ללא הסדרה או מוסדרים באופן המפלה לרעה להט"בים וילדיהם. הפתרון לנושא בוער זה יכול להימצא רק בחקיקה שוויונית שתעמיד את מעמדם של משפחות, הורים וילדים להט"בים על מישור זהה לזה של מקביליהם הסטרייטים. תחום נוסף הדורש מענה נוגע לזכויותיהם ומעמדם של להט"בים בקבוצות מיעוט ובפריפריה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "מגמות ההקצנה והשמרנות בכנסת ובממשלה יחד עם האיומים החוזרים על מעמדו ועצמאותו של בית המשפט העליון, מעמידים בסכנה את ההישגים שהושגו על-ידי הקהילה ומאיימים להסיג אחור את המעמד המשפטי של הקהילה. משכך, אינני יכול לצערי לחזות באופטימיות בלתי מסויגת את עתידה המשפטי של הקהילה, ואני חושש שאנו נצטרך להמשיך ולהיאבק עוד שנים רבות על זכויותינו השונות מול גורמים שיבקשו להפלות ולהדיר אותנו. עם זאת, אני מאמין שלא ניתן עוד לעצור את מגמת הקבלה החברתית של הקהילה. אני מקווה שמגמה זו תוסיף ותעמיק בעשורים הקרובים, ותגרור בעקבותיה שינוי שיחלחל גם לכנסת ולרשויות המדינה. אני מקווה שילדיי יגדלו לתוך מציאות סובלנית ומקבלת יותר, כזו שתגן באופן מקיף ושוויוני על הזכויות שלהם ושל משפחתם".

חזרה למעלה

***************************************************************************

18. גיא שגיב – שותף במשרד יגאל ארנון ושות'

בן 39, מתגורר בתל אביב יחד עם בן זוגו דיויד ובנם הצעיר שנולד לפני חצי שנה. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת King’s College London. התמחה במשרד ליפא מאיר ושות' ולאחר הסמכתו עבד אצל עורכת הדין שירה דונביץ', הידועה כמי שייצרה כמה תקדימים משפטיים בנושאים כמו זכויות בני זוג הומוסקסואליים, בדיקות רקמות וידועים בציבור. בתקופת לימודיו באוניברסיטה עסק עו"ד שגיב בפעילות התנדבותית בתנועה למלחמה בעוני (הל"ב) וריכז את פעילות מרכזי הסיוע המשפטי במתנסים באיזור תל אביב. בהמשך התנדב במסגרת קו הקשב והסיוע של האגודה למען הלהט"ב בתל אביב. לפני כשבע שנים הצטרף למשרד יגאל ארנון ושות', ובשנת 2017 מונה לשותף במשרד. כיום עו"ד שגיב מנהל במשרד את מחלקת ניהול העושר המשפחתי והעברה בין דורית של עסקים משפחתיים. לאחרונה, בעקבות החוויה האישית שעבר בהליך הפונדקאות של בנו, החל עו"ד שגיב לספק במסגרת משרד יגאל ארנון ושות' שירותי ליווי משפטי לזוגות שעוברים תהליך פונדקאות.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לדעתי, הנושא החשוב ביותר כיום הוא ביצור ועיגון בחקיקה של זכויות שהושגו באמצעות פסיקות בג"ץ, עמדות הפרקליטות בעתירות שונות, נהלים פנימיים והחלטות לא אחידות של רשויות וכיו"ב. המתקפה הנוכחית על מוסדות שלטון החוק צריכה להדליק נורה אדומה לכולנו כי מה שהושג עד כה לא בהכרח יישמר בעתיד וחובה עלינו לקבעו בחקיקה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "מצב זכויות קהילת הלהט"ב בעוד 30 שנה תלוי במידה רבה בנו וביכולת שלנו כקהילה להתאחד ולקדם מטרות משותפות. ככל שיותר ויותר חברי וחברות קהילה מחוץ לארון יתפסו עמדות ציבוריות בעלות השפעה (לדוגמא: חברי כנסת, שרים, קצינים בכירים בצבא, אנשי עסקים, אקדמאים וכיו"ב) ויקדמו את האג'נדה הלהט"בית כאג'נדה עיקרית, אפשר לקוות שנהפוך לקהילה משפיעה אשר תשמש לשון מאזניים בצמתים משמעותיים בחיי החברה הישראלית".

חזרה למעלה

***************************************************************************

19. ישי בלנק - פרופסור למשפטים באוניברסיטת ת"א

בזוגיות מזה 21 שנה עם השופט דורי ספיבק. נולד בארה"ב ועלה לישראל בגיל שנה. בעל תואר ראשון במשפטים ובפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א. לאחר לימודיו התמחה פרופ' בלנק אצל נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק ולאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני ודוקטורט במשפטים באוניברסיטת הרווארד. בעבר שימש כסגן דקאן הפקולטה למשפטים והיה מרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי העולם לרבות הרווארד, קורנל, טורונטו, בראון, סיאנס פו (פריז), המבורג, ועוד. בנוסף פרופ' בלנק היה חבר בוועד ארגון הנוער הגאה (איגי) בזמן הקמתו, וכיום חבר באגודת הידידים שלו. כן היה חבר בהנהלות של ארגוני זכויות אדם ואזרח שונים.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביותר בתחום זכויות הלהט"ב הוא התעקשות להמשיך ולכלול בתוך המאבק שלנו את כל מי שרוצה להיות כלול בתוכו. זה אומר לא לוותר על הניסיון הבלתי פוסק שלנו להמשיך ולהיות קהילה ולקשור בין המאבקים על הזכויות שלנו, למרות ההבדלים הקיימים בין הומואים, לסביות, בי, טראנסים, קוויריות, אשכנזים ומזרחים, יהודים ופלסטינאים, אזרחים ומהגרים".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "לא ניתן לדעת מה יהיה מצבנו בעוד 30 שנה. אני לא מאלה שמנבאים את העתיד, אבל יש לי נבואה אחת: אם נחשוב שהזכויות שהשגנו הן בכיס שלנו, ושמה שכבר הושג לא דורש מאבק כדי שהוא ימשיך להינתן לנו, מצבנו יהיה רע ומר. הדבר שבו אני בטוח הוא שאין סוף להיסטוריה ואין שום רגע שבו הפוליטיקה מסתיימת. זה אומר, שתמיד יהיו כאלה שינסו לשנות את המצב לרעה (מבחינתנו), ואם לא נעמוד על המשמר, אם לא נהיה פוליטיים, אם לא ניאבק על זכויותינו – לא רק שלא נשיג עוד, אלא שמצבנו יוסג לאחור, ומה שקיבלנו עלול להילקח מאתנו. לכן אנחנו חייבים להיות ערניים, להיות פוליטיים, לא לוותר, לא לנוח על זרי הדפנה ולא לחשוב לעולם שאפשר להפסיק להיאבק".

חזרה למעלה

***************************************************************************

20. דן יקיר – היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ופעיל זכויות אדם

נולד בשנת 1959 בחיפה. עם סיום לימודי המשפטים באוניברסיטת ת"א התמחה עו"ד יקיר אצל השופט משה טלגם בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר שנתיים כעורך דין במשרדים פרטיים, התקבל לתוכנית המילגאים של הקרן החדשה לישראל בוושינגטון הבירה, במסגרתה השלים לימודי תואר שני במשפטים באמריקן יוניברסיטי. במהלך לימודיו עבד עו"ד יקיר כמתמחה בסניף האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות בוושינגטון ובפרויקט זכויות הומוסקסואלים ולסביות במשרד הארצי של האגודה בעיר ניו יורק. עם שובו לישראל, הצטרף למחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח, תחילה כעורך הדין של סניף תל אביב, ובהמשך, מאז 1995, כיועץ המשפטי של האגודה כולה. התיקים בהם עסק עו"ד יקיר לאורך השנים במסגרת האגודה יצרו תקדימים רבים בנושאי זכויות אדם ובכללן זכויות הקהילה הגאה. כחלק בלתי נפרד מפעילותו באגודה, הפך עו"ד יקיר לאחד הפעילים המרכזיים בקהילה הלהט"בית ותרם תרומה חשובה למאבק נגד האפליה על רקע נטייה מינית בישראל. עבור פועלו קיבל עו"ד יקיר ברבות השנים פרסים ואותות שונים שהוקירו את תרומתו ומחויבותו למאבק על זכויות האדם והאזרח.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביותר בתחום זכויות הלהט"ב כיום הוא זכויות טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות. זהו המיעוט המקופח והמופלה ביותר בקהילת הלהט"ב, ולא מספיק תשומת לב מופנית אליו גם בתוך הקהילה עצמה. נדרש להילחם באלימות משטרתית, לאפשר נגישות בארץ לניתוחים לשינוי מין, להגמיש את מדיניות משרד הפנים בהליך לשינוי רישום המין במרשם האוכלוסין ולהילחם באפליה בעבודה נגד טרנסים וטרנסיות".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "בשל חוסר האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים בישראל אני מעריך שגם בעוד 30 שנים הדרך לנישואין של בני זוג בני אותו המין תמשיך להיות פתוחה רק בחו"ל. יחד עם זאת המכשולים שמוצבים בפני הורים בני ובנות הקהילה יוסרו כך שניתן יהיה לאמץ בישראל ובתי המשפט למשפחה יכירו בזכות להורות של ההורה הלא ביולוגי בהליך מקוצר".

חזרה למעלה

***************************************************************************

21. עירא הדר - שותפה במשרד עורכות הדין עירא הדר ומיכל עדן

מתגוררת בת"א. אמא לשני ילדים מזוגיות קודמת, ונמצאת בזוגיות. נולדה בת"א, שירתה כקצינת מבצעים בחיל האוויר וסיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. כיום עוסקת עו"ד הדר בייצוג זוגות ומשפחות מהקהילה הגאה, הן בהליכים להסדרת היחסים במשפחות והן בעת משברים והליכי פרידה, ונאבקת מול רשויות המדינה להשגת זכויות לקהילת הלהט"ב והפסקת האפליה ממנה סובלים חברי הקהילה. במסגרת הקריירה המשפטית הביאה עו"ד הדר לתקדימים משפטיים רבים בתחום, ובהם הלכת ירוס-חקק, הכרה בהורות המשותפת של זוגות בני אותו המין בהליך מהיר, וחיוב אולם אירועים לפצות בנות זוג לאחר שסירב לערוך את מסיבת חתונתן. בנוסף, עו"ד הדר חברה בוועדה לקידום זכויות הלהט"ב בלשכת עורכי הדין, משתתפת בישיבות הכנסת הנוגעות לענייני קהילת הלהט"ב, ושותפה לגיבושן של הצעות חוק לטובת הקהילה. בעבר הייתה ממייסדות ארגון קל"ף – קהילה לסבית פמיניסטית, ושימשה כיועצת המשפטית של הארגון במשך למעלה מעשור. בשנת 2005 נבחרה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל וזכתה באות 'יקירת הקהילה' מטעם אגודת הלהט"ב. בהמשך נכללה ברשימת 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "כמי שפועלת במשך שנים רבות לקידום המעמד והזכויות של המשפחה הלהט"בית, אציין את השאיפה לרישום שתי אמהות בבית היולדות מיד לאחר הלידה ללא צורך בשום הליך משפטי, ואת הזכות של זוגות להט"ב לערוך הליכי פונדקאות בישראל ללא אפליה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "מאחר שאני לא צופה שהכנסת תתערב לטובת הקהילה בחקיקה, אני מעריכה ששני הנושאים הללו יוכרעו בבג"ץ, ומאמינה שזה יקרה עוד הרבה לפני חלוף 30 שנה".

חזרה למעלה

***************************************************************************

22. יובל מרין - פרופסור למשפטים במכללה למינהל

נולד בירושלים ובהמשך עברה משפחתו לחיפה. למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית והתמחה אצל השופט מישאל חשין ז"ל בבית המשפט העליון. בהמשך למד תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ניו-יורק (NYU), לימד כמרצה מהחוץ באוניברסיטת תל אביב ושימש חוקר אורח בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת לוס-אנג'לס (UCLA). כן שימש פרופ' מרין עוזר מחקר של פרופ' רונלד דוורקין בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק. פרופ' מרין מתמחה, חוקר ומרצה בתחומי דיני ראיות, סדר הדין האזרחי, זכויות אדם, ותחום הממשק שבין מגדר, משפט ומשפחה. במסגרת פעילותו המחקרית מושם עיקר הדגש על מעמדם וזכויותיהם של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות וייחודיות, דוגמת חשודים ונאשמים, נשים, ומיעוטים מיניים וגזעיים. פרופ' מרין משתתף באופן תדיר בכנסים בארץ ובחו"ל ופרסם מאמרים וספרים בתחומי התמחותו, ובכלל זה ספר אודות זכויותיהם של זוגות בני אותו המין שראה אור בהוצאת אוניברסיטת שיקגו.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "יש שורה ארוכה של נושאים שחשוב לקדמם בתחום זכויות הקהילה ובכלל זה טיפול מעמיק יותר בתופעות החוזרות ונשנות של הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית (כולל עיגון הגנה חקיקתית של איסור הפליה על בסיס זהות מגדר); הכרה מקיפה יותר בזכויות הקהילה בתחום המשפחה (דוגמת סוגיית האימוץ ועיגון ההכרה בזוגיות החד-מינית בתחומי משפט שבהם טרם ניתנה הכרה שכזו)".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "קשה להשיב על שאלה זו. לכאורה, אנו מתקדמים כל העת לקראת יתר ליברליזציה מבחינה חברתית ומשפטית, ועל כן ניתן לנבא עתיד ורוד יותר לזכויות הקהילה. עם זאת, בה-בעת אנו עדים גם לתנועת-נגד ולקולות רבים המבקשים למנוע מחברי הקהילה מימוש של זכויותיהם ולעצור את ההתקדמות שהושגה במגוון תחומים. יש לקוות כי תהליך מיגור ההפליה כלפי חברי הקהילה יימשך במלוא עוזו וכי בסופו של דבר המגמות הליברליות יגברו".

חזרה למעלה

***************************************************************************

23. צבי טריגר – פרופסור למשפטים במכללה למינהל

נולד וגדל בחולון. מתגורר בת"א עם בן זוגו, אסף, ובתם. בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק. תחומי ההוראה והמחקר של פרופ' טריגר מתמקדים בדיני משפחה ודיני חוזים, בדגש על חקר המשפט והתרבות, זכויות הקהילה הלהט"בית ופמיניזם משפטי. בנוסף מעביר פרופ' טריגר הרצאות בנושאים שונים הקשורים לזכויות הקהילה הלהט"בית ומשמש כשופט בתחרויות כתיבה בנושאי זכויות הקהילה הלהט"בית. ספרו "פשעים נגד הפטריארכיה: ניאוף, הפלות והומוסקסואליות במשפט ובתרבות" הופיע בסדרת האוניברסיטה המשודרת ב-2014 והתבסס על סדרת הרצאות שלו ששודרו בגלי צה"ל שנתיים קודם לכן. מלבד זאת פרסם פרופ' טריגר שני ספרים נוספים וסיפורים קצרים בכתבי עת ספרותיים.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "הנושא החשוב ביות כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב הוא רגישות להצטלבויות של זהויות. אמנם לא נפתרו כל המקומות במשפט הישראלי שבהם יש הפליה על בסיס נטייה מינית, אבל צריכים להתחיל להיות רגישים יותר לצורות הפליה שקשורות בכמה מאפייני זהות, כמו הורות להט"בית (שהמאבקים לגביה כבר נושאים פרי, אבל עוד לא הסתיימו), גילנות (להט"בים קשישים), להט"בים ממוצאים שונים (אשכנזים/מזרחים, יהודים/פלסטינים, מהגרי עבודה, פליטים) וכדומה.

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "קשה לדעת. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החלק החילוני באוכלוסיה הישראלית הולך ומצטמק. כדי שישראל לא תהפוך למדינה פונדמנטליסטית דתית, צריך שתהיה סולידריות בין כל חלקי החברה הליברלים. זו לא רק שאלה של זכויות להט"בים, אלא של דמוקרטיה. אם תהיה פה דמוקרטיה, אין סיבה שלא להיות אופטימיים. אבל האתגר הוא לא רק לקהילה הלהט"בית, אלא לכל מי שסבורים שישראל צריכה לא רק להישאר מדינה דמוקרטית, אלא אף להעמיק את המאפיינים הדמוקרטיים, ולהיפרד מאלו שסותרים את הדמוקרטיה, כמו הכיבוש, הקשר בין דת למדינה וכו'".

חזרה למעלה

***************************************************************************

24. חגי קלעי - שותף במשרד קלעי, רוזן ושות'

בן 33, נולד בארצות הברית, גדל בירושלים ומתגורר כיום בת"א. לאחר שירות בחיל המודיעין למד משפטים וספרות כללית והשוואתית באוניברסיטת תל אביב. את התמחותו עשה עו"ד קלעי בבית המשפט העליון אצל השופט סלים ג'ובראן והמשיך לעבוד בלשכה כעוזר משפטי. עם סיום עבודתו בבית המשפט העליון עשה תואר שני במשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (NYU). כיום, לצד עבודתו במשרד, לומד עו"ד קלעי לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות הגיש משרדו של עו"ד קלעי שורה ארוכה של עתירות עקרוניות לבית המשפט העליון בקשת רחבה של נושאים הקשורים לזכויות להט"ב, ובהן עתירה בולטת לביטול אחזקתם של אסירים טרנסג'נדרים בהפרדה, שהסתיימה בהצלחה, עתירה למתן מעמד פליט למבקשי מקלט פלסטינים להט"בים, עתירה למתן האפשרות לזוג נשים לרשום את הורותן ללא צורך בהליך משפטי, עתירה בדרישה להכיר בנישואי בני זוג מאותו המין ועוד.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "כמשפטן, אני מבין מחד את החשיבות של הכרה משפטית בזכויות להט"ב, ומאידך - את המגבלות של הכלי המשפטי. הדבר החשוב ביותר לקהילת הלהט"ב כיום הוא לדעת שאין שום מקרה של אפליה שצריך לעבור עליו לסדר היום. פעמים רבות מידי, ישנן פרקטיקות מיושנות ומפלות שלא טופלו רק כי כולם מוכנים לעבור עליהן לסדר היום. לפעמים, כל מה שצריך הוא להפנות את תשומת הלב של האדם שמנגד לאפליה והוא ישנה את התנהגותו, ולפעמים נדרש מאבק משפטי או ציבורי. אלא שבשביל שהדברים הללו יעלמו מהעולם, לכל אחת ואחד האחריות להציף אותם. וכדאי לזכור, שאפליה שנדמית לא חמורה לאחד, יכולה לפגוע במי שנמצא בנקודה חלשה יותר במסלול החיים שלו בצורה קשה הרבה יותר".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "קשה לנבא, וכידוע הנבואה ניתנה לשוטים. כיום, מצד אחד ישראל ממשיכה במגמה של קידום זכויות להט"ב, גם אם הקצב של ההתקדמות פחת בצורה משמעותית. מנגד, ישנם קולות רבים, חזקים ומשמעותיים שקוראים להסיג את זכויות הקהילה לאחור, ואלו מעוררים חשש של ממש. מספיק לבחון את קצב ההתקדמות המהיר של זכויות הלהט"ב בעשרים השנים האחרונות, בשביל להבין ששינויים חברתיים, לטוב ולרע, מתרחשים מהר מאוד. השאלה מה יקרה בעוד 30 שנים תלויה, במידה רבה, בנו, ובשאלה האם נאפשר לקולות שקוראים לפגוע בזכויות להט"ב לקחת את קדמת הבמה".

חזרה למעלה

***************************************************************************

25. חן שמילו – ראש תחום מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל

בן 35, רווק, יליד קריית מוצקין, ומתגורר כיום בתל-אביב. בצבא שירת כמתרגם ביחידה 8200 ולאחר השחרור למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה, שם גם שימש כיו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים. במהלך לימודיו עבד במשרד ראש הממשלה, ולאחר התמחות במשרד עוה"ד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות', שימש יועץ פרלמנטרי ליו"ר סיעת קדימה בכנסת ה-18. בהמשך סיים עו"ד שמילו תואר שני במשפט ציבורי בתכנית המשותפת של אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת Northwestern בשיקגו. במקביל, החל עו"ד שמילו לשמש כראש תחום מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). במסגרת תפקידו, הוא אחראי על ייצוג ציבור הרופאים מול הכנסת והממשלה והיה מעורב בהליכי חקיקה וקידום מדיניות בריאות מטעם הר"י בפורומים ציבוריים שונים. בנוסף, שימש כרכז צוות המשימה לקידום רופאות בישראל וכן כרכז פורום בריאות הציבור בהר"י. כחלק ממעורבותו בפעילות הקהילה הגאה, שימש עו"ד שמילו בהתנדבות כרכז קשרי ממשל של ארגון הנוער הגאה (איגי) ובנוסף היה ממקימי החברה לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית, אשר משמשת איגוד מקצועי-מדעי לקידום המחקר והרפואה לטובת קהילת הלהט"ב, הגברת המודעות לצרכי המטופלים הלהט"בים ומאבק בלהט"בופוביה במערכת הבריאות. בשנת 2017 נבחר עו"ד שמילו לתוכנית המצטיינים על-שם יוברט האמפרי של קרן פולברייט, במסגרתה קידם פרויקטים הנוגעים למשפט, מדיניות ובריאות הציבור ושימש עמית של ארגון בריאות הציבור האמריקאי (APHA).

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לדעתי היום אנחנו בשלב המאבק על הביטוי הלהט"בי במסגרת זוגית או משפחתית. רוב הקשיים שהמדינה מערימה הם בתחום זה, ולכן חשוב להמשיך להיאבק למען הזכות לשוויון בנישואים, אימוץ, פונדקאות, רישום ילדים וכיו"ב. חשוב גם לשים לב למאבק של הקהילה הטרנסית שסובלת מהאפליה החמורה ביותר. מאבק נכון ישלב כלים של מדיניות ציבורית, מעורבות פוליטית ופנייה לערכאות משפטיות תוך תיאום מרבי בין הגורמים האקטיביסטיים השונים ובתמיכה של שותפות לדרך מהקהילה הסטרייטית. המפתח להצלחה הוא התמדה ויצירת מנופי כוח חדשים נגד הממשלה, בייחוד זו הנוכחית. מנופים כאלה יכולים להיות התפקדות מסיבית למפלגות במסגרת "החזית הגאה", וכן יצירת קשר אסטרטגי בין ארגוני הקהילה למנהיגי הקהילות היהודיות בארה"ב".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "לא ניתן לנבא, אך ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי מלמדת שעם השנים הוא נושא פירות ומטיב את מצבה של קהילה המנהלת מאבק מתמשך, עיקש ובשיתוף עם תומכים ותומכות מהקהילה הסטרייטית. עם זאת, אינני רואה מצב שהמאבק ייהפך למיותר, בדומה למאבק הפמיניסטי שהשיג הישגים נאים אך נדרש גם בעת הזו".

חזרה למעלה

***************************************************************************

26. איריס שינפלד גרמן – שותפה מייסדת במשרד שינפלד עורכי דין

בעלת תואר במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה ובוגרת קורס גישור, הכשרות והשתלמויות בדיני משפחה. בנוסף, עו"ד שינפלד מחזיקה בתואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה, ושימשה כעובדת הסוציאלית הראשונה של האגודה למען הלהט"ב, אז הקימה את קבוצות הנוער הראשונות שלימים הפכו לארגון הנוער "איגי". את התמחותה עשתה עו"ד שינפלד אצל סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, השופטת יהודית שטופמן והיא מהחלוצות בתחום זכויות הלהט"ב ופועלת מזה 18 שנה בתחום במערכת המשפטית. כיום היא מכהנת כסגנית יו"ר הוועדה לענייני משפחה בלשכת עורכי הדין ומרצה בתחום דיני המשפחה, וכן כחברת הועד המנהל של עמותת אבות גאים. משרדה של עו"ד שינפלד מדורג כאחד המשרדים המובילים העוסקים בנושאים הקשורים למשפחות של זוגות מאותו המין, להורות שאינה גנטית ולקידום זכויות המשפחה הגאה. במהלך הקריירה המשפטית שלה, הביאה עו"ד שינפלד להישגים משפטיים בולטים עבור קהילת הלהט"ב, ובהם בג"ץ היסטורי בנושא אזרחות של זוגות בני אותו המין שאחד מהם הוא אזרח ישראלי והשני אזרח זר, מתן צו הורות לבת זוג של אם עוד בשלבי ההיריון, קבלת צווי הורות לילדים בשנות העשרה לחייהם, ועוד.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "קידום בכל הזירות והמערכות: מערכת המשפט, מערכת החינוך, בפוליטיקה, בתקשורת. הכרה מלאה בזכות למשפחה, הכרה בהורות שאינה גנטית כהורות שוויונית. רישום הורות על פי הצהרה בלבד בבית החולים. פרשנות כל החוקים שמדברים על בני זוג ככוללים בני זוג מאותו מין. פונדקאות בישראל לזוגות גברים, ליחידנים ויחידניות. חוק האימוץ יתוקן כך שיאפשר לזוגות בני אותו מין לאמץ וליחידנים".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "שוויון מלא לא פחות. כמו שהיום הילדים שלנו לא מבינים למה צריך יום זכויות האישה בעוד 30 שנה הנכדים שלנו לא יבינו למה צריך יום זכויות הגאווה".

חזרה למעלה

***************************************************************************

27. אילן גפני - דוקטורנט למשפטים בבית הספר לכלכלה ומדע המדינה (LSE) בלונדון

בן 33, רווק ומתגורר בלונדון. נולד במושב כפר ורבורג ושירת ביחידת המודיעין 8200. בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר תואר שני בהצטיינות עם התמחות בזכויות אדם מאוניברסיטת Northwestern בשיקגו. את התמחותו עשה עו"ד גפני בבית המשפט העליון ולאחר מכן שימש במשך למעלה משלוש שנים כעוזר משפטי למשנה לנשיאת בית המשפט העליון דאז, השופט אליקים רובינשטיין. בהמשך עבד כעו"ד במחלקת ההגבלים העסקיים של משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'. במהלך השנים האחרונות התנדב עו"ד גפני בארגון חוש"ן (חינוך ושינוי), מרכז החינוך וההסברה של הקהילה הלהט"בית בישראל, ובמסגרת זו העביר פעילויות רבות בתיכונים ברחבי הארץ הנוגעות לקהילת הלהט"ב ולקח חלק בהכשרת המתנדבים החדשים של הארגון. קודם לכן התנדב באגודה לזכויות האזרח, שם לקח חלק בפעילות מוקד פניות הציבור של האגודה. במסגרת הדוקטורט במשפטים מתמקד עו"ד גפני במחקר השוואתי בריטי-ישראלי של תביעות נזיקיות נגד המדינה.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לדעתי, הנושא הבוער ביותר כיום בתחום הוא הסדרת המעמד המשפטי של הורות משותפת במקרים בהם יש יותר משני הורים לילד. כמו בהרבה מקרים אחרים, המציאות מקדימה את החוק באופן ניכר והגיעה העת שהמחוקק יידרש לכך".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנה? "שוויון זכויות מלא. לא נתפשר על פחות".

חזרה למעלה

***************************************************************************

28. עידו קטרי - חוקר צעיר ודוקטורנט למשפטים באוניברסיטת טורונטו

בן 33, נולד וגדל במושב צור משה, וכיום מתגורר על קו ת"א-טורונטו. בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני ושלישי (בדרך) מאוניברסיטת טורונטו. לפני שפנה למחקר המשפטי התמחה עו"ד קטרי באגודה לזכויות האזרח ועבד ב"גישה" - מרכז לשמירה על הזכות לנוע. במקביל שימש כיועץ משפטי של פרויקט "גילה" להעצמה טרנסית, ההתארגנות הממוסדת הראשונה של הקהילה הטרנסית בישראל, שהיה ממקימיו. בשנת 2014 החל את לימודי התואר השני במשפטים באוניברסיטת טורונטו, עם התמחות בלימודי שונות מינית ומגדרית. עבודת הגמר שלו, שעסקה באפליה על רקע שונות מגדרית, זכתה במדליית אלן מרקס לשנת 2015, המוענקת לעבודת הגמר הטובה ביותר לתארים מתקדמים במשפטים. בהמשך הרחיב את מחקרו למחקר דוקטורט המתחקה אחר עלייתה הגלובלית של הזכות להגדרה עצמית של מגדר דרך חווית חיים של שונות מגדרית במשפט. מחקר זה זכה בפרסים שונים, בהם שני הפרסים הנחשבים ביותר מבחינת היקפם ויוקרתם עבור תלמידי מחקר בקנדה. מחקריו של עו"ד קטרי פורסמו בכתבי עת בעברית ובאנגלית, היוו בסיס לדוחות בינלאומיים שונים ונלמדים כיום בפקולטות למשפטים בישראל, בארה"ב ובקנדה.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "לדעתי הנושאים הבוערים ביותר כיום בקהילת הלהט"ב נוגעים לזכויותיהם של א/נשים שונים מגדרית, בוגרים וילדים. זכותם של א/נשים שונים מגדרית לאוטונומיה על הגוף והזהות שלהם עדיין מופרת מדי יום דרך אי הכרה בזכותם להגדרה עצמית, ביכולתם לתת הסכמה מדעת להליכים רפואיים להתאמה מגדרית, בהערמת קשיים על זכותם להורות וחיי משפחה, בדחיקתם לשולי החברה דרך אפליה ממסדית ובין אישית. אנחנו צריכים לבטל את הוועדה להתאמה מגדרית ולהחליפה במודל נגיש ומכבד של מתן שירותים רפואיים, צריכים לבטל את סעיף המין בתעודת הזהות ואת השמת המין בלידה, לקבוע חובת ייצוג לקהילות שונות מינית ומגדרית בשירות המדינה ובמוסדות המדינה, להעניק מקלט לפליטים להטב"ים שרבים מהם טרנסים, להעצים נשים בזנות שרבות מהן טרנסיות, ולהגן על א/נשים שונים מגדרית החיים תחת שליטתה של הממשלה, ובכלל זה במתן חופש תנועה. יש צורך להשקיע משאבים קהילתיים נרחבים בתמיכה בבוגרים וצעירים שונים מגדרית, בהבטחת הנגישות שלהם למשאבים ולהזדמנויות, ובקידום המאבקים המשפטיים והפרלמנטריים המקדמים זכויות טרנס. על מנת להשיג מטרות אלו אנחנו צריכים עוד מחקר משפטי ואחר, כי ידע שמגיע מהקהילה הוא הבסיס הטוב ביותר לשינוי משמעותי".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "קשה לי לדעת מה יהיה עם מדינת ישראל בעוד שלושים שנה. מה שכן, התנועה הטרנסית היא גלובלית, המחקר שלי ושל אחרים מראה כי העלייה בנראות של שונות מגדרית ובדרישה לנגישות למשאבים, להזדמנויות ולהגדרה עצמית של א/נשים שונים מגדרית, מתרחשת כעת כמעט בכל מקום על פני הגלובוס. זאת תנועה שכבר אי אפשר לעצור אותה והיא הולכת וגדלה מיום ליום. אם בקרב בוגרים מדברים היום על כ- 0.6% מהאוכלוסייה, כלומר כ- 50 אלף איש בישראל בלבד, בילדים מדברים היום על למעלה מאחוז והמספרים האלו רק גדלים. אני צופה שהמשפט ימשיך ויתפתח, כפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות, על מנת להתאים את עצמו לשינויים האלו. כך שעוד שלושים שנה אני צופה ששונות מגדרית תשנה לחלוטין את מה שאנחנו מבינים היום בתור קטגורית המין וששינויים אלו יחלחלו לכל תחום במשפט ולכל מוסד וממסד".

חזרה למעלה

***************************************************************************

29. דניאלה יעקובי - שותפה במשרד אסנת נווה ושות'

ילידת 1973, מתגוררת ברמת השרון ומגדלת יחד עם בת זוגה לשעבר את בנם המשותף בן ה-12. בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהמכללה למינהל ותואר במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר הייתה ספורטאית מצטיינת ושיחקה בקבוצת הכדורסל של רמת השרון, שם למדה על העצמת נשים ונחשפה לראשונה למאבק למען שוויון זכויות לנשים. את התמחותה עשתה עו"ד יעקובי במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ובהמשך החלה לעבוד במשרד עו"ד אסנת נווה ושות', בו היא שותפה כיום. המשרד מורכב ברובו מנשים, הרכב שיוצר, לדברי עו"ד יעקובי, אווירה מאד תומכת במשרד, לרבות בכל הקשור לנושאים המטופלים במשרד ולאופן הטיפול בהם. בנוסף לתחומי העיסוק של המשרד, מייצגת עו"ד יעקובי בתיקים רבים העוסקים בזכויות הקהילה הגאה, קידום ההכרה בתא המשפחתי הגאה ומיגור אפליה כנגד חברות וחברי הקהילה על רקע נטייתם המינית, והיא הביאה לתקדימים רבים בתחומים אלו ברבות השנים.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "גם היום, למרבה הצער, ישנן זכויות רבות שנמנעות בישראל ממי שנמנה על הקהילה הגאה, ובעיקר בכל הקשור למעמד האישי, לזכות להורות ומשפחה. בתוך כך נמנעת מבנות ובני זוג מאותו המין האפשרות להינשא בישראל, לאמץ ילדים, להביא ילדים לעולם בהליך של פונדקאות, ולהיות מוכרים כהורים של ילדיהם, באופן זהה לאופן בו מוכרים הורים הטרוסקסואלים. המדינה מתעמרת בטרנסג'נדרים שיולדים ומשנה את סעיף המין שלהם רק בגלל הלידה. מניעת כל זכות כזו מהווה אפליה, ומעבר להיותה פוגעת ומעליבה (הן להורים והן לילדים) יש לה גם השלכות נוספות לרבות השלכות כלכליות, ומכאן החשיבות הרבה שבמאבק על זכויות אלו. בנוסף יש באפליה, סכנה למתן לגיטימציה לנקיטת אלימות כלפי חברות וחברי הקהילה. על אף שרוב הציבור בישראל תומך בשוויון זכויות לקהילה הגאה, נכון למועד זה, אין לזה עדיין השפעה על החקיקה ועל המדיניות של הממשלה (ההיפך) ולכן נראה שבשנים הקרובות נצטרך להמשיך להיאבק על זכויותינו בבתי המשפט". 

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בעוד 30 שנים מהיום? "היות ואני אופטימית חסרת תקנה, אני מאמינה שבעוד פחות מ - 30 שנים מהיום, נהיה במקום הרבה יותר טוב, עם הרבה יותר כח והשפעה במקומות שמקבלים בהם החלטות, ובהתאם עם הרבה יותר זכויות שוות. צריך לזכור שאפליה של הקהילה הגאה לא פוגעת רק בחברי הקהילה אלא גם בהורים ובילדים של אלה, ולמעשה בכולנו. מקווה שיום אחד, כאשר נספר לנכדינו שמדינת ישראל מנעה מחברות וחברי הקהילה את הזכויות שאנו נאבקים עליהן היום, זה ישמע להם מוזר כמו של ילדינו נשמע מוזר שפעם היה פה רק ערוץ אחד ששידר בשחור לבן או שאנשים המתינו לקו של בזק שנים, או שלפני 30 שנים, היה בישראל חוק שאסר על משכב זכר".

חזרה למעלה

***************************************************************************

30. אסף וייס - סמנכ"ל תפעול ותכניות בקונגרס היהודי האמריקאי

בן 34, נשוי לעידן ומתגורר בניו יורק. בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. לאחר סיום לימודיו התמחה ועבד במשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ובהמשך מונה ליועץ בכיר לשרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן. במסגרת זו עסק עו"ד וייס בנושאים רבים הנוגעים לקידום זכויות הקהילה הגאה בישראל והוביל מהלכים משמעותיים בתחום, ובהם קידום התיקון לחוק הפונדקאות שמטרתו לאפשר לגברים ונשים רווקות לבצע הליכי פונדקאות בישראל, רפורמה בניתוחים להתאמת מין בישראל, סיום האפליה בתרומות דם נגד גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, מאבק בטיפולי המרה שנעשים ללהט"בים ועוד. כיום משמש עו"ד וייס כסמנכ"ל תפעול ותכניות בקונגרס היהודי האמריקאי, הפועל למען הקהילה היהודית האמריקאית ולמען ישראל בקרב גורמי הממשל האמריקאי, הקונגרס האמריקאי, שגרירים ומנהיגים מובילים.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "בעיניי, שני נושאים הם החשובים ביותר כיום בתחום זכויות הקהילה הגאה בישראל: הורות (פונדקאות ואימוץ) וזכויות טרנסג'נדרים. כיום להומואים אין שום דרך להביא ילדים בישראל אלא בהורות משותפת. זהו מאבק שדן אנשים לחיי עריריות ולוויתור על חלום ההורות. לדעתי, זוהי אחת האפליות הקשות ביותר שאנו חווים. זהו מצב שהקהילה הגאה בישראל לא יכולה להשלים איתו וחייבת להיות התגייסות כלל קהילתית לסיום האפליה בחוק הפונדקאות ובחוק האימוץ. בנוסף, הקהילה הטרנסג'נדרית היא הקהילה המופלית ביותר מתוך כל אותיות הלהט"ב. הטרנסג'נדרים חווים אפליה כמעט בכל חוויות החיים ויש המון עבודה ממשלתית שחייבת להיעשות בנושא. את שני הנושאים ניתן לקדם דרך עבודה קשה מאוד בתוך משרדי הממשלה ובעיקר – צריך נציגי ציבור ויועצים מקצועיים שישימו את הנושא בראש סדר העדיפויות. לא מספיקה "דאגה" או "אכפתיות" זה צריך להיות הדבר החשוב ביותר על סדר היום עבורם. בתקופה שעבדתי בממשלה הוכחנו שניתן לקדם נושאים להט"בים, כולל חקיקה, על אף התנגדויות קואליציוניות ומקצועיות קשות. זה אפשרי וצריך אנשים שיודעים לעשות זאת ושאכפת להם באמת.

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "אני משוכנע שבעוד 30 שנה יהיה שוויון מלא וראש/ת ממשלה ראשונ/ה מהקהילה הגאה!".

חזרה למעלה

***************************************************************************

*** "3 מתחת ל-30": "הדור הבא" של המשפטנים המובילים מקהילת הלהט"ב בישראל ***

1. אור קרבקי – עו"ד במחלקת הליטיגציה של משרד יגאל ארנון ושות'

בן 28, רווק, מתגורר במקביל במושב עופר ובתל אביב. לאחר התנדבות במסגרת שנת שירות בסוכנות היהודית ושירות כקצין בבית הדין הצבאי של פיקוד הצפון וחיל הים, סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. במהלך לימודיו שימש עו"ד קרבקי כסנגור הסטודנטים הראשי בוועדות המשמעת של המרכז, וכיום מכהן כחבר ועדת הערר לענייני משמעת של המרכז. בנוסף, שימש חבר בצוות המנהל של תכנית Tempus במרכז הבינתחומי, הפועלת מטעם האיחוד האירופי לעידוד רב תרבותיות. כשהיה בן 21, במהלך שירותו הצבאי הגיש תביעה ייצוגית נגד ארגון אנשי הקבע "חבר", שהובילה להפסקת גבייה אסורה של כספים עודפים ממשכורותיהם של קצינים ונגדים צעירים והביאה להקמת קרן מלגות למימון לימודים אקדמיים עבור חיילים משוחררים המגיעים משכבות חלשות. בהמשך, בזמן לימודי המשפטים, הגיש תביעה, שאושרה כייצוגית, נגד חברת "הוט" בגין זמני ההמתנה הארוכים לקבלת שירות והפרת תקנות מענה טלפוני, וכן הגיש עתירה לבג"ץ יחד עם האגודה לזכויות הפרט, באמצעות עוה"ד חגי קלעי ואוהד רוזן, בדרישה להכיר ‏בישראל בנישואים ‏של בני זוג מאותו המין. לאחר סיום לימודיו התמחה במשרד עוה"ד יגאל ארנון ושות', ועם הסמכתו החל לעבוד שם כעו"ד במחלקת הליטיגציה. כיום, במקביל לייצוג של חברות טכנולוגיה בינלאומיות וחברות מסחריות מהגדולות במשק, מייצג עו"ד קרבקי בהתנדבות מבקשי מקלט שנרדפו במדינותיהם בגלל נטייתם המינית וברחו לישראל וכן מכהן כחבר הוועד המנהל של עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה וכחבר הוועד המוניציפלי במועצה האזורית חוף הכרמל.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "בעיניי צריך לקדם את התחום הנוגע לדיני משפחה, ובפרט את המאבקים בנושא הפונדקאות ובנושא האימוץ. בלתי נסבל בעיניי שזוגות להט"בים נשלחים אחר כבוד לממש את הזכות שלהם לחיי משפחה במדינות זרות, מבלי שהם יכולים ליהנות משירותי הרפואה בארץ ומהסיוע הכלכלי ממנו נהנה מי שעובר את התהליך בישראל. האפליה הנוכחית מערימה המון קשיים פרוצדורליים, כלכליים ונפשיים על זוגות להט"בים ורבים מהם שרצו ויכלו להיות הורים מצוינים מתייאשים בדרך. לצערי לא נראה שהפתרונות בתחום דיני המשפחה יגיעו בקרוב מהכנסת או מהממשלה, ולכן צריך להמשיך ולנהל מאבקים רבים בזירה המשפטית. אני מקווה שלפחות עניין הפונדקאות בישראל יוכרע בקרוב באופן סופי בבג"ץ".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "אני חושב שאפשר להתעודד מההתקדמות המשמעותית שחלה במצבה של קהילת הלהט"ב בישראל ב-30 השנים האחרונות. ההתקדמות שתהיה ב-30 השנים הבאות תלויה גם בנו כקהילה, ואני מקווה שרבים מאיתנו ייקחו חלק במאבקים שעוד נותרו - גם בזירה המשפטית אבל גם בזירות אחרות כמו הכנסת וכמו מערכת החינוך. בסך הכל אני אופטימי ומאמין שבעתיד הקבלה של קהילת הלהט"ב בחברה הישראלית תהיה אפילו גדולה יותר מאשר היום, בדומה למאבק הגלובלי שהיה לגבי מתן זכות בחירה לנשים שהיום כבר נראה עניין מובן מאליו".

ראש מחלקת הליטיגציה במשרד יגאל ארנון ושות', עו"ד ברק טל: "אור התמחה אצלנו משך שנה במחלקת הליטיגציה. מצאנו אותו חריף, חד מחשבה, עם יכולת ניסוח מעולה וגם שנון וחברותי מאד -  והצענו לו להצטרף אלינו כעורך דין לאחר שהוסמך. הוא עוסק אצלנו בתביעות מסחריות, תובענות יצוגיות וכעת גם בליטיגציה של הגבלים עסקיים. אנחנו שמחים שהוא איתנו וצופים לו עתיד מבטיח".

חזרה למעלה

***************************************************************************

2. נוי נעמן – עורך דין במחלקת דיני עבודה של משרד הרצוג פוקס נאמן

בן 29, מתגורר עם בן זוגו בתל אביב. לאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת ת"א, ובהמשך התמחה במשרד אגמון רוזנברג הכהן ושות' במחלקת הליטיגציה, שם המשיך לעבוד במשך שנה נוספת כעורך-דין. לאחר מכן החל עו"ד נעמן בלימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, אליהם התקבל כמלגאי זכויות אדם, וסיים בהצטיינות. בתום הלימודים התקבל לתוכנית חוקרים אורחים (Visiting Scholars) באוניברסיטת קולומביה והשתתף בסדנאות כתיבה וקורסים משפטיים. במהלך לימודיו באוניברסיטת תל אביב השתתף בקליניקה לזכויות אדם, בה נטל חלק בקידום המאבק של חברי הקהילה הטרנסג'נדרית שנאלצים להחזיק במסמכים מזהים שאינם תואמים את המגדר שלהם. במסגרת לימודי התואר השני בניו יורק, ערך עו"ד נעמן מספר מחקרים הנוגעים לבחינה וביקורת של התפתחות השיח המשפטי הנוגע לזכויות להט"ב בישראל. כך למשל, ערך במסגרת אחד ממחקריו בחינה ביקורתית של התפתחות הרגולציה הנוגעת לזכויות נוער להט"בי במערכת החינוך בישראל, תחום שלשיטתו לא זוכה לתשומת הלב הראויה בשיח המשפטי. במקביל לעבודתו במשרד הרצוג פוקס נאמן, נוטל עו"ד נעמן חלק בפעילות פרו-בונו במסגרתה מקדמת מחלקת דיני העבודה במשרד הליך משפטי כנגד האפליה בקבלה למקום עבודה על בסיס זהות מגדרית. לצד זאת, מעניק עו"ד נעמן במסגרת המחלקה יעוץ שוטף למעסיקים בנוגע לזכויות הוריות של זוגות בני אותו המין ומניעת האפליה על כל סוגיה.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו?  "כיום אחד המאבקים הבולטים בקהילה הלהט"בית נסוב סביב זכויות הוריות, ובדגש רב על הורות גנטית (כלומר, המאבק לתיקון חוק הפונדקאות). אין ספק, כי ההכרה במשפחות אלטרנטיביות מהווה נדבך משמעותי – אם לא מכריע (עבור רבים) – להבנה של שוויון זכויות אידאלי בישראל. יחד עם זאת, ולצד המאבק עבור זכויות של מבוגרים, ולאופן שבו הם רואים עצמם כאזרחים שווי זכויות (קרי, כהורים), אני סבור שאחד הנושאים שלא זוכה לסיקור תקשורתי הולם וכן, במובן מסוים, נעדר מהשיח המשפטי, הוא ההגנה על צעירים להט"בים רבים. אותם חברי קהילה אשר דווקא הם חשופים יותר מכולם לדיכוי ואלימות יומיומית. בהקשר זה, ניתן לחשוב על דרכים רבות שבאמצעותן המשפט יכול לעצב את מערכת החינוך ליצירת סביבה תומכת ומקבלת, וליתר דיוק, "להוציא מהארון" את מערכת החינוך, שלה תפקיד מכריע בשינוי המציאות החברתית. לדוגמא, יצירת תמריצים לשילוב ארגונים גאים במערכת החינוך והעלאת הנראות של מגוון הזהויות במערכי הלימוד על-מנת לייצור שינוי תודעתי של צוות החינוך ושל התלמידים. כמו-כן, בדומה לחוקים הקיימים בתחום של מניעת הטרדה מינית בסביבת עבודה, ניתן לחשוב על חקיקת חוקים המטילים אחריות על מערכת החינוך (או יצירת תמריצים) ליצירת אמצעים מונעי אלימות כנגד בני-נוער להט"בים הסובלים משיעור אלימות גבוה".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בעוד 30 שנים מהיום? "המאבק המשפטי של הקהילה הלהט"בית בישראל עבר כברת דרך משמעותית ב-30 השנים האחרונות, מאז ביטול איסור משכב זכר, קל וחומר אם משווים אותו למאבקים של קבוצות אחרות בעולם, כגון נשים ו/או קבוצות אתניות מסוימות. יחד עם זאת, לצד הגאווה בפירות המאבק שרבים מהקהילה נלחמו עבורו, ובעוד המאבק התודעתי ממשיך לצעוד קדימה, מידי פעם, נדמה כי הוא נסוג כמה צעדים אחורה. הרצח של שירה בנקאי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2016, כמו גם תגובות הומופוביות של נבחרי ציבור, מזכירים לנו כי השינוי הנוגע לזכויות חברי הקהילה הלהט"בית אינו דווקא ליניארי אלא נתון לרגרסיה מתמדת. מכאן, שלא די בשינוי זכויות, אלא יש להשקיע את המאמצים לקידום שינוי חברתי שיבוא מלמטה – הכוונה לשינוי תודעתי לגבי זהות מינית ומגדרית. במילים אחרות, קידום שינוי אשר לא יהיה תלוי בהרכב ממשלה או שופטים מסוימים, אלא בערכים קולקטיבים וגבולות ברורים שלנו כחברה במדינת ישראל בשנת 2018. אין ספק שהרבה יסכימו שיש למקד את מאמצי המאבק המשפטי לעיצוב נורמות במוסדות חברתיים שונים (מוסד המשפחה, מוסד עבודה וכו'); אולם, לדעתי, המוסד החברתי הראשון שיש להתמקד בו הוא דווקא מערכת החינוך, בשים לב לכך שהוא זה אשר מעצב את הערכים והנורמות של הדור הבא – אותו דור, שכולי תקווה, כי בעוד 30 שנה, עבורו נטייה מינית וזהות מגדרית לא יקבעו את מערך הזכויות של האדם בחברה". 

מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג פוקס נאמן, עו"ד אורלי ג'רבי: "נוי השתלב במהירות רבה בעבודת המחלקה ותוך זמן קצר ביותר צוות לטפל בתיקים מורכבים, בהם מועלות סוגיות משפטיות ייחודיות. יכולותיו של נוי כמשפטן תורמות תרומה משמעותית לטיפול בתיקים אלה. בנוסף, נוי מטפל בתיקי פרו בונו וחבר בוועדת ההגוונה הפועלת במשרד. תכונותיו האישיות של נוי הביאו להשתלבותו המהירה במחלקה ובמשרד גם בהיבט החברתי. אנו שמחים וגאים על בחירתו של נוי לפרויקט זה".

חזרה למעלה

***************************************************************************

3. דניאל פינדלר – סטודנט למשפטים וכלכלה באוניברסיטת ת"א, עובד במחלקת הבג"צים ועתיד להתמחות אצל הנשיאה אסתר חיות

בן 28, בזוגיות, מתגורר בירושלים. נולד וגדל בתל אביב ושירת במשך חמש שנים בחטיבת המחקר של חיל המודיעין. כיום לומד פינדלר באוניברסיטת תל אביב, והוא עתיד לסיים השנה תואר במשפטים ותואר בכלכלה לאחר שבכל שנות לימודיו נבחר כמצטיין דקאן. במהלך שנות הלימודים שימש פינדלר כעורך כתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה לצד סיוע במחקר ובהוראה למספר מרצים בפקולטה, ובהם פרופ' אייל גרוס (בתחום של משפט ולהט"ב) ופרופ' דפנה הקר (בתחום של דיני משפחה). בנוסף שימש במהלך לימודיו כעורך מאגר המידע המשפטי "משפט ולהט"ב", אשר מנגיש חומרים משפטיים לחברי הקהילה הגאה. בעבר הדריך ושימש כרכז בארגון הנוער הגאה "איגי". במקביל לפועלו בפקולטה למשפטים, עבד פינדלר במשך תקופה קצרה במחלקת הליטיגציה של משרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' וכיום הוא עובד במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. במהלך עבודתו הנוכחית מלווה פינדלר פרקליטה מהמחלקה בייצוג בהליכי הביקורת השיפוטית בבית המשפט העליון, משתתף בפגישות עם נציגים מכל זרועות הרשות המבצעת ומסייע בגיבוש והכנה של כתבי טענות שונים. בספטמבר הקרוב צפוי פינדלר להתחיל את התמחותו בבית המשפט העליון, אצל הנשיאה אסתר חיות.

מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר כיום בתחום זכויות קהילת הלהט"ב בישראל וכיצד ניתן לקדם אותו? "קשה להצביע דווקא על נושא מסוים אחד או איזה "פתרון קסם" לבעיית אי-השוויון שחווה הקהילה. אני מאמין שהפרויקט החשוב ביותר של הקהילה היום היא חיזוק כוחה הפוליטי באמצעות הגדלת נוכחות להטב"קית בגופים נבחרים: ברשויות המקומיות ובכנסת. פרויקטים של האגודה – הקוראים לריצה של להטב"קים לתפקידים נבחרים, להתפקדות למפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית ולהשתלבות בעשייה מפלגתית – צפויים לסייע מאוד לקידום השוויון".

מה לדעתך יהיה מצב זכויות קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 30 שנים מהיום? "אני רוצה להאמין שבעוד שלושים שנה יהיו לנו עוד חוקים רבים לחגוג, חוקים המקדמים שוויון ופלורליזם".

פרופ' ישי בלנק מאוניברסיטת ת"א: "דניאל הוא אחד מהתלמידים המצטיינים והבולטים ביותר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא שימש כחבר מערכת ועורך של כתב העת היוקרתי של הפקולטה, "עיוני משפט", תפקיד שנחשב, ובצדק, כאחד מהקשים והמאתגרים ביותר עבור תלמיד בפקולטה. בנוסף, הוא משמש כעוזר מחקר והוראה של מרצים רבים בפקולטה. דניאל הוא אדם מבריק, רציני, מעמיק וישר וגם מקסים באופן אישי. הוא עתיד להתמחות בלשכת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ובטוחני שזוהי רק ההתחלה של קריירה משפטית מופלאה עבורו".

חזרה למעלה

עיצוב התמונה המרכזית: עמית מנהיים. קרדיט תמונות אישיות: צילום יהושע גורטלר - מושיק ברין; צילום דן יקיר - רמי בן ארי; צילום אור קרבקי - יורם רשף; צילום ניב סבר - עומר מסינגר;. צילום ארנה לין – אודי גורן.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:78
קומיט וכל טופס במתנה