שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הילד השתתף בחרם כיתתי? אולי אתם חשופים לתביעה משפטית

חדשות

הילד השתתף בחרם כיתתי? אולי אתם חשופים לתביעה משפטית, צילום: istock
הילד השתתף בחרם כיתתי? אולי אתם חשופים לתביעה משפטית
08/01/2019, עו"ד לילך דניאל

סיפורה של הילדה שחוותה חרם מתמשך בבית ספרה כבר זכה לתהודה באינטרנט, אך הוא מעלה את השאלה האם יש מקום לטיפול משפטי בנושא ואיזה אחריות (אם בכלל) מוטלת על בתי הספר וגם על הוריהם של הילדים הפוגעים. עו"ד הדס ברוה, מומחית למשפט מנהלי ודיני חינוך: "ממליצה להורים במצב כזה כבר עם האירועים הראשונים לא לעבור לסדר היום"

אתמול פורסם בתכנית "הצנרת" של "רשת" סיפורה של הילדה אופק בת ה-13, שחוותה חרם מתמשך בבית ספרה במשך שש שנים. הסיפור פורסם לאחר שסרטון של הילדה, שתיארה בבכי את הסבל שחוותה כתוצאה מההתנהגות כלפיה, זכה לעשרות אלפי תגובות ושיתופים בפייסבוק, רבים מצד גולשים שהיו בעצמם קורבנות לחרם בית ספרי בימי ילדותם.

סיפורה של אופק מעלה את השאלה האם יש מקום לטיפול משפטי בנושא התנהגות חברתית בבתי הספר? איזה אחריות מוטלת על צוות בית הספר ועל משרד החינוך והאם ניתן להטיל גם אחריות משפטית על הוריהם של אותם ילדים פוגעים שהשתתפו בחרם המאורגן? שוחחנו בנושא עם עו"ד הדס ברוה, מומחית למשפט מנהלי ודיני חינוך.

"אקדים ואציין שיש חוזר מנכ"ל קבוע של משרד החינוך שנקרא "קידום אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות עם אירועי אלימות", שמסביר באופן מפורט מה טווח ההתנהגויות, הסנקציות והפעולות שצריך לעשות בפירוט מאד מדוקדק של מקרים שונים", מסבירה עו"ד ברוה בשאלה איזה אחריות מוטלת על בית הספר והמורים בנושא מניעת חרמות והתנהגות בריונית של ילדים. "אם מדברים על חרם, משרד החינוך רואה חרם מתמשך כאלימות חברתית וככל שהפעילות הזאת היא יותר נרחבת או יותר קשה, כך גם ההתמודדות איתה צריכה להיות יותר מקיפה. בשלבים ראשונים, אם מדובר באירוע נקודתי, טווח התגובות יכול להיות יותר מצומצם. קודם כל חייבים לברר עם התלמידים הרלוונטיים מה קרה ואם יש יותר מתלמיד אחד שמעורב בחרם צריך לקיים שיחות בירור נפרדות. בנוסף צריך ליידע את ההורים - גם של התלמידים הפוגעים וגם של התלמידים הנפגעים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד מוסיפה עו"ד ברוה כי לרשות בית הספר עומד גם מערך ליווי מקצועי של פסיכולוג ויועץ שגם הם צריכים להיכנס לתמונה. "הרבה פעמים בונים תכנית חינוכית. אפשר גם לשקול השעיה של התלמידים ליום-יומיים. אם מדובר במקרים חוזרים ומתמשכים שכל הפעולות לעיל לא נותנות להם מענה – יש אפשרות ללכת על סנקציות יותר מרחיקות לכת עד לרמה של העברת התלמידים הפוגעים לבית ספר אחר. נתקלתי במקרים של ילדים שצוות בית הספר לא היה יכול להכיל ולרסן את האלימות שלהם, ואז לפעמים גם מצמידים סייעת אישית לאותם תלמידים. אם גם זה לא עוזר ומדובר בתלמיד שיש לו בעיות התנהגות קשות ונוהג באלימות מילולית ופיזית – אפשר לשקול גם לעשות ועדת השמה ולהעביר למוסד של ילדים עם צרכים מיוחדים שמיועד לילדים עם בעיות התנהגות".

האם יש הבדל בין אלימות "יחידנית" לבין אלימות "מאורגנת" הכוללת כיתה שלמה או שכבה שלמה?

"בהחלט. כשמדובר בילד אחד, בדרך כלל יותר קל לטפל בזה, וילדים שהם אלימים לאורך זמן בד"כ לא נשארים במסגרת החינוך הרגילה (למעט מקרים חריגים). ילדים שהם אלימים באופן חריג ולא מתנהגים בצורה נורמטיבית אמורים בסופו של דבר להגיע לבית ספר או לכיתה לילדים עם קשיים התנהגותיים. זה נחשב ילד עם צרכים מיוחדים לפי הנהלים של משרד החינוך. מדובר במסגרות יותר קטנות של 8-14 תלמידים, שהצוות שם הוא יותר נרחב ומאפשר לטפל בזה בצורה יותר מעמיקה. לעומת זאת, במצב שבו נוצר בבית הספר או בכיתה מסוימת אקלים חברתי, כלומר שלא מדובר בילד אחד בודד או באירוע נקודתי אלא בכמה תלמידים שלאורך זמן מתנהגים באלימות חברתית כלפי תלמיד ספציפי – אני רואה את זה ככישלון של המערכת החינוכית. בית ספר הוא לא רק מקום שצריך ללמד תלמידים לימודים מקצועיים. משהו שם חינוכית לא פעל כמו שצריך. יש מקרים שבהם "מערבבים" את הכיתות – אם יש קבוצה של תלמידים שביחד גרמו לפגיעה מפצלים אותם לכיתות אחרות בשכבה כדי לנטרל את זה. לטעמי, במידה והורה לילד שנפגע מאלימות חברתית הרגיש שהוא פנה לביה"ס ולא נתנו לו טיפול כמו שצריך – טובת הילד היא לפעמים להעביר אותו לבי"ס אחר".

מבחינה משפטית, האם יש לדעתך איזשהו מינימום של פעולות שאם ביה"ס לא מבצע אותן ניתן לומר שהוא התרשל?

"כל הפעולות שציינתי בתחילת דבריי הן פעולות שחובה לנקוט בהן. מצב שבו במשך חודשים או שנים האלימות החברתית והחרמות נמשכים הוא אינו מצב תקין. אומר בזהירות שגם להורים יש אחריות והייתי מצפה שיהיו מודעים לזה. הורה שישב במשך מספר שנים ולא פנה ולא התלונן – גם לו יש אחריות לשלומו של הילד. מעבר לזה, לפני מספר שנים ניתן פסק דין שעסק בתלמיד בתיכון שסבל מהצקות חוזרות ונשנות מתלמידים אחרים שהגיעו גם לפגיעה פיזית בו, ובעקבות זה התפרצה אצלו סכיזופרניה. התלמיד ומשפחתו תבעו את משרד החינוך בטענה שצוות ביה"ס ומשרד החינוך התרשלו בלפקח ולהגן עליו כמו שצריך, ואכן הוא זכה בפיצוי ניכר ונקבעו שם דברים מאד מפורשים ביחס לחובה של צוות ביה"ס לשים לב למצב הרגשי של אותו תלמיד, לראות מה המצב החברתי שלו וממש באופן אקטיבי לוודא ששלומו והביטחון שלו נשמרים".

האם יש הבדל בין אלימות פיזית לבין חרם?

"חרם שהוא מתמשך מוגדר ע"י משרד החינוך כאלימות חברתית. הפגיעה של אלימות כזאת היא אמנם רגשית אבל היא לא נופלת בחומרתה מבחינת הנהלים לעומת פגיעה פיזית".

האם את חושבת שיש מקום להטיל אחריות משפטית גם על הוריהם של הילדים הפוגעים?

"באופן כללי, כאשר קטין פוגע או מבצע דבר שגורם לנזק, ניתן לתבוע אותו בדין אזרחי. העובדה שהוא קטין לא מקנה לו חסינות מאחריות לפיצוי על הנזק ומי שנתבע הם ההורים שמחויבים לילד שלהם. השאלה היא מהי רמת האחריות והרשלנות – האם ההורים ידעו מה מתרחש בין כתלי בית הספר. למשל, ניתן לדמיין תרחיש שבו הורה היה חשוף לקבוצת הוואטסאפ הכיתתית שבה חבר ילדו, ורואה שבאופן קבוע יש השפלות וביזוי של אחד התלמידים ולא עשה עם זה שום דבר. במקרה כזה בהחלט אפשר להגיד שהוא היה מודע לדברים ולא נהג כמו שהורה סביר היה צריך לנהוג ולכן הפר את חובת הזהירות שחלה עליו ומוצדק לתבוע אותו".

פגיעה מינית או תקיפה פיזית הם דברים שמשיקים לעבירות פליליות. האם ניתן לומר שלהורה יש חובת זהירות כלפי ילד שלומד עם הילד שלו בכיתה או שמדובר בקביעה מרחיקת לכת מדי?

"יש הבדל בין ילד שלא מוכן לדבר עם ילד אחר, שאז קשה להטיל אחריות משפטית, לבין מקרה שבו הילד מסית אחרים לא לשוחח עם אותו תלמיד או מתייחס אליו כתלמיד מוקצה. שם זו באמת שאלה של ידיעה והאם ננקטו צעדים כדי למנוע את המצב. אני חושבת שאם קיים תרחיש יחסית קיצוני של הורה שהיה מודע באופן מלא לכך שהילד שלו מסית אחרים לחרם חברתי ביחס לתלמיד אחר ולא נקט שום צעדים בעניין – אני יכולה לדמיין מצב שבו יש לו אחריות על כך מבחינת עוולת הרשלנות".

"צריך להבדיל בין הפעולות שנעשות מלכתחילה לבין אלו שננקטות בדיעבד", אומרת עו"ד ברוה לסיום. "מלכתחילה הייתי ממליצה להורים במצב כזה, כבר עם האירועים הראשונים לא לעבור לסדר היום. הרבה פעמים הורים חוששים להתעמת עם המערכת ומנסים לתת אמון במה שהם יכולים ומתאכזבים. ברגע שיש איזשהו אירוע חריג או שמתרשמים שלילד יש פגיעה חברתית/רגשית בבית הספר – תפקיד ההורים הוא לטפל בזה כבר באותו רגע ורק אח"כ אם חלילה לא טיפלו כמו שצריך – לשקול פניה קודם כל בתוך משרד החינוך לגורמים המפקחים ובדיעבד גם את האפשרות של תביעה אזרחית".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:42
קומיט וכל טופס במתנה